הנושאים החמים
הנושאים החמים
התוצאה של הבחירות היתה צפויה מראש. כל אדם שהתעניין קצת בסקרים, שמע את ראשי המפלגות, את המצע הקטנוני של חלקם, הבין שמשהו טוב לא יצא מהבחירות הללו.
נו, בטח - תאמרו - לדבר זה קל, חכמה לאחר מעשה.
נכון, אבל בכל זאת. מה כבר חשבו ראשי המפלגות? שהמצביעים של ליברמן לא יצאו להצביע? שברגע האחרון איזה קוסם יוציא שפן מהכובע? מה כבר יכל להיות?
והמאשימים את עוצמה יהודית- האם המינוס ארבע מנדטים שלה יכלו לגרום להקמת קואליציה?
אנחנו מאמינים כמובן בהשגחה פרטית יודעים שהכל מנוהל משמים ויש סיבה לכל.
בכל מקרה במבט ארצי - הפוליטיקה הפכה לדבר צפוי וידוע מראש.
אלא אם כן מישהו יכופף את עצמו.
והאגו, האגו.
תחשבו מה היה קורה לו ש"ס וג' היו מחמיאות לליברמן בקמפיינים שלהם. מסתייגות מהדרך אמנם אבל מנהלות שיח של הערכה על האיש עצמו.
(מה היה קורה? המצביעים שלו היו מתרחקים ממנו לדעתי וגם אולי הוא היה פחות קיצוני)
תחשבו מה היה קורה לו אנשיו של ביבי היו ממלכתיים יותר (קראתי שניהלו ברשת מלחמה מכוערת שגרמה לאנשים למאוס בליכוד).
ולמה, למה שונאים אותנו ציבורים נרחבים? אולי אנחנו מתנשאים מידי, לא מדברים בגובה העיניים? אולי אנשי הציבור צריכים לשכור יחצנים שידבררו את הציבור שלנו במקום אנשי עשיה שכוחם יפה בעשיה ופחות בדיבורים?
(חלק מהדברים מבוססים על מאמר הפתיחה של יוסי אליטוב בחדשות משפחה)
בבחירות האלו, רוב המפלגות ניצחו בקרב והפסידו במערכה.
והדור הזה שואף לאחדות ומואס בפוליטיקה.
הסיפור הפוליטי הזה קשור כל כך לאלול.
יש לנו הזדמנויות רבות לראות את התוצאות של מעשינו.
להיות חכם לאחר מעשה, זה לא חיסרון, זה מה שצריך.
אם התנהלות כלשהי גורמת למריבה, לא הגיעה הזמן לשנות למשהו אחר?
אם יש משהו תקוע, לא הגיעה העת לפקוח עיניים, לחשב מסלול מחדש?
והמלך - כתוב בספרים - מצפה לראות אותנו שבים אליו.
או לפחות מתקדמים
נו, בטח - תאמרו - לדבר זה קל, חכמה לאחר מעשה.
נכון, אבל בכל זאת. מה כבר חשבו ראשי המפלגות? שהמצביעים של ליברמן לא יצאו להצביע? שברגע האחרון איזה קוסם יוציא שפן מהכובע? מה כבר יכל להיות?
והמאשימים את עוצמה יהודית- האם המינוס ארבע מנדטים שלה יכלו לגרום להקמת קואליציה?
אנחנו מאמינים כמובן בהשגחה פרטית יודעים שהכל מנוהל משמים ויש סיבה לכל.
בכל מקרה במבט ארצי - הפוליטיקה הפכה לדבר צפוי וידוע מראש.
אלא אם כן מישהו יכופף את עצמו.
והאגו, האגו.
תחשבו מה היה קורה לו ש"ס וג' היו מחמיאות לליברמן בקמפיינים שלהם. מסתייגות מהדרך אמנם אבל מנהלות שיח של הערכה על האיש עצמו.
(מה היה קורה? המצביעים שלו היו מתרחקים ממנו לדעתי וגם אולי הוא היה פחות קיצוני)
תחשבו מה היה קורה לו אנשיו של ביבי היו ממלכתיים יותר (קראתי שניהלו ברשת מלחמה מכוערת שגרמה לאנשים למאוס בליכוד).
ולמה, למה שונאים אותנו ציבורים נרחבים? אולי אנחנו מתנשאים מידי, לא מדברים בגובה העיניים? אולי אנשי הציבור צריכים לשכור יחצנים שידבררו את הציבור שלנו במקום אנשי עשיה שכוחם יפה בעשיה ופחות בדיבורים?
(חלק מהדברים מבוססים על מאמר הפתיחה של יוסי אליטוב בחדשות משפחה)
בבחירות האלו, רוב המפלגות ניצחו בקרב והפסידו במערכה.
והדור הזה שואף לאחדות ומואס בפוליטיקה.
הסיפור הפוליטי הזה קשור כל כך לאלול.
יש לנו הזדמנויות רבות לראות את התוצאות של מעשינו.
להיות חכם לאחר מעשה, זה לא חיסרון, זה מה שצריך.
אם התנהלות כלשהי גורמת למריבה, לא הגיעה הזמן לשנות למשהו אחר?
אם יש משהו תקוע, לא הגיעה העת לפקוח עיניים, לחשב מסלול מחדש?
והמלך - כתוב בספרים - מצפה לראות אותנו שבים אליו.
או לפחות מתקדמים
נערך לאחרונה ב:
