גבול שמת

[zoom]

מישהו יכול לעזור לי עם פסוקים מהתנ"ך הקשורים לנושא גבולות, שמירה על כללים, חשיבות המסגרת וכדו'?
תודה לעונים!!!

 

[תרצה]

אולי זה יעזור לך:

תהילים ק"ד:
(ט) גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרון

ירמיהו ה' כב:
אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְה

רש"י ירמיה פרק ה פסוק כב
(כב) האותי לא תיראו - הלא הים שאינו דואג מפני הפורעות ואינו מצפה לקיבול שכר ירא מפני ואינו עובר הגבול אשר שמתי סביביו.

רד"ק על ירמיה פרק ה פסוק כב
(כב) האותי - איך לא תיראו מפני והנה יש לי שני עדים שלא תוכלו להכחיש כי האחד הוא בכלל העולם והאחר הוא בכם לבדכם אשר הוא בכלל העולם הוא דבר הים כי בראשית בריאת העולם היו המים מכסים הארץ כולה כי כן היה טבעם אחר כן אמרתי שיקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה והנה בהקוות המים שהיו על פני כל הארץ אל מקום אחד היו שופעים על המקום ההוא נצבים כמו נד והיה להם לפי טבעם לרדת ולהתפשט על פני כל הארץ כבתחלה אלא שאני אמרתי לו עד פה תבא ולא תוסיף והאמירה היא הרצון ושמתי החול על שפתו גבול לו שלא יעברנהו והנה החול אין חומה גבוה שתעמוד בפני המים ולא עוד אלא שגלי הים מתגעשים והומין ובאים עד השפה כאילו יעברו עליה כפי טבעם ולא יוכלו לפי שאני מנעתי טבעם בזה ובזה תוכלו להכיר כי אני משגיח בתחתונים ועושה בהם כרצוני ואיך לא תיראו אותי ולא תחילו מפני ולא תעלו בדעתכם שאני יכול לעשות בכם כרצוני אם תעברו מצותי אם כן ראוי לקרוא אתכם עם סכל ואין לב שלא תבינו זה או אם תבינו ויש לכם לב להבין אם כן לבבכם סורר ומורה שאתם מכירים וכופרים כי הנה שמתי בכם עד כי בעשותכם רצוני אני נותן גשמיכם בעתם יורה במרחשון ומלקוש בניסן ונתנה הארץ את יבולה ועץ השדה יתן פריו ובימי הקציר לא ירד לכם מטר וזהו שאמר שבועת חקות קציר ישמור לנו ובהיותכם מיוחדים בין שאר האומות בזאת הברכה איך לא תשימו זה על לב כי אני משגיח עליכם ואיך תכחשו בי ותאמרו לא הוא ואם תאמר למה לא נתן להם לעדים האותות והמופתים הכתובים כמו קריעת ים סוף והירדן וזולתן משנוי הטבע שאי אפשר להם מבלתי מכוין ומשגיח הופך הטבע כרצונו נאמר כי כל האותות והמופתים יוכלו להכחיש בהם אם ירצו כי לא היו אלא פעם אחת בזמן אחד ואותם שלא היו בזמן ההוא יוכלו להכחיש בהם אם יהיו כופרים בתורה אבל זה העד היות החול גבול לים הוא חק עולם לא סר ולא יסור כל ימי היות עולם ובזה לא יוכלו להכחיש שהרי רואים בעיניהם ושומעים באזניהם רואים ביאת גלי הים עד השפה ולא יעבור החול שהוא שפה לים ושומעים התגעשות הגלים והמייתם כאילו בבאם יעברו הכל ויכסו פני הארץ זה דבר שלא יוכל אדם להכחיש:
משלי כ"ב:
(כח) אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ

רבנו יונה - משלי פרק כב פסוק כח
אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך. נכון לפרשו על דרך משל. כי לא הוצרך עתה להזהיר על אזהרות הכתובים בתורה, אם לא לבאר טעם בדבר. וביאור הענין, אל תשנה מן המנהגים הטובים ומן התקנות שתקנו האבות והגדרים והסייגים אשר עשו אבותיך לתורה, וכדרך שביארו ז"ל ענין מה שכתוב "אל תטוש תורת אמך" (א, ח) כי הוא מדבר על המנהגים הטובים שהנהיגו האבות, והמקרא הבא אחר זה יוכיח על הפירוש הזה כאשר נבאר. והנה למטה כתיב "אל תסג גבול עולם ובשדה יתומים אל תבוא" (כג, י), ונכתב לענין פשוטו כאשר נפרש, ובכאן כתיב "אשר עשו אבותיך" מפני שהוא מדבר דרך משל על תקנות האבות וגדריהם, כאשר פירשנו:

 

[תלמידים]

בקבלה ובעיקר בחסידות ישנה הרחבה גדולה על דברי הפסוק: יקוו המים אל מקום אחד - ותראה היבשה".

אינני בקי באף אחד מהם, אבל קראתי פעם מאמר ארוך בנושא (בספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות' הוצ' מוה"ק).