ההבדלים בין עברית ללשון הקודש

[הדוויג]

מי שמעניין אותו התחום של: משמעותן המקורית של תיבות לשון הקודש לעומת המשמעות המקובלת השגויה המקובלת בשפת הדיבור.
ישנו ספר נפלא ומקיף בעניין בשם: 'שפה ברורה'. מאת הרב אפרים כהנא.
לאחרונה הוא הו"ל מחדש במהדורה רביעית (360 עמ'. הוצאה עצמית) ניתן להשיג השבוע בדוכני בלוי במחיר 20 ש"ח.
(אין לי קשר לספר או למחברו, פשוט קניתי ונהניתי, וראיתי להמליץ בבחינת אל תמנע טוב מבעליו)

 

[תקוע]

יש מדור קבוע בעלון של 'נטורי קרתא' בשם 'לשון כלביך לא ישמע על פיך' בו מביאים מדי שבוע כמה מילים כאלו ועומדים על ההבדלים

 

[שיקול דעת]

לאחרונה הוא הו"ל מחדש במהדורה רביעית (360 עמ'. הוצאה עצמית) ניתן להשיג השבוע בדוכני בלוי במחיר 20 ש"ח.

מה זה דוכני בלוי?
חוץ מזה מענין מי זה אפרים כהנא הזה, לאיזה מגזר הוא משתייך (זה יכול לומר הרבה על הספר, עוד לפני שמסתכלים בתוכו).

 

[תקוע]

מה זה דוכני בלוי?

איציק בלוי, דוכני הספרים בבתי הכנסת בכל הארץ.

 

[שיקול דעת]

יש מדור קבוע בעלון של 'נטורי קרתא' בשם 'לשון כלביך לא ישמע על פיך' בו מביאים מדי שבוע כמה מילים כאלו ועומדים על ההבדלים

בדיוק בשביל זה כתבתי ההודעה הבא:

חוץ מזה מענין מי זה אפרים כהנא הזה, לאיזה מגזר הוא משתייך (זה יכול לומר הרבה על הספר, עוד לפני שמסתכלים בתוכו).

 

[שיקול דעת]

איציק בלוי, דוכני הספרים בבתי הכנסת בכל הארץ.

יש כזה בבני ברק. אני לא מכיר.

 

[תקוע]

יש כזה בבני ברק

כן, ב'צעירים' וב'פא"י', ב'נאות יוסף' וב'נחלת משה' ועוד מקומות רבים

 

[מוישה]

מצ"ב מאמר ביקורת נוקב שנכתב על הספר. כדאי לצרף לסוף הספר... בכלל כדאי לקרוא כאן קצת על כל ההבלים שממציאים על השפה הטמאה הנוראה והרשעים ש"המציאו" ושאר ירקות רקובים.

 

[הדוויג]

על הספר מופיעות הסכמות של הרב דוד שמידל (ראש כולל קרלין בטבריה), הרב יונתן שרגא דומב (משגיח ישיבת בית מאיר) והרב יצחק רצבי (ראש מוסדות פעולת צדיק).
אינני יודע פרטים על המחבר מלבד העובדה שהוא גר בזכרון יעקב.
בהקדמה לספר כתוב שחלקים ממנו פורסמו בעיתון יתד נאמן.

 

[מוישה]

על הספר מופיעות הסכמות של הרב דוד שמידל (ראש כולל קרלין בטבריה), הרב יונתן שרגא דומב (משגיח ישיבת בית מאיר) והרב יצחק רצבי (ראש מוסדות פעולת צדיק).
בהקדמה לספר כתוב שחלקים ממנו פורסמו בעיתון יתד נאמן.

כבוד גדול אני חולק לרבנים אלו, בפרט לאחד מהם שיש לי קשר אתו. אך מכל מקום הרבנים אינם בלשנים, והנושא כאן הוא מקצועי לחלוטין. מיותר לציין שהפרסום ביתד לא מוסיף לנו.

 

[ספרא וסייפא]

מצ"ב מאמר ביקורת נוקב שנכתב על הספר. כדאי לצרף לסוף הספר... בכלל כדאי לקרוא כאן קצת על כל ההבלים שממציאים על השפה הטמאה הנוראה והרשעים ש"המציאו" ושאר ירקות רקובים.

שינויים בשפה היו ויהיו.
כל שפת המליצות לקוחה משינויים בכינויים וביטויים.
לרוב ניתן למצוא מקורות קדומים לבן יהודה לרוב שינויי השפה.
אלא שעיון מהיר בספרות הציונית מאותם הימים, והיסטוריית בן יהודה, הוא המלמדנו על טומאת השפה העכשווית.

 

[מוישה]

שינויים בשפה היו ויהיו.
כל שפת המליצות לקוחה משינויים בכינויים וביטויים.
לרוב ניתן למצוא מקורות קדומים לבן יהודה לרוב שינויי השפה.
אלא שעיון מהיר בספרות הציונית מאותם הימים, והיסטוריית בן יהודה, הוא המלמדנו על טומאת השפה העכשווית.

לא הבנתי מה בא מר לומר. האם יאות לכתוב לי בלשונם הטמאה למען אוכל גם אני הקטן להבין?

 

[ספרא וסייפא]

באתי לומר כי עברית איננה לשון הקודש. ואין בכך שהמילים זהות בהרבה מאוד מקרים כדי להכשירה.
מספיק ללמוד על הוגה השפה, או על מחולל החייאתה - כהגדרתם, כדי לעמוד על דעותיו באשר לשפה הקדושה.
וכאשר דעותיו הם כאלו, שפתו איננה טהורה.

 

[מוישה]

באתי לומר כי עברית איננה לשון הקודש. ואין בכך שהמילים זהות בהרבה מאוד מקרים כדי להכשירה.
מספיק ללמוד על הוגה השפה, או על מחולל החייאתה - כהגדרתם, כדי לעמוד על דעותיו באשר לשפה הקדושה.
וכאשר דעותיו הם כאלו, שפתו איננה טהורה.

אני לא מונח לעומק בעניינים, רק אומר קצרות. אילו קראת פעם במילון ב"י, היית רואה כמה עשרות מקורות בתנ"ך ובחז"ל הוא מביא לכל מילה. אכן הוא חידש רבות, ולעתים התבסס על בני דורו וקודמיו, אך כל עוד שהחידושים הם סבירים ולא בניגוד למקורות, איני רואה בכך בעיה. בדיוק כפי שבלשון חכמים, חז"ל וחכמי ימי הביניים, התחדשו אינספור מילים, והן התקבלו בברכה. כך דרכה של שפה חיה שהיא מתחדשת ומתרחבת. מכל מקום רבו האגדות אודות המצאותיו של ב"י, כאשר חלקן הגדול אינו נכון ומדויק. הרבה יותר משהוא חידש, הוא בסך הכל תיעד התפתחויות שנוצרו כמו מאליהן.
אילו תאמר שאינך רוצה להשתמש במילה שהומצאה ע"י אדם שאינו כשר, לא אבוא עמך בדין. אבל לבוא ולומר שעברית אינה לשון הקודש בשביל אחוז זניח של מילים שנוספו, זאת אפילו לא בדיחה.

 

[ספרא וסייפא]

אני לא מונח לעומק בעניינים, רק אומר קצרות. אילו קראת פעם במילון ב"י, היית רואה כמה עשרות מקורות בתנ"ך ובחז"ל הוא מביא לכל מילה. אכן הוא חידש רבות, ולעתים התבסס על בני דורו וקודמיו, אך כל עוד שהחידושים הם סבירים ולא בניגוד למקורות, איני רואה בכך בעיה. בדיוק כפי שבלשון חכמים, חז"ל וחכמי ימי הביניים, התחדשו אינספור מילים, והן התקבלו בברכה. כך דרכה של שפה חיה שהיא מתחדשת ומתרחבת. מכל מקום רבו האגדות אודות המצאותיו של ב"י, כאשר חלקן הגדול אינו נכון ומדויק. הרבה יותר משהוא חידש, הוא בסך הכל תיעד התפתחויות שנוצרו כמו מאליהן.
אילו תאמר שאינך רוצה להשתמש במילה שהומצאה ע"י אדם שאינו כשר, לא אבוא עמך בדין. אבל לבוא ולומר שעברית אינה לשון הקודש בשביל אחוז זניח של מילים שנוספו, זאת אפילו לא בדיחה.

