אמרו לחברתי פעם- גם זה יעבור. וזה עבר, אבל.....
כתבתי לה את הקטע הבא. אשמח לשמוע מכם איך הייתם משנים/משפצים או שפשוט אהבתם ככה...?
גם זה יעבור (?)
פעם היה חוג שחיה אחד. בחוג הזה היו זורקים את הילדים למים. לדעת המורֶה, זו היתה הדרך היחידה להוציא מהילדים את הטבע ההישרדותי הטבוע בהם, והצורה האידיאלית ללמוד שחיה מתוך אינסטינקט מולד. כך התנועות יצאו חזקות ומדוייקות. הילדים חתרו, ואחרי שלושים שנות הוראה הוא יכל לומר בסיפוק- מעולם לא קרה שילד לא הגיע לגדה השניה של הבריכה.
המורֶה הנ"ל מעולם לא בדק כיצד הגיעו הילדים לגדה השניה, הוא גם לא התעניין בכמות המים שבלעו הילדים בדרכם. העיקר שכולם חיים, ואפילו יודעים לשחות, הוא היה נוהג לומר להורים שהתלוננו על דקות של אימה שילדם חווה בעת שנאבק על נשימתו, או לתלמידים ששעות ארוכות ארך להם להתאושש מהכאב, הקושי וההשפלה.
זה לא באמת שכ ו ל ם ידעו לשחות אחרי הקורס, ממש לא, אבל הסלוגן שליווה את החוג המדובר, היה משנת חייו של המורֶה- 'כולם עוברים את זה בסוף'.
למול מבטו הבוטח לא היה לאיש את האומץ לשאול- 'כולם עברו את זה, השאלה היא כמה מים הם בלעו בדרך, ואילו צלקות ילוו אותם כל ימי חייהם...?'
***
'גם זה יעבור', אומר העולם. מעולם לא טרח לחשוב מה יקרה אחרי ש'זה' יעבור, מה יוותר לאחר מכן, ואילו נכויות אנשים יסחבו עימם בעקבות המאורעות הללו.
'גם זה יעבור' זו נחמה, אך נחמה חלקית בלבד. כי העובדה שהאדם יֵצֵא מהסיטואציה זה כורח המציאות, אך שהסיטואציה תצא מהאדם- זו כבר עבודת חיים.
בכל אופן, דבר אחד בטוח- 'זה' יעבור. אז כדאי לכם לעבור את 'זה' בצורה הטובה ביותר. להשכיל ליטול מ'זה' את המירב. התובנות שאנשים אוספים בדרכם- הן אלה שיוצרות הבדלי רמה ואישיות בין חלקי האנושות.
בהצלחה.
כתבתי לה את הקטע הבא. אשמח לשמוע מכם איך הייתם משנים/משפצים או שפשוט אהבתם ככה...?
גם זה יעבור (?)
פעם היה חוג שחיה אחד. בחוג הזה היו זורקים את הילדים למים. לדעת המורֶה, זו היתה הדרך היחידה להוציא מהילדים את הטבע ההישרדותי הטבוע בהם, והצורה האידיאלית ללמוד שחיה מתוך אינסטינקט מולד. כך התנועות יצאו חזקות ומדוייקות. הילדים חתרו, ואחרי שלושים שנות הוראה הוא יכל לומר בסיפוק- מעולם לא קרה שילד לא הגיע לגדה השניה של הבריכה.
המורֶה הנ"ל מעולם לא בדק כיצד הגיעו הילדים לגדה השניה, הוא גם לא התעניין בכמות המים שבלעו הילדים בדרכם. העיקר שכולם חיים, ואפילו יודעים לשחות, הוא היה נוהג לומר להורים שהתלוננו על דקות של אימה שילדם חווה בעת שנאבק על נשימתו, או לתלמידים ששעות ארוכות ארך להם להתאושש מהכאב, הקושי וההשפלה.
זה לא באמת שכ ו ל ם ידעו לשחות אחרי הקורס, ממש לא, אבל הסלוגן שליווה את החוג המדובר, היה משנת חייו של המורֶה- 'כולם עוברים את זה בסוף'.
למול מבטו הבוטח לא היה לאיש את האומץ לשאול- 'כולם עברו את זה, השאלה היא כמה מים הם בלעו בדרך, ואילו צלקות ילוו אותם כל ימי חייהם...?'
***
'גם זה יעבור', אומר העולם. מעולם לא טרח לחשוב מה יקרה אחרי ש'זה' יעבור, מה יוותר לאחר מכן, ואילו נכויות אנשים יסחבו עימם בעקבות המאורעות הללו.
'גם זה יעבור' זו נחמה, אך נחמה חלקית בלבד. כי העובדה שהאדם יֵצֵא מהסיטואציה זה כורח המציאות, אך שהסיטואציה תצא מהאדם- זו כבר עבודת חיים.
בכל אופן, דבר אחד בטוח- 'זה' יעבור. אז כדאי לכם לעבור את 'זה' בצורה הטובה ביותר. להשכיל ליטול מ'זה' את המירב. התובנות שאנשים אוספים בדרכם- הן אלה שיוצרות הבדלי רמה ואישיות בין חלקי האנושות.
בהצלחה.