הנושאים החמים
הנושאים החמים
ת'אמת שהתקבלתי לפורום לפני יותר מחודש, אך עצלות טהורה בשילוב שמץ פרפקציוניזם מנעה ממני לגשת בזיע וברטט המתבקשים כיאה לפורום מכובד זה לקשקש את הגיגי, בכל אופן כמו שאתם רואים עיתותי בידי כעת, אשמח מאוד לכל הארה, הערה וביקורת. תודה
את בנג'י הכרתי כבר משנות הילדות המוקדמות שלנו, בנג'י היה בשבילי ובשביל השכונה כולה סמל לבריון שלא מפחד מכלום לטוב ולמוטב,
מגיל קטן בנג'י לא פחד ללכת מכות עם הילדים מהכיתות הגדולות, ולהגן על החברים שלו מילדים אחרים.
כמובן שבגלל שבנג'י לא פחד מאף אחד, ולא שם פס על שום כלל, היו לו המוני חיכוכים, עם ההורים שלו עם מנהל החיידר ואפילו עם המפקח,
לא פעם בתור ידידו הקרוב של בנג'י זכיתי להיות עד לעונשים שהיה מקבל מאבא שלו, מאמא שלו, ומהרבס' בחיידר, ותמיד תמיד ללא יוצא מן הכלל לא ראיתי את בנג'י בוכה או אפילו עושה פרצוף תמיד כשבנג'י היה מקבל סטירת חינוך או כל עונש אחר, היה נמתח לו חיוך רחב ומזלזל על הפנים. חיוך שגרם לו בדרך כלל לחטוף עוד ועוד, אבל מה לעשות שבנג'י המשיך לשים פס על כולם ולהמשיך לצחוק על מי שניסה לחנך אותו.
בנג'י גדל. גם אני גדלתי, אבל הדרכים שלנו לא נפרדו המשכנו לאותה ישיבה קטנה, ורק אז כשהתבגרתי קצת פתאום קלטתי שבנג'י לא כזה איש ברזל כמו שתמיד חשבתי שהוא.
גם בנג'י ה"הרקולס" שלי יודע פחד מהו . פתאום קלטתי שבנג'י שכולם מפחדים ממנו, בעצם מפחד מכולם.
בנג'י מפחד שאמא שלו תשלח אותו למכולת, ההיא שלפני שנה היה בה פיגוע, ומאז הוא פשוט לא עובר שם ברחוב.
בנג'י רועד מפחד שאבא שלו יהיה מאוכזב ממנו.
בנג'י חושש שאחיו הקטן ילמד יותר טוב ממנו, ויהיה יותר חרוץ ממנו.
הוא מפחד שהמשגיח יצעק עליו, ושהר"ם לא יתייחס אליו.
הוא מפחד מהטילים של חיזבאללה פחד מוות, אבל הוא לא יכול לרוץ למקלט כשיש אזעקה, במקום זה הוא יושב בחדר ומסתלבט עם החבר'ה כי הוא הרי גבר שלא מפחד מכלום.
לתובנה הזאת לקח לי יותר מעשר שנות חברות קרובה, בשביל להגיע אליה.
לפני כמה ימים, בעת רצון דיברתי עם בנג'י, על פחדים וחרדות, ואז הוא אמר לי 'קובי גם בתור ילדים, כשאתה ואני קיבלנו כאפות על שטויות שעשינו, שאתה רעדת ואני צחקתי, הצחוק שלי רק היה הגנה מהבכי. אני רעדתי מהעונשים שאני אקבל אבל לא היה לי את האומץ לבכות.'
אני מבקש מעל במה זו בשביל כל האולטרה אמיצים שתמיד הגנו עלינו, שלא תמיד יש להם את הפרווילגיה לפחד, שכשאתם רואים את הבריון של השיעור שלכם בורח למקלט, או את האח האמיץ שלכם נכנס להיסטריה, מחשש לחדירת מחבלים, אל תפתחו עליו עינים תמהות,
גם לו יש זכות לפחד.
את בנג'י הכרתי כבר משנות הילדות המוקדמות שלנו, בנג'י היה בשבילי ובשביל השכונה כולה סמל לבריון שלא מפחד מכלום לטוב ולמוטב,
מגיל קטן בנג'י לא פחד ללכת מכות עם הילדים מהכיתות הגדולות, ולהגן על החברים שלו מילדים אחרים.
כמובן שבגלל שבנג'י לא פחד מאף אחד, ולא שם פס על שום כלל, היו לו המוני חיכוכים, עם ההורים שלו עם מנהל החיידר ואפילו עם המפקח,
לא פעם בתור ידידו הקרוב של בנג'י זכיתי להיות עד לעונשים שהיה מקבל מאבא שלו, מאמא שלו, ומהרבס' בחיידר, ותמיד תמיד ללא יוצא מן הכלל לא ראיתי את בנג'י בוכה או אפילו עושה פרצוף תמיד כשבנג'י היה מקבל סטירת חינוך או כל עונש אחר, היה נמתח לו חיוך רחב ומזלזל על הפנים. חיוך שגרם לו בדרך כלל לחטוף עוד ועוד, אבל מה לעשות שבנג'י המשיך לשים פס על כולם ולהמשיך לצחוק על מי שניסה לחנך אותו.
בנג'י גדל. גם אני גדלתי, אבל הדרכים שלנו לא נפרדו המשכנו לאותה ישיבה קטנה, ורק אז כשהתבגרתי קצת פתאום קלטתי שבנג'י לא כזה איש ברזל כמו שתמיד חשבתי שהוא.
גם בנג'י ה"הרקולס" שלי יודע פחד מהו . פתאום קלטתי שבנג'י שכולם מפחדים ממנו, בעצם מפחד מכולם.
בנג'י מפחד שאמא שלו תשלח אותו למכולת, ההיא שלפני שנה היה בה פיגוע, ומאז הוא פשוט לא עובר שם ברחוב.
בנג'י רועד מפחד שאבא שלו יהיה מאוכזב ממנו.
בנג'י חושש שאחיו הקטן ילמד יותר טוב ממנו, ויהיה יותר חרוץ ממנו.
הוא מפחד שהמשגיח יצעק עליו, ושהר"ם לא יתייחס אליו.
הוא מפחד מהטילים של חיזבאללה פחד מוות, אבל הוא לא יכול לרוץ למקלט כשיש אזעקה, במקום זה הוא יושב בחדר ומסתלבט עם החבר'ה כי הוא הרי גבר שלא מפחד מכלום.
לתובנה הזאת לקח לי יותר מעשר שנות חברות קרובה, בשביל להגיע אליה.
לפני כמה ימים, בעת רצון דיברתי עם בנג'י, על פחדים וחרדות, ואז הוא אמר לי 'קובי גם בתור ילדים, כשאתה ואני קיבלנו כאפות על שטויות שעשינו, שאתה רעדת ואני צחקתי, הצחוק שלי רק היה הגנה מהבכי. אני רעדתי מהעונשים שאני אקבל אבל לא היה לי את האומץ לבכות.'
אני מבקש מעל במה זו בשביל כל האולטרה אמיצים שתמיד הגנו עלינו, שלא תמיד יש להם את הפרווילגיה לפחד, שכשאתם רואים את הבריון של השיעור שלכם בורח למקלט, או את האח האמיץ שלכם נכנס להיסטריה, מחשש לחדירת מחבלים, אל תפתחו עליו עינים תמהות,
גם לו יש זכות לפחד.
נערך לאחרונה ב:
