חברים.
אני עומד לפניכם היום, עמוס בתחושת אחריות, שומע מעל ראשי את משק כנפי ההיסטוריה. זכות גדולה נפלה בחלקי לשרת את העם, כמייסד אתגר הכתיבה הבא...
אז למה אני מרגיש כמו בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר שיותר ממיליון איש ראו בו את ראש הממשלה שלהם. והנה הוא עומד נבוך מול תוצאות הסקרים, ושוכח אפילו לגמגם כמו שצריך.
למען האמת רוב הכותבים כאן, לא רואים באתגר הדו שבועי את ביתם הפוליטי.
לכן נפשי בשאלתי, האם יש מקום להמשיך את קיומו של הגוף המיוחד הזה, שפעם הנהיג את המדינה.
או לפרוש לעליית גג ולכתוב בלדות.
???
אני עומד לפניכם היום, עמוס בתחושת אחריות, שומע מעל ראשי את משק כנפי ההיסטוריה. זכות גדולה נפלה בחלקי לשרת את העם, כמייסד אתגר הכתיבה הבא...
אז למה אני מרגיש כמו בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר שיותר ממיליון איש ראו בו את ראש הממשלה שלהם. והנה הוא עומד נבוך מול תוצאות הסקרים, ושוכח אפילו לגמגם כמו שצריך.
למען האמת רוב הכותבים כאן, לא רואים באתגר הדו שבועי את ביתם הפוליטי.
לכן נפשי בשאלתי, האם יש מקום להמשיך את קיומו של הגוף המיוחד הזה, שפעם הנהיג את המדינה.
או לפרוש לעליית גג ולכתוב בלדות.
???