שיתוף - לביקורת היא באה! הצילו!

Natan Galant · 4/1/23

אבא מדבר עליה הרבה ואומר שהיא נורא חשובה, אבל לא נראה לי שהוא כזה שמח שהיא באה.
כי הוא ממש לחוץ תמיד לפני שהיא נמצאת.

שעתיים לפני זה הוא עצבני וכולם מפחדים ממנו בבית, ואמא גם מפחדת ממנו.

נגיד לפני כמה זמן נחמי הפילה בטעות ומרוב מהירות את האגרטל, אז היינו צריכים לשטוף שוב את הבית.
אמא מהר מהר ניקתה את השישיים, אבא רק הסתובב עם פנים כאלו קצת של כעס בבית ואמר שצריך להזדרז יותר.

באמת בגלל זה אני לא כזה מחכה לה, כי אני אוהב שאבא רגוע. לפעמים מתחשק לי להגיד שאני לא רוצה שהיא תבוא, אבל היא מגיעה כמו שעון בדיוק בזמן.

שבוע שעבר החלטתי שאני לא אתן לאבא סיבה להיות בלחץ, וביחד עם שלוימי אחי התאום התאמצנו והכנו את הכל יפה ומסודר, ואבא כבר היה בשמחה ורוגע, ואמא חייכה ואמרה לנו תודה.

אלא שאז, ממש טיפי זמן לפני שהיא באה, נזכרתי ששכחתי לסדר את המקרר לכבודה, שזה התפקיד שלי. אז אבא לא כעס עליי אבל ראיתי שהוא נושך את השפתיים שלו והיה לי כזה קוועץ' בלב.

אסור לי בגלל כיבוד הורים, אבל אם היה מותר, הייתי אומר לו: אבא, הרב'ה בחיידר אמר שצריך לשמוח שהיא באה. היא מתנה. שבת המלכה!

מ. י. פרצמן · 4/1/23

נהדר ואמין ביותר.
בסוף קצת הפריע לי משהו, ואני לא בטוחה מה. שני המשפטים האחרונים לא זרמו לי. יכול להיות שריבוי הנקודות שם הופך את זה לפחות ילדותי?
חוץ מזה ממש מקסים, אהבתי גם את הכותרת שממחישה את הקונפליקט.

Natan Galant · 5/1/23

נכתב ע"י מ. י. פרצמן:
נהדר ואמין ביותר.
בסוף קצת הפריע לי משהו, ואני לא בטוחה מה. שני המשפטים האחרונים לא זרמו לי. יכול להיות שריבוי הנקודות שם הופך את זה לפחות ילדותי?
חוץ מזה ממש מקסים, אהבתי גם את הכותרת שממחישה את הקונפליקט.

תודה רבה.
עכשיו שאני קורא את זה, באמת המספט האחרון קצת במשלב גבוה יותר. אולי הנקודות.
(