דיון ידידותי אך מעמיק - ביקורת כפיזיוטרפיה או כמסאז'

[אבימי]

שלום לכולם! אנא קחו כסא ושבו. כל אחד במקומו, שמישהו יסדר את המחיצה שם בסוף, תודה.

בואו נדבר על ביקורת.

כיוון שאנחנו אנשים עסוקים אני אחלק את השאלה שלי לשני חלקים:
למעמיקים ולADHD.

מעמיקים - הנה:
כשאת או אתה מניחים לפני הקורא סיפור, בעצם הגשתם חלק ממכם עצמכם אל הזולת. הגשתם. שאפו על האומץ.
עכשיו מה.
האם אתם רוצים שיקרה משהו בהמשך?
אם אתם רוצים אישור-אישוש לכך שאתם עצמכם נפלאים, וכותבים באמת יפה, דרישתכם לגיטימית. אנשים אוהבים מסאז' טוב לנפש, מחיאות כפיים מאולם שלם שמריע להם ולהישג המרשים שלהם.
אבל. אבלללללל . בואו נהיה כנים, רובנו לא כותבים טוב. רחוק מזה. 99% מהעולם מורכב מאנשים שלא כותבים טוב מלידה, ולא גאיוני ארץ שהעולם פשוט מתמוטט לנוכח הכתיבה שלהם.
אז בואו נניח שאנחנו כותבים קצת פחות טוב ממה שיכלנו לכתוב אם היינו משתפרים. איך נשתפר? נקח קורס ארוך ויקר לכתיבה? סבבה. עדיין אתם כותבים לאנשים שהם לא המבקר הספרותי אנין הטעם שלך. אתם כותבים ומגישים לאנשים שאתם רוצים את חוות דעתם.
כעת הקטע הזה הוא גם קצת שלהם. הם ערבבו אותו עם עולמם וחייהם וזמנם, וכעת יש להם משהו חדש ביד. והם רוצים לספר על זה, והם מגישים את זה אליכם ואצלכם זה מקבל פן חדש , ואתם רוצים לספר על מה שיש לכם ביד וחוזר חלילה.
אז למה לא להקשיב? למה לא להוריד את האגו, שקיים, אצלי, אצלך, אצלו, אצלה, ולקבל מה שאנשים אחרים חושבים? לא לבלוע ללא בקרה ולהקשיב לכולם. להקשיב לאנשים שמתעסקים קצת בזה. למה יש תופעה בפורום של אנשים שאם לא יקבלו 17 תגובות של מעעעלללףףףף אוי הלב שלי - הם פשוט ייעלבו? והאם כולנו לא קצת ככה?
אולי הביע היא בהגדרת הפורום - הפורום הוא לא לוח מודעות לכותבים. נקודה. הוא לא בשיטת פרסם ושכח. כאן המטרה היא מקצועית - להשתפר, להקשיב להפתח לשיטות חדשות ולפנים של דעות אחרות על ספרות.
אז לדעתי האישית. ביקורת מקצועית חשובה ממחמאות. אפילו בהגדרת רווח - אתם תקבלו יותר מחמאות אם תהיו יותר מקצועיים. כמובן שמחמאות כנות הן טובות. למה לא, זה נפלא, אבל כאן זה לא העיקר. כאן הם כלי טוב - להעברת ביקורת!
חושבים אחרת? תנו לי ביקורת!

ולADHDים כמוני -
קטע כתיבה. מישהו\י העלה. אתם חושבים שטוב בעיקר להחמיא או בעיקר להעיר?

דברו. אחד אחד. כן, אתה שם.

 

[אשר שרבר]

שלום לכולם! אנא קחו כסא ושבו. כל אחד במקומו, שמישהו יסדר את המחיצה שם בסוף, תודה.

ולADHDים כמוני -
קטע כתיבה. מישהו\י העלה. אתם חושבים שטוב בעיקר להחמיא או בעיקר להעיר?

דברו. אחד אחד. כן, אתה שם.

גם וגם, מה הבעיה?
אפשר להחמיא, ולבקר.
השאלה את מה למרוח במה?
וסליחה שלא קראתי את המעמיקים הלכתי לסדר את המחיצה.


טוב, קראתי גם את המעמיקים
אנחנו צריכים ליטוף אגו, מחילה, ואם השקענו וכתבנו אנחנו צריכים פידבק, אחרת ניבול, ככה אלוקים ברא אותנו, מה נעשה, לא אנחנו אשמים, אולי פיתחנו את זה קצת...
ומה אכפת לכם לפרגן, בחייאת, זרקו מילה טובה, לא רק ליוצ שבוחר חלב כל בוקר לפניכם במכולת, גם להוא שכתב סיפור, תמצאו לו מילה טובה בסיפור, איזה דארהער שקנה אצלכם שביתה, אחר כך תכו על קודקודו, ולחשו לו (לא חייבים לצעוק) גדל.
ועוד דבר, גם אם הוא מצטדק זה לא אומר שהוא לא הקשיב לכם, הוא מלטף את האגו, ושם קצת יוד שהחור שהחץ שלכם פגע לא יזדהם, החץ נכנס, הוא קיבל ושמע, הוא רק מנקה קצת.

והנה דוגמא נפלאה לגם וגם:

קטע נהדר.
קדיתא והנושאים היפים בעולם.
דווקא לא היה לי מטושטש. כן היה לי חיבור לעולם פנימי בוסרי ולא ממוקד, וזה נראה לי מה ש @קדיתא ניסה להעביר.

ביקורת לעניות דעתי:
אתה כותב על נער צעיר - בן 15 לכל היותר. אבל התחביר הוא לא של נער, הוא תחביר דיקדוקי ובו שפע של הטיות גבוהות שלא קיימות בשפת נערים פשוטה. ("כמו עוגן עבורו; מסייעת לו") אז למה חשבת כן לכתוב ככה? אתה לא חושב שזה קצת פוגם בחיבור בין הקורא לבין הנער - חוסר האמינות הלשונית? או שבעינך כתבת על נער מבאר יעקב של שנות ה70, ששם זה היה נכון אולי.
או שדווקא זה יצר בעיניך משהו חדש ושונה? כי כן התחברתי, למרות שהפריע לי בפירוש.

 

[מרציפן]

והנה דוגמא נפלאה לגם וגם:

ודוגמא נוספת:
אל תתלו ציפיות, שימו אותם במייבש.

מישהו תלה ציפיות ולא שם אותם במייבש, ראשית אומרים לו אל תתלה ציפיות - ביקורת!
אבל לא מסתפקים בזה, אלא אומרים לו: שים אותם במייבש - פה טמונה מחמאה, יש לך יכולות גבוהות בייבוש כביסה, יש לך מייבש, רואים עליך; ולא זו בלבד, אלא ניכר שאתה גם יודע ויכול לשים אותה במייבש, אז קדימה!

וסליחה אם חפרתי, זה בא לי פתאום.

 

[אשר שרבר]

ודוגמא נוספת:
אל תתלו ציפיות, שימו אותם במייבש.

מישהו תלה ציפיות ולא שם אותם במייבש, ראשית אומרים לו אל תתלה ציפיות - ביקורת!
אבל לא מסתפקים בזה, אלא אומרים לו: שים אותם במייבש - פה טמונה מחמאה, יש לך יכולות גבוהות בייבוש כביסה, יש לך מייבש, רואים עליך; ולא זו בלבד, אלא ניכר שאתה גם יודע ויכול לשים אותה במייבש, אז קדימה!

וסליחה אם חפרתי, זה בא לי פתאום.

זה מקסים

 

[מוישה]

איני מבין את הספק. האם הפורום כאן לא מיועד להתקדמות? אנחנו לא ב'איש את רעהו', וכמובן שבלי ביקורת אי אפשר להתקדם. מצד שני מותר וצריך גם 'לאחיו יאמר חזק'. המחמאות הם הלחם והחלב שלנו. הביקורת היא המנה העיקרית.
אגב, יש כאלו ששוללים את הביקורת מכל וכל, וכבר אלפי שנים מסתובבת בעולם האמרה שהמבקרים הם האנשים שנכשלו בספרות ובאמנות. אבל למעשה אין ספק שכל ביקורת, אפילו של אדם לא מקצועי במיוחד, יכולה לבנות. אמרה קצת יותר טובה אומרת ש"מבקר הוא אדם שיודע את הדרך, אבל לא יודע לנהוג" (קנת טיינן). את זה כבר אפשר לקבל.

 

[ידידיה חבר]

שלום לכולם! אנא קחו כסא ושבו. כל אחד במקומו, שמישהו יסדר את המחיצה שם בסוף, תודה.

בואו נדבר על ביקורת.

כיוון שאנחנו אנשים עסוקים אני אחלק את השאלה שלי לשני חלקים:
למעמיקים ולADHD.

מעמיקים - הנה:
כשאת או אתה מניחים לפני הקורא סיפור, בעצם הגשתם חלק ממכם עצמכם אל הזולת. הגשתם. שאפו על האומץ.
עכשיו מה.
האם אתם רוצים שיקרה משהו בהמשך?
אם אתם רוצים אישור-אישוש לכך שאתם עצמכם נפלאים, וכותבים באמת יפה, דרישתכם לגיטימית. אנשים אוהבים מסאז' טוב לנפש, מחיאות כפיים מאולם שלם שמריע להם ולהישג המרשים שלהם.
אבל. אבלללללל . בואו נהיה כנים, רובנו לא כותבים טוב. רחוק מזה. 99% מהעולם מורכב מאנשים שלא כותבים טוב מלידה, ולא גאיוני ארץ שהעולם פשוט מתמוטט לנוכח הכתיבה שלהם.
אז בואו נניח שאנחנו כותבים קצת פחות טוב ממה שיכלנו לכתוב אם היינו משתפרים. איך נשתפר? נקח קורס ארוך ויקר לכתיבה? סבבה. עדיין אתם כותבים לאנשים שהם לא המבקר הספרותי אנין הטעם שלך. אתם כותבים ומגישים לאנשים שאתם רוצים את חוות דעתם.
כעת הקטע הזה הוא גם קצת שלהם. הם ערבבו אותו עם עולמם וחייהם וזמנם, וכעת יש להם משהו חדש ביד. והם רוצים לספר על זה, והם מגישים את זה אליכם ואצלכם זה מקבל פן חדש , ואתם רוצים לספר על מה שיש לכם ביד וחוזר חלילה.
אז למה לא להקשיב? למה לא להוריד את האגו, שקיים, אצלי, אצלך, אצלו, אצלה, ולקבל מה שאנשים אחרים חושבים? לא לבלוע ללא בקרה ולהקשיב לכולם. להקשיב לאנשים שמתעסקים קצת בזה. למה יש תופעה בפורום של אנשים שאם לא יקבלו 17 תגובות של מעעעלללףףףף אוי הלב שלי - הם פשוט ייעלבו? והאם כולנו לא קצת ככה?
אולי הביע היא בהגדרת הפורום - הפורום הוא לא לוח מודעות לכותבים. נקודה. הוא לא בשיטת פרסם ושכח. כאן המטרה היא מקצועית - להשתפר, להקשיב להפתח לשיטות חדשות ולפנים של דעות אחרות על ספרות.
אז לדעתי האישית. ביקורת מקצועית חשובה ממחמאות. אפילו בהגדרת רווח - אתם תקבלו יותר מחמאות אם תהיו יותר מקצועיים. כמובן שמחמאות כנות הן טובות. למה לא, זה נפלא, אבל כאן זה לא העיקר. כאן הם כלי טוב - להעברת ביקורת!
חושבים אחרת? תנו לי ביקורת!

ולADHDים כמוני -
קטע כתיבה. מישהו\י העלה. אתם חושבים שטוב בעיקר להחמיא או בעיקר להעיר?

דברו. אחד אחד. כן, אתה שם.

במחכ"ת אין זמני עמי להתפלספויות מוארכות. רק אציין את מה שאומרים בשמו של מרן המשגיח ר' ירוחם זצוק"ל, לא לפני שאדגיש שאינני יודע את המקור, ושאני מביא את זה כפי הבנתי ואולי אף בתוספת, ושזה גם כמובן נאמר בנוגע לנושאים יותר חשובים בחיים, ואת ההקש יעשה כל אחד לעצמו.

וכך אמר ר' ירוחם: אדם שאינו מכיר בחסרונותיו - אדם פגום הוא, איננו יודע את שעליו לתקן. אבל, אדם שאיננו יודע את מעלותיו - איננו אדם כלל! כי מה ערך לו לנגר המצויד בכל מיני מסורים ושאר כלים, אם איננו יודע שהם ברשותו, ומה הגדרת אדם לו, לזה שאיננו יודע את כליו ויכולותיו ומשום כך מנוע מלהשתמש בהם?!

שוב, ודאי שיש לפלפל, ולחלק, וליישב, ולדקדק, ולצחקק, ולפקפק, ולהבדיל, ולהבריק, וק"ל, ודו"ק, וא"ש, וצ"ע, וד"ל. ולא כתבתי אלא לעורר לב המעיין, והי"ת יצילנו משגיאות, וילמדנו מתורתו נפלאות, תושלב"ע, או"א.

 

[נריה מגן]

כשאני מעלה טורים המטרה שלי הינה בכדי לקבל ביקורת. לצערי הביקורת הולכת ופוחתת. ברור שנחמד לפתוח במחמאה כזו או אחרת, וכיף לי לקרוא מחמאות, אבל לא בשביל זה אני כאן.
כמודמני שמטרת הפורום היא ביקורת, ויחד עם ביקורת יש להעביר גם מחמאות. אם אין לך ביקורת - תחמיא, אבל אם יש, אל תשמור בבטן. כתוב אותם. אני מתחנן.

 

[משויטט]

דעתי כדעת הרוב הצודק, המטרה היא הביקורת כמובן. ובמובן הזה, בניגוד לנריה, אני כן רואה שיפור מבורך כאן.
לצד זה חשוב לזכור אם לא לדעת, מחמאה תורמת לא פחות מביקורת. "מחמאות הן לחמו של הכותב" אמר מישהו וצדק. קשה לתאר את תחושתו של מישהו שמפרסם משהו ואף אחד לא זורק איזו מילה טובה.
סבי סיפר לי פעם שהיה בכינוס ידוע בהשתתפות רבבות ונאם שם אחד מגדולי הדור החשובים, לאחר הכינוס סבי ניגש אליו ואמר לו שהנאום היה מרתק. סבי אמר שעיניו של הגדול בהקו משמחה.
לסיכום, את הביקורת אנחנו צריכים, למחמאה אנו משוועים.

 

[קדיתא]

"מבקר הוא אדם שיודע את הדרך, אבל לא יודע לנהוג" (קנת טיינן)

איזה משפט מדויק.

אבל הכוונה כנראה לאנשים שהביקורת היא תפקידם, כמו מבקרי אמנות/ספרות/קולנוע וכו', כי ביקורת סתמית יכולה בהחלט להינתן גם על ידי מי שיודע לנהוג.

 

[יואב ברק]

שלום לכולם! אנא קחו כסא ושבו. כל אחד במקומו, שמישהו יסדר את המחיצה שם בסוף, תודה.

בואו נדבר על ביקורת.

כיוון שאנחנו אנשים עסוקים אני אחלק את השאלה שלי לשני חלקים:
למעמיקים ולADHD.

מעמיקים - הנה:
כשאת או אתה מניחים לפני הקורא סיפור, בעצם הגשתם חלק ממכם עצמכם אל הזולת. הגשתם. שאפו על האומץ.
עכשיו מה.
האם אתם רוצים שיקרה משהו בהמשך?
אם אתם רוצים אישור-אישוש לכך שאתם עצמכם נפלאים, וכותבים באמת יפה, דרישתכם לגיטימית. אנשים אוהבים מסאז' טוב לנפש, מחיאות כפיים מאולם שלם שמריע להם ולהישג המרשים שלהם.
אבל. אבלללללל . בואו נהיה כנים, רובנו לא כותבים טוב. רחוק מזה. 99% מהעולם מורכב מאנשים שלא כותבים טוב מלידה, ולא גאיוני ארץ שהעולם פשוט מתמוטט לנוכח הכתיבה שלהם.
אז בואו נניח שאנחנו כותבים קצת פחות טוב ממה שיכלנו לכתוב אם היינו משתפרים. איך נשתפר? נקח קורס ארוך ויקר לכתיבה? סבבה. עדיין אתם כותבים לאנשים שהם לא המבקר הספרותי אנין הטעם שלך. אתם כותבים ומגישים לאנשים שאתם רוצים את חוות דעתם.
כעת הקטע הזה הוא גם קצת שלהם. הם ערבבו אותו עם עולמם וחייהם וזמנם, וכעת יש להם משהו חדש ביד. והם רוצים לספר על זה, והם מגישים את זה אליכם ואצלכם זה מקבל פן חדש , ואתם רוצים לספר על מה שיש לכם ביד וחוזר חלילה.
אז למה לא להקשיב? למה לא להוריד את האגו, שקיים, אצלי, אצלך, אצלו, אצלה, ולקבל מה שאנשים אחרים חושבים? לא לבלוע ללא בקרה ולהקשיב לכולם. להקשיב לאנשים שמתעסקים קצת בזה. למה יש תופעה בפורום של אנשים שאם לא יקבלו 17 תגובות של מעעעלללףףףף אוי הלב שלי - הם פשוט ייעלבו? והאם כולנו לא קצת ככה?
אולי הביע היא בהגדרת הפורום - הפורום הוא לא לוח מודעות לכותבים. נקודה. הוא לא בשיטת פרסם ושכח. כאן המטרה היא מקצועית - להשתפר, להקשיב להפתח לשיטות חדשות ולפנים של דעות אחרות על ספרות.
אז לדעתי האישית. ביקורת מקצועית חשובה ממחמאות. אפילו בהגדרת רווח - אתם תקבלו יותר מחמאות אם תהיו יותר מקצועיים. כמובן שמחמאות כנות הן טובות. למה לא, זה נפלא, אבל כאן זה לא העיקר. כאן הם כלי טוב - להעברת ביקורת!
חושבים אחרת? תנו לי ביקורת!

ולADHDים כמוני -
קטע כתיבה. מישהו\י העלה. אתם חושבים שטוב בעיקר להחמיא או בעיקר להעיר?

דברו. אחד אחד. כן, אתה שם.

הרמתי את היד (כן כן! כמו בתמונה שלי! ככה אני גם ביום יום..) ניסתי לתפוס את התשומת לב של הברנש על הבמה, קיצער היו המון אנשים אבל בסוף קיבלתי את רשות הדיבור ונעמדתי בבטחה. התנעתי את גרוני בשיעול מדומה ופרשתי את משנתי:
כבודו, נבחתי עליו. אנחנו מכירים אותך טוב טוב, ולא מהיום. אל תמכור לנו 'לוקשן' על מחמאות ופרגונים. אתה, שלחתי עליו אצבע זקופה. אתה זה שמקיים את הקונפליקט הבלתי אפשרי בין מחמאה לביקורת. הבטתי סביבי לראות שהקהל מתרשם אבל נתקלתי במבטים זועמים, אי אלו החלו לנופף אלי בפראות מטרידה חלקם סובבו אצבע על מצחם.
'אני אסביר' ניסתי לזכות בעוד רגע של חסד לפני הפיצוץ
כשבחוצ'יק מעלה איזה טור קצר או רעיון מטושטש הוא יתקל במגון דעות. חלקם תוקפניות וחלקם דביקות. מחלק הוא יוזיל דמעה, ומהשאר הוא יכעס נורא, אבל אין דבר שיכין אותו לתגובה של @אבימי. התגובה תפתח בדברי תשבחות מוגזמות ותארים נוצצים על הכתיבה המשובחה, ועל הכשרון שזכה, הוא מחייך קמעה, ונופל לשורה הבאה, בום! הפתעה! הוא לא מבין מאיפה זה בא לו, הוא היה בטוח שזה יסתיים טוב כמו סיפור זול, אבל אז מגיעה הביקורת, פלוס הערה, ועצה, וטיפ לסיום, ואז הוא מבין שהכל בדיחה, ואז שוב פעם בשורה האחרונה שוב נופל עליו שזיף עסיסי, ועוד פעם מחמאה, ועוד דברי הלל, והוא תופס את ראשו המנוקב וצועק, מה הולך פה? אתה איתי או אתם?
אני מביט שוב לקהל, מישהו מכה על שעונו, כביכול מרמז לי שחרגתי מהזמן הקצוב. אני מוכרח לסיים כי שני אנשי אבטחה ממוצא אוקראיני פוסעים לעברי מהקצה הרחוק של האולם.
בקיצור @אבימי , אתה מאסטאר יחיד בדורו, על יכולת השילוב בין מחמאה לביקורת, והכל בנועם וחן מעוררים השראה ותאבון. אז באופן כללי אני בגישה שלך, אבל הייתי יותר מאושר לו היינו חיים באיזה בועה שבתוכה ניתן להעביר ביקורת בלי גינונים. ישירות! כמובן לא לכתוב 'הקטע גרוע' או 'חשבת על אוריגמי' לא! ברור שלא ככה! אלא שכל אחד יעביר את התחושה הראשונה שהקריאה מעבירה, מיד! שהיא עדיין מזוקקת בלי שום תבלינים. כי תכלס' זה מה שאני מחפש ככותב, לבדוק אם צלפתי בפעם הראשונה או שצריך פה למתוח את הקשת.
זוג ידים עבותות אוחזות בזרועותי. אין טעם מתנגד, הוא לוחש לי בקול אלכוהולי. הכל מתרחק, אני שמח שהעבירו את המיקרופון לבא בתור, אני גם שמח שסיימתי בפרגון כמו הצ'יף, ואויש! אני מטורף! זה מה שיש לי לחשוב כשאני נזרק החוצה כמו אחמד טיבי, אוף! אני שונא אוקראינים.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

הביקורות הכרחיות בפורום. המחמאות הכרחיות בחיים.

 

[יואב ברק]

כשאני מעלה טורים המטרה שלי הינה בכדי לקבל ביקורת. לצערי הביקורת הולכת ופוחתת. ברור שנחמד לפתוח במחמאה כזו או אחרת, וכיף לי לקרוא מחמאות, אבל לא בשביל זה אני כאן.
כמודמני שמטרת הפורום היא ביקורת, ויחד עם ביקורת יש להעביר גם מחמאות. אם אין לך ביקורת - תחמיא, אבל אם יש, אל תשמור בבטן. כתוב אותם. אני מתחנן.

כל מילה!

 

[מוישה]

חבר'ה, מה קורה לכם? כולם [ליתר דיוק, שניים..] התחילו לכתוב בגלנטית?
תהיו אתם!

 

[מכונתכתיבה]

זו שאלה קצת מוזרה-
אם הקטע מצוין- להחמיא ולפרגן, למה לא? לא לחפש מתחת לאדמה את הפסיק היחיד שלא במקום
אם הקטע מצוין מינוס- לתת דגש על הדברים הטובים, לאחר מכן לכתוב ביקורת מקצועית וממוקדת בשפה נעימה ומתחשבת.
שהכותב יטפח לעצמו על המקלדת- וואלה אני טוב. אני רק צריך להשתפר בפיסוק(נניח...) וכו'.

 

[נריה מגן]

לא לחפש מתחת לאדמה את הפסיק היחיד שלא במקום

כן לחפש את הפסיק היחיד. בפעם הבאה גם הטעות הזו לא תקרה. כך, ורק כך, משתשפים.

 

[אבימי]

רבותי, לכולם יש בייביסיטר לשחרר בבית, אז.. אפשר לסכם?

רוב הדעות נטו לכיוון שביקורת היא דבר קריטי בפורום.
מחמאות גם הם חשובות, ולמה לא.

אזי - רבותי, אם מישהו מעלה קטע כתיבה, בבקשההההה מכם, בקרוהו. הביעו תחושתכם.
עשו זאת בכבוד ותנו מילה טובה.
אם קשה לכם הכתיבה - סמנו קטע מגוף הטקסט וכתבו - לא התחברתי.

ככה כולנו נשתפר.
יאללה הביתה. להפוך את הכסאות בבקשה.

 

[רחשי הלב]

התחלתי לקרוא את ה'למעמיקים' ובדיוק התפוגג הריטלין ששחרר לי את הדופמין במוח אז קפצתי לשורה התחתונה.
אכן ביקורת היא דבר נפלא כפי שציינו מזוכיסטי הפורום הנכבדים, אבל למתחילים כמוני היא יכולה להיות קטלנית. מאז ההערה של מנהלנו ר' @אבימי על איזה קשקוש שכתבתי התחלתי לגמגם ואימא שלי אפילו לא יודעת למה.
הנה דוגמה לביקורת שיכולה להיות יותר טובה: "הכתיבה שלך מהממת, מקסימה, מעלפת (אם זו אישה כותבים 'מאלפת', תהרגו אותי לא מבין למה), אבלללללללללללל"....
כשהאבל כה צפוי גם המילים שלפניו נדמים כמצקת על הקודקוד.
כשמתחילים הפוך זה נשמח הרבה יותר טוב. כמו למשל "קח הערה קטנה על כך וכך, אבלללללל ת'אמת הפצצת, הקסמת, עילפת (כנ"ל) וכו'".
אז @אבימי , קח את זה כביקורת בונה, אבל ת'אמת? אתה באמת תותח על וכל הסופרלטיבים שנקשרו לראשך מוצדקים לגמרי וחיכיתי לרגע שבו אוכל לכתוב את זה.

 

[נריה מגן]

תהרגו אותי לא מבין למה

מלשון 'תאלפני חוכמה'.

 

[רחשי הלב]

מלשון 'תאלפני חוכמה'.

איך זה קשור ל'שמלה מאלללללללפת'?

 

[נריה מגן]

איך זה קשור ל'שמלה מאלללללללפת'?

לפחות ה'ללללללללללללללל' קשור לצפונבוניות שחדרה למחננו...
המאלף בפני עצמו עבר תהליך אבולוציוני עד שהגיע לשמלה המאלפת. סברא מאלפת, רעיון מאלף, דרשה מאלפת, איש מאלף, ותמשיך לבד...