דרוש מקור לכך ש'חתונה לא דוחים'

[yonatanr]

מאז תחילת מגיפת הקורונה, אנו שומעים שוב ושוב על חתונות שנעשות בתנאים איומים, גם כאלו שיש מקום לספק האם הם משמחים את החתן והכלה או להיפך, והכל בנימוק של 'חתונה לא דוחים'. זאת גם בחוגים שקובעים חתונה שנה שלימה לאחר הכניסה לקשרי השידוכין.

יש למישהו מקור כתוב לכך?

 

[אליז]

בקרב החסידים מקפידים מאוד שלא לדחות, ומובא באמרי פנחס להרה"ק ר' פנחס מקוריץ (ענינים שונים אות פה): דבר גדול הוא שלא לעכב החתונה מזמן הכתוב בתנאים... וכשמאחרין החתונה מקלקלין... ולהקדים בתוך הזמן אין חשש.

ובקונטרס מנהגי נישואין סקווירא מובא בשם הגה"ק מאוסטרובצא ששמע מהרה"ק ממאגלניצא שאמר בשם זקנו המגיד מקאזניץ, לשטן חשוב מאד שיאחרו זמן החתונה אפילו רק ליום אחד, וחשוב לו זאת יותר מלהביא צדיק גדול לחטא הכי גדול. וכן הובאו הדברים בספר עזר מקודש (ענייני נישואין ושידוכין פ"ג הערה שיצא בשמחת בעלזא באב תשנ"ג).

וע"ע בדברי היעב"ץ (במגילת ספר עמוד 24) כתב על אביו החכם צבי ומובא שם בהאי לישנא: וקודם חג השבועות קרב זמן החתונה שלי שבנו מהמבורג לברעסלוי על נישואין שלי ולא רצה לדחות הזמן.

וכן מובא בשם תלמידי הבעש"ט שאין לדחות, הבעל התניא כתב )באגרת המובאת בספר מאה שערים אגרת יג), הנה באמת נכון הדבר והוא קבלה מרבותינו הקדושים קדושי עליון נ"ע וגם שלא לאחר עוד זמן הנישואין ח"ו.

 

[yonatanr]

בקרב החסידים מקפידים מאוד שלא לדחות, ומובא באמרי פנחס להרה"ק ר' פנחס מקוריץ (ענינים שונים אות פה): דבר גדול הוא שלא לעכב החתונה מזמן הכתוב בתנאים... וכשמאחרין החתונה מקלקלין... ולהקדים בתוך הזמן אין חשש.

אם כן אין בעיה לדחות, כאשר לא הגיע עדיין הזמן הכתוב בתנאים [כפי שמצוי].

ובקונטרס מנהגי נישואין סקווירא מובא בשם הגה"ק מאוסטרובצא ששמע מהרה"ק ממאגלניצא שאמר בשם זקנו המגיד מקאזניץ, לשטן חשוב מאד שיאחרו זמן החתונה אפילו רק ליום אחד, וחשוב לו זאת יותר מלהביא צדיק גדול לחטא הכי גדול. וכן הובאו הדברים בספר עזר מקודש (ענייני נישואין ושידוכין פ"ג הערה שיצא בשמחת בעלזא באב תשנ"ג).

וכן מובא בשם תלמידי הבעש"ט שאין לדחות, הבעל התניא כתב )באגרת המובאת בספר מאה שערים אגרת יג), הנה באמת נכון הדבר והוא קבלה מרבותינו הקדושים קדושי עליון נ"ע וגם שלא לאחר עוד זמן הנישואין ח"ו.

מנין שמדובר על דחיית החתונה לאחר שקבעו לה זמן, ולא על עצם דחיית החתונה לזמן של עוד שנה מה'אירוסין', כפי שמקובל בחוגי החסידויות?

וע"ע בדברי היעב"ץ (במגילת ספר עמוד 24) כתב על אביו החכם צבי ומובא שם בהאי לישנא: וקודם חג השבועות קרב זמן החתונה שלי שבנו מהמבורג לברעסלוי על נישואין שלי ולא רצה לדחות הזמן.

אולי אם היתה לו סיבה טובה הוא היה דוחה? ובכלל, פתאום מותר להאמין ב'מגילת ספר'?

 

[אליז]

להבנתי בכל מקרה שבו מדברים על כך שלא מאחרים חתונה מדובר באופן שהצדדים כבר קבעו ביניהם על תאריך.
אפשר לדון על כל ראיה וראיה בנפרד, בכל אופן כך מקובל.

וראהעוד בספר פרדס אליעזר (פ"י) שהביא את דברי הנחלת שבעה (פ"ז) שכתב: והחתונה תיהיה למזל טוב לזמן פלוני או בתובתוך הזמן הזה מתי שיתרצו הצדדים. ודייק מדבריו כי הקפידא זו בשמירת קביעות זמן החתונה, עיקרה לרחק נאמרה ולא לקרב, והיינו שאין חוששים להקדים את זמן הנישואין מהמועד הנקוב אלא שמקפידין טובא שלא לאחר מן הזמן אשר הוחלט.

וראה עוד בשלחן העזר (אבן העזר ד ה סק"א) בשם ספר ליקוטי שושנים (אות עב) שכתב שלהקדים אפשר. וביאר הטעם בליקוטי שושנים, שהשידוך הוא כמו הגליפה של בריאת העולם, ואם מאחרין החתונה מתקלקל ח"ו הגליפה, ואחר כך קשה כבר לעשות החתונה.

וראה באגרות משה (יורה דעה ח"ב סי' קסט) שכתב שאין לדחות את החתונה אפילו לזמן קצר, אף כשישנה סיבה טובה כגון שאחד מהורי החתן יושב שבעה. וראה בבירור הלכה לגרי"א זילבר (אבן העזר סד אות ג) שכתב שאין לדחות תאריך חתונה אף כשנופל על תאריך יאהרצייט.