שיר שכתבתי לפני תקופה, וכ"כ רלוונטי לימינו לצערי....
אשמח לשמוע חוות דעת/הערות/הארות/פרגונים וכו'
"הדור האחרון"
חיילים וצריחים
רובים מצוחצחים
ומגפיים גבוהי שרוכים
כומתה על כתף
חרבות לשפשף
ענן מלחמה מרחף
כוננות בשיאה
תיקים לנשיאה
כולם ערוכים לנסיעה
שורות שורות
מגוון פרצופים וצורות
מתחלפים במשמרות
מרחוק האויב
כבר מרגישים ת'כאב
הירי בזרוע צורב
חרבות מונפות
מכל כיוון התקפות
שריקות כדורים מקיפות
מלחמה מתישה
כבר אין הרגשה
לא נראה שתהיה פעם חופשה
חיילים מדממים
שמים אדומים
בודדים ממשיכים וקמים
פצועים, מרוסקים
בחייהם מתעסקים
מתים מפונים במסוקים
וארוך הוא הקרב
פעם גשום, פעם שרב
עוד בית שחרב
והזמן מתארך
והסיום לא דורך
האויב כל פינה חורך
וקשה לעמוד
במצב הזה לשרוד
רק יש עוד כמה שעומדים פה בכבוד
והתקופות הופכות לשנים
הזמנים משתנים
אותו אויב שמחליף לו פנים
ואותם הדורות
ואחריהם בצרורות
של טובים שלא נופלים לבורות
וממשיכה השרשרת
היא לא עוצרת
בקירבה גיבורים היא נוצרת
אך המלחמה הקשה
רק הופכת להתשה
סופגת קורבנות לאדמה היבשה
עם הזמן רק נוספים
כלי נשק מטורפים
את המוות בכח עליהם כופים
והאויב משכנע לחבור, להצטרף
וליבם הדואב, שורף
על אלו שנאלצו להתכופף
ושרידי השרידים
נודדים, אבודים
שגאים לבושים במדים
לא החליפו צד
גם אם נשארו בדד
לא עזבו את היד
ברגע המכריע לפני ניצחון
יקבלו הם אות בגאון
על שהיו הם הדור האחרון!
אשמח לשמוע חוות דעת/הערות/הארות/פרגונים וכו'
העליתי את זה לפני כשבועיים, אך מכיוון ששכחתי לחתום ב"חתמתי ונושעתי" הוא נמחק כמה שעות לאחר הפרסום
"הדור האחרון"
חיילים וצריחים
רובים מצוחצחים
ומגפיים גבוהי שרוכים
כומתה על כתף
חרבות לשפשף
ענן מלחמה מרחף
כוננות בשיאה
תיקים לנשיאה
כולם ערוכים לנסיעה
שורות שורות
מגוון פרצופים וצורות
מתחלפים במשמרות
מרחוק האויב
כבר מרגישים ת'כאב
הירי בזרוע צורב
חרבות מונפות
מכל כיוון התקפות
שריקות כדורים מקיפות
מלחמה מתישה
כבר אין הרגשה
לא נראה שתהיה פעם חופשה
חיילים מדממים
שמים אדומים
בודדים ממשיכים וקמים
פצועים, מרוסקים
בחייהם מתעסקים
מתים מפונים במסוקים
וארוך הוא הקרב
פעם גשום, פעם שרב
עוד בית שחרב
והזמן מתארך
והסיום לא דורך
האויב כל פינה חורך
וקשה לעמוד
במצב הזה לשרוד
רק יש עוד כמה שעומדים פה בכבוד
והתקופות הופכות לשנים
הזמנים משתנים
אותו אויב שמחליף לו פנים
ואותם הדורות
ואחריהם בצרורות
של טובים שלא נופלים לבורות
וממשיכה השרשרת
היא לא עוצרת
בקירבה גיבורים היא נוצרת
אך המלחמה הקשה
רק הופכת להתשה
סופגת קורבנות לאדמה היבשה
עם הזמן רק נוספים
כלי נשק מטורפים
את המוות בכח עליהם כופים
והאויב משכנע לחבור, להצטרף
וליבם הדואב, שורף
על אלו שנאלצו להתכופף
ושרידי השרידים
נודדים, אבודים
שגאים לבושים במדים
לא החליפו צד
גם אם נשארו בדד
לא עזבו את היד
ברגע המכריע לפני ניצחון
יקבלו הם אות בגאון
על שהיו הם הדור האחרון!