אפרש לפניך שיחתי.
לשון הקודש היא שפתם של מלאכי עליון שרפי מעלה. כל מילה מדודה ושקולה.
איני יודע אם ניתן להוסיף על שפה זו מילים חדשות. אולי כן, אולי לא.
בא פוחז אחד, ששיג ושיח אין לו עם קדושה וטהרה, ומוסיף מילים כרצונו וכמאוויו.
האם זה לשון הקודש? האם מלאכי מעלה משתמשים בשפה זו?

 

[yonatanr]

אני לא מונח לעומק בעניינים, רק אומר קצרות. אילו קראת פעם במילון ב"י, היית רואה כמה עשרות מקורות בתנ"ך ובחז"ל הוא מביא לכל מילה. אכן הוא חידש רבות, ולעתים התבסס על בני דורו וקודמיו, אך כל עוד שהחידושים הם סבירים ולא בניגוד למקורות, איני רואה בכך בעיה. בדיוק כפי שבלשון חכמים, חז"ל וחכמי ימי הביניים, התחדשו אינספור מילים, והן התקבלו בברכה. כך דרכה של שפה חיה שהיא מתחדשת ומתרחבת. מכל מקום רבו האגדות אודות המצאותיו של ב"י, כאשר חלקן הגדול אינו נכון ומדויק. הרבה יותר משהוא חידש, הוא בסך הכל תיעד התפתחויות שנוצרו כמו מאליהן.
אילו תאמר שאינך רוצה להשתמש במילה שהומצאה ע"י אדם שאינו כשר, לא אבוא עמך בדין. אבל לבוא ולומר שעברית אינה לשון הקודש בשביל אחוז זניח של מילים שנוספו, זאת אפילו לא בדיחה.

אני לא סבור שהמילים שנוספו הן 'אחוז זניח', אבל אין ספק שבלי בן יהודה היינו עדיין ממשיכים לדבר באידיש / לאדינו / ערבית וכו', ושוברים את השיניים במילים קשות אם היינו רוצים לכתוב מכתב פשוט.
הוא היה אפיקורס וכופר בלי ספק, אך על השפה העברית הוא השתדל לשמור, וחלק מהשפה הוא לחדש בה מילים, כדי שהיא תוכל להיות שפה חיה.
העברית היא השפה היחידה שקמה לתחייה והיא מדוברת בפי עם שלם, לאחר שהיתה 'שפה מתה', שפה של ספרים ולא של אנשים חיים.
ואני מצרף קטע מספר הזכרונות של ר' יעקב מזא"ה, רבה הרשמי של מוסקבה [באופן כללי ספר מומלץ ביותר לקריאה], על מה שקורה כשמתחילים לקחת מילים תנכיות שיש להן כמה פירושים.

 

[מוישה]

אפרש לפניך שיחתי.
לשון הקודש היא שפתם של מלאכי עליון שרפי מעלה. כל מילה מדודה ושקולה.
איני יודע אם ניתן להוסיף על שפה זו מילים חדשות. אולי כן, אולי לא.
בא פוחז אחד, ששיג ושיח אין לו עם קדושה וטהרה, ומוסיף מילים כרצונו וכמאוויו.
האם זה לשון הקודש? האם מלאכי מעלה משתמשים בשפה זו?

אתה אומר דברים נכונים. אבל אם תחקור כראוי, תגלה שבמשך הדורות כן הוסיפו חכמים וגם פייטנים וכדומה מילים רבות וחכמינו השתמשו בהן, וכפי שכתבתי. לא שייך להתנהל לפי מדד שמימי ולא ניתנה תורה למלאכי השרת, וכל שכן השפה. אי אפשר לחקור כל מילה ולשקול אם היא ראויה לשם לשון 'הקודש'. זו השפה ואלו מילותיה. אדרבה, אם תוסיף יראה על יראתך תדע ותשכיל כי בכל מילה שנוספה בוודאי לא לחנם נתגלגלה ובשמים יושבים המלאכים ורואים את שפע הסודות שמאחוריה, והלוא אפילו למספר הדפים בדפוס הנכרי היו צדיקים שנתנו טעמים וסודי סודות.
מצטער, אין בכוחי להמשיך ולדון בדברים קדושים אלו העומדים ברומו של עולם. מטעם זה הנחתי ידי גם באשכול סמוך אודות מקור האות קו"ף, גם שם אף אחד לא חושב שאם נאמרו בספרי הסוד עשרות הסברים ליסוד ושורש הקו"ף, הרי שיש בזה כביכול מחלוקת עם עשרות דעות מהיכן התפתחה הקו"ף [ולדעה אחת מדובר בהתפתחות מהבע"ח הנקרא קוף, ובבחי' כל דאסר לן רחמנא (אבולוציע עפ"ל) שרי לן וכו'...]. דעת לנבון שמדובר בסודות רוחניים שאינם סותרים את ההתפתחות הטבעית של האות, וכאמור - בזה סיימתי את חלקי.

 

[yonatanr]

אפרש לפניך שיחתי.
לשון הקודש היא שפתם של מלאכי עליון שרפי מעלה. כל מילה מדודה ושקולה.
איני יודע אם ניתן להוסיף על שפה זו מילים חדשות. אולי כן, אולי לא.
בא פוחז אחד, ששיג ושיח אין לו עם קדושה וטהרה, ומוסיף מילים כרצונו וכמאוויו.
האם זה לשון הקודש? האם מלאכי מעלה משתמשים בשפה זו?

לטעמי זו אותה דעה שאומרת שמי שמתכונן לעבוד לפרנסתו אסור לו לעלות לארץ ישראל. ארץ ישראל זו ארץ של מלאכים, שבאים אליה רק בשביל ללמוד תורה ולומר תהלים, מי שבא בשביל לעבוד בה עבודה גשמית, הוא מחלל אותה.
כמדומני שלא נפסקה כן ההלכה.
חז"ל הוסיפו בלשון הקודש שבמשנה אינספור מילים מיוונית, בגלל שהיו צריכים להשתמש במילים שלא נמצאו בתנ''ך.
גם בתקופת הראשונים והאחרונים הוסיפו מילים לפי הצורך, והמציאות מוכיחה שלא היה זה לאחר שישבו שבעה נקיים על כל מילה.
והסיבה שהיא נקראת לשון הקודש אינה משום שהיא לשון המלאכים, אלא הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג פ"ח) נותן לזה הסבר, והוא מקדים לדבריו 'ולי גם כן טענה וסיבה בקריאת לשוננו זה 'לשון הקודש' - ולא תחשוב שהוא הפלגה ממנו או טעות, אבל הוא אמת', עיי"ש בטעמו.

 

[שיקול דעת]

כבוד גדול אני חולק לרבנים אלו, בפרט לאחד מהם שיש לי קשר אתו. אך מכל מקום הרבנים אינם בלשנים, והנושא כאן הוא מקצועי לחלוטין. מיותר לציין שהפרסום ביתד לא מוסיף לנו.

טוב שערכת התגובה. זה לא היה מתאים לך מקודם.

 

[שיקול דעת]

אתם לא מתייחסים לעיקר הטענה. הטענה העיקרית אינה אם 'מותר' להוסיף או אסור, הטענה היא מי הוא זה שהוסיף, ומי הוא זה שהביא להחיות השפה. וזה מה שכתב @ספרא וסייפא .
בקיצור, אם תרצו, שאלה אידיאלוגית ולא 'מקצועית'. ולכן אכן טעות גדול על אלו שמנסים למצוא שגויות וסילופים כדי לטמא השפה. הגם שישנם אבל זה מעט יחסית כמו שאמר @משה

הגדולים שסלדו מהשפה היא אך ורק מחמת מקור התחייה. הם סברו, שכמו שלא יעלה על הדעת על אף אחד להשתמש בשתי וערב כסמל יהודי, ואפי' הרבה יותר מזה הרחיקו את זה, עד כדי לא להסתכל על זה, כך לא יעלה על הדעת להשתמש בשפה שמי שהמציא לדבר בזה בשפת היום יום היה עוכר ישראל שרצה באמצעות דבר זה לכונן ולשכלל את רעיון הציונות וכו'.
הגם שאינו דומה, כי הרי לשון הקודש הוא לשון הקודש, ושתי וערב הוא משהו שהומצא לצורך הנצרות. אולם בכל זאת סברו שכאשר אנו מאמצים את הנוהג החדש שלא היה פעם, זה "עילוי נשמה" לאותו עוכר ולרעיון הציונות.

עד כאן היה להסביר מה דעתם של גדולי ישראל אלו. אין שום טעם עכשיו להפריך או להצדיק דעה זו או אחרת. אף אחד ממילא לא ישתכנע לכאן או לכאן, הבאתי את זה רק להסביר את הדעה הזו.