דילמות לשוניות

[ביזנסטורי - אילה]

לפעמים אני ממש מסתבכת.
ישנם משפטים פשוטים וברורים שכשאני חושבת עליהם טיפה לעומק כדי לכתוב אותם,
מתגלים מוקשים בלתי צפויים...
יש לי שאלה ספציפית שהתלבטתי בה היום
אבל אני מועידה את האשכול לכל הדילמות שלי (ואולי גם שלכם) שיתעוררו בהמשך...

 

[ביזנסטורי - אילה]

משפט רגיל:
"התלמידה הזאת ממש 'בור סוד שאינו מאבד טיפה'".
והשאלה שלי-
האם אפשר לכתוב גם ככה:
"התלמידה הזאת ממש 'בור סוד' שאינה מאבדת טיפה"?
והאם הפיסוק במקומות המתאימים?
תודה.

 

[חגי פאהן]

לא.
תפקידו של הבור לא לאבד טיפות. מה לתלמידתך ולטיפות?

 

[רחל סרולוביץ]

אני הייתי כותבת כך:
התלמידה הזו היא ממש בור סוד. אינה מאבדת טיפה.

 

[Ushaya]

'בור סוד שאינו מאבד טיפה' הוא ביטוי. לא נראה לי שאפשר להפריד אותו.
(התלמידה שלך לא אוספת טיפות. תוכלי לומר: "היא בור סוד, אינה מאבדת מאום מידיעותיה" וכד', את הטיפות של הארטיק, יש סיכוי שהיא מטפטפת כמו כולם...)

 

[אשר שרבר]

מדאתינן להכא

חשבתי לכתוב כך
אז אנא מכם אל תטיפו ולא יטופוך. תנו לנו להסתדר.

מתוך המימרא על דאטפך אטפוך
זה משפט לענין? זה מתאים זה מסתדר?
והאם בכלל זה מכובד, שהר במקור דאטפך אטפוך זה הרג,

 

[מ"ם]

נסחוף נסחפתם כמעיין המתגבר.

הביטוי הוא כך מושלם, נכון. אבל אוי לו לסופר שלא יעז לפרק ביטוי, רק כי "ככה זה הגיע מהחנות", ו"זה עובד, אל תיגע".

ולעניינינו, מכיון שניתן לומר ש"היא לא מאבדת טיפה מהחומר", גם בלי קשר לבור. וכמקובל לומר "טיפת סבלנות", טיפת מזל, טיפה זמן וכיו"ב רבות, על כן ההצעה של @רחל סרולוביץ מקובלת ביותר.

 

[אשר שרבר]

@מ"ם ולשאלתי

 

[מ"ם]

@מ"ם ולשאלתי

לא ראיתי...

לכאורה "יטופוך" לא שייך כאן, כי זה לשון יחיד ופתחת ב"תטיפו".

זה יכול להיות "אל תטיף ולא יטופוך" (או אל תטיפו ולא יטפוכם", אבל אז המקור לא מספיק גלוי).

בעניין ההקשר, לפענ"ד בסדר גמור.

 

[אשר שרבר]

לא ראיתי...

לכאורה "יטופוך" לא שייך כאן, כי זה לשון יחיד ופתחת ב"תטיפו".

זה יכול להיות "אל תטיף ולא יטופוך" (או אל תטיפו ולא יטפוכם", אבל אז המקור לא מספיק גלוי).

בעניין ההקשר, לפענ"ד בסדר גמור.

שכוייח, למרות שביאסת..

 

[מ"ם]

שכוייח, למרות שביאסת..

אולי תתן את הקטע המלא (בהשמטת פרטים מזהים, אם צריך)? יש מצב שזה כן מסתדר

 

[אשר שרבר]

אתן ואולי אמחוק אחר כך

התופעה הזו לא שייכת רק לכאן, אבל אוסיף אנקדוטה, בשנה שעברה העיר לי אחד מראש הישיבות הקטנות שב..., מהצד מסתכלים עליכם כמו על ילדים קטנים. ואני ניסיתי להצטדק, תראה, זה כוחות השוק, זה לחץ, וכו'. חודשים ספורים אחר כך, שם, נסגר הרישום בכיתות ז' לסמינרים. אז אנא מכם אל תטיפו ולא יטופוך. תנו לנו להסתדר.

 

[מ"ם]

אם כך זה מעולה, בפרט שפתחת בלשון יחיד "אחד מ.." וכו'.

 

[חגי פאהן]

בעניין ההקשר, לפענ"ד בסדר גמור.

לענ"ד קצת לא בסדר מהסיבה ש @אשר שרבר ציין. שלא יפתחו נגדך חקירה על איומים. וגם עניין היחיד לא מסתדר כל כך. חוץ מזה, 'יטופון' הוא סביל (וסוף מטיפיך יטופון), ואתה מחפש משהו פעיל. אולי 'יטפוך' / 'יטפוכם'. אולי "התקוששו / קִשטו עצמכם ואל תקשקשו".

 

[מ"ם]

לענ"ד קצת לא בסדר מהסיבה ש @אשר שרבר ציין. שלא יפתחו נגדך חקירה על איומים.

הרי רש"י מסביר אטפת ואטפוך לשון הצפה.

 

[חגי פאהן]

הרי רש"י מסביר אטפת ואטפוך לשון הצפה.

"...וסוף מטיפיך..." - כלומר בני אדם עשו לו "הצפה".

 

[מ"ם]

אכן, אבל מכיון שהמילה עצמה שורשה הצפה, והוא לוקח אותה למקום של הטפת מוסר - איני רואה בעיה בהקשר. והנראה לעניות דעתי כתבתי.

 

[חגי פאהן]

אם כך היה יכול לכתוב "אז אנא מכם אל תטיפו ולא יטיפוכם", והחכם יבין. רחוק מדי מלשון המשנה? מה לעשות.

 

[מ"ם]

כאמור.