הנושאים החמים
הנושאים החמים
העולם הלך לישון כבר מזמן.
יום עמוס וסואן התפוגג לו.
לילה שקט מתפשט אט אט, עטוף בשמיכה כהה, מנוקדת עם כתמי אור קטנים.
חושך נעים עוטף את העולם שלי
בריזה שקטה מלטפת ענפי העצים ברחוב.
בשעות הקטנות של הלילה אני רואה בקלות אורות קטנים. זהרורי תאורה. עכשיו הם מקשטים את העולם החשוך -
אור בשתי חלונות בבנין ממול.
פנס רחוב מהבהב. הנורה שלו חלשה כבר.
שתי עיניים זוהרות של חתול רחוב רעב.
בלילה רואים אותם. את האורות היפים האלו. מחר בבוקר שוב ייעלמו בתוך ההמולה המסנוורת.
שקט
שקט
בשעות הקטנות של הלילה אני שומעת את הקולות האלו, שנאבדים ביום בתוך השאון -
זמזום מונוטוני של מאוורר מחדר הילדים. נשימות שקטות.
מרחוק נשמע בכי היסטרי של ניובורן. אחרי רגע הבכי נרגע. אמא קמה.
קולות עמומים של נביחות. כלבים? תנים?
מקשיבה לשקט שבחוץ. מקשיבה לשקט שמתפשט בתוכי. מסתכלת בנחת על הפנסים המאירים שיש בי.
נושמת עמוק את האויר הצלול
בשעות הגדולות של הלילה.
יום עמוס וסואן התפוגג לו.
לילה שקט מתפשט אט אט, עטוף בשמיכה כהה, מנוקדת עם כתמי אור קטנים.
חושך נעים עוטף את העולם שלי
בריזה שקטה מלטפת ענפי העצים ברחוב.
בשעות הקטנות של הלילה אני רואה בקלות אורות קטנים. זהרורי תאורה. עכשיו הם מקשטים את העולם החשוך -
אור בשתי חלונות בבנין ממול.
פנס רחוב מהבהב. הנורה שלו חלשה כבר.
שתי עיניים זוהרות של חתול רחוב רעב.
בלילה רואים אותם. את האורות היפים האלו. מחר בבוקר שוב ייעלמו בתוך ההמולה המסנוורת.
שקט
שקט
בשעות הקטנות של הלילה אני שומעת את הקולות האלו, שנאבדים ביום בתוך השאון -
זמזום מונוטוני של מאוורר מחדר הילדים. נשימות שקטות.
מרחוק נשמע בכי היסטרי של ניובורן. אחרי רגע הבכי נרגע. אמא קמה.
קולות עמומים של נביחות. כלבים? תנים?
מקשיבה לשקט שבחוץ. מקשיבה לשקט שמתפשט בתוכי. מסתכלת בנחת על הפנסים המאירים שיש בי.
נושמת עמוק את האויר הצלול
בשעות הגדולות של הלילה.
