בעיקר להודות
משתמש רשום
אברהם אבינו הוא בעל השמועה בשבועות אלו [לך - חיי-שרה] וכך כתוב בחידושי הרי"מ [הרבי מגור (הראשון) זי"ע] בפרשת לך: "יצייר לפניו כאילו בעל השמועה עומד לנגדו, שבשבועות אלו בעל השמועה שהוא אאע"ה עומד לנגדינו וכל העולם מאיר ממנו".
בפרשה זו מתעורר חסד אברהם. מובא באמרי פנחס עד פרשת לך שקורין ענין אברהם העולם נבוך, ואחר כך מתעורר חסד אברהם ונעשים ישועות בעולם.
יש הלומדים משמעת מאאע"ה מהמילים "קח ולך", אולם המשמעת היתה ב-"לך-לך". אברהם לא נזקק ליישוב דעת, לא ביקש עצה מאיש ולא דחה את החלטתו אף ביום אחד. מיד כשאמר לו הקב״ה "לך לך", קם ויצא בלי שהיות לארץ ישראל.
"ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב", מפרש ה"בן איש חי", אצל אברהם, עשירותו היתה לו למשא כבד, אבל במצוות, "וירץ אברהם", בקלות ולא בכבדות.
"ואברם כבד", בחו"ל באחת המלחמות בין מדינות, במדינה אחת סחב ילד את אחיו על כתפו או גבו, ראהו חייל ושאלו בשפה המקומית, זה כבד? [וכנראה היה נישמע מהשאלה שהחייל שואל האם זה כבד שהוא סוג של בשר,] וענה הילד: "זה לא כבד זה אח שלי"!. התגובה הימֶמָה את החיל ועזר לסחוב.
אברהם אבינו קידש שם שמים בשובו ממצרים, בכל מקום שעבר בהליכתו - עבר גם בחזרתו ושילם, ולמרות כל הכבוד מה שהיה לו הוא השתדל מאוד לתת יחס אישי לכל אחד והיה זוכר כל אחד, אברהם אבינו היה המחנך הגדול לכל אחד בעם ישראל, כי גם כשלוט נפרד ממנו - הלך אברהם להילחם בשבילו כדי להצילו, אכן ממנו נילמד שמאל דוחה ומיד כשצריך להיות ימין מקרבת שהיא משאירה רושם על הנעזר יותר מימה שהיה בעבר ואת הקירבה הזו הוא יזכור היטב.
ואברם כבר מאוד... וילך למסעיו - שחזר לאותם מקומות שהיה בהם בהלוך ושילם[רש"י], כל אחד כשלומד תורה, בזמן חזרתו לומד ומגלה תוך כדי עוד חידושים.
בירכותיו של אברהם שהתברך מפי הקב"ה מתלוים עימנו לכל מקום, וֶהֶיֵה ברכה, שכל מי שמברך יהודי אחר - הרי הוא מתברך בעצם בירכתו לשני, ככתוב ומברכיך ברוך, ועלינו לנצל זאת לטובה.
מצאתי דוד עבדי, והיכן בסדום, סדו"מ סוכת דוד ומלך משיח.
"לך לך'", אומר רבי שמשון רפאל הירש, "לך לך" לך לעצמך, בדרכך שלך, לך בדרך שתבודד אותך מארצך וממולדתך ומבית אביך, מכל הקשרים שהיו לך עד כה. "לך לך" בבדידות, אם שיטת הרוב אינה אמת, עבוד את ה' לבדך! איך יכולנו להתקיים אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט!
"ואגדלה שמך", ב"דעת זקנים" מובא, אברם=רמ"ג, ואחרי שהוסיף לו הקב"ה את האות ה', הגיע למנין רמ"ח כמניין האיברים, ואז "וֶהֶיֵה ברכה". הֶיֵה ברכה עם הכולל בגימטריה 248.
"וילך אברם כאשר דבר אליו ה'", כרגיל, ההתלהבות לדבר מצוה הולכת ופוחתת משעה לשעה. אבל אברהם הלך באותו הלהט והחשק שהיה לו "כאשר דיבר אליו ה'" - ההתלהבות לא פגה והרצון לא נחלש.
"ואת הנפש אשר עשו בחרן", הצדיק רבי אליהו ראטה זצ״ל נטל על עצמו חלק בהצלת הדור הצעיר מהתדרדרות מוחלטת. אחת מעצותיו המקוריות והמחוכמות לקרב תלמידים לתורה לבל ידח ממנו נידח, היתה לפתוח בשיחה רצינית עם בחור סורר על מצבו של בחור סורר אחר... הוא תיאר בפני הבחור בצבעים חיים כיצד יראה הבחור השני אם יעזוב חלילה מקור מים חיים, כמה דורות ילכו לאיבוד על ידי קלות דעתו של הצעיר, ושצריך לשים עליו עין פקוחה שלא יעזוב ח״ו את דרך התורה. הוא המשיך לייעץ לו איך לדבר עם הבחור הזקוק לחיזוק, וביקש ממנו בתחנונים: ״הבה נפעל בכוחות משותפים להציל דורות רבים מאבדון, ובזה יהיה לזכות עולם עבור שנינו״... כמובן שהגישה המחוכמת הזו השפיעה מאד, ובו זמנית ניצל גם הבחור הראשון ״המציל״, שלמעשה עיקר כוונתו של רבי אליהו היתה אליו.
"הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה", י"ל ע"פ מה שאמרו חז"ל (סוטה מז.) 'לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת', כך אמר אברהם אבינו ללוט: "אם השמאל" אף אם אדחה אותך בשמאל, "ואימינה" אקרב אותך בימין... (באר מים חיים)
רמז: "הוציא לחם ויין", ס"ת "אמן", ללמדנו על ההשפעות הנפלאות הבאות כתוצאה מעניית "אמן" בכוונה אחר כל ברכה.
"וברוך קֵל עליון אשר מגן צריך בידך", כתב בעל הטורים, שבע פעמים נכתבה ברכה להקב"ה. א'. "ברוך ה' אלוקי שם". ב'. "וברוך א-ל עליון". ג'. "ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם". ד'. "ואברך את ה'" (כ"ד - מ"ה). ה'. "ויאמר יתרו ברוך ה'". ו'. "ואכלת ושבעת וברכת את ה'" (דברים ח' - י'). ז'. "ברוך מרחיב גד" - שיש בהם מאה אותיות כנגד מאה ברכות שבכל יום. ז' פסוקים כנגד שבע ברכות שבשבת ויו"ט. בחמישה מהם מופיע שם ה', כנגד חמשה חומשי תורהׁ.
"דן אנוכי", כתוב ברוקח שבפסוק זה יש רמז למפלת המן. במגילת אסתר מופיעה המן נ"ד פעמים - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי" - נ"ד פעמים רמז להמן.
התורה מקמצת בדיבורים ולכן כל העשרה מכות והעונשים על מצרים מסוכמים בשתי מילים "דן אנוכי".
וירדוף עד דן - ויחלק עליהם לילה, זה היה בליל ט"ו ניסן, ועד חצות היה החלק של אברהם אבינו, ועל החלק השני אמר ה"פני מנחם" שהוא רדף עד "דן" עד החלק של הקב"ה של הקיום "דן אנוכי" של חצות ליל ט"ו ניסן.
"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", סופי תיבות "לשון" - אומר החיד"א רמז שיצאו בזכות שלא שינו את לשונם.
וַיָרֶק את חניכיו ילידי ביתו שלוש מאות ושמונה עשר, וברש"י 318 זהו אליעזר כמניין שמו, אליעזר=318, יאוש=317, וזה להחדיר בנו כשיש אמונה ש"אלי-עזר"=318, אז לא מרגישים יאוש=317, שאמונה ב-אלי-עזר היא יותר מ-יאוש ואפי' ב1 יותר.
לימוד לכל אדם לידע ולהאמין כי גם מה שנראה בעיניו כרעה גמורה - אלוקים חשבה לטובה, וכפי שמאמין האדם ומכיר בזה - כך זוכה שתתגלה אליו באמת טובת המקום וחסדו בכל דבר.
הכל תלוי באמונה, שכפי שמאמינים בהשי"ת שעושה כל הנפלאות, וזה שייך לכל דור ודור, ומשבחים ומודים על כך, כך ממשיכים ומעוררים שיתחדשו הנפלאות והגבורות שלא כדרך הטבע.
"הפרד נא מעלי" – להיות טוב לכל אחד, אך לא עם כל אחד.
"והבוטח ב-ה' חסד יסובבנו" [תהילים פרק ל"ב פסוק י'], יהודי זוכר את זה בכל צעד, ואיפה שהולכים לוקחים את זה איתנו, תמיד שיהיה ביטחון ב-ה' והכל יהיה טוב, - ועוד הסבר: יהודי זוכר גם כשקשה, מי שיכול לעזור עם כל התשוקה, כשבוטחים באבינו שבשמים יש לו הכל, וזהו [הבטחון ב-ה'] הנשק שלנו.
היתה מחלוקת בין שני צדיקים, ותלמידים של אחד מהרבנים באו לרבם למחות כנגד הצד השני, הגיב להם הרב, אני לא צדיק והוא לא צודק אבל מחלוקת אסור שתהיה, ויקויים בנו "עושה שלום במרומיו הוא יעשה עלינו ובינינו".
באחד מספרי החסידות כתוב כך "מידה טובה מרובה אם משתוקקים ונמשכים אחרי תלמידי חכמים וצדיקים ומצייתים לדבריהם יכולים לפעול ולהיוושע שלא כדרך הטבע".
(לב מלך ביד ה'. פורסם בשם הרב מזוז שליט"א: דונלד טראמפ נשיא = תשפה)
לכבוד נישמת קרן ימימה ע"ה בת אברהם [אבינו] - ב' חשון]
'לכבוד נישמת בנימין בן יעקב אבינו זי"ע - י"א חשון
לכבוד היום הגדול ז' חשון שבו מתחילים להתפלל "ותן טל ומטר לברכה" - גדול יום הגשמים.
>>> - ואמר אחד מגדולי ישראל "אם נודה על הגשם [גם על טיפטוף] בכל פעם מחדש - ה"תודה" תגרום שיהיה עוד".
בפרשה זו מתעורר חסד אברהם. מובא באמרי פנחס עד פרשת לך שקורין ענין אברהם העולם נבוך, ואחר כך מתעורר חסד אברהם ונעשים ישועות בעולם.
יש הלומדים משמעת מאאע"ה מהמילים "קח ולך", אולם המשמעת היתה ב-"לך-לך". אברהם לא נזקק ליישוב דעת, לא ביקש עצה מאיש ולא דחה את החלטתו אף ביום אחד. מיד כשאמר לו הקב״ה "לך לך", קם ויצא בלי שהיות לארץ ישראל.
"ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב", מפרש ה"בן איש חי", אצל אברהם, עשירותו היתה לו למשא כבד, אבל במצוות, "וירץ אברהם", בקלות ולא בכבדות.
"ואברם כבד", בחו"ל באחת המלחמות בין מדינות, במדינה אחת סחב ילד את אחיו על כתפו או גבו, ראהו חייל ושאלו בשפה המקומית, זה כבד? [וכנראה היה נישמע מהשאלה שהחייל שואל האם זה כבד שהוא סוג של בשר,] וענה הילד: "זה לא כבד זה אח שלי"!. התגובה הימֶמָה את החיל ועזר לסחוב.
אברהם אבינו קידש שם שמים בשובו ממצרים, בכל מקום שעבר בהליכתו - עבר גם בחזרתו ושילם, ולמרות כל הכבוד מה שהיה לו הוא השתדל מאוד לתת יחס אישי לכל אחד והיה זוכר כל אחד, אברהם אבינו היה המחנך הגדול לכל אחד בעם ישראל, כי גם כשלוט נפרד ממנו - הלך אברהם להילחם בשבילו כדי להצילו, אכן ממנו נילמד שמאל דוחה ומיד כשצריך להיות ימין מקרבת שהיא משאירה רושם על הנעזר יותר מימה שהיה בעבר ואת הקירבה הזו הוא יזכור היטב.
ואברם כבר מאוד... וילך למסעיו - שחזר לאותם מקומות שהיה בהם בהלוך ושילם[רש"י], כל אחד כשלומד תורה, בזמן חזרתו לומד ומגלה תוך כדי עוד חידושים.
בירכותיו של אברהם שהתברך מפי הקב"ה מתלוים עימנו לכל מקום, וֶהֶיֵה ברכה, שכל מי שמברך יהודי אחר - הרי הוא מתברך בעצם בירכתו לשני, ככתוב ומברכיך ברוך, ועלינו לנצל זאת לטובה.
מצאתי דוד עבדי, והיכן בסדום, סדו"מ סוכת דוד ומלך משיח.
"לך לך'", אומר רבי שמשון רפאל הירש, "לך לך" לך לעצמך, בדרכך שלך, לך בדרך שתבודד אותך מארצך וממולדתך ומבית אביך, מכל הקשרים שהיו לך עד כה. "לך לך" בבדידות, אם שיטת הרוב אינה אמת, עבוד את ה' לבדך! איך יכולנו להתקיים אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט!
"ואגדלה שמך", ב"דעת זקנים" מובא, אברם=רמ"ג, ואחרי שהוסיף לו הקב"ה את האות ה', הגיע למנין רמ"ח כמניין האיברים, ואז "וֶהֶיֵה ברכה". הֶיֵה ברכה עם הכולל בגימטריה 248.
"וילך אברם כאשר דבר אליו ה'", כרגיל, ההתלהבות לדבר מצוה הולכת ופוחתת משעה לשעה. אבל אברהם הלך באותו הלהט והחשק שהיה לו "כאשר דיבר אליו ה'" - ההתלהבות לא פגה והרצון לא נחלש.
"ואת הנפש אשר עשו בחרן", הצדיק רבי אליהו ראטה זצ״ל נטל על עצמו חלק בהצלת הדור הצעיר מהתדרדרות מוחלטת. אחת מעצותיו המקוריות והמחוכמות לקרב תלמידים לתורה לבל ידח ממנו נידח, היתה לפתוח בשיחה רצינית עם בחור סורר על מצבו של בחור סורר אחר... הוא תיאר בפני הבחור בצבעים חיים כיצד יראה הבחור השני אם יעזוב חלילה מקור מים חיים, כמה דורות ילכו לאיבוד על ידי קלות דעתו של הצעיר, ושצריך לשים עליו עין פקוחה שלא יעזוב ח״ו את דרך התורה. הוא המשיך לייעץ לו איך לדבר עם הבחור הזקוק לחיזוק, וביקש ממנו בתחנונים: ״הבה נפעל בכוחות משותפים להציל דורות רבים מאבדון, ובזה יהיה לזכות עולם עבור שנינו״... כמובן שהגישה המחוכמת הזו השפיעה מאד, ובו זמנית ניצל גם הבחור הראשון ״המציל״, שלמעשה עיקר כוונתו של רבי אליהו היתה אליו.
"הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה", י"ל ע"פ מה שאמרו חז"ל (סוטה מז.) 'לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת', כך אמר אברהם אבינו ללוט: "אם השמאל" אף אם אדחה אותך בשמאל, "ואימינה" אקרב אותך בימין... (באר מים חיים)
רמז: "הוציא לחם ויין", ס"ת "אמן", ללמדנו על ההשפעות הנפלאות הבאות כתוצאה מעניית "אמן" בכוונה אחר כל ברכה.
"וברוך קֵל עליון אשר מגן צריך בידך", כתב בעל הטורים, שבע פעמים נכתבה ברכה להקב"ה. א'. "ברוך ה' אלוקי שם". ב'. "וברוך א-ל עליון". ג'. "ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם". ד'. "ואברך את ה'" (כ"ד - מ"ה). ה'. "ויאמר יתרו ברוך ה'". ו'. "ואכלת ושבעת וברכת את ה'" (דברים ח' - י'). ז'. "ברוך מרחיב גד" - שיש בהם מאה אותיות כנגד מאה ברכות שבכל יום. ז' פסוקים כנגד שבע ברכות שבשבת ויו"ט. בחמישה מהם מופיע שם ה', כנגד חמשה חומשי תורהׁ.
"דן אנוכי", כתוב ברוקח שבפסוק זה יש רמז למפלת המן. במגילת אסתר מופיעה המן נ"ד פעמים - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי" - נ"ד פעמים רמז להמן.
התורה מקמצת בדיבורים ולכן כל העשרה מכות והעונשים על מצרים מסוכמים בשתי מילים "דן אנוכי".
וירדוף עד דן - ויחלק עליהם לילה, זה היה בליל ט"ו ניסן, ועד חצות היה החלק של אברהם אבינו, ועל החלק השני אמר ה"פני מנחם" שהוא רדף עד "דן" עד החלק של הקב"ה של הקיום "דן אנוכי" של חצות ליל ט"ו ניסן.
"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", סופי תיבות "לשון" - אומר החיד"א רמז שיצאו בזכות שלא שינו את לשונם.
וַיָרֶק את חניכיו ילידי ביתו שלוש מאות ושמונה עשר, וברש"י 318 זהו אליעזר כמניין שמו, אליעזר=318, יאוש=317, וזה להחדיר בנו כשיש אמונה ש"אלי-עזר"=318, אז לא מרגישים יאוש=317, שאמונה ב-אלי-עזר היא יותר מ-יאוש ואפי' ב1 יותר.
לימוד לכל אדם לידע ולהאמין כי גם מה שנראה בעיניו כרעה גמורה - אלוקים חשבה לטובה, וכפי שמאמין האדם ומכיר בזה - כך זוכה שתתגלה אליו באמת טובת המקום וחסדו בכל דבר.
הכל תלוי באמונה, שכפי שמאמינים בהשי"ת שעושה כל הנפלאות, וזה שייך לכל דור ודור, ומשבחים ומודים על כך, כך ממשיכים ומעוררים שיתחדשו הנפלאות והגבורות שלא כדרך הטבע.
"הפרד נא מעלי" – להיות טוב לכל אחד, אך לא עם כל אחד.
"והבוטח ב-ה' חסד יסובבנו" [תהילים פרק ל"ב פסוק י'], יהודי זוכר את זה בכל צעד, ואיפה שהולכים לוקחים את זה איתנו, תמיד שיהיה ביטחון ב-ה' והכל יהיה טוב, - ועוד הסבר: יהודי זוכר גם כשקשה, מי שיכול לעזור עם כל התשוקה, כשבוטחים באבינו שבשמים יש לו הכל, וזהו [הבטחון ב-ה'] הנשק שלנו.
היתה מחלוקת בין שני צדיקים, ותלמידים של אחד מהרבנים באו לרבם למחות כנגד הצד השני, הגיב להם הרב, אני לא צדיק והוא לא צודק אבל מחלוקת אסור שתהיה, ויקויים בנו "עושה שלום במרומיו הוא יעשה עלינו ובינינו".
באחד מספרי החסידות כתוב כך "מידה טובה מרובה אם משתוקקים ונמשכים אחרי תלמידי חכמים וצדיקים ומצייתים לדבריהם יכולים לפעול ולהיוושע שלא כדרך הטבע".
(לב מלך ביד ה'. פורסם בשם הרב מזוז שליט"א: דונלד טראמפ נשיא = תשפה)
'ליכבוד נישמת רבי יהודה מאיר בן רבי יעקב שמשון שפירא מלובלין זי"ע - ז' חשון
- הקים את ישיבת חכמי לובלין
- זכה להכריז על יוזמה ותחילת הלימוד בדף היומי בתלמוד בבלי
[וזאת בהסכמת רבו מצ'ארטקוב לבקשת ה"אמרי אמת" מגור שההכרזה תוכרז ע"י אישיות רבנית]
'
ליכבוד נישמת רבי יונה בן רבי אברהם מגירונדי זי"ע
- מחבר שערי תשובה ועוד - ח' חשון [-או ביום כ"ח]
'
להכבוד נישמת רבי דון יצחק אברבנאל זי"ע - מחבר פירוש אברבנאל עה"ת - ח' חשון
'ב-ח' חשון יא"צ של אחד מראשוני עסקני אגו"י ר' יעקב רוזנהיים ז"ל
ר' בן ציון בן ר' זאב וואלף ז"ל (- כ"ה אלול -) לא השאיר אחריו זש"ק - בבקשה להתפלל ולילמוד לע"נ
'לכבוד נישמת הבחור קלונימוס קלמן גובנר ז"ל בן יבדלחט"א ר' יונה הי"ו - ו' חשון (תשע"ח).]
'
לכבוד נישמת ר' אברהם דוד בן ר' יהודה ארי' גולומב ז"ל מהישוב יסודות - נפטר בפתאומיות ביום ו' חשון תשע"ט
- סידר רבות אירוח למתארחים בשבתות בישוב יסודות- הקים את ישיבת חכמי לובלין
- זכה להכריז על יוזמה ותחילת הלימוד בדף היומי בתלמוד בבלי
[וזאת בהסכמת רבו מצ'ארטקוב לבקשת ה"אמרי אמת" מגור שההכרזה תוכרז ע"י אישיות רבנית]
'
ליכבוד נישמת רבי יונה בן רבי אברהם מגירונדי זי"ע
- מחבר שערי תשובה ועוד - ח' חשון [-או ביום כ"ח]
'
להכבוד נישמת רבי דון יצחק אברבנאל זי"ע - מחבר פירוש אברבנאל עה"ת - ח' חשון
'ב-ח' חשון יא"צ של אחד מראשוני עסקני אגו"י ר' יעקב רוזנהיים ז"ל
ר' בן ציון בן ר' זאב וואלף ז"ל (- כ"ה אלול -) לא השאיר אחריו זש"ק - בבקשה להתפלל ולילמוד לע"נ
'לכבוד נישמת הבחור קלונימוס קלמן גובנר ז"ל בן יבדלחט"א ר' יונה הי"ו - ו' חשון (תשע"ח).]
'
לכבוד נישמת ר' אברהם דוד בן ר' יהודה ארי' גולומב ז"ל מהישוב יסודות - נפטר בפתאומיות ביום ו' חשון תשע"ט
לכבוד נישמת קרן ימימה ע"ה בת אברהם [אבינו] - ב' חשון]
'לכבוד נישמת גד בן יעקב אבינו זי"ע - י' חשון [-וגם נולד בתאריך זה - ויש שבתאריך זה עושים סגולות רבות לסימן טוב ול"מזל טוב" שהרי לאה אמרה "בא גד" ואומר רש"י "בא מזל טוב"]
'לכבוד נישמת רחל אימנו ע"ה - י"א חשון
'לכבוד נישמת רחל אימנו ע"ה - י"א חשון
'לכבוד נישמת בנימין בן יעקב אבינו זי"ע - י"א חשון
לכבוד היום הגדול ז' חשון שבו מתחילים להתפלל "ותן טל ומטר לברכה" - גדול יום הגשמים.
>>> - ואמר אחד מגדולי ישראל "אם נודה על הגשם [גם על טיפטוף] בכל פעם מחדש - ה"תודה" תגרום שיהיה עוד".