יש הרבה דברים שאני יודע.
מה הרבה? המון!
אני יודע להחליף נורה ולגלות שקניתי נורה צהובה, להתקין מתלים, להתקין את אותם מתלים שוב כי לא היו ישרים...
בקיצור, מה אני מברבר, המון דברים!
אבל... יש דברים שאני פחות חזק בהם. כן, אני מודה.
מודה. פה אני מודה, בכללי לא אוהב להודות בשום מינוס.
במה עסקינן? קניות.
אז לפני שכל הנשים מהנהנות, עליי להדגיש.
אנחנו טובים בלעשות קניות! כשאנחנו (!) המחליטים מה לקנות. אף פעם לא קרה לי ששכחתי לקנות את האקסל שרציתי...
הלאה. נסכם. אני לא טוב בעסק, אבל לא אוהב להודות... בעיה.
היתקלות ענק בעניין נרשמה בשבוע שעבר.
עקב הגשם שהופיע בלי או עם התראה (תלוי אם אתם מאמינים לחזאים...) לא התאפשר להוציא את התינוק מהבית, ועל כן הוטלה עליי המשימה ללכת לקניות (שמירה כולל החלפת טיטולים? פחות...).
"אני עושה לך רשימה!" הודיעה האישה. אנוכי טענתי מנגד בתוקף שאסתדר בלי. למה? כי לראות גברים מסתובבים עם רשימה זה כמו לשים שלט 'לא סומכים עליי!' על הגב. כך לפחות לי זה מרגיש.
אז במקום הרשימה המביכה בכתב, קבלתי אותה בעל פה.
"תזכור. תירס בשימורים, חומוס חריף, ביצים סמול, לחם כוסמין, אורז בסמטי, חלב מועשר..." ירתה.
"זהו? אמרתי מנסה לסדר במוחי את כל המידע..."
"שניה. תביא גם דוריטוס טבעי, טיטולים 4+ ו... נראה לי זהו".
"נס". אמרתי.
"תודה!" היא אמרה.
יצאתי למערבולת הגשם חדור מטרה.
בחלוף חצי שעה חזרתי.
"כבר? ולמה רק שקית אחת איפה שאר השקיות? השארת אותם למטה?" הופתעה והקשתה האישה.
"איזה למטה... תקשיבי דינה. לא היה כלום!" עניתי מובך.
"מה לא היה? חלב?" תמהה.
"לא היה בשימורים!"
"מה? אוי... נו באמת! אז מה עם תירס?"
"המוכר אפילו לא הבין מה זה תירס חריף... ממש התביישתי!"
"אוי ויי..."
"חומוס מועשר לא היה. לחם בסמטי לא ראיתי וכבר לא העזתי לשאול את המוכר... אורז כוסמין הבאתי!"
"אוקיי, שיהיה. אוי ואבוי... איזה דוריטוס הבאת?"
"הבאתי שלוש חריף ושתי חמוץ חריף. באמת היה מבצע של 4+1 כמו שרצית..."
"חחח... ביצים הבאת?"
"מה מצחיק אני לא מבין. ושאלתי את המוכר מה זה ביצים טבעיות והוא אמר לי שאת מתכוונת לאורגניות וזה היה יקר! למה את צריכה את הדבר הזה?"
"טיטולים אני רואה שהבאת, נכון?" היא אמרה מותשת.
"הבאתי! אבל למה אנחנו צריכים את הטיטולים האלו? סמול זה למבוגרים!"
מה הרבה? המון!
אני יודע להחליף נורה ולגלות שקניתי נורה צהובה, להתקין מתלים, להתקין את אותם מתלים שוב כי לא היו ישרים...
בקיצור, מה אני מברבר, המון דברים!
אבל... יש דברים שאני פחות חזק בהם. כן, אני מודה.
מודה. פה אני מודה, בכללי לא אוהב להודות בשום מינוס.
במה עסקינן? קניות.
אז לפני שכל הנשים מהנהנות, עליי להדגיש.
אנחנו טובים בלעשות קניות! כשאנחנו (!) המחליטים מה לקנות. אף פעם לא קרה לי ששכחתי לקנות את האקסל שרציתי...
הלאה. נסכם. אני לא טוב בעסק, אבל לא אוהב להודות... בעיה.
היתקלות ענק בעניין נרשמה בשבוע שעבר.
עקב הגשם שהופיע בלי או עם התראה (תלוי אם אתם מאמינים לחזאים...) לא התאפשר להוציא את התינוק מהבית, ועל כן הוטלה עליי המשימה ללכת לקניות (שמירה כולל החלפת טיטולים? פחות...).
"אני עושה לך רשימה!" הודיעה האישה. אנוכי טענתי מנגד בתוקף שאסתדר בלי. למה? כי לראות גברים מסתובבים עם רשימה זה כמו לשים שלט 'לא סומכים עליי!' על הגב. כך לפחות לי זה מרגיש.
אז במקום הרשימה המביכה בכתב, קבלתי אותה בעל פה.
"תזכור. תירס בשימורים, חומוס חריף, ביצים סמול, לחם כוסמין, אורז בסמטי, חלב מועשר..." ירתה.
"זהו? אמרתי מנסה לסדר במוחי את כל המידע..."
"שניה. תביא גם דוריטוס טבעי, טיטולים 4+ ו... נראה לי זהו".
"נס". אמרתי.
"תודה!" היא אמרה.
יצאתי למערבולת הגשם חדור מטרה.
בחלוף חצי שעה חזרתי.
"כבר? ולמה רק שקית אחת איפה שאר השקיות? השארת אותם למטה?" הופתעה והקשתה האישה.
"איזה למטה... תקשיבי דינה. לא היה כלום!" עניתי מובך.
"מה לא היה? חלב?" תמהה.
"לא היה בשימורים!"
"מה? אוי... נו באמת! אז מה עם תירס?"
"המוכר אפילו לא הבין מה זה תירס חריף... ממש התביישתי!"
"אוי ויי..."
"חומוס מועשר לא היה. לחם בסמטי לא ראיתי וכבר לא העזתי לשאול את המוכר... אורז כוסמין הבאתי!"
"אוקיי, שיהיה. אוי ואבוי... איזה דוריטוס הבאת?"
"הבאתי שלוש חריף ושתי חמוץ חריף. באמת היה מבצע של 4+1 כמו שרצית..."
"חחח... ביצים הבאת?"
"מה מצחיק אני לא מבין. ושאלתי את המוכר מה זה ביצים טבעיות והוא אמר לי שאת מתכוונת לאורגניות וזה היה יקר! למה את צריכה את הדבר הזה?"
"טיטולים אני רואה שהבאת, נכון?" היא אמרה מותשת.
"הבאתי! אבל למה אנחנו צריכים את הטיטולים האלו? סמול זה למבוגרים!"