האם נכון לכתוב כך

saranus

משתמש פעיל
'המילים בשיר מאד מרגשים' מרגשים בלשון רבים, ומוסב על מילים.
'מקור הדברים הוא' הוא בלשון יחיד, ומוסב על מקור.
מה הכלל בזה.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
'המילים בשיר מאד מרגשים' מרגשים בלשון רבים, ומוסב על מילים.
כצ"ל: המילים בשיר מרגשות מאד. מילה היא נקבה.
מקור הדברים הוא... נכון, וכמובן בהמשך המשפט מציגים את מקור הדברים.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
יש מה שנקרא נושא המשפט (במקרה שלנו 'המילים' ו'מקור'), והנשוא צריך להתייחס לנושא. המילה 'בשיר' רק באה לספר לקורא על אילו מילים מדובר, ולכן היא איננה הנושא אלא המילים.
במקור הדברים, המילה 'הדברים' גם היא מספרת לקורא על איזה מקור אנחנו מדברים? המקור של הדברים, ולכן הוא הנושא והמילה 'הוא' שהיא הנשוא, צריכה להתייחס אליו.
 

saranus

משתמש פעיל
מה הכלל בזה?
מתי זה על 'המילים של השיר, ומתי זה על 'השיר' עצמו?
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כשמתארים את השיר עצמו מבלי להיכנס לפרטי המילים, אזי מתייחסים לשיר וממליצים עליו כל מה שרוצים - שיר יפה עוצמתי מרגש.
אבל כאשר מדברים על המילים עצמן, מדברים על המילים עצמן. המילים עמוקות מרגשות מעוררות.
וכך בכל משפט אחר. זה לא תלוי במשפט או בסיטואציה, אלא למה רוצים להתייחס בעיקר, על מה הדגש. ובמשפט עצמו יש את התשובה. כי כתבתם - המילים בשיר ז"א שמדברים כאן על המילים ולא על השיר.
או מקור הדברים - לא באים כאן לפרט או להסביר על הדברים, אלא על המקור.
 

saranus

משתמש פעיל
ומה דעתכם על אופן זה: 'עובי הדפנות' שהנושא הוא האם יש לצרף את העובי של הדפנות למידה הנצרכת. האם יש לכתוב 'עובי הדפנות מצטרפות' ונסוב על הדופן, או 'עובי הדפנות מצטרפים' ומוסב על העובי.
לי נראה כמו האופן הראשון, אשמח לחוו"ד נוספות.
תודה מראש.
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עובי הדפנות מצטרף, ולא בלשון רבים בכלל, כי עובי הוא לשון יחיד
 

saranus

משתמש פעיל
אכן, שמתי לב לזה מיד אחרי שכתבתי.
מהתשובה עולה שבחרת באופן השני.
אם אפשר הסבר קצר מדוע זה כך, ולא על הדפנות.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
הסיבה היא שנושא המשפט הוא העובי. איך יודעים מה הנושא? מה שאינו נושא או נשוא אפשר להשמיט. אפשר לומר "העובי מצטרף", אבל אי אפשר לומר "הדפנות מצטרפות". כלומר אפשר לומר, אבל זה לא מה שהדובר רצה לומר. העובי מצטרף. איזה עובי? העובי של הדפנות.
 

saranus

משתמש פעיל
מדוע הנכם מבינים כך, אפשר להבין הפוך, הנושא הוא שהמידה המדוברת היא לא רק על החלל אלא היא כוללת גם את הדפנות'/קירות/ מחיצות. אלא שלא כולל בזה גם את אורך הדופן אלא עוביה בלבד.
 

קול הירושלמי

משתמש צעיר
D I G I T A L
מדוע הנכם מבינים כך, אפשר להבין הפוך, הנושא הוא שהמידה המדוברת היא לא רק על החלל אלא היא כוללת גם את הדפנות'/קירות/ מחיצות. אלא שלא כולל בזה גם את אורך הדופן אלא עוביה בלבד.
מטרת המדידה היא לקבל סך מסוים של עובי מכל מוצר שהוא (במקרה שלנו - דפנות), ממילא נשוא המשפט הוא העובי
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
התכוונתי ל'נושא' מבחינה תחבירית, והוא שם עצם שעושה את הפעולה המוזכרת בכל משפט. פה הפעולה היא 'מצטרף' והיא נקראת נשוא. לפי הנשוא אפשר לדעת בקלות מה הנושא: מה שעונה על השאלה מה או מי - הוא הנושא. מי/מה מצטרף? העובי.
אפשר גם לומר "הדפנות מצטרפות בעוביין" (ולא באורכן), ובמשפט כזה הדפנות הן הנושא.
תמיד כשמדברים על א' של ב' - הפועל ילך על א'. כמו "ראה מכאובי כי רבו" ולא "כי רבותִי", המכאובים שלי רבו, המכאובים הם הנושא. מי רב? המכאובים. לכן הם הנושא.
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
אם נראה לך שתוכלי לוותר על המילה עובי, אזי ברור שאת מדברת על הדפנות, ותשמיטי את המילה עובי, ותסתדרי בלעדיה. תדברי על הדפנות בלבד - הדפנות תופסות מקום/עובי, ממכלול המדידה.
אבל אם חשוב לך - כך נראה - לכלול את המילה עובי, כי את חייבת להתחשב בעובי, אז את חייבת להתייחס כרגע לעובי כעיקר.
את רוצה להדגיש - ואת חוזרת על זה שוב ושוב, שהעובי חייב להילקח בחשבון המדידה. ז"א את מתייחסת כאן לעובי, ולכן תתארי ותדברי באמת על העובי.
כשתרצי לעומת זאת לתאר את איכות הדפנות למשל, וכד', או מידת הדפנות, תגידי שהדפנות רחבות / עבות / איכותיות / גבוהות וכד'
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  12  פעמים

לוח מודעות

למעלה