הנושאים החמים
הנושאים החמים
"והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ", מובא בשם הבעש"ט זי"ע, קחו לכם חיזוק ועידוד מפרי הארץ, מפרי האדמה, כי קודם אנו חורשים את האדמה, ורק אחרי שזרענו והזרע נרקב באדמה אז מתחילה הצמיחה. כך גם אצל האדם, יש ויגיע האדם למצב ירוד ח"ו, מה יעשה? "והתחזקתם" "ולקחתם" דוגמא "מפרי הארץ" - אחרי ירידה יש צמיחה.
מנהג קדום הוא מזמן הראשונים לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, חשיבותה של בירכת החודש גורמת לכך שהשבת בה נאמרת תפילה זו נקראת על שמה "שבת מברכים", היא נאמרת לאחר קריאת התורה עם רגש וכוונה, שהרי אנו מבקשים בה שיבוא עלינו החודש הבא לטובה ולברכה וכו', והיא לזכר קידוש החודש שהיה כשקידשו ע"פ הראיה, ובזמנם אחרי קידוש החודש היו עושים סעודה ומברכים על בכוס ומתפללים על הצלחת החידוש.
הקריאה מעוררת את הזמן: ביום הכיפורים בכל התפילות אומרים "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". ובשבת הקרובה מברכים את חודש תמוז שהוא ר"ת זמני תשובה ממשמשים ובאים, ובכל ימי התשובה שבהם אומרים סליחות "הספרדים מ-ב' אלול" - ו"האשכנזים משבוע או שבוע וחצי לפני ר"ה" אומרים את שני הפסוקים "סלח נא" ו"ויאמר ה'", אבל ביום הכיפורים אומרים אותם בתפילות, ורק שִׂימַת לב על המילה "כדבריך", אכן ככתוב בפרקי אבות "שֶׁיֶבַטֵל רצון אחרים מפני רצונך", אבל לזה צריכים לזכור גם את המילים שכתובות במשנה לפני, "בטל רצונך מפני רצונו", אכן, כשהולכים בדרך התורה יש הגנה ויש שינוי הטבע, ואכן בהמשך הפרשה כתוב "ונסלח לכל עדת... כי לכל העם בשגגה", וידוע בחז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניא [בתלונות] עם בריותיו, והולך עימם בחסד וברחמים, וכן ידוע ש"כל רגע, כל יציר כפיו ב"ה מקבל חיים בחסד יותר מהמגיע ומהכמות הנדרשת", אכן, הטוב והמטיב, והוא ב"ה וב"ש הטיב והוא מטיב והוא ייטיב. [ככתוב בברהמ"ז]
וראיתם את הארץ: סיפר רבי אלכסנדר דינקל זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת קול תורה, יום לפני שעברתי דירה סיפרתי זאת לראש ישיבת קול תורה רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ואמרתי לו שמחר בארבע אחר הצהריים נשתה לחיים לכבוד חנוכת הבית, שאל רבי שלמה זלמן מה הכתובת של הדירה החדשה..., למחרת בשעה ארבע אחר הצהריים רבי שלמה זלמן מגיע ודופק בדלת, נכנס ומסתכל על המטבח, והמשיך להסתכל ולהתעניין בכל חדרי הבית, ואפילו שאל מידות הארונות וכו', לפני שיצא, אמר לו רבי אלכסנדר, אתמול כשסיפרתי על חנוכת הבית לא התכוונתי כלל שראש הישיבה יבא וגם שיפסיד זמן רב לעבור בכל הבית. ענה רבי שלמה זלמן, בדרך כלל בן אדם שעובר דירה, אנשים אחרים מסתכלים עם עין רעה וחושבים למה מגיע לו דירה חדשה, עין הרע יכול להזיק, לי יש עין טובה, כשאני רואה דברים אצל השני אני מאוד שמח, עין טובה זה גורם רק טוב, אז רציתי לשים את העין טובה שלי בכל פינה ופינה בדירה שלך כדי שלא יזיק עין רעה של מישהו אחר.
