גנוזות הכותבים הבודדים של העשורים הקודמים

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אל תוך מסך עב כרס, תמונה אחידה ומרצדת של דשא ותוכנת וורד ישנה - רוקנו הכותבים הבודדים של אותם ימים את תכלית כישורי הכתיבה שלהם, שיחקו בין הפונטים הבסיסיים ועימדו אותם במיטב הכלים שוורד העניק (האמת? לא השתנה הרבה) וסגרו בPDF אנונימי.
האמיצים שבהם עברו לשלב ההפצה המייגע מדיסק און קי אחד למשנהו - שיטת הפצה איטית וגרועה.

כיום - רוב החומרים האלו אבדו בתהום הנשייה (חייב לקפוץ לשם לביקור גומלין), מעטים נותרו לפליטה וכמה מהם מצאתי בשולי האר דיסק שלי במהלך הניקיונות לפסח.

חלצו וקבלו הצצה ראשונה, יהיו עוד בלנ"ד.
היו סבלניים וסלחניים כלפי הכותב, הוא תוקפני כלפי כל חוג בתורו, אם תמצאו עדה חסרה - כנראה עליה הוא נמנה. הקונדרוס הוא לפורים ולכן הוא מנסה לבדח, כנראה ברוח התקופה.

שם מחבר לא מופיע ואפילו לא סימון זמירת זכויות. הקרדיט שלוח למחבר האלמוני

משעשע במיוחד לקרוא את ההקדמה: הכותב הממורמר חרש את כל החומרים הכתובים החרדיים של אז, האם זעקתו נותרה באוויר עד היום?

בפרקים הבאים: 'צופן לוצ'אטו' ו'מיומנו של אליטיסט חרדי'
האשכול כמובן פתוח לציבור, שתפו גם את הגנזכים שלכם.
 

קבצים מצורפים

  • קונדרוס לפורים.rar
    1.9 MB · צפיות: 351

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ההארד דיסק.
היו סבלניים וסלחניים כלפי הכותב, הוא תוקפני כלפי כל חוג בתורו, אם תמצאו עדה חסרה - כנראה עליה הוא נמנה.
כאן אולי הוא לא תוקף את בני חוגו [חזו"א], אך בקונטרס אחר, הוא לא חושך מהם את שבטו.
בכל אופן, תמהני כמה זמן יחזיק אשכול זה...
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אביא את הקטעים החסרים, של אותו כותב עלום, אשר בהשבעת המקלדת מוציא הוא אינספור ספרים חוברות ומאמרים...

קונטרס כלב המלקק

פה ב"ב שנת תת"נ לפ"ק


והוא זעיר כאן זעיר שם שליקטתי מתוך תורות רבוה"ק שליט"א וזצוק"ל, פסקי הלכות בסוגיות חמורות, ופסקים חמורים בסוגיות הלכתיות, ע"פ מה שקיבלנו.

שאלה: מי שגר בעיר שנוהגים בה להדפיס ההסכמות ע"פ א"ב, אבל נוסע להדפיס ספרו בעיר שנוהגים בה להדפיס ע"פ סדר קבלתן, כיצד ינהג? ומעשה שהיה כך היה שהמדפיס הנ"ל חיבורו באמתחתו והוא חיבור לילדים שהם מתחת יב', וכפי שקבע הרה"ג מוהרמ"ג זיע"א ב"הדפסת ספר כהלכתו" שלו דחיבור לילדים אין להדפיס בלא כ' הסכמות. אלא שדא עקא, שיש לומר שחיבור כה"ג מענין קצת גם לנערים, שהנה כמה וכמה מוצי"ם עברו עליו מהחל ועד כלה ואמרו שיש לחוש שמא יקראוהו גם נערים מעל יב', ובכה"ג צריך כה' הסכמות כפי שקבע הרה"ק הנ"ל. מה יעשה בכה"ג.

