דיון | התייעצות | אל-חרז

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
בס"ד



דממה באולם.

הוא טיפס באטיות רבת רושם את שלשת המדרגות שהובילו לבמה, ופסע לעבר המיקרופון. כחכוח קל שהרעים מקיר לקיר הוכיח לו שהמייק אכן עובד.

שפתיו מלמלו, "בעזרת השם נעשה ונצליח. אפילו חרז חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים..."

הוא הגביה את קולו לטון שישמע ברור וצלול באזני הקהל שישב מולו.

"ערב טוב לכל הניקים... אהמ, האנשים של פורום...", הוא הביט בקהל והקריא מהדפים שלפניו חליפות, "כתיבה... ועריכה... סליחה, ועריכה ספרותית... כן, ועריכה תורנית... נו... אה, ודקדוק... אהמ... ועברית... רגע אחד... כן, סיימנו.

ובכן, התכנסנו כאן היום, בכדי לדון על תופעה חמורה בעלת השלכות הרות אסון שנתגלו בפורומנו הקט והשלו. אני לא אלך סחור סחור, ולא אכבס מילים או אשתמש ברמיזות ובמליצות, אלא אגש ישירות לענין בשפה הברורה ביותר.

אגב, מכירים את זה שבשיחה עם מבוגר פתאם הוא אומר: "ותסלח לי על הביטוי, כן?", ואתה חושב לעצמך, 'ואללה, איזה קללה עסיסית הוא הולך להרים עכשו', ואז הוא ממשיך: "אבל זה הזוי. פשוט הזוי".

טוב, נמשיך בענייננו.ישנה תופעה שהולכת ומתרחבת בפורום, והיא – כתיבה בחרוזים!"

רחש-בחש בקהל.

"שקט בבקשה!", רועם קולו של @פנס בערפל .

"תודה, פנס. אני כבר לא מדבר על בלדות או חמשירים. מדובר על תופעה שצוברת תאוצה עם מגמת התמכרות הרסנית.

אנחנו לא ניכנס כעת לרזולוציות נמוכות של אילו ניקים התחילו עם זה ולמה עשו זאת, או מי אשם, מי התחיל ומי סיים, אבל מישהי כאן תצטרך לתת דין וחשבון על המצב שמתחולל פה בפורום. ושוב, בלי להתעסק בשמות, עקב מספר מקרים חמורים שהגיעו להנהלה ניאלץ למגר את תופעת כתיבה בחרוזים.

אמנם, לא נאסור באופן גורף את השירים המחורזים למיניהם, אבל כתיבת תגובות וביקורת לא תוכל להיעשות בחרוזים. ולצורך הענין, נאכוף את הדבר באופן חמור לצערנו, הכולל קנסות כספיים עד מאסר."

הרחש בקהל התגבר לבליל ליחשושים לא ברורים.

הוא עלעל בדפים, היטיב את המיקרופון ונתן מבט חודר בקהל.
קולו התגבר.

"תאמרו לי אתם, אני צריך לשמוע שניק פלוני עומד ביום שישי בתור למכולת, והוא בלחץ לסדר את המוצרים בצורה מחורזת? בסוף הוא הוריד את הנריות והצ'יטוס, כי לא היה לו שום דבר שמתחרז איתם.

או ניקית אחרת שמתלוננת על כך שהקטן שלה מאבד מוצצים באופן שיטתי, ולאחרונה היא נאלצת להוסיף לקניה גם 'חמוצים' כדי שיתחרז לה עם 'מוצצים'? עכשו היא תקועה עם סטוק ענק של מלפפונים במלח. מה היא תעשה איתם, למען השם? מי בכלל אוכל חמוצים במלח?

תגידו לי אתם, זה נורמלי? או שאני פה ה'לא בסדר'?

בנאדם הולך לקנות 'לחמית', וחוזר גם עם @טחינה גולמית רק בשביל החרוז שבדבר. איפה נשמע כדבר הזה?

סתם אני לא מבין מה זה טחינה גולמית, זו טחינה ככל הטחינות רק שחסר לה מים, מלח ולימון. תוסיפו אותם ותקבלו אחלה טחינה של אחלה. וגם מה זו ההגדרה המתרברבת הזו – 'גולמית'? לקופסת עגבניות קוראים מטבוחה גולמית? לפרוסות חזה עוף קוראים שניצל גולמי? אז מה ההתנשאות הזו, מה?

אבל אל תסיטו אותי בכח מהנושא העיקרי, בואו נחזור אליו.

השיא היה מקרה שהגיע השבוע למערכת. אחד הניקים פה נעצר בכביש על-ידי שוטר. לשאלת השוטר:
"האם דיברת בפלאפון?"
הוא השיב: "וגם אין לי רשיון".
הבחור נזרק לכלא והותיר אשה וחמישה גמדים לנפשם, ללא התראה מוקדמת.

ושתבינו, בתא הכפפות נחו בכבוד רשיונות הנהג והרכב. יתירה מכך, הוא לא דיבר בפלאפון אלא סתם גירד לו באוזן!

אני חושב שכל מילה מיותרת.
נבקש מהציבור לשתף פעולה, ואף לגלות עירנות. תודה מראש.

לסיום, אני רוצה להודות לבוקי מזורי השכן ממול, שהאיר את עיני בענין הטחינה הגולמית. תמיד חשבתי שזה מאכל יוקרה המיועד לאריסטוקרטים בלבד, או לחילופין לנשים בדיאטה שצורכות חומרים מוזרים ועלומים כמו פשתן, כוסמת, טופו ושבולת שועל.

תודה נוספת ברצוני להביע למורינו ורבינו כ"ק האדמו"ר מקורצוויל שליט"א, שלאור חומרת הדבר הואיל לתרגם את השיחה ליידיש מדוברת הכוללת סלנגים עדכניים. למעוניינים, העלו אותה לאתר החדשות החסידי והמפורסם, 'טשולנט מיט א בשר'.

בנוסף, הטור מוקדש לידידנו היקר והחביב טחינה גולמית. שבזמנו כיכב בשירים ובלדות ואז נעלם. יש מצב שגם הוא עלה על זה שהוא בסך הכל טחינה רגילה, ואז קיבל משבר זהות ועכשו הוא מחפש את עצמו בטרק בהודו או בטריפ בתאילנד. אלה ירחמו.

לסיום ממש, @chani t ושאר הצוות הכל נכתב בהומור ורוח טובה, קחו זאת בקלילות. אמנם הביקורת לכשלעצמה רצינית מאד.

ולפני שאתם יוצאים, בכניסה מצד ימין נערכת מכירת חסד גדולה של חמוצים במלח. נבקש מהקהל הקדוש לקנות בעין יפה. תודה.

שיהיה לכם שבוע טוב

וכל טוב



אופס...
 
נערך לאחרונה ב:

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אופס...

כמעט כתבתי תגובה מחורזת.

ולצורך הענין.
ישנה אחת מגמגמת.
הייתי בהופעה שלה, והיא סיפרה שרק אם היא שרה! היא לא מגמגמת.

יש כאלו שחריזה היא במקום גמגום.
היא צורת התבטאות חלקה, נעימה, והכי ברורה.
ברוח טובה, ו-ברצינות.

והיה מאמץ לכתוב את הדברים ברוח טובה ובלי חריזה.
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
אפשר לענות לכבודו?
בקצרה:
כתיבת קטע סיפורי זה אתגר.
קשה, חייב להיות כפוף לגחמות של האקדמיה ללשון ועברית.
קטע שאם יעבור עריכה לשונית הוא ינותח לחלקים ונתחים.
לעומת זאת:
שירה- משחררת.
שיר לא חייב להיות צמוד לכל הכללים הנ''ל, בדרך כלל אין צורך בעריכה לשונית
היות ומדובר בסוג של אמנות.
הנה למשל קטע שכתבתי באתגר של ששונית (הבית האחרון)
עברתי בוקר
מטורלל וקשה...
עברתי בוקר??? אין כזה דבר ואין לכתוב כך בכלל.
אם הייתי כותבת כך בתוך סיפור- זה היה נפסל.
בשיר- זה קביל וזה בסדר.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
לבית היין ושריונה - אני יכול להבין שישנם כאלו שיכולת הביטוי החלקה שלהם היא חריזה, או שקל להם לכתוב בצורה קלה ומשוחררת.
עם כל זאת, 2 תשובות בדבר.
1. שימו לב, דיברתי על כך שכבר מדובר מעבר לכתיבת שירים. החריזה הפכה נחלה קבועה גם של תגובות וביקורת. קצת מוגזם.
2. ובכן, איש בשורה אנוכי היום - פורום זה הינו המקום להתמקצע בכתיבה סיפורית-אתגרית, ולא להישאר בכתיבה מסויימת בלבד.
כאמור בהודעה הפותחת, כתבתי בהקצנה לצורך הדגמה, וגם או בעיקר בשביל ההומור. לשאלת רבים - לא יבוצעו קנסות כספיים ואף לא השלכה לכלא. לכל הפחות, לא בשבוע הקרוב.
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
1. שימו לב, דיברתי על כך שכבר מדובר מעבר לכתיבת שירים. החריזה הפכה נחלה קבועה גם של תגובות וביקורת. קצת מוגזם.
איפה ראיתם את זה?
לעניותי, אתם התחלתם עם זה;)
2. ובכן, איש בשורה אנוכי היום - פורום זה הינו המקום להתמקצע בכתיבה סיפורית-אתגרית, ולא להישאר בכתיבה מסויימת בלבד.
אין חולק על כך.
ובכן, בדקתי וראיתי שהחריזה המושמצת בקושי תופסת מקום.
פה ושם מעלים כמה קטעים חביבים של כתיבה מחורזת.
ואגלה את אוזנכם, שהרבה יותר קל וזורם לקרוא קטע מחורז במקום
לשבת על קוצים ולגולל עם העכבר את העמוד הארוווווך עם הסיפור שלא נגמר.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
איפה ראיתם את זה?
לעניותי, אתם התחלתם עם זה;)

אין חולק על כך.
ובכן, בדקתי וראיתי שהחריזה המושמצת בקושי תופסת מקום.
פה ושם מעלים כמה קטעים חביבים של כתיבה מחורזת.
ואגלה את אוזנכם, שהרבה יותר קל וזורם לקרוא קטע מחורז במקום
לשבת על קוצים ולגולל עם העכבר את העמוד הארוווווך עם הסיפור שלא נגמר.
1. אני בכוונה לא נכנס לפרטים וניקים. אבל ראיתי שהחריזה מתחילה לצוף שוב ולכן כתבתי טרם נקרוס לגמרי.
2. החריזה אינה מושמצת. אבל יותר כיף לקרא סיפור מאשר קטע מחורז.
3. אני מביע את דעתי האישית. אם רוב הציבור דכאן מעדיפים חריזה - אשמח מאד לדעת.
 

Tweenset

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
צילום מקצועי
D I G I T A L
מקסים!
הכתיבה מרתקת וגם צחקתי באמצע בקול.
עושה כ"כ חשק לשוב להעלות קטעים לביקורת, אל העומס לאחרונה לא כ"כ מאפשר :(
לכשיתאפשר, כנראה לא יהיה מדובר במחרוזת.
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
1. אני בכוונה לא נכנס לפרטים וניקים. אבל ראיתי שהחריזה מתחילה לצוף שוב ולכן כתבתי טרם נקרוס לגמרי.
החריזה מתחילה לצוף?
נו.. נו... למשורר החצוף.
נפסיק לחרוז פן נקרוס
חלילה לי ת'בריאות להרוס.
2. החריזה אינה מושמצת. אבל יותר כיף לקרא סיפור מאשר קטע מחורז.

