היו"ד של נפ"י.

[אלחנן אריאל]

השלום והברכה!

הסתפקתי, כגון בתיבת תישן, או תינק. האם החירק שבכאן דינו מלא, אם לאו.
שהרי היו"ד שורשית, אלא שנחה.

 

[שמואל גרינשטיין]

נחה כלומר שהפכה לאם קריאה וממילא החיריק מלא.
התופעה שחלה פה נקראת כווץ דיפתונג. כיווץ דיפתונג משמעו הפיכת הדיפתונג לתנועה רגילה (אפשר לקרא עוד פה).
(סתם מעניין, למה זה משנה?)

חני

 

[אלחנן אריאל]

תודה רבה!

(זה מעניין אותי כשלעצמו, אף אם לא ישנה דבר).

 

[אלחנן אריאל]

נחה כלומר שהפכה לאם קריאה וממילא החיריק מלא.
התופעה שחלה פה נקראת כווץ דיפתונג. כיווץ דיפתונג משמעו הפיכת הדיפתונג לתנועה רגילה (אפשר לקרא עוד פה).
(סתם מעניין, למה זה משנה?)

חני

עדיין אין דעתי שוקטה.
דהרי ודאי שלא בכל מקום שתהיה אם הקריאה לאחר חריק, יחשב החריק מלא (ת"ג).
וכגון במלה ראשון. אלא ודאי כוונת הדברים, שכשתהיה יו"ד דווקא שהיא אם הקריאה אחר חריק, יחשב החריק למלא.
והדבר צריך לי תלמוד, שהרי היו"ד כאן היא מקרית, ואינה באה למלאות את החירק. ונראה לענ"ד, כי הדבר נותן השקפה אחרת מאשר לימדני המלמד בחיידר, שצורת ניקוד של חירק מלא הוא ביו"ד לאחריו.

אודה מאוד לכל מי שיחכימנו בענין זה עוד.

 

[אפכא מסתברא]

לא נהירה לי ההתלבטות שלך - מהו חיריק מלא? חיריק שיש אחריו י' נחה. וכאשר י' שרשית הופכת לי' נחה לפני חיריק - הרי יש לנו חיריק ואחריו י' נחה...

 

[אלחנן אריאל]

אנסה לבאר את תהייתי.

המלמד שלי בחיידר אמר לי, כי לניקוד הברה בחריק, ישנן שתי אפשרויות, או ליתן נקודה תחת האות, וזהו חריק חסר. או ליתן נקודה תחת האות ולאחריה יו"ד, וזהו חירק מלא.

אך בנחי פ"י אנו נפגשים בדבר שבעיני הוא מוזר. למשל: תישן, הנה לא ניקדנו את התי"ו כדרך שמנקדים חירק מלא, רצוני בנקודה תחת האות ויו"ד לאחריה, אלא נתננו יו"ד תחת האות, והיו"ד באה לה ממקום אחר. ואעפי"כ דין חירק מלא יש כאן.

ואמנם, מה שהסתפקתי מתחילה, אם באמת חירק מלא יש כאן, ודין תנועה גדולה לו, כבר פשטה לי חני, והרי תודתי נתונה לה בשנית. וכבר נוכחתי לדעת כי ודאי הצדק איתה.

אך טעמו של דבר עדיין לא נתברר לי, מה טעם אנו מחשיבים כזה דבר לחירק מלא.


בברכה מרובה, ובתודה כפולה!

 

[א-ירושלמית]

קיבל את ה'מלא' מן ההפקר...