תשובה: איני מבין למה שואלים מה שמפורש בספרי אחרונים קדמונים, שהרי הרה"ק ר' מרדכי הגדול כבר כ' בספרו "פירוש נחמד על ספר דולה ומשקה" בזה"ל: "משמע מדברי השואל שיש לכבד טובא רבנים הנותנים הסכמה לספריו [שיש בזה גם מענין הכרת הטוב כמבואר בהקדמת נועם אלימלך]" עכלה"ט, ומבואר שפיר שיש לכבד טובא, וכבר דקדקו בזה האחרונים [עי' למוהר"פ חובב בזה] דלשון טובא בא לרבות גם באופן הנ"ל, ולכן שפיר יעשה אם יגנוז כל ההסכמות שבידו, ויסע אצל הרבנים לקבלם לפי סדר א' ב' וכך יצא ידי שניהם.

שאלה: כיצד ינהג בעושה סעודת יום הולדת הק' לילדו, האם ע"פ "סדר יום הולדת השלם" למוהרמ"ג זיעוכי"א, או ע"פ "מעשה יום הולדת כהלכתו" של מוהר"ט יבוב?

תשובה: אף שמוהר"ט הגדיל לעשות בהרבה דברים, כגון במה שמצריך יב' חלות וכו' והוא בודאי ענין נכון, מ"מ נראה דמוהרמ"ג זיעוכי"א טפי עדיף לזה, מחמת שדבריו ברורים ונהירים, ומתאים לכל גיל ואף לגיל יום הולדת ד' וה'. וכן ראיתי לו שמבאר בטוטו"ד הפיוט הרגיל לאמרו אצלינו בסיום יום הולדת בנוסח "שניים סינים עם כנור גדול וכו'" דלכאו' תימה מדוע גירשם השוטר, ולא עמדו בזה כלל מפרשי סדר יום הולדת, והוא פלא גדול, עי' לו שמבאר בבקיאות וחריפות כי השוטר הוא רמז ומשל לההוא שוחט הנזכר בחד גדיא וכו' ובמהרה נזכה לאתא נורא ושרף לחוטרא בב"א.

וכבר אתמחי גברא דמוהרמ"ג כאשר היה המח' הידוע בין כל קהלות ישראל המפורסם בשם "מחלוקת אבות ובנים" שנחלקו הקהילות האם תוכל כל קהלה לעשות לעצמה ענין "אבות ובנים" בש"ק שסודו ידוע ממרן ורבנן הקוה"ט, או שצריכים הכל להצטרף לאבות ובנים הארצי, וכמה רעשו וגעשו בזה רבנן, וכל פוסקי הדור עמודי ההוראה התכנסו בבית אחד לדון בדבר, וצילמום והסריטום כמה פעמים ופרסמו כמקובל, ומ"מ לא הועיל, שכ"א בשלו עמד, כ"א טעמו ונימוקו עמו ויסודו בהררי קודש, ודוקא מוהרמ"ג בדור שאחר זה הצליח ליישב הדבר בטוטו"ד הכל ע"פ טעמים וסודות ורבוהקוה"ט, על כן בודאי אין לקרוא אלא בסדר שסידר, וכן הוא בסדר גמילה לתינוק מחיתול, שכל דבריו בזה אמת וצדק ואין לזוז מהם.

ולסיום נעתיק מעשה ממורינו המשגיח זצלה"ה שמספרים עליו תלמידיו כיצד בליל ר"ה בכה לפתע בכי תמרורים ללא הפוגות, עד שסבבו עליו תלמידיו ושאלוהו: רבינו מה זאת? ואמר להם מקנא אני בתושבי אמריקה, ושאלו תלמידיו, מדוע ולמה יקנא רבינו בתושבי אמריקה? והשיב: שוו בנפשכם, אצלם עדיין לא נכנס ראש השנה, ויש להם עוד כמה שעות של "אלול", ומי יוכל לשער ערכם של כמה שעות "אלול"?! וישבו כל החבורה ויבכו שעות רבות על כך שלבני אמריקה יש עוד כמה שעות של "אלול" ולהם אין אלא "תשרי" סתם. על דא קא בכינא!
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
גם קטע זה הוא מהקונטרס הק' הנ"ל, להמחבר עלום השם:



כפר ר' שמרי' וחבריו

ר' שמרי' יוסף הלך לו ברחובה של עיר. בעוד הוא מהלך הרהר על חכמה שבגויים. כיצד העלו בדעתם ליפות את הבגד העליון המונח על הכתפיים ע"י צמד חתיכות בד המשתלשלות מראשי הבגד עד קרוב למתניים?

עוד לא הספיק להתפעל דיו, ומול עיניו נקרתה חנות למכשירי כתיבה. נכנס לתוכה ובקש מהמוכר ספר מכורך. הלז הביט בו וזקף גבה: חנות הספרים נמצאת ברחוב הבא?! נאנח ר' שמרי' על הבורות, ופרט: רצוני ב'ספר מכורך לקבוע בו הערותיי'. קבל את מבוקשו, התמקח מעט על המחיר והשיב רגליו אל העדות.

נכנס לביהכ"נ ונגש לארון הספרים, הוציא כרך ש"ס וספר 'חידודים ובירורים' לרבנו שליט"א-בנו המְאַמֵּץ של רבנו זיעאע"א ופנה לתלמודו.

טרם יעלה על הכתב את הסוגי' הנוראה שנדברו בה בכולל, בדבר איסור שבת חמור של 'בונה' בהדבקת הטיטולים הקיימים כיום, רשם תיכף את שמו וכתבתו בעמוד הראשון של הספר למען לא יתבלבלו חלילה ויחשבו שמדובר בקובץ חידושים של רבנו זיעאע"א או של רבנו שליט"א, והלא כך נוהג גם רבנו שליט"א החושש לטועים. ובפרט בכתב יד המקובל בקהילה שסיגל לעצמו לאחרונה. אמרו עליו שהפסיקים שלו הם הדומים ביותר לאלה של רבנו שליט"א.

עוד הוא מתאמץ להזכר מה דבר עם החברותא, ומה הספיק ההוא לרשום בספרו המכורך, שקע במחשבות על עתיד כתביו. מקוה הוא שיפוצו חוצה בהדפסה. ואם יזכה, אולי אף יועברו בצילומי כתב יד אצל אלה הלומדים את הסוגי'.

ומענין לענין, נזכר באותו אחד המכונה רב שהרהיב עוז וטען: אין חכמתו של אדם נמדדת אלא על פי כמות ספריו. בדיחה של ממש! והלא בבית הכנסת המרכזי 'שלנו' אין ספרים רבים, והוא בודאי מרכז החכמה והתבונה העולמית. ובכלל מי לא יודע שאין חכמת אדם נמדדת אלא על פי כרסו? וכל המגדל כרס יותר מחברו, סברתו גדולה הימנו? וידועה האמרה 'חפישו בכרסכם שפיר'.

להפיג מעט את כעסו קם והסתובב בין כתלי בית המדרש. ראה בשולחן שלידו שני בחורים תלמידי הרד"ב פוחובסקי שדנים בשיעור האחרון שמסר בענין דעת הרמב"ם. פנה אליהם בתמיהה: וכי אלו סברות ישרות שבהן נשתבחו קדמונינו? אני זוכר שהייתי בשיעור של הרב פוחובסקי ודבריו ברמב"ם לא מתחילים ולא נגמרים. אחד הבחורים שניחן בחריפות לשון השיבו כדרכם של יהודים: וסברותיו של 'מחזה אדם' 'נכנסות' הן בדברי הראשונים? שתק ר' שמרי' לרגע כמימריה והגיב: מה הדמיון בכלל? רבינו זיעאע"א למד את הסוגי' בדרך הלימוד, וכפי שיצא לו כתב הדברים ודחק בדברי הראשונים. קרץ הבחור ולא ענה.

המשיך לו ר' שמרי' וראה יהודי בן תורה שיושב ומעיין בספר הלכתי מתורת ר' שמואל זנויל אוורבוך. נזעק ר"ש כלפיו: מספר זה פוסקים הלכות? והלא הוא מיקל בכמה וכמה איסורים? הרים היהודי את עיניו ושאלו: ומה עם רבכם שליט"א שמרחיב התירי דיעבד ושעת הדחק של רבנו זיעאע"א, להיות היתרי לכתחלה וכאילו הדעת מכריעה להיתר, וכ"ז על סמך הבנתו בפשטא דמשנה נגד הראשונים שכנראה לא זכו לפשטא דמשנה? נענה מיד ר"ש: מה הדמיון בכלל? רבנו שליט"א הוא ירא הוראה! שתק היהודי תוך כדי חיוך גדול.

חזר ר"ש לאחוריו במורת רוח, ופתאום שמע קול: כבודו! אולי יוכל ללמוד אתי קצת? ראה ר"ש את הדובר. נראה כחסיד דרסלר, הקורא דפי גמרא בהמוניהם, ואמר לו: מה פתאום? מה יש לי עם אנשים שהתאגדו בקבוצה והמציאו לעצמם חסידות. ובכלל לא כך לומדים. גמ' לומדים באיטיות עם ספר חו"ב, ומעלים על הכתב את הלימוד. אמר לו החסיד: אני זוכר שלמדתי 'קודם ליגמר איניש והדר ליסבר', ומה פתאום להתדמיין בסברות הלוך שוב לפני שלומדים הרבה גמ'? נפנף ר"ש בידו: ממתי עמארצים יאמרו לתלמידי חכמים מה לעשות? על דינים והנהגות אחרות אתם מקפידים? ענהו החסיד בתמימותו: הנה כבודו רואה את הציצית שלי. היא עשויה מצמר כדי לקיים את המצווה מדאורייתא. ב"ה שאני מתפלל מוקדם, ואם לא הספקתי עם נץ החמה, לא עברתי מימי מלקרוא קריאת שמע בזמן של המגן אברהם. וכך אני משתדל בכל דבר לקיים כמה שאני יודע. ואשתי גם היא הולכת בצניעות כדרך בנות ישראל. הסמיק מעט ר"ש כי חשב שהדברים כוונו כלפיו, גמגם ואמר: טוב, לאחרונה גם 'אצלנו' הלבוש הנשי השתפר. אמר לו החסיד בשמחה: כמה טוב לשמוע שגם כבודו נמצא בקבוצה חסידית שעובדים יחדיו את ה'! אשריך!

בשולי הסיפור: אין סיום ואין סוף טוב. ר"ש לא השכיל לפתוח את עיניו אלא נשאר כשהיה. ובכל זאת, ברור שהעיקר שהוא יהודי טוב המקיים מצוות, ולא חשובה דווקא הדרך.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
והקטע האחרון לעת עתה, אף הוא מיוחס לאותו ת"ח מפורסם ונודע בשערים הנ"ל:



אני מעלה כאן לראשונה לשיפוט מרנן ורבנן, תיאור אמיתי שהגיע אלינו ע"י עליית נשמה ומסע בזמן. התיאור מתמקד בבהחי"ם של העתיד.

הבהחי"ם של עתידינו



מפגש בין שני בה"חים מפארי עולם הישיבות של שנת ת"ת. ובו ייפגשו ר' עמוס זילברשליכט מישיבת "שפיץ חגי" שבשכונה "רבדים" שע"י ביתר עילית, עם ר' גד פרצוביץ מישיבת "הנקודה של חזי" שב"ניהלין החדשה" שע"י מודיעין עילית.



ר' עמוס: "בּוּ סֶרְצַח" ר' גד?

ר' גד: סבבה רעב עומס, יש לך איזה אקסטזי בשבילי.

ר' עמוס: בטח יש, אתמול התארס רעב יורם גרוסברד וחילק אקסטזי בשפע לכולם.

ר' גד: וואלה איזה ישיבה שמרנית, יש אקסטזי רק כשרב מתארס.

ר' עמוס: צְ'מַע, אצלינו ישיבה לצדיקים, הראש ישיבה מתגלח רק במשחה, וכל זה.

ר' גד: ואצלינו, איזה משגיח, הוא מתעקש שבכל חתונה ישירו "ירושלים של זהב", פעם הוא אפילו ביקש להפסיק לשיר "ארצינו הקטנטונת" כדי להתחיל ירושלים של זהב, הוא אומר שירושלים עיר הקודש מספיק חשובה בשביל לשיר עליה, מבלי לזלזל בחשיבות שאר המקומות באה"ק.

ר' עמוס: המשגיח שלכם, עוד למד בפונובי'ז בצעירותו, כשהיה בחור ידע להחטיף לכל מי שלא היה בצד שלו, שמעתי שבקעמפ האחרון שלכם, שהיה בטורקיה, לא? הוא עוד הראה את כחו כשהזמינו מדריך קראטה להדגמות..

ר' גד: מי היה מאמין, שהמקום הדפוק הזה, פניפיצ', שיש בו בקושי מאתיים בחורים חסידיים, היה פעם ישיבה גדולה ומלאה אקש'ן, מכות, תקשורת, וכל זה.

ר' עמוס: ככה זה, דברים משתנים, הראשיבה שלנו מספר שכשהיה בחור היה לומד בפונוביז' גמרא עם ראשונים, פותח לבד ספרים ומחפש דברים ששייכים לסוגיא.

ר' גד: מה, ואיך ידע איזה ספרים "ראשונים" ואיזה "אחרונים", גם להם היה "רשימת ראשונים"?

ר' עמוס: ידע, יש לו זכרון חבל על הזמן, פעם הוא ציטט לנו רמב"ם שלם מהזיכרון.

ר' גד: קשה להאמין. רמב"ם מאיזה מסכת.

ר' עמוס: לא מסכת, הלכות, מה קרה לך?

ר' גד: אה רמב"ם במ', תמיד אני מתבלבל עם הרמב"ן בנ'.

ר' עמוס: אז מה בחור עם מעמד כמו שלך עושה אצלינו בישיבה באמצע הזמן?

ר' גד: אני באתי לברר על בחורה, אני אחרי פגישה שלשים ושתיים, ויש איזה פרט שרציתי לברר סופית, אז באתי לכאן לפגוש את ר' דן קרוכמל, היא אומרת שנפגשה אתו איזה עשרים פעם, כך שהם מכירים טוב.

ר' עמוס: אז בקרוב נראה אותך מחלק אקסטזי?

ר' גד: אחלה, ראית את הסרט החדש של הגר"י גרובייס, אומרים שזה חינוכי לַעַלַ'א. פשוט לשבת ולראות בסדר מוסר.

ר' עמוס: עזוב, אני רואה רק סרטים שמרניים, ראיתי עכשיו סרט על איזה אדמו"ר מקובל מלפני חמשים שנה, משהו מדהים, אני אומר לך איזה יראת שמים, איזה שירים בדבקות, קראו לו, רגע, נראה לי האדמו"ר ר' שלוימל'ה מקרליבך, אומרים שהיה הרב של ר' אהרן קטלר.

ר' גד: עזוב אותי מהסרטים האלה, גם אני זוכר כשהייתי קטן נכנסתי לאיזה בית כנסת, אמרו לי כאן בכסא הזה היה יושב האדמו"ר ר' מרדכי ורדיגר, הוא לא היה אדמו"ר של גור, אני בטוח, אבל הוא היה אדמו"ר, ואיזה טישים שהוא עשה, ראיתי גם פעם סרט שלו, היה לו זקן ארוך, אולי היה גם משגיח באיזה ישיבה, לא יודע למה היום רוב האדמורי"ם מגולחים. אבל גם פעם שמעתי שהיה אדמו"ר מגולח, אולי מקאליב, אבל הוא בודאי לא היה רציני כמו האדמור מורדיגר. בקצור אני רואה רק את הסרטים החדשים וזה גם מה שהרושיבע רואה אצלינו. מה רע בגר"י גרובייס, אומרים שאביו, הגר"י גרובייס הגדול, היה מקורב לגדולי ופוסקי הדור הקודם, אני בעצמי ראיתי תמונה שלו עם מרנן פוסקי הדור הג"ר אליקום דבורקס והג"ר יואל שוורץ.

ר' עמוס: טוב, לא משנה, ואיך השטייגן?

ר' גד: חזק ביותר, כרגיל, אנחנו יושבים שלש שעות רצוף עד שיוצא ניצוצות. יש ממש אור כזה מסביבינו.

ר' עמוס: כן, גם אצלי זה היה בהתחלה כך, תבדוק טוב את החיבורים של המסך, הקרינה הזו לא בריאה, בטח אם יוצאים ניצוצות.

ר' גד: כן אבל מה הסדרים אצלכם.

ר' עמוס: זה פשוט מאד, על הבוקר אנחנו לומדים את האבי עזרי היומי, חצי שעה לפחות, אחרי זה חפץ חיים היומי שעה שעתיים, פרק שירה בציבור, אגרת הרמב"ן עם פירוש "גרגורי האיגרת", אחרי זה שיעור קצר באום אני חומה החדש עם תמונות מצולמות, מצגת בעניני דיומא, חידה על פרשת שבוע, ובסדר ב' מתחילים את הלימוד הרגיל של דף היומי עם פירוש "תלמידא" להגהות "חברותא" על הקיצור של "פניני הדר" מההסברים של "עוז ואורה", שבסופו של דבר אנחנו יוצאים כמעט עם כל הרש"ש. סדר ג' יש שיעור מאחד הבהחי"ם במראי"ח [[מענה רך אל-ישיב חימה, לגיל הרך]. ר' גד: והסרט?

ר' עמוס: כן, כל פרק יש סרטים אחרים, כשהתחלנו פסחים ראינו סרט של נשיונל גיאוגרפיק על החידקים וההחמצה, על מכירות חמץ ברחבי העולם, על תפיחה, מים שלנו, בקיצור כל יום והסרט שלו.

ר' גד: מדהים, המשגיח שלי אומר שבזמנו היו מצגות רק כשלמדו עירובין.

ר' עמוס: טוב, פלא שהיו כאלו שהתקלקלו אז, היום מי צריך להתקלקל? יש לך כאן הכל. איך כתוב על השומר מסך של הרושיבע: "אין אדם שן שינה אלא מתוך שמיכה וטוב לבב", זה המצב. הוא נתן אפילו שיעור כללי על שיטת רש"י בערכין בענין אין אדם שר שירה וכו'.

ר' גד: אצלינו בישיבה יש כולל, הראש כולל אלוף בעשיית מצגות, תוך כמה שעות הוא עושה מצגת עם כל הציטוטים מכל הספרים, חבל על הזמן, יש לו גם תואר ראשון במחשבים.

ר' עמוס: גם אצלינו יש "כוללנוע", אבל השם שלו הוא "פרוכת המסך", כי המסך שלהם אוטומטי נפרס במקום הפרוכת על ארון הקודש, הרושיבע אומר שכשהוא היה צעיר קראו לתיאטרון "הבימה", אבל היום הכל על הארון, דברים משתנים, אני אומר.

ר' גד: טוב, אני חייב לזוז כי עכשיו השעה היומית שלי לקרוא את המאמר מערכת היומי מהגר"נ גרוסמן, קיבלתי על עצמי לקרוא אותו בשפתיים דולקות, לע"נ חברה שלי שנלבע"ה. כך יעץ לי מרן גודל הדור עמוד ההוראה היומית הגאון האמתי הגרח"ד כובע-סקי שליט"א.

ר' עמוס: אין בעיה, סע.

"ואמר רבינו, רק בלי ליצנות.." (מעשה מחכם ותם)
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
@yonatanr אין שום מניעה להזכיר מקורות, וגם אם לא יודעים מי בדיוק המקור, אפשר לציין שזה הגיע ממשפחה מסוימת, למשל משפחת מושקוביץ או יפרח או ענבל.
 

