גילוי לב: נכתב כתגובה לבלדתו של @טחינה גולמית,
ומכיוון שאהבתי וכן הופתעתי לגלות שזה אפילו כיף לכתוב בלדות -
הקדשתי לה את הזכות להיות הראשונה שבפרסומי.
אז הנה קישור לתחילת הסיפור - מאת טחינה גולמית:
הבלדה לזוג המאושר (בלדה No. 5) - ברכה למתנה
והנה החלק שלי:
השכנה מלמעלה, וזו שממול
שמעו גם שמעו הסיפור
פנו הן מיד, בלי שהות לשיקול
לאיש שאיתם שם יגור
פנו הן בנועם, ללא כל טרוניה
בחיוך מתנצל, חינני
"הרי גם אנו נישאנו, אי אז זה היה
ובשי - חפצה גם אני"
שמע זאת כל בעל, הרים גבותיו
אך הודה בין עצמו לבינו
שלמרות חכמתו ועל אף רוב שנותיו -
מעולם לא הזיל מהונו
אז אולי זו העת, וזהו הזמן
להשביח שלום ורעות?
יצא כך כל גבר, כאיש נאמן
ושם פעמיו אל חנות
קנה השכן ורכש אף רעהו
מתנה ודורון לנשים
ציפתה כל אישה, כי ידע שור קונהו
(גם קיוותה את כולן להרשים)
בטקס רשמי, חגיגי, עם עוגה
קיבלה רעיה המתת
ובתום מסיבה, כל בלון נהגה -
חפזה לספר כל אחת
פתחה ראשונה השכנה מימין
והודיעה נרגשת, גאה
בעלי הנדיב - לי רולס רויס הזמין
מאיץ בשנייה למאה!
נשפה אז בבוז רעותה והכריזה
אישי הוא נדיב שבעתיים
רק אניח רגלי על דוושה ואזיזה -
כבר רצות הספרות למאתיים!
פקחו עיניהן בהלם שכנות,
איך נפל בחלקה האביר,
דרשו הן לדעת, כעין מבינות,
מה הדגם, השם, שתסביר
ניפחה אז חזה רעיה מאושרת
ובקול מתרונן ולב קל
לכל אוזן כרויה מגלה, מספרת
רכש לי הבעל - משקל!!!
ומכיוון שאהבתי וכן הופתעתי לגלות שזה אפילו כיף לכתוב בלדות -
הקדשתי לה את הזכות להיות הראשונה שבפרסומי.
אז הנה קישור לתחילת הסיפור - מאת טחינה גולמית:
הבלדה לזוג המאושר (בלדה No. 5) - ברכה למתנה
והנה החלק שלי:
השכנה מלמעלה, וזו שממול
שמעו גם שמעו הסיפור
פנו הן מיד, בלי שהות לשיקול
לאיש שאיתם שם יגור
פנו הן בנועם, ללא כל טרוניה
בחיוך מתנצל, חינני
"הרי גם אנו נישאנו, אי אז זה היה
ובשי - חפצה גם אני"
שמע זאת כל בעל, הרים גבותיו
אך הודה בין עצמו לבינו
שלמרות חכמתו ועל אף רוב שנותיו -
מעולם לא הזיל מהונו
אז אולי זו העת, וזהו הזמן
להשביח שלום ורעות?
יצא כך כל גבר, כאיש נאמן
ושם פעמיו אל חנות
קנה השכן ורכש אף רעהו
מתנה ודורון לנשים
ציפתה כל אישה, כי ידע שור קונהו
(גם קיוותה את כולן להרשים)
בטקס רשמי, חגיגי, עם עוגה
קיבלה רעיה המתת
ובתום מסיבה, כל בלון נהגה -
חפזה לספר כל אחת
פתחה ראשונה השכנה מימין
והודיעה נרגשת, גאה
בעלי הנדיב - לי רולס רויס הזמין
מאיץ בשנייה למאה!
נשפה אז בבוז רעותה והכריזה
אישי הוא נדיב שבעתיים
רק אניח רגלי על דוושה ואזיזה -
כבר רצות הספרות למאתיים!
פקחו עיניהן בהלם שכנות,
איך נפל בחלקה האביר,
דרשו הן לדעת, כעין מבינות,
מה הדגם, השם, שתסביר
ניפחה אז חזה רעיה מאושרת
ובקול מתרונן ולב קל
לכל אוזן כרויה מגלה, מספרת
רכש לי הבעל - משקל!!!
נערך לאחרונה ב: