היו רגישים לילדים שלכם!

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה ... תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ: עִבְדוּ אֶת יי בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה: דְּעוּ כִּי יי הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: כִּי טוֹב יְהוָֹה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:

לבן

משתמש סופר מקצוען
תגידי את באמת מצפה מתינוק בן שנה לשקול ברצינות מה עדיף לו כאבי הראש וההרגשה הסמרטוטית של החם או סירופ מגעיל לשניה?

אני לא נותנת לו כזה טוח בחירה, בהחלט בוחרת בשבילו..

בכל מקרה, אצלי את הסירופים הם ישר מקיאים. אז אני לגמרי דוחפת פתילה כשאני חושבת שהיא נחוצה.

הבעיה לגבי חום, שהורים חושבים שכל חום מעל 37.5 הוא מסוכן או חייב טיפול. וזה ממש ממש לא נכון. נראה לי שלזה @אהבת עולם התכוונה
אם ילד מרגיש רע והסירופ עוזר לו, אם יש לו כאבים או חום גבוה במיוחד- ברור שאתן לו סירופ.
 

nori

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
זה נושא לדיון אחר אם להוריד חם או לא.
אבל באופן כללי אני חושבת שאם אמא חושבת שחשוב להוריד חם (בהנחה שהיא חשבה על זה ולא סתם מונעת מרפלקס) החיבה של הילד לסירופ לא אמורה להשפיע על ההחלטה.
וזה רק דוג' לעוד נושאים. שעם כל הכבוד לרגישות ולכבוד כלפי ילדינו. הם עדיין הילדים ואנחנו המבוגרים. גם אם לפעמים זה לא נעים להם.
 

ariels

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
לגבי חום כדאי לזכור ש:
1. חיידקים לא יכולים להתרבות ולתקוף כשחום הגוף גבוה.
2. התאים הלבנים (הטורפים) של מערכת החיסון פועלים בעוצמה כשחום הגוף גבוה.
בוודאי שחשוב לעקוב כמו שלבן כתבה.
אבל כדאי גם לזכור שחום גבוה הוא חלק ממנגנון הריפוי של הגוף.
כשמורידים חום ע"י תרופה מאפשרים לחיידק להתרבות ולהתפשט בגוף, ומקטינים את יעילותה של מערכת החיסון. גם התנודות הגדולות בחום הגוף (כשהתרופה פגה והחום עולה בבת אחת, וחוזר חלילה) גורמות לתשישות וחוסר יעילות של מע' החיסון.

(מה עושים? משתמשים באמצעים טבעיים שהם עדינים הרבה יותר, מביאים הקלה חלקית ושומרים על התגובה החיסונית)

(אני לא מעוניינת לפתוח על כך דיון, רשמתי זאת כהערה\הארה כי ראיתי שהרבה אמהות לא מודעות לעניין)
 

שישיה

משתמש סופר מקצוען
זה נושא לדיון אחר אם להוריד חם או לא.
אבל באופן כללי אני חושבת שאם אמא חושבת שחשוב להוריד חם (בהנחה שהיא חשבה על זה ולא סתם מונעת מרפלקס) החיבה של הילד לסירופ לא אמורה להשפיע על ההחלטה.
וזה רק דוג' לעוד נושאים. שעם כל הכבוד לרגישות ולכבוד כלפי ילדינו. הם עדיין הילדים ואנחנו המבוגרים. גם אם לפעמים זה לא נעים להם.
נכון, אבל גם את הלא נעים אפשר לעשות ברגישות ובכבוד לילד כאדם.
גם אם ילד שלי לא מחבב סירופ להורדת חום,לדוגמא. אני מסבירה שכדאי, משדלת, וכשאין לי ברירה אני מסבירה שוב שאני אוהבת אותו ודואגת לו ולכן חייבת לתת לו בניגוד לרצונו, ומשתדלת שזה יהיה בשיא הרגישות, ואחרי אני חוזרת שוב "בגלל שאני אוהבת אותך ודואגת לך לא הייתה לי ברירה אלא...",עדיין מתקבל אחרת אצל הילד.
 

