גווילין נשרפים ואותיות פורחות
נבוך הארז
גם בוש הברוש
ויביטו באלם,
כהרכינו ראש.
ויפתח הארז:
"גזעי הקשחתי בל יוכל הכורת"
"ואני" - כך ברוש -
"צמרתי השפלתי בל יראוני",
"ואם ברשעם יכולו לנו,
מה שמחה היא לזה,
בן עם-
השבע מלחמות??"
וישאלו לחבריהם
הנטועים,
ויתמהו גם הם
ואינם יודעים.
ויאמרו: "שאלו לגשם
המטפטף בכל פינות,
שמא ידע הוא מה
לענות".
וישאלו לגשם,
ויפן כה וכה,
רגע נחבא במבוכת מה, ומיד הגביר כוחו
שמא יוכל הוא להמה – הארורים.
ויאמר: "לא אדע,
שאלו נא לרוח-
שמא נודעה היא
בין הילוך לנוח"
-וישאלו לרוח
וזו כממתקת סוד- כרגע נעלמה
מיד שבה בתוקף ובעוז
שמא תוכל היא להמה – הארורים.
ותאמר:
"האף אמנם כי אדע
שאלו נא לארץ ותאמר
זקנה היא ממני".
וישאלו לארץ
וזו כמו נמוגו רוב שנותיה
ותזקוף גווה במרץ
אמריה תת,
ותחל:
"אהה בני, צעירים הנכם ולא ידעתם
שמא לא שמעתם
שמע עם קשה עורף
זכרתי ימים מקדם
אב ובן עקוד
שמים נצבעו באדם
ואיל בסבך לכוד
נזדעזע אז עולם
וקריאת "אל תשלח"
בזה יוסד עם
ניסיון צלח
ומאז ועד עתה רבבות
אל מול קצין פוקד
בנים ואבות
עלו על מוקד
נשמתם נסקה בלהב
אלי רום שמים
רוחם דבקה באהב
ביוצר אש ומים
וזוהי שמחתו של עולה מוקד
בעד אמונתו
של בן עם עיקש
ההולך אל מותו"
*
ויפתחו שמים
וידום המון מלאכים
ותסער הרוח
ותבער האש
רעמים בעוז הרעימו
ויבריקו ברקים
עולם אז כטבל
במקווה המים
ומתוך להבות
כקול שופר הולך וגדל
וכמו רואים את הקולות-
ש מ ע י ש ר א ל
ה' א' ה' א ח ד---
*
וגווילין נשרפין
ו א ו ת י ו ת
פ ו ר ח ו ת ----
זונדל רחמים.
נבוך הארז
גם בוש הברוש
ויביטו באלם,
כהרכינו ראש.
ויפתח הארז:
"גזעי הקשחתי בל יוכל הכורת"
"ואני" - כך ברוש -
"צמרתי השפלתי בל יראוני",
"ואם ברשעם יכולו לנו,
מה שמחה היא לזה,
בן עם-
השבע מלחמות??"
וישאלו לחבריהם
הנטועים,
ויתמהו גם הם
ואינם יודעים.
ויאמרו: "שאלו לגשם
המטפטף בכל פינות,
שמא ידע הוא מה
לענות".
וישאלו לגשם,
ויפן כה וכה,
רגע נחבא במבוכת מה, ומיד הגביר כוחו
שמא יוכל הוא להמה – הארורים.
ויאמר: "לא אדע,
שאלו נא לרוח-
שמא נודעה היא
בין הילוך לנוח"
-וישאלו לרוח
וזו כממתקת סוד- כרגע נעלמה
מיד שבה בתוקף ובעוז
שמא תוכל היא להמה – הארורים.
ותאמר:
"האף אמנם כי אדע
שאלו נא לארץ ותאמר
זקנה היא ממני".
וישאלו לארץ
וזו כמו נמוגו רוב שנותיה
ותזקוף גווה במרץ
אמריה תת,
ותחל:
"אהה בני, צעירים הנכם ולא ידעתם
שמא לא שמעתם
שמע עם קשה עורף
זכרתי ימים מקדם
אב ובן עקוד
שמים נצבעו באדם
ואיל בסבך לכוד
נזדעזע אז עולם
וקריאת "אל תשלח"
בזה יוסד עם
ניסיון צלח
ומאז ועד עתה רבבות
אל מול קצין פוקד
בנים ואבות
עלו על מוקד
נשמתם נסקה בלהב
אלי רום שמים
רוחם דבקה באהב
ביוצר אש ומים
וזוהי שמחתו של עולה מוקד
בעד אמונתו
של בן עם עיקש
ההולך אל מותו"
*
ויפתחו שמים
וידום המון מלאכים
ותסער הרוח
ותבער האש
רעמים בעוז הרעימו
ויבריקו ברקים
עולם אז כטבל
במקווה המים
ומתוך להבות
כקול שופר הולך וגדל
וכמו רואים את הקולות-
ש מ ע י ש ר א ל
ה' א' ה' א ח ד---
*
וגווילין נשרפין
ו א ו ת י ו ת
פ ו ר ח ו ת ----
זונדל רחמים.
נערך לאחרונה ע"י מנהל: