[גם] לפרשת פינחס

[בעיקר להודות]

ה"לב שמחה" מגור זי"ע "אמר בשם החוזה מלובלין" זי"ע שבשבת זו שקוראים הנני נותן לו את בריתי שלום אפשר לאחוז בקדושה ויכול לבוא לידי תיקון בשלֵמות".

המילה פִינחס עם המילה חן בגימטריא אהרֹן. רמז שפנחס יהיה הנכד של אהרֹן. והמעשה שעשה ימצא חן בעיני הקב"ה.

פרשת פנחס ובין המצרים, פרשת פנחס, שבה נמצאים כל מועדי השנה ויש בה את פרשיות הקרבנות, תמידים ומוספים, חלה על פי רוב בימי בין המצרים, אומר ה"שפת אמת", שיש בזה רמז לעורר לבית ישראל שישתוקקו לבנין המקדש במהרה בימינו, והקריאה בשבת בתורה בפרשת הקרבנות, חשובה לפני הקב"ה כאילו הקרבנו ממש.

ה"בני יששכר" אומר, כיון ששלושת השבועות הם ימי אבל ועצבות, ויש חשש שמא מרוב צער ישתקעו בעצבות, לכן קוראים פרשת פנחס שהיא פרשת החגים והמועדים שיש בה רוח של שמחה, ותשרה שמחה ותקווה בלבבות. ויש אומרים, כשתהיה הגאולה השלימה, יהפכו ימי האבל לששון, וכמו שכתוב [ירמיה ל"א - י"ג] "והפכתי אבלם לששון". וא"כ, שבעה עשר בתמוז יהיה יו"ט ראשון ותשעה באב יום אחרון של חג, ובין המצרים יהיה חול המועד, לכן קוראים פרשת המועדות בבין המצרים.

בספר "אוהב ישראל" להרה"ק מאפטא, כתוב, כ"א הימים בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב הם המקור והשורש לכל המועדות של השנה שהם בכללן גם כן כ"א יום - שבת, ראש חודש, ז' ימי הפסח, חג השבועות, יומיים ראש השנה, יום הכיפורים, שמונת ימי חג הסוכות, וסימנך [תהילים ע"ג - א'] "אך טוב לישראל". ואי"ה, כשנזכה לגאולה השלימה, אז יתגלה רב טוב הצפון, כי אז נהיה ראויים לברכות וישועות טובות מצד הדין.

יש לזכור שהכינוי הוא "בין המצרים" ולא חלילה "תוך המיצרים"

"איש על העדה", בספר "דגל מחנה אפרים" כותב: ולא כמו שאמרו בימי שמואל "תנה לנו מלך", היינו שהמלך יהיה בידם, אלא "איש על העדה", שהוא למעלה ממנה ומשפיע עליה, ולא שיהיה מושפע ממנה.

שמור פיו ולשונו - 2 חברים שוחחו ביניהם, ואחד מהם רצה להמשיך בשיחה על גדול בישראל, הקדימו השומע ואמר "מה שאתה אוכל ביום - הוא אוכל בשבוע, ומה שאתה לומד בשבוע - הוא לומד ביום - עכשיו תמשיך.....

מוצ'"ש כב תמוז
ה"בית אהרון" מקרלין זי"ע: יום כ"ב תמוז הוא יום חשוב במעלתו, והוא יוצא באותו יום שחל לפניו ל"ג בעומר, ואינו נחשב מהכ"א ימים של "בין המצרים", (כי הרי בחישוב כל הימים יוצא 22 ימים) ואם היה אפשר היה מתיר בו נישואין.

מתוך תפילת רבי מאיר מאפטא זי"ע שיומא דהילולא ב-כ"ה תמוז: "ריבון העולמים ידעתי, כי הינני בידך לבד כחומר ביד היוצר, ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות וכל יושבי תבל יעמדי לימיני להושיעני ולסמוך נפשי, מבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה".

ימי הילולא:
רבי משה בן רבי יעקב קוֹרְדוֹבֵירוֹ זי"ע - כ"ג תמוז
- מחבר פרדס רימונים, תומר דבורה, אור יקר ועוד. ה"דברי חיים מצאנז זי"ע אמר: שהלומד בספר "תומר דבורה" ינצל מהמחלה הנוראה.

רבי מאיר בן רבי שמואל מאפטא זי"ע - כ"ה תמוז

יוסף הצדיק בן יעקב אבינו זי"ע - לאחת השיטות - כ"ז תמוז

רבי אלעזר בן רבי מאיר אבוחצירא זי"ע מבאר שבע - כ"ז תמוז

רבי שלמה בן רבי יוסף זי"ע גַאְנְצְפְרִיד מחבר "קיצור שולחן ערוך"- כ"ח תמוז

רבי יוסף שלום בן רבי אברהם אלישיב זי"ע - כ"ח תמוז

רבי שלמה ירחי בן רבי יצחק זי"ע - רש"י הקדוש זי"ע - כ"ט תמוז
[- אביו רבי יצחק היה ראשון שלמד חומש עם רש"י.]

 

[בעיקר להודות]

רק לראות את כמות הצפיות -יותר מ70- עושה טוב
מדרבן מחזק מעודד ונתן תחושה טובה ליותר שבועות
תבורכו הצופים
מקוה שנהניתם
אפשר להוסיף

שבוע טוב
ב ל