[גם] לפרשת כי תצא

[בעיקר להודות]

*בפרשת כי תצא הרבה מצוות לרמוז לנו על השתדלות לריבוי מעשים טובים וזכויות לקראת ימי הדין הבעל"ט בס"ד.

כמו שביום שישי מתכוננים ליום שביעי [שהוא שבת] - כך בחודש השישי [שהוא אלול] צריך להתכונן בו לחודש השביעי [שהוא תשרי].

ונשמרת מכל דבר רע, אברך שנהנה מחשמל של בנין [שאינו גר בו] בקריאת עיתון [חשמל שנכבה ונידלק בלחיצה], נדרש ע"י הגר"י זילברשטיין הי"ו מרמת אלחנן לשלם לוועד הבית, לפליאתו של האברך הגיב הגר"י "אם לא תשלם איני יכול להסמיך אותך להיות עֵד קידושין וכדו' כי הינך גונב כספי ציבור, ולכן עליך לשלם ואז אתה ישר". [המקרה היה לפני יותר מ10 שנים]

פרד"ס: "ככל אשר יורו אתכם הכהנים = הרב ישראל מאיר הכהן מראדין". "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב" = הרב ישראל מאיר כהן מראדין. ועוד: בדרך כלל רוצים מזומן, ובשילוח הקן צריך לא מזומן. וכתוב ברוקח, יקרא קן = פרט למזומן[עה"כ], ציפור = עוף טהור, והארכת ימים = לעולם שכולו ארוך[עה"כ].

זכירת מעשה מרים. שמירת הלשון: שאלה שהגיעה בזמנה אל הגראי"ל שטינמן זי"ע האם ליתרום לספרי חפץ חיים שמירת הלשון או לניידת הצלה כאמבולנס וכדו', והשיב: "עדיף לספרים כי אם לא ידברו לשון הרע לא יצטרכו רכבים אלו.

ועוד: [לפני יותר מ10 שנים] באחד מבתי ישראל היה סיפור עצוב שכל בני המשפחה היו במצב של ייסורים, המצב היה בתיאור של "כשזה קם זה נופל" - האחד מבריא והאחר נהיה חולה, ולא ידעו מה הסיבה לכך, במשפחה היה בחור מאוד מבוגר שניסה לברר אצל ידידיו איפה שואלים כדי לקבל מידע מה לעשות, בין ידידיו היה ידיד חסיד ששלח אותו לכתובת של אחד מגדולי ישראל ואמר לו תיכנס אליו ותספר לו בפה או בכתב ותישמע ממנו מה שיענה, וכך עשה הבחור, הוא בחר בכתיבה ונכנס אל הקודש פנימה וחיכה לתשובה, וכשנאמרה התשובה שנשמעה מאוד מדאיגה לא הבין הבחור מה הכוונה בין השאלה לתשובה, התשובה הייתה "כשמדברים רע - הרע נדבק במי שמדבר רע", הבחור יצא מבוהל וניגש לידידו החסיד ושאלו על תשובה זו וגם הוא נבהל וחשב לאן פונים, והנה עלה לו רעיון טוב, הם ניגשו יחדיו אל המשמש בקודש שהבין בתשובות מעין אלו ושאלוהו, והוא החל להתעניין אצל הבחור על משפחתו עד שהגיע לנקודה שבביתו דיברו הרבה לשון הרע וזו לכאורה הסיבה, הבחור הבין את ההסבר וחזר לבית הוריו ושיתף אותם בכל הנעשה, ומיד קיבלו עליהם כולם להיזהר בשמירת הלשון, וב"ה עד חודש כל הבעיות נפתרו עד למזל טוב המיוחל.

ועוד: נדיב מכובד מספר שהיה אצל אחד מגדולי ישראל ב-ב"ב עם פדיון נפש [סכום מאוד מכובד של כמה אלפים] עבור חולה במצב קשה מאוד ועוד כמה עניינים, הצדיק החזיר לי את הכסף ואמר לי "הפדיון נפש הוא להיזהר בשמירת הלשון" כי בו תלוי הישועות של כלל ישראל בתקופה הזו, וגם כתוב מפורש "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" ופדיון נפש נועד לשמור מצרות נפשו והעצה היא להיות "שומר פיו ולשונו וההמשך הוא שמירה", לפני יציאתי הוסיף לי "זו התשובה לכל השאלות שיש היום על המצב בארץ ובעולם ועל כל החדשות המיותרות שיש היום".

ועוד: המילים: "חפץ חיים שמירת הלשון" - (בגימטריא) - "זהו - ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה".

ועוד: "על ידי שמירת הלשון כדין זוכה האדם לקדש את כוח הדיבור שלו ואז תורתו ותפילתו יתקבלו למעלה". שמירת הלשון - לוח יומי - שנה פשוטה - ט"ו חשון. הבטחה מפורשת מבעל ה"חפץ-חיים" ששמירת הלשון עוזרת שהתפילות יתקבלו למעלה.

ועוד: "ורפֹא ירפֵא" לשון כפולה, כי אל הרופא הולכים יותר מפעם אחת, ואילו אל בורא העולם מספיק להגיע פעם אחת בחזרה בתשובה שכתוב "אני ה' רופאיך".
היום לא יתכן שיהיה בן סורר ומורה, אבל בן שסר מהדרך זה לצערינו יש, וזה רק בדוגמא אישית שלילית, ולכן עלינו להיות בתמידות ובעיקביות בדוגמאות אישיות חיוביות, ואז האדם משפיעה קידוש ה' בביתו, ועל כך אומרים "אשרי אביו שגידלו". בעל ה"שפע חיים" מצאנז זי"ע הסביר את הפסוק כי יהיה לאיש בן סורר ומורה באופן שונה , כי יהיה לאיש בן - מזל טוב, סורר ומורה איננו, שומע בקול אביו ובקול אימו, ויסרו אותו - למרות התנהגותו הטובה - התוצאה היא - ולא ישמע אליהם, צריכים לדרוש מהבן כפי יכולתו וכוחותיו ולא להכביד כי החלטנו שהוא יכול, כמו שאנו מבינים שלא יכולים להכביד עלינו מעבר ליכולותינו. עלינו לחזק את הטוב הקיים וממילא יהיה עוד.
מילים טובות הן סגולה בדוקה ומנוסה לנישואין בריאים. במקום להגיד מה אין בשני, ומה לא עושים בעבורכם, חשוב לומר מה הייתם שואפים שיהיה. בכדי לעורר את בן זוגכם להבין אתכם ולעזור לכם, חשוב שהדברים יאמרו במילים של חיבה, של בקשה ושל חסד. קצת ענווה לא תזיק לאף אחד. דרישות וכוחניות רק ירחיקו מכם את המטרה. ככל שתכניסו יותר מחמאות ושׂיח ריגשי, כך יהא ביתכם בית "מאוורר" ובריא יותר. וממילא, גם הילדים ילמדו שכך צריך לפרגן לבן זוגם בעתיד.
"הקם תקים עמו", כותב ה"שפת אמת", כי מה שהאדם מסייע לרעהו ונושא בעולו של חבירו, כך זוכה הוא לתקן עצמו וליישר אורחותיו. דבר זה נרמז בפסוק "הקם תקים עמו", תקומתו של אדם תהיה "עמו", עם הסיוע לזולתו. וכך אמרו חז"ל, יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית.

"ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים", החוזה מלובלין היה אומר, "ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים", אתה יכול להיות עייף ויגע מרוב סיגופים ותעניות, ובכל זאת לא להיות ירא אלקים.

למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך=ראש השנה.

''לכבוד נישמת רבי שמחה בונים בן רבי צבי הערש זי"ע מפרשיסחא - י"ב אלול [בעל קול שמחה ועוד]

לכבוד נישמת רבי יוסף חיים בן רבי אליהו זי"ע - ה"בן איש חי" - י"ג אלול

'ליכבוד נישמת רבי אברהם יחיאל בן רבי יוסף חיים פיש זי"ע - הרב פיש - י"ג אלול



בעז'ה לבקשת רבים בל"נ בשבוע הבעל'ט יוכנסו 2 הודעות על הפרשה ועל ראש השנה​