הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ, וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ

[קהילות יעקב]

בפתח זמן אלול

אלול. להגות במורא.
להתפלץ, לרעוד כדגה,
פיה פעור לקלוט עוד טיפה
בתוך ים של עוונות
לזכות במעט
סליחה ותשובה.
הדלת תיסוב על צירה
והעצל, אויה
היאך יעיז פניו
בבוא יום מחילה
הזמן הוא עתה
לא בעוד שעה
שוב יום אחד קודם
מיטתך...

 

[מכל הלב]

חזק!