ויתורו את ארץ כנען, רבי שלום שבדרון זי"ע אמר פעם בדרשה, בתחילת הפרשה כתוב "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען", כלומר, אם ברצונכם לתור, אומר הקב"ה, יש לכם הסכמה, אתם יכולים לתור. והם קיימו את ה"ויתורו", ועם כל זאת, קרה מה שקרה שנכשלו עד שנהפכו לרשעים. ק"ו כשהתורה מזהירה "ולא תתורו", ק"ו בן בנו של ק"ו מה יהיו התוצאות.
בגדי שבת: סיפר רבי זלמן סורוצקין זי"ע על גדול אחד שנפטר, ובא אל אחד מתלמידיו בחלום, ואמר לו שראה צדיק יושב על פתח גן עדן ולא נכנס פנימה. שאל אותו, מדוע אינו נכנס? ענה לו הצדיק, שלפי שהיה רגיל להחליף לכבוד שבת רק בשבת בבוקר ולא בערב שבת, קיבל עונש שבליל שבת אסור לו להיכנס לגן עדן. רואים, שלא רק על קיום המצוה מקבלים שכר, אלא גם על הזריזות שבעשיית המצווה.
"ועשו להם ציצית", האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע אומר, מברכין "להתעטף בציצית" ולא להתעטף בטלית, אע"פ שבטלית מתעטפים, כי הציציות תלויות למטה כלפי הארץ בשפלות, ולכן הם העיקר. השל"ה זי"ע במס' חולין בשם המהרש"ל זי"ע שיש סימן לכריכות הציצית. הנביא ישעיהו [כ"ו - י"ט] אומר "טל אורות טַלֶךָ", טלך הוא הטלית שבו תולין ציצית הוא טל אורות, אורות בגימטריה תרי"ג כמו הגימטריה של ציצית עם ח' חוטין וה' קשרים, והכריכות יהיו כמנין טל.
שמירת העיניים, רבי שמואל מועד, היה מנקיי הדעת בירושלים. יום אחד הוא הגיע לשטיבלאך של מאה שערים, ורואה שבשטיבלך אחד מקובצים ומחכים לעשירי וצועקים "הצענטער" [עשירי], ובשטיבל השני עומד יהודי אחד וצועק "מעריב מעריב". שאל אותו ר' שמואל, מדוע אתה לא מצטרף אליהם? ענה לו, שזה שרוצה להיות חזן, אשתו הולכת בלי כיסוי ראש. שאל אותו, מאיפה אתה יודע? אמר לו, אני בעצמי ראיתי. אמר לו ר' שמואל, אם כך, אתה יכול להצטרף ג"כ אליהם...
נכתב רבות על בין אדם לחבירו, אשתף במקום נכבד זה את הקוראים במקרה אישי שליוה אותי כ22 שנים (מגיל 18), אני הכותב ועימי היה המעשה, בגיל הישיבה קטנה הייתי לפעמים מפריע לבחורים ליפסוע אחורה בסיום שמו"ע בכך שהייתי נעמד מאחוריהם וכאילו מתפלל זמן רב ונהנה לראותם מחכים ומסתובבים אחורה ומצפים לסיומי, והנה במעשֵי השגוּיִם של גיל הנעורים גרמתי לעצמי עיכוב בשידוכים עד לאחרי גיל 30[כך שמעתי בכתובת קודש שהיפנו אותי לברר], וכן אח"כ עד שזכיתי לתואר "אבא" המתנתי עוד כמה שנים, עד שעברתי אצל כל מי שזכרתי וביקשתי את סליחתם[מי יודע לכמה ביטול תורה גרמתי אז?!], וזו הזדמנות בשבילי לעורר את הציבור על כל מעשיהם השגוים של בני הנוער ללא חשיבה על העתיד, 
ניזכור - שמיטה יש רק פעם ב7 שנים ורק בפירות ורק בארץ ישראל - אבל העולם הוא חלילה לא שמיטה ובוודאי לא בעניינים שבין אדם לחבירו.
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם = תִזכה לבנים תלמידי חכמים יראי שמים.
מנהג קדום הוא מזמן הראשונים לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, חשיבותה של בירכת החודש גורמת לכך שהשבת בה נאמרת תפילה זו נקראת על שמה "שבת מברכים", היא נאמרת לאחר קריאת התורה עם רגש וכוונה, שהרי אנו מבקשים בה שיבוא עלינו החודש הבא לטובה ולברכה וכו', והיא לזכר קידוש החודש שהיה כשקידשו ע"פ הראיה, ובזמנם אחרי קידוש החודש היו עושים סעודה ומברכים על בכוס ומתפללים על הצלחת החידוש.
הקריאה מעוררת את הזמן: ביום הכיפורים בכל התפילות אומרים "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". ובשבת הקרובה מברכים את חודש תמוז שהוא ר"ת זמני תשובה ממשמשים ובאים, ובכל ימי התשובה שבהם אומרים סליחות "הספרדים מ-ב' אלול" - ו"האשכנזים משבוע או שבוע וחצי לפני ר"ה" אומרים את שני הפסוקים "סלח נא" ו"ויאמר ה'", אבל ביום הכיפורים אומרים אותם בתפילות, ורק שִׂימַת לב על המילה "כדבריך", אכן ככתוב בפרקי אבות "שֶׁיֶבַטֵל רצון אחרים מפני רצונך", אבל לזה צריכים לזכור גם את המילים שכתובות במשנה לפני, "בטל רצונך מפני רצונו", אכן, כשהולכים בדרך התורה יש הגנה ויש שינוי הטבע, ואכן בהמשך הפרשה כתוב "ונסלח לכל עדת... כי לכל העם בשגגה", וידוע בחז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניא [בתלונות] עם בריותיו, והולך עימם בחסד וברחמים, וכן ידוע ש"כל רגע, כל יציר כפיו ב"ה מקבל חיים בחסד יותר מהמגיע ומהכמות הנדרשת", אכן, הטוב והמטיב, והוא ב"ה וב"ש הטיב והוא מטיב והוא ייטיב. [ככתוב בברהמ"ז]
וראיתם את הארץ: סיפר רבי אלכסנדר דינקל זצ"ל שהיה ר"מ בישיבת קול תורה, יום לפני שעברתי דירה סיפרתי זאת לראש ישיבת קול תורה רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ואמרתי לו שמחר בארבע אחר הצהריים נשתה לחיים לכבוד חנוכת הבית, שאל רבי שלמה זלמן מה הכתובת של הדירה החדשה..., למחרת בשעה ארבע אחר הצהריים רבי שלמה זלמן מגיע ודופק בדלת, נכנס ומסתכל על המטבח, והמשיך להסתכל ולהתעניין בכל חדרי הבית, ואפילו שאל מידות הארונות וכו', לפני שיצא, אמר לו רבי אלכסנדר, אתמול כשסיפרתי על חנוכת הבית לא התכוונתי כלל שראש הישיבה יבא וגם שיפסיד זמן רב לעבור בכל הבית. ענה רבי שלמה זלמן, בדרך כלל בן אדם שעובר דירה, אנשים אחרים מסתכלים עם עין רעה וחושבים למה מגיע לו דירה חדשה, עין הרע יכול להזיק, לי יש עין טובה, כשאני רואה דברים אצל השני אני מאוד שמח, עין טובה זה גורם רק טוב, אז רציתי לשים את העין טובה שלי בכל פינה ופינה בדירה שלך כדי שלא יזיק עין רעה של מישהו אחר.
