הנושאים החמים
הנושאים החמים
אלעזר 1
צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
אני מגיע הביתה, מניח את הכובע בחבטה על השולחן, מוזג לעצמי אננס-אגס-גויאבה קררר מהמקרר ולוקח ליד את המגזין העסיסי "היימיש", שוקע לתוך הספה, מאפשר לה להביע את דעתה הגונחת.
באותו רגע נפתחת הדלת לרווחה, מכניסה בדומיה שיירה ארוכה של אנשים זרים. אני סוקר אותם במבט עין חשדני, מנסה להבין את ההרכב.
נמצאת שם גברת כבודה עטויה במבט רשמי וחמור סבר, לצידה זוצי"ת צעירה סמוקת לחיים עם עיניים בורקות.
בתווך מדדה קשיש כפוף, לועס זנב עיפרון צהבהב תחת שפם עבות בצבע זהה. צעיר בגילאי השלושים מדבר לתוך אוזניית בלוטוס דור 7, ועוד קשישה אחת עם שקית פלסטיק רב פעמית שאפשר לזהות עליה את שרידי הלוגו החד-גוני של רמי-ישראלי. טור ססגוני של אנשים מזדנב בעקבותיהם, מתגנב פנימה לאטו.
הבזק קצר בירכתי המוח מזכיר לי שהשבוע אמורה להיות תפנית דרמטית בסיפור ההמשכים של י. נופך ויתכן שנקבל רמז קל על זהותו של אביאל, נער השליחויות אפוף המסתורין מארץ החוילה.
אני פותח במאמר המערכת, קורא ברפרוף את דבר העורכת. אהה, סיפור מוכר, התפרסם בעלון הנבואות של הרב כהן וגם ב'שכונתינו' - החינמון של יום שני.
רשרוש מקצה החדר מקפיץ אותי, גברת מבוגרת עם משקפי קריאה מפטירה במבוכה: "אויש, ממש לא נעים לי, באמת שלא ידעתי".
המוח שלי עדיין אפוף בניתוח האופציות האפשריות לזהותו של אביאל ואני ממשיך לכתבה הראשית מאת נ. זאב, 'אתגרי הסבתאות'. שמעתי מאשתי ששמעה מחברה בעבודה ששמעה מגיסתה ששמעה מאחותה שהסופרת המפורסמת הזו עוד לא השלימה את העשור השני לחייה, למה שתיתן עצות למי שיכול להיות סבא שלה?.
רחש קל נשמע מכיוון השידה העתיקה שבכניסה, זוצי"ת צעירה שנשענת עליה מסמיקה כעת במבוכה. אויש, לא התכוונתי.
מדלג לטור השבועי 'עם הכולל', קורא את הסקירה השבועית של הרב יצחקובזון על הפוליטיקה הפנים - חרדית. איי, איך שהוא הכניס השבוע ללינדמן, מממ... הגזים קצת הבנאדם, יכל לכתוב קצת פחות דוגרי.
ממשיך לסיפור השבועי, מתעלם משני שיפודי עיניים שננעצים בי דרך הכריכה התלת ממדית שפרגנו השבוע הקופירייטרים של "טל-שורש-ABC". פרק מרתק נתן השבוע י. נופך, אפשר בהחלט לומר שיש לו עתיד, לפחות בתחום המדע הבדיוני. אממה, זה מעמיד בצל את הפרק של שבוע שעבר שהיה קצת תפל כזה, מנופך הייתי מצפה ליותר.
השקט בחדר נהיה סמיך יותר כשאני מתקדם אל 'קוראים כותבים' ואפילו המזגן מבין את גודל השעה, קרביו דוממים כעת מזמזומם הנצחי. אנונימי בשם א.ב. מבני ברק פורק שם את תסכולו על חוסר הזהירות במירון ועל כך שהשנה צריך לאפשר רק לשליח של 'ועד הגזברים' להתפלל שם בשם כולם.
הגזים הבנאדם, איך המערכת מכניסה בכלל מכתב כזה?
החלל שמעבר לעיתון מפריח לאוויר ב-ו-ם מבעית.
בתזמון מפליא העציץ השוכן תחת החלון מביא לעולם עשרות שברי חרס צעירים, שופך את תכולתו על פני להקת נמלים שחגה סביב שאריות הבמבה שנשארו שם משבת. כיסאות איקאה מתעופפים בחלל החדר, לוגו מוכר של 'יד לאה' מתקרב אלי במהירות מעבר מקל מתנפנף האחוז באיום בידו של קשיש בעל שפם זהבהב - "קצת כבוד למבוגרים לא יזיק לך!!!".
