הוא שוב הרס לך ת'שיעור, נמאסססס כבר

[נכתב בדם הלב]

בס"ד

הטלפון צלצל, בטח שוב מורה עצבנית שארי הרס לה את השיעור.

שוב לשמוע איך הקסם עליו חלמה מתפוצץ מול עיניה,

שוב לאסוף דמעות ולכבוש כאבים,

שוב לסיים שיחה ולחבק את הילד הקטן שלה שכל כך רוצה, אבל- כל כך לא מצליח.

הוא כזה חכם ורגיש, אבל כל כך לא מתאמץ להראות לעולם את הטוב שבו.

ADHD, כולה ארבע אותיות וחיים שלמים...

לא, מה פתאום, זו לא צרה. זה אתגר

אבל חוץ מלומר זאת היא לא ממש הצליחה לחוש דבר.

הוא שונא את עצמו, הוא שונא את המסגרת המחייבת, בכלל הוא אוהב להשתמש במילה "שונא".

היא חשה שאין לה איך להכיל אותו ולהתמודד עם הספקות שעולים מידי יום,

הדמעות שוב יצאו.

גם לאימהות מותר.

בטח לאימהות כאלה טובות.

-

הפרעת קשב.

לא רק לשבת בכיתה קשה להם, מדובר בהרבה מעבר

מרקמים שהם לא מסוגלים לחוש, טעמים שלא עוברים בפה, בדים שלא יהיו מסוגלים ללבוש, רגשות מעורפלים וחסרי בהירות ועוד כל כך הרבה שנכלל תחת הכותרת הענקית של "הפרעת קשב".

והכי לא פשוט, השנאה העצמית הזו, האשמה וחוסר האונים שעולים שוב ושוב ושוב למול סיטואציות שרק הם, המתוקים האלה, יודעים ליצור...

שמי ריקי, מאמנת קשב לילדים ונוער. הופכת חווית יאוש לסיפור הצלחה בעז"ה

מזמינה אותך, אמא, מורה, לשתף אותנו כאן במה שעלה לך מול המקסימים האלו (גם אם קשה לחזות בנועם הקסם כרגע) שיום יום נלחמים באתגר הקשב, ומה שהם נתנו לך.