זהר מושקוביץ

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב ואדריכלות פנים
אולי תפתחו אשכול חדש בנושא?
יש כאן דברים חשובים שחבל שימחקו בלהט הדיון הממוחזר על תרופות (בלי כוונה לפגוע באף אחד- רק זכור לי שראיתי כבר את הטיעונים הללו וכאן יכל להיות אשכול עם דברים ממוקדים)
 
  • תודה
Reactions: bbr

userit

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
זה נושא לדיון אחר אם להוריד חם או לא.
אבל באופן כללי אני חושבת שאם אמא חושבת שחשוב להוריד חם (בהנחה שהיא חשבה על זה ולא סתם מונעת מרפלקס) החיבה של הילד לסירופ לא אמורה להשפיע על ההחלטה.
וזה רק דוג' לעוד נושאים. שעם כל הכבוד לרגישות ולכבוד כלפי ילדינו. הם עדיין הילדים ואנחנו המבוגרים. גם אם לפעמים זה לא נעים להם.
את הבנת ממישהי כאן שהיא מתכוונת להתייעץ עם התינוק אם לתת לו אקמול או לא? אף אחת כאן לא אמרה את זה.
ההבדל הוא רוח הדברים והתחושה שיש להורה. גם כש'דוחפים' פתילה, כלשון האשכול הזה, אפשר ללטף תוך כדי ולתת הרגשה נעימה וחמה ולא של 'אתם הילדים ואנחנו המבוגרים'. הבדלי הנוסחים הם הם שעושים את ההבדל בגישה. וההבדל בגישה, הוא שעושה את ההבדל בהכל.
כשאומרים 'עם כל הכבוד ל...' מתכוונים להגיד שאין באמת כבוד.
 

nori

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
כן, הבנתי מזאת שכתבה כך:

אבל על פי רוב יש סירופים , ואם הילד לא רוצה אקמול - באמת לא רואה סיבה לדחוף לו , אם הוא מעדיף לסבול.

פשוט נזכרתי בתינוק שלי ששבוע שעבר הרגיש רע, והאקמול עשה לו בחילה והקאה, אז דחפתי לו פתילה אפילו שלא היה לו נעים. אבל הפלא ופלא אחרי רבע שעה הוא נשם לרוחה וחזר לחייך.
אין לי בעיה להתדין מפה ועד מחר אם כדאי להוריד חם או לא. אבל לא לתת חם מתוך רחמים על כך שלא אוהב את הסירופ זה פשוט מגוחך.
ולגבי כל היתר, יש לפעמים הרגשה שאמהות מגלות את אמריקה באיך ומה להתיחס לילדים ושהן גילו איזו תגלית מרגשת. זה כל כך מובן וברור מאליו שאני אפילו לא ראיתי ענין להתיחס לזה. מי שאוהבת להתבחשבש בענינים טרויאלים שתהנה. מי שחושבת שזה לא מובן מאליו. גם שתהנה. מבחינתי רב הנושאים בשרשור הזה כל כך ברורים שאני לא רואה טעם לדון בהם.
לגבי נושא התרופה הרגשתי שמישהו פה נסחף אז הערתי.

סתם מענין, נגיד אמא שלא קוראת פה. כשהיא מכניסה פתילה לתינוק, איזה משפט יוצא לה מהפה אפילו בלי לחשוב:
1. מה אתה בוכה? אז מה אם כואב? אני הגדולה והחלטתי לשים לך. אתה בסה"כ תינוק קטן ואין לך עמדה בנושא.
2. סליחה ממי, אני יודעת שלא נעים לך, תכף תרגיש יותר טוב.

מתוך הנחה שמרבית האמהות גם כאלו שלא מתחנכות על ברכי פרוג יבחרו באופציה שתיים כתבתי את מה שכתבתי.
 
נערך לאחרונה ב:

דוכי בחול

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אחרי ששמים תינוק בנדנדה לשמור ליידו שלא ייפול,
לא לכולם זה מובן משום מה
 

לארג'ית

משתמש מקצוען
במבט של דודים ושות'
אל תשלפו ילד / תינוק מהעגלה תוך כדי שינה
רק בגלל שהרגע בא לכם להדביק לו נשיקה.

או לשלוף אותו מהעגלה בשניה שבאים לבקר.
כשאני באה לשבת להורי,
הבת שלי עוד לא הספיקה להבין איפה היא, (בפרט אם היא בדיוק התעוררה משינה...)
וכבר כמה פרצופים על ראשה, וחיבוקים ונשיקות......
וכמובן שהבכי לא מאחר מלהגיע.....
 

nechamizak

משתמש סופר מקצוען
בן אדם לא יכול לדגדג את עצמו, הרפלקס הוא רק כשזה קורה בהפתעה.

התוספות שלי :
- כואב לי כשדוחפים אוכל לילדים בכוח, ועוד סוגרים להם את הפה שלא יוכלו לפלוט.
- דחיפה של נר תרופה בכוח, יכולה להשפיל, וזה על הגבול של כפיה שמלמדת את הילד לא לכבד את עצמו , אני מעדיפה תמיד סירופ, וגם אותו לא בכוח.(ככל הניתן)
- לפני בדיקת רופא אישית, אני משתדלת להסביר לילד את התהליך, לשאול אותו אם הוא מסכים,
ולכבד אותו ככל הניתן
- מכירים את הסבתות שאוהבות את הילדים ומנשקות ומחבקות מרוב אהבה והילד לא מעונין?
אני מלמדת לומר: זה לא נעים לי... עד גיל מסוים זו אחריות שלי, ואחר כך אחריות של הילד.
הדברים שכתבת חשובים מאוד! היום אנשי מקצוע יודעים לומר שזה חלק מחינוך למוגנות, ללמד את הילד שהגוף שלו ברשותו, ואם יש צורך רפואי וכדו' שדורש התערבות חיצונית, אז יש להסביר לילד לפי ההבנה שלו.
 

Tweenset

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
צילום מקצועי
D I G I T A L
משהו חשוב מאד-
לא לשכוח לתת לפעוט בן השנה -שנה + לשתות!
לפעמים הם צמאים ולא יודעים לבקש... להציע להם מידי פעם
אחרת זה ממש צער בעלי חיים ;)

ונקודה נוספת, לפני חיסונים (גם לתינוק בן חודש) אני מספרת שהולכים לעשות לו חיסון
הוא לא יודע מה זה, אז אני מסבירה לו שידקרו אותו וזה יכאב אבל מיד אח"כ יעבור.

לעולם לא אומרת "זה לא יכאב". בינינו, יכאב להם (אפילו אם קצת) אבל אם הם ציפו לכלום כאב נתפסנו בעניהם כלא הגונים וזה יוצר משבר אמון.

כמו כן, אצל ילדים גדולים יותר - לקיים הבטחות! הבטחת טופי אם יתנהג יפה? תני לו. גם אם הוא שכח
פתאום הוא יזכר ויגיד לעצמו "היי, אמא הבטיחה לי סתם , בסוף לא קיבלתי"
פעם הבאה לא תצליחי לתמרץ אותו באופן של הבטחות. ובכלל, זה סוג נוסף של משבר אמון
 
נערך לאחרונה ב:

yudit10

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הגזמתם לגמרי...
הילדה מתפתלת מכאבי אוזניים/ שיניים
והיא כמובן גם לא רוצה שיתנו לה פתילה
ואפילו בוכה בדקה שאחרי...
אז לא לתת את הפתילה!
רק לתת לה להמשיך ולהתפתל מכאבים
כי זה מה שהיא רוצה:rolleyes:

אני כבר לא יודעת אם לצחוק או לבכות:eek:
 

נפמן

משתמש מקצוען
הגזמתם לגמרי...
הילדה מתפתלת מכאבי אוזניים/ שיניים
והיא כמובן גם לא רוצה שיתנו לה פתילה
ואפילו בוכה בדקה שאחרי...
אז לא לתת את הפתילה!
רק לתת לה להמשיך ולהתפתל מכאבים
כי זה מה שהיא רוצה:rolleyes:

אני כבר לא יודעת אם לצחוק או לבכות:eek:
בדיוק קרה לי מקודם עם הב שלי שלא מוכן ליגוע בתרופות ואפילו לא להסתכל עליהן.... הוא צרח מכאבי אוזניים ו10 דקות אחרי שדחפתי לו (כן, בכוח, ד' ירחם) נר אקמול הוא נרדם וישן בשלווה מדהימה, אז מה עדיף?
 

אורית5

משתמש פעיל
תסבירו לי איך זה -
יש לי אינסטינקט, כשילד שלי מכניס את ידו הקטנה לתוך כף ידי, אוטומטית ידי נסגרת עליו בלחיצה עוצמתית. ועדיין - הילדים שלי מתקוטטים מי יתן יד לאבא, בידיעה שהם עומדים 'לחטוף' כווץ' רציני.
כנ"ל לגבי דיגדוגים, שילדיי 'סובלים' ממני, ועדיין, כשדגדגתי אחד כל השאר נעמדים בשורה "אותי לא דגדגת".
אז יתכן אולי שהחוקים שונים קצת אצל ילדים??
כנראה לכולכם יש תת תחושה...
 
נערך לאחרונה ב:

אורית5

משתמש פעיל
ח גם אצלי.
הילדים מחכים כבר שנוציא את הרדיאטור רק בשביל זה...
אני גם עושה עוד כמה דברים,
בבוקר אני מרתיחה קומקום שיטלו ידיים עם מים נעימים ולא קפואייייים
וגם יש מידי פעם "יום כיף" לכל ילד לבד עם אמא או אבא. זה לא יום זה בערך שעה
וזה פעם ב... מתי שמסתדר לנו. לפעמים ילד בשבוע או משהו כזה
בשעה הזאת הולכים רק איתו לאיפשהו, קונים לו משהו קטן טעים או פרס קטן, מפטפטים קצת..וזהו...
וגם כשמנקים תינוק במגבונים, כדאי לטבול אותם במים חמימים עם סבון.
בפרט תינוק פיצי שעדיף לשטוף אותו ואנחנו מתעצלות, אז זה הפיתרון...
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
אגב על הדגדוג, כפי מיטב זכרוני, גם ילדים "גדולים" נהנים מזה. כוונתי, בגיל שהם יודעים לומר שהם נהנים. כך שהתיאוריה הפלספנית על הילד שרק צוחק ולא נהנה היא עדיין תיאוריה בלבד, לא חומר למצפון הורי מפותח.

==

ואפילו ששאר הדברים נראים הגיוניים +-, יש לי שאלת כפירה: יש לילדים מנגנון מפותח ורגיש עד אין קץ לכל דבר שמציק להם ו/או מטריד את שלוותם. המנגנון מפעיל במהירות התראת בכי קליל עד על קולי המלווה במקרי חירום באיבוד נשימה פלוס רקיעות רגליים ו/או השתחוויה על הקרקע.
אם אין התראה, זה לא אומר שהעניינים בסדר?
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


קהילת פרוג מודה לקב"ה יחד עם כלל ישראל על חיסולו של רב המרצחים מלבנון

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה ... תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

א מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ:ב עִבְדוּ אֶת יי בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:ג דְּעוּ כִּי יי הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ:ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ:ה כִּי טוֹב יְהוָֹה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
נקרא  33  פעמים

אתגר AI

תחל שנה וברכותיה • אתגר 117

לוח מודעות

למעלה