הנושאים החמים
הנושאים החמים
כתבתי שני קטעים/שירים בשילוב מילים מהפסוקים.
לדעתי יש מקום לקונספט ולמסרים אבל יש בי איזה תחושת התנגדות/חשש
להשתמש בפסוקים או בדמויות גדולות ולשלב אותם בטקסט בצורה כזו. (במיוחד בשיר השני שנראה לי יש בו קצת זלזול,
האם אני צודקת?)
אני אפילו חוששת לפרסם את זה בתור שאלה, מעניין אם זה גם לכם נראה פחות מתאים.
האם לדעתכם זה בסדר?
אַל תִּרְאוּנִי
אַל תִּרְאוּנִי
שֶׁאֲנִי כְּפוּפָה
כִּי כָּבֵד עָלַי הַמַּסָּע
אֲנִי כְּפוּפָה
כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּכָה
כְּשֶׁאֶרְצֶה לְהִזְדַּקֵּף -
אֶעֱשֶׂה זֹאת
אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי עֲצֵלָה
אֲנִי הֲרֵי חָפַצְתִּי בְּכָךְ
כְּשֶׁאֶרְצֶה לִהְיוֹת זְרִיזָה-
אֶהֱפֹךְ לְכָזוֹ
אַל תִּרְאוּנִי
שֶׁאֲנִי שִׁפְחָה
כִּי אִם אֶחְפֹּץ לִהְיוֹת
בַּת חוֹרִין
אֵצֵא מִשִּׁעְבּוּד
אַל תִּרְאוּנִי
שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת
כִּי זֶה תּוֹצָאָה שֶׁל הָאוֹר
וּמַתְּנַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
וְאִם תִּרְאוּנִי
לֹא אוֹתִי תִּרְאוּ
אֶלָּא
תִּרְאוּ אֶת עַצְמְכֶם
כרמי נטרתי
כרם היה לשלמה
וגם לצביה
ליעל
ולבנימין
כרמים היו
לכולם.
לעבדים
לעשירים
לעניים
לכל העם
כרמים רוחניים
כרמים גשמיים
הבטתי על הכרמים
חוויתי אותם
דיברתי עליהם
חשבתי אותם
הרגשתי אותם
שמעתי עליהם סיפורים
נאים הם הכרמים
רחבים
מטופחים
ירוקים
וכרמי שלי?...
.....
עבודה רבה ובלתי מספקת היתה בו. שברי כלים בינות לקוצים ואדמת טרשים, מכרסמים ונחשים.
ותחושת בוז כלפי עצמי.
זה כרמי?
באין ברירה שבתי אליו
כי זה שלי!
כרם לשלמה לצביה ליעל לבנימין וגם לי.
לכולנו.
ובכרם שלי יש התמודדות מול קוצים ונחשים ומכרסמים ורוחות.
יש שם עבודה מתישה בשמש חזקה ובגשם סוער.
ועיקר העבודה היא לא להביט לכיוון הכרמים האחרים במבט מייחל.
כי בואו -
הכח שלי נמצא כאן בכרם שלי.
והכרמים היפים והמוריקים שם הם של שלמה וצביה ויעל ובנימין.
מה לי ולהם.
יום יבוא וכרמי יהיה כל כך ירוק עד שאני אעצום עיניים כדי לא להסתנוור מהיופי.
ובמחשבה נוספת -
גם אם לא
אני אוהבת אותו ככה בדיוק.
בדיוק ככה.
כרמי נטרתי.
לדעתי יש מקום לקונספט ולמסרים אבל יש בי איזה תחושת התנגדות/חשש
להשתמש בפסוקים או בדמויות גדולות ולשלב אותם בטקסט בצורה כזו. (במיוחד בשיר השני שנראה לי יש בו קצת זלזול,
האם אני צודקת?)
אני אפילו חוששת לפרסם את זה בתור שאלה, מעניין אם זה גם לכם נראה פחות מתאים.
האם לדעתכם זה בסדר?
אַל תִּרְאוּנִי
אַל תִּרְאוּנִי
שֶׁאֲנִי כְּפוּפָה
כִּי כָּבֵד עָלַי הַמַּסָּע
אֲנִי כְּפוּפָה
כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּכָה
כְּשֶׁאֶרְצֶה לְהִזְדַּקֵּף -
אֶעֱשֶׂה זֹאת
אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי עֲצֵלָה
אֲנִי הֲרֵי חָפַצְתִּי בְּכָךְ
כְּשֶׁאֶרְצֶה לִהְיוֹת זְרִיזָה-
אֶהֱפֹךְ לְכָזוֹ
אַל תִּרְאוּנִי
שֶׁאֲנִי שִׁפְחָה
כִּי אִם אֶחְפֹּץ לִהְיוֹת
בַּת חוֹרִין
אֵצֵא מִשִּׁעְבּוּד
אַל תִּרְאוּנִי
שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת
כִּי זֶה תּוֹצָאָה שֶׁל הָאוֹר
וּמַתְּנַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
וְאִם תִּרְאוּנִי
לֹא אוֹתִי תִּרְאוּ
אֶלָּא
תִּרְאוּ אֶת עַצְמְכֶם
כרמי נטרתי
כרם היה לשלמה
וגם לצביה
ליעל
ולבנימין
כרמים היו
לכולם.
לעבדים
לעשירים
לעניים
לכל העם
כרמים רוחניים
כרמים גשמיים
הבטתי על הכרמים
חוויתי אותם
דיברתי עליהם
חשבתי אותם
הרגשתי אותם
שמעתי עליהם סיפורים
נאים הם הכרמים
רחבים
מטופחים
ירוקים
וכרמי שלי?...
.....
עבודה רבה ובלתי מספקת היתה בו. שברי כלים בינות לקוצים ואדמת טרשים, מכרסמים ונחשים.
ותחושת בוז כלפי עצמי.
זה כרמי?
באין ברירה שבתי אליו
כי זה שלי!
כרם לשלמה לצביה ליעל לבנימין וגם לי.
לכולנו.
ובכרם שלי יש התמודדות מול קוצים ונחשים ומכרסמים ורוחות.
יש שם עבודה מתישה בשמש חזקה ובגשם סוער.
ועיקר העבודה היא לא להביט לכיוון הכרמים האחרים במבט מייחל.
כי בואו -
הכח שלי נמצא כאן בכרם שלי.
והכרמים היפים והמוריקים שם הם של שלמה וצביה ויעל ובנימין.
מה לי ולהם.
יום יבוא וכרמי יהיה כל כך ירוק עד שאני אעצום עיניים כדי לא להסתנוור מהיופי.
ובמחשבה נוספת -
גם אם לא
אני אוהבת אותו ככה בדיוק.
בדיוק ככה.
כרמי נטרתי.