מי נתן להם בכלל רשות להיכנס לבית שלי ???
באותו רגע נפתחת הדלת לרווחה, מכניסה בדומיה שיירה ארוכה של אנשים זרים. אני סוקר אותם במבט עין חשדני, מנסה להבין את ההרכב.
נמצאת שם גברת כבודה עטויה במבט רשמי וחמור סבר, לצידה זוצי"ת צעירה סמוקת לחיים עם עיניים בורקות.
בתווך מדדה קשיש כפוף, לועס זנב עיפרון צהבהב תחת שפם עבות בצבע זהה. צעיר בגילאי השלושים מדבר לתוך אוזניית בלוטוס דור 7, ועוד קשישה אחת עם שקית פלסטיק רב פעמית שאפשר לזהות עליה את שרידי הלוגו החד-גוני של רמי-ישראלי. טור ססגוני של אנשים מזדנב בעקבותיהם, מתגנב פנימה לאטו.
הבזק קצר בירכתי המוח מזכיר לי שהשבוע אמורה להיות תפנית דרמטית בסיפור ההמשכים של י. נופך ויתכן שנקבל רמז קל על זהותו של אביאל, נער השליחויות אפוף המסתורין מארץ החוילה.
אני פותח במאמר המערכת, קורא ברפרוף את דבר העורכת. אהה, סיפור מוכר, התפרסם בעלון הנבואות של הרב כהן וגם ב'שכונתינו' - החינמון של יום שני.
רשרוש מקצה החדר מקפיץ אותי, גברת מבוגרת עם משקפי קריאה מפטירה במבוכה: "אויש, ממש לא נעים לי, באמת שלא ידעתי".
המוח שלי עדיין אפוף בניתוח האופציות האפשריות לזהותו של אביאל ואני ממשיך לכתבה הראשית מאת נ. זאב, 'אתגרי הסבתאות'. שמעתי מאשתי ששמעה מחברה בעבודה ששמעה מגיסתה ששמעה מאחותה שהסופרת המפורסמת הזו עוד לא השלימה את העשור השני לחייה, למה שתיתן עצות למי שיכול להיות סבא שלה?.
רחש קל נשמע מכיוון השידה העתיקה שבכניסה, זוצי"ת צעירה שנשענת עליה מסמיקה כעת במבוכה. אויש, לא התכוונתי.
מדלג לטור השבועי 'עם הכולל', קורא את הסקירה השבועית של הרב יצחקובזון על הפוליטיקה הפנים - חרדית. איי, איך שהוא הכניס השבוע ללינדמן, מממ... הגזים קצת הבנאדם, יכל לכתוב קצת פחות דוגרי.
ממשיך לסיפור השבועי, מתעלם משני שיפודי עיניים שננעצים בי דרך הכריכה התלת ממדית שפרגנו השבוע הקופירייטרים של "טל-שורש-ABC". פרק מרתק נתן השבוע י. נופך, אפשר בהחלט לומר שיש לו עתיד, לפחות בתחום המדע הבדיוני. אממה, זה מעמיד בצל את הפרק של שבוע שעבר שהיה קצת תפל כזה, מנופך הייתי מצפה ליותר.
השקט בחדר נהיה סמיך יותר כשאני מתקדם אל 'קוראים כותבים' ואפילו המזגן מבין את גודל השעה, קרביו דוממים כעת מזמזומם הנצחי. אנונימי בשם א.ב. מבני ברק פורק שם את תסכולו על חוסר הזהירות במירון ועל כך שהשנה צריך לאפשר רק לשליח של 'ועד הגזברים' להתפלל שם בשם כולם.
הגזים הבנאדם, איך המערכת מכניסה בכלל מכתב כזה?
החלל שמעבר לעיתון מפריח לאוויר ב-ו-ם מבעית.
בתזמון מפליא העציץ השוכן תחת החלון מביא לעולם עשרות שברי חרס צעירים, שופך את תכולתו על פני להקת נמלים שחגה סביב שאריות הבמבה שנשארו שם משבת. כיסאות איקאה מתעופפים בחלל החדר, לוגו מוכר של 'יד לאה' מתקרב אלי במהירות מעבר מקל מתנפנף האחוז באיום בידו של קשיש בעל שפם זהבהב - "קצת כבוד למבוגרים לא יזיק לך!!!".
מי נתן להם בכלל רשות להיכנס לבית שלי ???
נערך לאחרונה ב:
