הנושאים החמים
הנושאים החמים
התביישתי. פשוט עמדתי נבוך והתביישתי. התביישתי בשבילם, התביישתי בשבילי והתביישתי בשביל כולנו.
הכל התחיל כאשר נקלעתי למבואה של קפסולה באחד הכוללים המובילים בשכונתי. ניצבו שם אברכים יקרים וחשובים שניצלו את הפוגת הקפה לשיח ער וסוחף אודות הבחירות הקרבות ובאות בארץ אמריקה הרחוקה.
האחד, ממושקף ורציני, טען בלהט כי הנשיא המכהן הוא זה שעתיד להמשיך ולהחזיק בכסאו עד בוא ינון או לפחות עד תשפ"ה. הדבר ברור לו מעל לכל ספק והוא יכול להסביר בסברות פשוטות יותר ופחות מדוע הצדק עמו.
האחר, מפוזר קמעא, ניסה בעדינות לסדוק את אמונתו של הראשון ולפרוך את הוכחותיו אחת לאחת תוך כדי שהוא מביא בלוליינות אמיתית נתונים סטטיסטיים המאששים את הבנתו כי הנשיא המכהן יוחלף הפעם בסגן הנשיא לשעבר.
כך עמדו להם הניצים הניצבים והתווכחו והתלהטו בכל כוחם, לבם, אמונתם ותשוקתם, והביעו פעם אחר פעם מסרים בוטחים יותר מאשר בדקה הקודמת תוך כדי שכל אחד מתבצר לו עוד ועוד בעמדתו הזכה עד אשר תם הקפה והם חזרו להתווכח באמרות אביי ורבא.
עמדתי משתומם. מה זה חולף בראשו של זאטוט שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ועיתון השקפתי מקומי, כך שהוא חש מספיק בטוח בעצמו בשביל לנבא את עתידותיה של אמריקה הגדולה שיקבעו רק אחר שקלול החלטותיהם של מאות מיליוני אנשים שונים שיכנסו לתוך נוסחה מסובכת ומעורפלת עד אשר תזדקק הבחירה לכדי מועמד כזה או אחר? כיצד זה שאנשים שקולים בדעתם ורציונאליים בגישתם משליכים עצמם כך בפני מהנדסי תודעה תורניים אשר מהלכים בתוך ראשם וליבם כשלהם ומפעילים נימים וסותמים ורידים כאוות נפשם ופעם אחר פעם גורמים לאותם אנשים ללהג עצמם לדעת?
היתכן והינדוס זה תקף אף לשאר חלקי החיים?
הכל התחיל כאשר נקלעתי למבואה של קפסולה באחד הכוללים המובילים בשכונתי. ניצבו שם אברכים יקרים וחשובים שניצלו את הפוגת הקפה לשיח ער וסוחף אודות הבחירות הקרבות ובאות בארץ אמריקה הרחוקה.
האחד, ממושקף ורציני, טען בלהט כי הנשיא המכהן הוא זה שעתיד להמשיך ולהחזיק בכסאו עד בוא ינון או לפחות עד תשפ"ה. הדבר ברור לו מעל לכל ספק והוא יכול להסביר בסברות פשוטות יותר ופחות מדוע הצדק עמו.
האחר, מפוזר קמעא, ניסה בעדינות לסדוק את אמונתו של הראשון ולפרוך את הוכחותיו אחת לאחת תוך כדי שהוא מביא בלוליינות אמיתית נתונים סטטיסטיים המאששים את הבנתו כי הנשיא המכהן יוחלף הפעם בסגן הנשיא לשעבר.
כך עמדו להם הניצים הניצבים והתווכחו והתלהטו בכל כוחם, לבם, אמונתם ותשוקתם, והביעו פעם אחר פעם מסרים בוטחים יותר מאשר בדקה הקודמת תוך כדי שכל אחד מתבצר לו עוד ועוד בעמדתו הזכה עד אשר תם הקפה והם חזרו להתווכח באמרות אביי ורבא.
עמדתי משתומם. מה זה חולף בראשו של זאטוט שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ועיתון השקפתי מקומי, כך שהוא חש מספיק בטוח בעצמו בשביל לנבא את עתידותיה של אמריקה הגדולה שיקבעו רק אחר שקלול החלטותיהם של מאות מיליוני אנשים שונים שיכנסו לתוך נוסחה מסובכת ומעורפלת עד אשר תזדקק הבחירה לכדי מועמד כזה או אחר? כיצד זה שאנשים שקולים בדעתם ורציונאליים בגישתם משליכים עצמם כך בפני מהנדסי תודעה תורניים אשר מהלכים בתוך ראשם וליבם כשלהם ומפעילים נימים וסותמים ורידים כאוות נפשם ופעם אחר פעם גורמים לאותם אנשים ללהג עצמם לדעת?
היתכן והינדוס זה תקף אף לשאר חלקי החיים?