כבר אמרו: על טעם וריח
אסור בתכלית האיסור להתווכח.
למי שכייף לקרוא סיפורים
חייב להתנזר מכל השירים.
3. אני מביע את דעתי האישית. אם רוב הציבור דכאן מעדיפים חריזה - אשמח מאד לדעת.
אני מעדיפה שירים לכתוב
אז כל טוב ושבוע טוב.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
החריזה מתחילה לצוף?
נו.. נו... למשורר החצוף.
נפסיק לחרוז פן נקרוס
חלילה לי ת'בריאות להרוס.


כבר אמרו: על טעם וריח
אסור בתכלית האיסור להתווכח.
למי שכייף לקרוא סיפורים
חייב להתנזר מכל השירים.

אני מעדיפה שירים לכתוב
אז כל טוב ושבוע טוב.
חיכיתי בכליון עיניים לקטע הזה. עכשו אני רגוע.
 

chani t

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עריכה והפקת סרטים
הייתי שם במכירת החמוצים,
בכל אופן חשתי נקיפות מצפון שלא התירו לי שום אפשרות לעצום עין בלילה,
אני לא מאלה שמתבכיינים שכל הלילה לא ישנתי, אבל קשה לי לקחת על המצפון את ערימת החמוצים ששכבה שם אצל אותה גברת אומללה,
אז נכנסתי לשם ולקחתי שלושה חמוצים,
בעודי שולפת את הארנק מהתיק, נכנס לשם בוקי מזורי השכן,
איך ידעתי שזה הוא?
זה ממש פשוט,
היה לו שקית מרשרשת ובתוכה שכבו אחר כבוד שלוש קופסאות של טחינה גולמית,
כנראה שהוא עבד עלייך,
ויש לה סטייל לטחינה הזאת...
בכל מקרה שמעתי אותו משוחח עם המוכרת שדי הצליחה לשווק את החמוצים שלה,
הוא סיפר לה שבדיוק עכשיו הוא היה בסופר,
רצה לקנות רק נריות וצ'יטוס, וממש מיהר הביתה להתארגן לקראת שבת,
אבל קרה לו נס,
זה היה ממש איתות משמים,
על השולחן ליד הקופאית חיכו לו , לא תאמינו-
נריות וציטוס,
הוא חש התרוממות הרוח ה' שלח לו את מה שהוא היה צריך מבלי לטרוח,
ולכן הוא החליט עכשיו על הדרך לעשות חסד ולרכוש גם כמה חמוצים לשבת,
למי בכלל משנה עם זה עם מלח או עם שמן,
המוכרת הודתה לנו מכל הלב,
בכלל, נשארו לה בערימה רק 3 חמוצים אחרונים, והמצפון שלי כבר הסכים לישון,
אז פניתי לצאת משם, שלפתע נכנס לשם אברך,
לא הייתי מתעכבת כלל, אילו לא הייתי שומעת אותו סופק את כפיו זה לזה בצהלה וקורא בקול:
"קרה לי עכשיו נס משמיים",
אני לא טיפוס שנדחף לשיחות, אבל יש לי חולשה לניסים,
לא יודעת למה,
אוהבת אותם,
אז זהו נשארתי להקשיב,
והאמת לא התחרטתי על כך
"נסעתי עכשיו בכביש ולפתע תפס אותי שוטר " כך נאם האברך ועצר לרגע
זאת עשה על מנת למתוח את כולנו ,
שיטה ידועה ונלוזה של כל בעלי הדרשות הממתינים בין משפט למשפט,
וזאת ע"מ להשאיר רושם על השומעים,
פעם שהייתי בקורס למרצים, המרצה נתן את הטיפ הזה ובסוד הוא גילה לנו שככה גם מושכים את ההרצאה ליותר זמן ומרוויחים עוד כמה שקלים (אבל את זה אל תעבירו הלאה, זה סוד של מרצים)
בכל מקרה הוא המשיך בדבריו ולא אמתח אתכם,
"השוטר טען שדיברתי בטלפון, כל כך נבהלתי ועניתי שאין לי רשיון,
השוטר ממש כעס ורצה לקחת אותי למעצר, באמצע הדרך ברכב המשטרתי, הפשרתי מהבהלה שאפפה אותי, ואמרתי לשוטר,
"הי זה היה טעות, יש לי רשיון וגם בכלל לא דברתי בטלפון רק גרדתי באוזן"
השוטר הסתכל עלי כאילו נפלתי מאיזה כוכב,
"תגיד'תה עובד עלי, חושב שאני מאמינ'ך"
נשבעתי לו בהן צדקי שזה אמת וכדאי שנחזור לבדוק את העניין,
הוא הסכים אבל התנה איתי כזה תנאי,
"אם נמצא ששקרת אתה בבעיה גדולה אני יפיל עלייך קנס שלא תצא ממנו, אבל אם אתה דובר אמת, אז אמחוק לך את כל הדוחות שלך מאז שנולדת"
נתתי לו יד כמו ג'נטלמן וסגרנו עיסקה
"מה אני יגיד לכם חברה, הוא כל כך התפעל מזה שאני דובר אמת ולא עבדתי עליו והוא מחק לי את כל הדוחות שהספקתי לצבור, על זה נאמר נס משמיים"
כולי התרגשות פניתי מהר לצאת משם ולסיים את ההכנות לשבת לפני שיכנס עוד אחד ויספר על ניסו,
לא שיש לי משהו נגד ניסים,
כבר אמרתי לכם שאני ממש אוהבת אותם,
אבל אני נוהגת לפי שיטת האדמור מקורצוויל
שמקפיד על מנוחה ממלאכה מיום שיש בחצות,
אז מהרתי לדרכי...
 

מה הענינים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כאמור בהודעה הפותחת, כתבתי בהקצנה לצורך הדגמה, וגם או בעיקר בשביל ההומור. לשאלת רבים - לא יבוצעו קנסות כספיים ואף לא השלכה לכלא. לכל הפחות, לא בשבוע הקרוב.

מחכה עם הקטע המחורז שלי לשבוע הבא...

ואגב, הכתיבה הלא חרוזית של פתיחת האשכול פשוט תענוג
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
הייתי שם במכירת החמוצים,
בכל אופן חשתי נקיפות מצפון שלא התירו לי שום אפשרות לעצום עין בלילה,
אני לא מאלה שמתבכיינים שכל הלילה לא ישנתי, אבל קשה לי לקחת על המצפון את ערימת החמוצים ששכבה שם אצל אותה גברת אומללה,
אז נכנסתי לשם ולקחתי שלושה חמוצים,
בעודי שולפת את הארנק מהתיק, נכנס לשם בוקי מזורי השכן,
איך ידעתי שזה הוא?
זה ממש פשוט,
היה לו שקית מרשרשת ובתוכה שכבו אחר כבוד שלוש קופסאות של טחינה גולמית,
כנראה שהוא עבד עלייך,
ויש לה סטייל לטחינה הזאת...
בכל מקרה שמעתי אותו משוחח עם המוכרת שדי הצליחה לשווק את החמוצים שלה,
הוא סיפר לה שבדיוק עכשיו הוא היה בסופר,
רצה לקנות רק נריות וצ'יטוס, וממש מיהר הביתה להתארגן לקראת שבת,
אבל קרה לו נס,
זה היה ממש איתות משמים,
על השולחן ליד הקופאית חיכו לו , לא תאמינו-
נריות וציטוס,
הוא חש התרוממות הרוח ה' שלח לו את מה שהוא היה צריך מבלי לטרוח,
ולכן הוא החליט עכשיו על הדרך לעשות חסד ולרכוש גם כמה חמוצים לשבת,
למי בכלל משנה עם זה עם מלח או עם שמן,
המוכרת הודתה לנו מכל הלב,
בכלל, נשארו לה בערימה רק 3 חמוצים אחרונים, והמצפון שלי כבר הסכים לישון,
אז פניתי לצאת משם, שלפתע נכנס לשם אברך,
לא הייתי מתעכבת כלל, אילו לא הייתי שומעת אותו סופק את כפיו זה לזה בצהלה וקורא בקול:
"קרה לי עכשיו נס משמיים",
אני לא טיפוס שנדחף לשיחות, אבל יש לי חולשה לניסים,
לא יודעת למה,
אוהבת אותם,
אז זהו נשארתי להקשיב,
והאמת לא התחרטתי על כך
"נסעתי עכשיו בכביש ולפתע תפס אותי שוטר " כך נאם האברך ועצר לרגע
זאת עשה על מנת למתוח את כולנו ,
שיטה ידועה ונלוזה של כל בעלי הדרשות הממתינים בין משפט למשפט,
וזאת ע"מ להשאיר רושם על השומעים,
פעם שהייתי בקורס למרצים, המרצה נתן את הטיפ הזה ובסוד הוא גילה לנו שככה גם מושכים את ההרצאה ליותר זמן ומרוויחים עוד כמה שקלים (אבל את זה אל תעבירו הלאה, זה סוד של מרצים)
בכל מקרה הוא המשיך בדבריו ולא אמתח אתכם,
"השוטר טען שדיברתי בטלפון, כל כך נבהלתי ועניתי שאין לי רשיון,
השוטר ממש כעס ורצה לקחת אותי למעצר, באמצע הדרך ברכב המשטרתי, הפשרתי מהבהלה שאפפה אותי, ואמרתי לשוטר,
"הי זה היה טעות, יש לי רשיון וגם בכלל לא דברתי בטלפון רק גרדתי באוזן"
השוטר הסתכל עלי כאילו נפלתי מאיזה כוכב,
"תגיד'תה עובד עלי, חושב שאני מאמינ'ך"
נשבעתי לו בהן צדקי שזה אמת וכדאי שנחזור לבדוק את העניין,
הוא הסכים אבל התנה איתי כזה תנאי,
"אם נמצא ששקרת אתה בבעיה גדולה אני יפיל עלייך קנס שלא תצא ממנו, אבל אם אתה דובר אמת, אז אמחוק לך את כל הדוחות שלך מאז שנולדת"
נתתי לו יד כמו ג'נטלמן וסגרנו עיסקה
"מה אני יגיד לכם חברה, הוא כל כך התפעל מזה שאני דובר אמת ולא עבדתי עליו והוא מחק לי את כל הדוחות שהספקתי לצבור, על זה נאמר נס משמיים"
כולי התרגשות פניתי מהר לצאת משם ולסיים את ההכנות לשבת לפני שיכנס עוד אחד ויספר על ניסו,
לא שיש לי משהו נגד ניסים,
כבר אמרתי לכם שאני ממש אוהבת אותם,
אבל אני נוהגת לפי שיטת האדמור מקורצוויל
שמקפיד על מנוחה ממלאכה מיום שיש בחצות,
אז מהרתי לדרכי...
זה היה עונג מוצאי שבת. לגמרי!
 

משויטט

משתמש מקצוען
אפשר לענות לכבודו?
בקצרה:
כתיבת קטע סיפורי זה אתגר.
קשה, חייב להיות כפוף לגחמות של האקדמיה ללשון ועברית.
קטע שאם יעבור עריכה לשונית הוא ינותח לחלקים ונתחים.
לעומת זאת:
שירה- משחררת.
שיר לא חייב להיות צמוד לכל הכללים הנ''ל, בדרך כלל אין צורך בעריכה לשונית
היות ומדובר בסוג של אמנות.
הנה למשל קטע שכתבתי באתגר של ששונית (הבית האחרון)
עברתי בוקר
מטורלל וקשה...
עברתי בוקר??? אין כזה דבר ואין לכתוב כך בכלל.
אם הייתי כותבת כך בתוך סיפור- זה היה נפסל.
בשיר- זה קביל וזה בסדר.
לכאורה בכתיבה סיפורית אמורה להיות יותר גמישות במילים, ואמורה להיות פחות 'כפופה לגחמות האקדמיה', לעומת השירה שהיא אמנות המילה המדודה והמדויקת במקום ובמשקל ובעיתוי ובשילוב המדוקדק. אבל אולי השירה המודרנית חיללה את הכללים הללו.
לעצם העניין, לא מפריעות לי תגובות חינניות ופואמות מרתקות ועשויות היטב. ואני מוכן גם להפיק מהן הנאה מרובה לחיי.
אבל מה שהתכוון ה'משורר' גדי, נראה לי, הוא שכמו שבעיתנות השירה אמנם קיימת ונושכת, אבל תופסת נפח קטן ביחס לחומרים הסיפוריים, אולי בשל מיעוט העניין לציבור, או לחילופין בשל עניין הציבור המועט בזה (כלומר, אנשים אוהבים שירה, אבל לא יותר מדי, כמו דובדבנים, או פורים), הוא הדין כאן.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
לכאורה בכתיבה סיפורית אמורה להיות יותר גמישות במילים, ואמורה להיות פחות 'כפופה לגחמות האקדמיה', לעומת השירה שהיא אמנות המילה המדודה והמדויקת במקום ובמשקל ובעיתוי ובשילוב המדוקדק. אבל אולי השירה המודרנית חיללה את הכללים הללו.
אבל מה שהתכוון ה'משורר' גדי, נראה לי, הוא שכמו שבעיתנות השירה אמנם קיימת ונושכת, אבל תופסת נפח קטן ביחס לחומרים הסיפוריים, אולי בשל מיעוט העניין לציבור, או לחילופין בשל עניין הציבור המועט בזה (כלומר, אנשים אוהבים שירה, אבל לא יותר מדי, כמו דובדבנים, או פורים), הוא הדין כאן.
כל מילה פנינה.
ואכן אמנות מודרנית פירושה יצירה ללא כללים. לפעמים זה נעשה חסר פרופורציות...
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בעזהי"ת

פעם אחת היה שייגץ אחד
שמכפייה דתית מאד פחד
על כן השתמש בניבו החד
לתקוף את כל יראי ה' גם יחד

"מדוע כאשר לכותל אני בא
התכונה שם אמנם רבה
אך בקהל השחור אני נחבא
וגלויי ראש לא לְהַרְבָּה?"

אף אנו נענה לו: אם רצונך
להרגיש אף בכותל כמו בביתך
העלה לאוטובוס את כל בני דודך
ועלו מקדש מלך עיר מלוכה

אל תאשים את מי שכבר שם
אתם שלא באים - בכם האשם
כמו כן בפורום מערך ומרשם
מה לכם לוננים אודות שיר נגשם

הרבו כתיבה, דקדקו וערכו
הגביהו קומתכם ומאליכם תתברכו
ועל ראש השני אל תדרכו
ואת מרצו ומאוויו אל תמעכו

הלא כה הם דברי לב משקשק
נצר לאדמו"רי טענטאטשעק
אשר ביפי החריזה חושק
ולכם לא מרע ואתכם לא עושק
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
בעזהי"ת

פעם אחת היה שייגץ אחד
שמכפייה דתית מאד פחד
על כן השתמש בניבו החד
לתקוף את כל יראי ה' גם יחד

"מדוע כאשר לכותל אני בא
התכונה שם אמנם רבה
אך בקהל השחור אני נחבא
וגלויי ראש לא לְהַרְבָּה?"

אף אנו נענה לו: אם רצונך
להרגיש אף בכותל כמו בביתך
העלה לאוטובוס את כל בני דודך
ועלו מקדש מלך עיר מלוכה

אל תאשים את מי שכבר שם
אתם שלא באים - בכם האשם
כמו כן בפורום מערך ומרשם
מה לכם לוננים אודות שיר נגשם

הרבו כתיבה, דקדקו וערכו
הגביהו קומתכם ומאליכם תתברכו
ועל ראש השני אל תדרכו
ואת מרצו ומאוויו אל תמעכו

הלא כה הם דברי לב משקשק
נצר לאדמו"רי טענטאטשעק
אשר ביפי החריזה חושק
ולכם לא מרע ואתכם לא עושק

יפהפה ונכון מאד!
מי שלא אוהב לקרוא ז'אנר מסויים
שבו בשקט, תאכלו חסה עם צנון
ואל תקשרו לאחרים את הידיים.
 

כתב ומכתב

משתמש מקצוען
זכיתי להכיר אדם יקר שביקרים
כלי מפואר בכל מידות נכונים
בצעירותו ירד לחו"ל לענינים חשובים
ועם הזמן למד אנגלית במילים ומשפטים
דא עקא שנשתבשה לו העברית של ימי הנעורים
ובפרט שבשנות קדם היתה אידיש אצלו בהרגלים

ולכן כשהוא מגיע לארץ לצורך ביקורים
לאירוע משפחתי או קהילתי בו הוא נדרש לשאת דברים
גילה האיש שעל לשונו התרגלה עברית קלוקלת באופנים נוראים
בהברה חסידית מאומצת, ולשומעים זה לא נעים
מה עשה האיש, הלא לאלוקים פתרונים
הוא החל לדבר בחריזה, בסיומ(X)ות או בסיומ(X)ים
ומאז שוב חש הוא בביטחון רב, להשמיע את צוף אמריו. (מ'צטער, התפלק לי חרוז)
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
אוי, זה כל כך מזמין לכתוב בחרוזים. לא יכול להתאפק...

שמעתי שקראו לי בקופה ראשית,
התכוננתי כבר למתקפה חזיתית.

רק יצאה שבת המלכה,
מישהו עלי יוצא במתקפה?

מה פשעי ומה חטאי?
הלא כל רצוני לשמח זולתי!

מדוע יגרע חלקם של חורזים,
כותבים תגובות בחרוזים עזים?

קם לו סופר ישראלי (א)גדי,
ומקיים התייעצות כאילו הוא יחידי.

בא בטענות על טחינה גולמית,
מאכלי האהוב מימי בראשית.

אמור לגברת שקנתה חמוצים,
שהמוצץ נמצא בין החריצים!

(חמוצים במלח - מי לא אוכל?
גד אל-חרז הוא שהתבלבל...)

וגם לבחור והשוטר שצריכים אשפוז,
פלאפון ורישיון - כלל אינם חרוז!

והתרגום באידיש שהועלה לאתר,
בשפתם לעולם לא אומרים בשר!

('טשולנט מיט פלייש' זה שמו,
בליל שישי פתוח, אללה ירחמו...)

וכמו שכתבת - הכל בהומור,
בוא נסיים בשיר ובמזמור.

אם את תגובותיי אינך מחבב,
ולי אינך מסכים להשתובב,

זו זכותך ועשה כרצונך,
'אהבתי' אל תסמן - שיהיה בהצלחה!

***

ועתה ברצינות: באמת מפריעים לך החרוזים?
אם כן, אקבל על עצמי בלי נדר להפחית, העיקר שלא אצער אותך...

בתקווה להבנה, ועכשיו בכוונה.
אסיים ללא חרוז.
כי כמו שכבר כתבו - יש עוד סגנונות!
(שלום ולהתראות!)*

(*פליטת מקלדת. זה לא ברשותי...)
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

השתקפות מרהיבה • אתגר 137

לוח מודעות

למעלה