הבהרה בענין חכם הרזים

[טחינה גולמית]

אם אתבקש אמחוק הודעה זו לאחר 48 שעות.

ראשית, אני מתנצל בפני כל מי שנגרמה לו אי נעימות בגירסא הישנה של הבלדה. האמת שמתחילה אשתי טענה שאני אקבל על הראש, ואני לא קיימתי בנפשי "כל אשר תאמר אליך.. שמע בקולה". הדבר הטוב שיצא מזה הוא שזיכתם אותה בהזמנדות נוספת לומר "אמרתי לך"

אני רואה שיותר מדי אנשים לא הבינו את הכוונה של הבלדה, ונתפסו לפרטים. ומשום מה נתפתח לן חיבור תורני בענין קימה לאשה במצב מיוחד.
המקרה של האשה והאברך- הוא דוגמא בעלמא שבאמת אפשר לדון עליה, וכל מקרה לגופו. ופעמים אפילו שעצת ד'- היא תקום.
אבל במקרה שלנו הסברות העקומות שנכתבו ע"י האברך שחלק מהם לא קשורות כלל כמו ביטול בשישים, באו להציג באופן ציורי אנשים שמהלך מחשבתם עקום בכל מה שנוגע בבין אדם לחברו.

ה"מוסר" כאן הוא לא "לקום בפני אשה במצב מיוחד".
זה יכול להיות נוגע לשכן מתחתיך, שיש לך אלף ואחד סברות למה לא לתת לו לבנות.
או לק"נ טעמים שיש לך למה לא לשלם ועד בית בזמן, או בכלל. ולמה אם לכלכת את חדר המדרגות לא אתה אמור לנקות וכו'.
לצערי אני נתקל באנשים מהסוג הזה.

ה"מעשה שהיה" היה בכלל באברך שעלה לאוטובוס וראה שעולה אשה במצב מיוחד. הוא עצמו לא יכול היה לקום כי הוא היה צריך לשבת ליד ילדיו הקטנים. והוא התפלא על בחורים צעירים שישבו ופטפטו כל הדרך, ולא קמו. וכשפנה אליהם התחילו לומר לו תירוצים עקומים.
אני לקחתי את זה קצת קדימה והוספתי קצת צבע, אבל לא היה כאן שום כוונה להורות "הלכה למעשה" בעניני קימה לאשה במצב מיוחד[מי אני ומה אני], רק לגרום לאדם לשים לב לאיפה הסברות שלו מוליכות אותו.

בתקוה להבנה
@טחינה גולמית

 

[נוי]

רעיון ה"לומדס" ע"ח בין אדם לחברו היה מובן כבר בקריאה ראשונה, מבוצע היטב.
לגבי התפסות לפינות שוליות והעמדתן במרכז הבמה כפי שקרה בשיח בעקבות הבלדה- זו מחלה פרוגאית שכיחה שטרם נמצאה לה תרופה.

 

[efrat1]

רעיון ה"לומדס" ע"ח בין אדם לחברו היה מובן כבר בקריאה ראשונה, מבוצע היטב.
לגבי התפסות לפינות שוליות והעמדתן במרכז הבמה כפי שקרא בשיח בעקבות הבלדה- זו מחלה פרוגאית שכיחה שטרם נמצאה לה תרופה.

וכנראה גם לא תמצא.

 

[מרחבית]

אני סבורה שבהרבה מקרים אין באמת 'לומדס'.
להפך, יש פחות מידי שימת לב ומחשבה.
אם היו חושבים - זה כבר היה טוב.
רק לאחר מעשה, כשמישהו מוכיח, זה גורם אי נעימות, ויש תירוצים.

ובאמת, שפעמים אם היו פונים בצורה נכונה -
לא בטרוניה, אלא בהבנה, שפשוט לא שמו לב,
ולפעמים - כמו בעניין הנזכר - זה בא אולי מצד ראוי ומשובח, שלא שמו לב -
ייתכן ולא היה לומדס ולא כלום.

 

[גדי ישראלי]

באמת הפריע לי שהאשכול של הבלדה הנפלאה תפס כיוון שבעליל לא לזה כיוון המשורר. אבל זו דרכם של אנשים וטוב שהעמדת דברים על דיוקם.
גוט שאבעס!