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
@yonatanr אין שום מניעה להזכיר מקורות, וגם אם לא יודעים מי בדיוק המקור, אפשר לציין שזה הגיע ממשפחה מסוימת, למשל משפחת מושקוביץ או יפרח או ענבל.
אם אדם לא רשם את שמו בקובץ ל קובץ שהוא שחרר, לא כדאי לכבד את רצונו ולהשאיר אותו עמום?
בכל מקרה, לפי ההתרשמות שלי, הקובץ קונדרוס לפורים לא נכתב ע"י מי שיוחס לו כאן או ע"ג התיקיה שבה היה.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
@yonatanr אין שום מניעה להזכיר מקורות, וגם אם לא יודעים מי בדיוק המקור, אפשר לציין שזה הגיע ממשפחה מסוימת, למשל משפחת מושקוביץ או יפרח או ענבל.
תפוס לשון אחרון.... ;););)
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אם ניקח ברצינות את דבריו הבאים של הכותב המוכשר, הרי שנוכל לראות את קפיצת הדרך הגדולה שעברה הספרות החרדית במשך עשרים השנה האחרונות.

מאז ומעולם היו אנשים מביעים את מחשבותיהם ורגשותיהם בכתיבת ספורים, שירים, מחזות, ואכן אף הצבור שלנו עשיר ביותר בהבעותיו, לדוגמא, כל שבוע נוכל לשמוע על קלטת חסידית חדשה המכילה כמובן עשרה שירים בדיוק, חמש מכל צד, אחד באנגלית ואחד באידיש [ולא חשוב אם הזמר החסידי הצעיר והמצליח הוא תימני, פרסי, רומני, או חזר אתמול בתשובה], כמובן שאין צורך לציין את מלות השירים ["אני מאמין במשיח" "הנה המשיח" "ברוך הבא משיח" "אני בעצמי משיח" "שנה הבאה משיח" "סימן טוב"].

גם בתחום הספרים הפורח הרבה יותר אנו מתבשרים מדי כמה ימים על ספר חדש העוסק כמובן בחבורת ילדים / נערים / נערות המסכלים ברגע האחרון את מזימותיו של המחבל, שום דבר לא צפוי! הספור מתרחש או בירושלים או בחיפה או בנתניה או בבני ברק, שימו לב: כמעט יותר מארבעה אפשרויות!

ואם קמו לנו סופרים בודדים שניסו להיות מקוריים, חוה רוזנברג למשל הרי שלאחר שבשני ספרי הבכורים שלה עסקה בגיחצוצי בית ספר / פנימיה [שלאחר ששככה ההתלהבות עוררו בקורת על חשיבות ורגשנות מוגזמת לפרטים טפלים] נצרכה גם היא ב"לחצוב בסלע" לחזור שוב לנושא הנדוש ביותר של מחבלים ופיצוצים, אפילו מחברים מוכשרים כמו וינשטוק ב"קשר גורדי" כשהוא חוזר על עצמו בצורה מגוחכת בסיטואציה מקבילה ממש ב"עין בעין" על מחבלים המפוצצים את ירושלים בפעם המי יודע כמה, גם ח. אליאב נאלץ להקדיש את הספר "המעטפה" לעניני מחבלים וכדומה [ינסה נא הקורא להיזכר בספר שאינו קשור לאיזה מזימה ערבית חבלנית הנגמרת בהפי אנד בחסדי שמים], הגיע הזמן שנתרעם על סופרים לא רק כשהם מחברים ספרים מזיקים ובלתי הפיכים מבחינה חינוכית אלא גם נבקש ונדרוש רמה ספרותית מסויימת, מקוריות מסויימת, אפריון נמטייה לרבקה גלאי שלאחר כמה ספרי בוסר הוציאה מתחת ידיה את הספר "אשר סחפה הרוח" המגלם בתוכו עשרות עמודים של תוכן שלא שמענו עליו ורקע שלא הכרנו, אכן, היה עליה לעבור על כמה אנציקלופדיות לצורך כתיבת ספר זה, ועל כך תבורך! לא יזיק לסופרינו לתת קצת רקע מקורי ולא רק קשקושי סגנון וחקויי תחביר, חן חן גם לחוה רוזנברג שטרחה לקרוא ספרי רפואה שגם זה הישג יוצא דופן בשדה הספרות שלנו, אך עדיין הידע אינו מרתק דיו.

אנו מצרים על שילדינו רכונים על ספרים בלתי חינוכיים, מי גרם לנו? ההיצע העלוב שאנ"ש נותנים[1], אם אין ספר מענין חוץ מספריהם של צפורה אדלר [שאגב המדובר במחבר ולא מחברת המתגורר בארה"ב ונוהג בשעות הפנאי לתרגם ספרים לועזיים לעברית תוך שהוא שוזר בהם כפות, טליתות, ותפלין] ומ. ארבל הרחוקים מעולמינו ת"ק פרסה, עלינו לצפות מסופרינו שיכתבו ספר כזה, אם נחמה קרמר [מי זו?] כותבת על ספרה השני ["עד מתי?" שדרך אגב הוא גדוש במיסטיקה די נדושה] "הספר המרתק ביותר שיצא אי פעם" ולאף אחד זה לא מפריע, זה משום שזה קרוב קצת להיות נכון, כלום אתם מכירים ספר חרדי על רמה יותר גבוהה?

הפליא לעשות ר' ש. מ. ולך במקורית מפתיעה וללא מאמץ יצאו מתחת עטו שבעה ספרים מדהימים! אולם אנו צריכים לצפות לעוד וליותר!
אפשר לומר שהנושאים מתחלקים לתקופות, חים ולדר שדוקא מנסה להיות מקורי [אך חבל שאין לו שמץ של מושג בספרות] למשל העלה לפני מספר שנים את הרעיון לתאר "טיפוסים", כלומר להציג אנשים הנראים לא סטנדרטיים אך בעצם מאחוריהם מסתתר אדם ככל האדם ואולי אף יותר, הרעיון לכשעצמו נחמד ומוכר [עיין הערתו בספר מאחורי המסכה" על הספור "האיש שבקיר", לדוגמא "חיים טובים" ו"חיים ארוכים" המככבים ב"שימו לב אל הנשמה" לקוחים היישר מ"מבצע אלול"] אך מכאן ועד להפוך את הנושא לנושא המבוקש ביותר על סדר היום.. ביתד נאמן לחג נוכל למצוא שנים עשר ספורים שמהם עשרה (!) עוסקים בתיאורי טפוסים, זה מתאר את המוזג וזה את החלבן זה את המנקה וזה את מנהל הבנק, גם חיים ולדר עוסק בנושא באופן כרוני ושיהיה לו לבריאות.
בקצור, כל דבר נדוש ככל שיהיה ומשעממם ככל שיהיה נהפך לסטיגמה ולקו מכירות עד כדי אופנה, סגנון מסוים של שיחות לסדר פרשת השבוע יכול להיהפך לצאינה וראינה בלא שום דרישות ובלא שום תחרות, וכל מי שיבא אחריו [וכמובן שיצטרך לחקות את סגנונו ולהדפיס גם הוא בפונט "דוד"[2] עם אותם ההדגשות ואותו "צורת הדף ואותיות מחכימות"] ייחטף על ידי הכבשים העומדות בדוכן באותו קצב, כל דבר שרשום עליו "שיחת התעוררות" יעורר את כל הנרדמים וחבריהם ולא משנה כלל מהו התוכן שמתחת לכותרת אם ישנו בכלל[3], הסטיגמות המצחיקות מספקות לנו כאלו תוכן במסווים ממסווים שונים ואנחנו רצים אחריהם! אנו והמחברים המלעיטים אותנו צריכים להבין כי לא כל אפשרות תיאורטית של אירועים הנגמרים בסוף טוב מהוים "ספר" כשם שאדם שיתעד את כל מהלך חייו בספר יעשה עצמו לקלס כך אדם המתעד מהלכים בעלמא פרי דמיונו עושה עצמו במדה מסויימת לקלס, בפרט כשספרו הרביעי עדיין עובד לפי אותם עקרונות של חבוריו הקודמים אותו סגנון ואותם רעיונות הרי בזה הוא חושף את ריקנותו לפני כולם כאומר "זה מה שאני יודע לכתוב".
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  20  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה