החזר ללקוחות חמשת הבנקים הגדולים - בעקבות תביעה ייצוגית

[פוינט]

הודעה שהגיעה אלי, מעדכנת כי בעקבות תביעה ייצוגית שהגישו על הבנקים בעניין קרטל על מחירי עמלות בשנים קודמות, פסק בית המשפט על קנס שחלקו יועבר ללקוחות הבנקים שהיה להם חשבון בתקופת הזכאות (01/01/1990 ועד 30/06/2008)


להלן לינק ללקוחות בנק דיסקונט - (בהמשך העתקתי את תוכן ההודעה עבור החסומים)
https://www.discountbank.co.il/DB/private/discount-group/infomation/public-announcement

פקידי הבנק לא יודעים לענות תשובות ומפנים את הלקוחות לאתר הבנק, וזה לא כל כך מצחיק, משום שמועד אחרון להגשת תצהירים כנדרש הוא עד ה13/09/2015 במילים אחרות פחות מעשרה ימים!

יש למישהו מידע בעניין ?
למה אף אחד לא מפרסם את זה כראוי?


שאלות שעלו לי ולא הצלחתי לקרוא מבין השורות:
1. מהו סכום ההחזר?
2. האם למי שיש עדיין את אותו חשבון בפועל יקבל את ההחזר אוטו', או שגם עליו להגיש הצהרה? (הם מבקשים הצהרה ממי שחשבון הבנק בתקופה המוגדרת אינו קיים יותר)
3. האם כל אדם זכאי לקבל החזר אחד, או בגין כל חשבון בנק שהיה פתוח בתקופת הזכאות?

אמנם עשיתי חיפוש קודם, אבל רק אח"כ ראיתי שכבר פתחו אשכולות בעניין
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=228054
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=228022


לחסומים:
הודעה ללקוחות הבנק
בהתאם להסדר פשרה, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ביום 31.05.2015, בת"צ 1714-08; ת"צ 1346-08; ת"צ 1347-08; ת"צ 1463-09, זכאים לקוחות של הבנק, של בנק הפועלים, של בנק לאומי, של בנק מזרחי טפחות ושל הבנק הבינלאומי הראשון, שהיה להם חשבון עו"ש ו/או חח"ד ו/או חש"ק באותם בנקים במהלך השנים 01.01.1990 ועד 30.06.2008 ("תקופת הזכאות"), להחזר כספי.

בהתאם להסדר הפשרה, אם היה לך חשבון עו"ש, חשבון חח"ד או חשבון חש"ק בבנק במהלך תקופת הזכאות ואתה מחזיק כיום באותו החשבון או בחשבון אחר בבנק, אתה זכאי להחזר כספי אשר יועבר לחשבון הבנק שלך.

בהתאם להסדר פשרה, אם במהלך תקופת הזכאות החזקת חשבון עו"ש, חשבון חח"ד או חשבון חש"ק בבנק הפועלים, בבנק לאומי, בבנק מזרחי טפחות או בבנק הבינלאומי אולם כיום אינך מחזיק באותו בנק בחשבון עו"ש, חשבון חח"ד או חשבון חש"ק עליך לפנות, לצורך מימוש זכאותך, לחברה לנאמנות של בנק איגוד בע"מ, ולצרף לפנייה זו הצהרה (במידה ויש לך תדפיס מחשבון הבנק שהחזקת במהלך השנים 01.01.1990 ועד 30.06.2008 באותו הבנק) או תצהיר שנחתם בפני עורך דין (אם אין בידך תדפיס מחשבון הבנק שהחזקת במהלך השנים 01.01.1990 ועד 30.06.2008 באותו הבנק). ההצהרה או התצהיר (בהתאם למקרה) צריכים לכלול את כל הפרטים הנדרשים בהם. הזכאות להחזר היא לגבי חשבון אחד שהחזקת באותם בנקים בתקופת הזכאות אולם אינך מחזיק באותם בנקים כיום.

לתשומת לבך, אם אתה מחזיק כיום בחשבון עו"ש ו/או חח"ד ו/או חש"ק בבנק, בבנק הפועלים, בבנק לאומי או בבנק מזרחי טפחות והחזקת באותו בנק חשבון מהסוג האמור גם בתקופת הזכאות אינך זכאי להגיש הצהרה או תצהיר.

אם את/ה עומד/ת בתנאים שפורטו לעיל ומעוניין/ת לממש את זכאותך, ויש ברשותך תדפיס מחשבון הבנק שהחזקת במהלך השנים 01.01.1990 ועד 30.06.2008, הינך נדרש/ת לחתום על הצהרה על פי ההנחיות שבטופס ההצהרה (לטופס ההצהרה לחצו כאן).

אם את/ה עומד/ת בתנאים שפורטו לעיל ומעוניין/ת לממש את זכאותך ואין ברשותך תדפיס כאמור, הינך נדרש/ת לחתום על תצהיר על פי ההנחיות שבטופס התצהיר (לטופס התצהיר לחצו כאן).

את ההצהרה או התצהיר יש לשלוח לנאמן, חברה לנאמנות של בנק איגוד בע"מ, רח' אחד העם 28, תל אביב-יפו.

ההצהרה או התצהיר חייבים להתקבל אצל הנאמן עד ליום 13.09.2015, איחור בהגשת ההצהרה או התצהיר יגרום לאיבוד הזכאות להחזר כספי.

מודעה זו מוגשת כשירות לציבור. הנוסח הקובע הוא נוסח הסדר הפשרה. להסדר הפשרה המלא לחצו כאן.

 

[טברייני]

בבקשה מועתק מפורום נתיב והתודה למי שהעלה את זה שם,

להלן תשובות לכל השאלות (מאתר the marker קבלתי במייל מחבר):

הודעת הוואטסאפ שמשגעת את המדינה: כמה כסף תקבלו מהבנקים בפרשת העמלות?
בהודעה המופצת ברשתות החברתיות נכתב כי בשל הסדר פשרה שנחתם בין הבנקים ללקוחות שהתאגדו בתביעה ייצוגית כל מי שהחזיק חשבון בנק בין 1990 ל-2008 זכאי ל-2,500 שקלים. בפועל, הסכום נמוך בהרבה ויש לכם רק עוד 9 ימים לדרוש מהבנקים פיצוי של כמה שקלים בלבד
הודעת וואטסאפ ששוגרה אתמול לעשרות אלפי ישראלים על החזר שהם צפויים לקבל מהבנקים עוררה סערה. ההודעה בישרה על פיצוי כספי משמעותי שצפויים לקבל לקוחות הבנקים על סמךהסדר פשרה בתביעה ייצוגית בגין תיאום עמלות. ההסדר אמנם אמיתי, אך הסכום שנכתב בהודעה, 2,500 שקל, אינו נכון, וצפוי להסתכם בכמה שקלים בודדים לכל לקוח.

בסוף חודש מאי 2015 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר פשרה בתביעות הענק שהוגשו נגד הבנקים בטענה כי חמשת הבנקים הגדולים תיאמו ביניהם עמלות - טענה שהתובעים התקשו להוכיח. לפי ההסדר הבנקים יפצו את הלקוחות בסכום של 35 מיליון שקל - אך מכיוון שמדובר בקבוצה גדולה שעל הבנקים לפצות - הפיצוי יסתכם כאמור בשקלים בודדים לכל לקוח. המועד האחרון להגשת הבקשה לקבלת פיצוי הוא 13.9.15 - כלומר נותרו עוד 9 ימים.

בהסדר הפשרה נקבע שהבנקים יפצו כל אדם או תאגיד שניהל חשבון בנק בבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי, טפחות והבינלאומי בתקופה שבין 1.1.1990 לבין 30.6.2008. מי שמחזיק באותו חשבון הבנק מאז ועד היום יקבל את הפיצוי באופן אוטומטי לחשבון הבנק שלו, ואולם מי שהחליף מאז חשבון בנק נדרש להיכנס לאתר האינטרנט של הבנק ולמלא את הצהרה כי החזיק חשבון באותו הבנק, כמו למשל בדוגמה הזאת באתר בנק הפועלים.

לקוח שסגר מאז את חשבון בבנק ולא שמר תדפיס חשבון, יידרש לחתום על ההצהרה בפני עורך דין - פעולה שבוודאי לא מצדיקה את עצמה כאשר מדובר כאמור בפיצוי בסך שקלים בודדים לכל לקוח.

הסדר הפשרה שאושר בבית המשפט המחוזי בסוף חודש מאי הביא לסיומה את אחת הפרשיות הגדולות שהסעירו את המערכת הבנקאית בשנת 2009 כשהממונה על הגבלים העסקיים רונית קן קבעה כי הבנקים העבירו ביניהם מידע לגבי עמלות, באופן שאיפשר להם להתאים את מחיר העמלות שגבו מהציבור. הממונה קבעה זאת לאחר חקירה מורכבת שנמשכה שנים, שבמהלכה חוקרי הרשות השיגו מסמכים המתעדים את החלפת המידע בין הבנקים.

ואולם הבנקים עירערו על קביעתה של קן לבית הדין להגבלים עסקיים, ולאחר שנים של התדיינויות, הממונה על ההגבלים פרופ' דיויד גילה התקשה לעמוד מאחורי קביעתה קן ועל כן תמך בהגעה להסדר פרשה, שבמסגרתו הבנקים ישיבו לציבור סכום של 70 מיליון שקל - העיצום המרבי שבסמכותו של הממונה של הממונה להטיל בהליך מינהלי. הסדר פשרה אחד כאמור כבר נחתם על מחצית מהסכום, ואילו בתיק האחר טרם הושגה פשרה.

בפסק הדין, שבו אושר הסכם הפשרה כתב השופט אליהו בכר כי "נקודת המוצא העיקרית להליך זה היוותה עובדה ולפיה הממונה הוציא לאור את קביעתו בעניין היות העברת מידע הנוגע לעמלות בגדר הסדר כובל בין הבנקים. קביעה זו היוותה קרן יסוד מוצקה לתובענות הייצוגיות. מרגע ביטולה של קביעה זו במסגרת פסק דינו של ביה"ד להגבלים עסקיים, מתאריך 15.6.14, נותרה כמות מועטה ולא בולטת של ראיות בתיק. במצב דברים זה, הסיכוי לקבל את הבקשה ובעקבותיה התובענה כייצוגית, הפך להיות סיכוי נמוך ביותר. מעבר לזאת אין לשכוח, כי בקביעת הממונה לא היתה כל טענה לפיה הבנקים תאמו ביניהם מחירי העמלות, אלא הקביעה היתה שהמידע שהועבר ביניהם סייע להם ביישור קו וביישום אסטרטגיות העמלות היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל, פרקטיקה העלולה להוות הפרה של החוק, אך בוודאי חומרתה פחותה מפרקטיקה של תיאור מחירים".

עוד כתב השופט בכר בפסק הדין כי "ללא הסדר אליו הגיע הממונה עם הבנקים, היה קושי גם לממונה לעמוד מאחורי קביעתו לאור העררים שהוגשו". בהמשך פסק הדין כתב כי "קיים קושי לא מבוטל בהוכחת התובענות הייצוגיות" וכי "הסכומים המוצעים כחלק מהפשרה הינם כאמור סכומים שלא בהכרח היו משתלמים ללקוחות הבנקים, לו ההליך היה נמשך עד תומו".

הכתבה פורסמה באתר TheMarker

 

[bekki]

כמה שיגישו יותר תביעה הסכום יתחלק ליותר אנשים כך שזה יגיע לשקלים בודדים