ויתורו את ארץ כנען, רבי שלום שבדרון זי"ע אמר פעם בדרשה, בתחילת הפרשה כתוב "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען", כלומר, אם ברצונכם לתור, אומר הקב"ה, יש לכם הסכמה, אתם יכולים לתור. והם קיימו את ה"ויתורו", ועם כל זאת, קרה מה שקרה שנכשלו עד שנהפכו לרשעים. ק"ו כשהתורה מזהירה "ולא תתורו", ק"ו בן בנו של ק"ו מה יהיו התוצאות.
בגדי שבת: סיפר רבי זלמן סורוצקין זי"ע על גדול אחד שנפטר, ובא אל אחד מתלמידיו בחלום, ואמר לו שראה צדיק יושב על פתח גן עדן ולא נכנס פנימה. שאל אותו, מדוע אינו נכנס? ענה לו הצדיק, שלפי שהיה רגיל להחליף לכבוד שבת רק בשבת בבוקר ולא בערב שבת, קיבל עונש שבליל שבת אסור לו להיכנס לגן עדן. רואים, שלא רק על קיום המצוה מקבלים שכר, אלא גם על הזריזות שבעשיית המצווה.
"ועשו להם ציצית", האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע אומר, מברכין "להתעטף בציצית" ולא להתעטף בטלית, אע"פ שבטלית מתעטפים, כי הציציות תלויות למטה כלפי הארץ בשפלות, ולכן הם העיקר. השל"ה זי"ע במס' חולין בשם המהרש"ל זי"ע שיש סימן לכריכות הציצית. הנביא ישעיהו [כ"ו - י"ט] אומר "טל אורות טַלֶךָ", טלך הוא הטלית שבו תולין ציצית הוא טל אורות, אורות בגימטריה תרי"ג כמו הגימטריה של ציצית עם ח' חוטין וה' קשרים, והכריכות יהיו כמנין טל.
שמירת העיניים, רבי שמואל מועד, היה מנקיי הדעת בירושלים. יום אחד הוא הגיע לשטיבלאך של מאה שערים, ורואה שבשטיבלך אחד מקובצים ומחכים לעשירי וצועקים "הצענטער" [עשירי], ובשטיבל השני עומד יהודי אחד וצועק "מעריב מעריב". שאל אותו ר' שמואל, מדוע אתה לא מצטרף אליהם? ענה לו, שזה שרוצה להיות חזן, אשתו הולכת בלי כיסוי ראש. שאל אותו, מאיפה אתה יודע? אמר לו, אני בעצמי ראיתי. אמר לו ר' שמואל, אם כך, אתה יכול להצטרף ג"כ אליהם...
נכתב רבות על בין אדם לחבירו, אשתף במקום נכבד זה את הקוראים במקרה אישי שליוה אותי כ22 שנים (מגיל 18), אני הכותב ועימי היה המעשה, בגיל הישיבה קטנה הייתי לפעמים מפריע לבחורים ליפסוע אחורה בסיום שמו"ע בכך שהייתי נעמד מאחוריהם וכאילו מתפלל זמן רב ונהנה לראותם מחכים ומסתובבים אחורה ומצפים לסיומי, והנה במעשֵי השגוּיִם של גיל הנעורים גרמתי לעצמי עיכוב בשידוכים עד לאחרי גיל 30[כך שמעתי בכתובת קודש שהיפנו אותי לברר], וכן אח"כ עד שזכיתי לתואר "אבא" המתנתי עוד כמה שנים, עד שעברתי אצל כל מי שזכרתי וביקשתי את סליחתם[מי יודע לכמה ביטול תורה גרמתי אז?!], וזו הזדמנות בשבילי לעורר את הציבור על כל מעשיהם השגוים של בני הנוער ללא חשיבה על העתיד, ניזכור - שמיטה יש רק פעם ב7 שנים ורק בפירות ורק בארץ ישראל - אבל העולם הוא חלילה לא שמיטה ובוודאי לא בעניינים שבין אדם לחבירו. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם = תִזכה לבנים תלמידי חכמים יראי שמים.
