הנושאים החמים
הנושאים החמים
סיפור מאת @נודד
שואב המים
ובו יסופר על שואב מים שבינו לבין אסל ודליים אין ולא כלום.
על אותו סיפור מעשה שנתגלגל איך שנתגלגל, גונב לאזני עת שהיתי באותה עיר שנטלה יותר מט' קבין יופי, מאחת מנוטלות תשעה קבין שיחה, וביותר מתשעה קבין של השגחה.
וזאת למודעי שיותר ממה שיש בו באותו מעשה, יש לדקדק במה שאין בו.
חצקל שואב המים, כך כונה. ואם תתמה מי הוא המכונה, אזי יש לידע כי המכנה והמכונה חד הוא.
וזאת למודעי, כי חצקל שואב המים אינו אלא רבה של אוקינא, עיירה זוטרה במחוז וואלין. ויסיק המתבונן מאליו, שרבה של עיירה, ולו זעירה שכזו, בינות פסיקה על מחט בפיקתה של תרנגולת, לישוב סכסוך מתגעש בבית המדרש לבורסקאים, אינו נושא דליי מים לכל טוען.
וכאן תזדקר השאלה במלא תמהונה, מה לו לרבי יחזקאל ולכינוי עצמוני שכזה?
ובעבור השכיל היאך נתגלגלו הדברים יש לנו להסיח דעתינו מרבה של עיירתינו, ולהשיח על אחד הנפשות הפועלות בעולמו של הקדוש ברוך הוא ותנחום שמו.
ואף שמו תנחום לא ניתן סתם כך, אלא אף הוא בידי מאורע ניתן. כי בעת הקשות אימו בלידתו עשתה מעשה רחל והוציאה נפשה כי מתה, נזדעקה עד דכדוכה של נפש מן השמים תנוחמו, וברגע כמימרא נדברו השכנות שוודאי כוונת אומללה זו לנקוב בשם העולל, אם זכר תנחום, ואם נקבה תלד והיה שמה נחמה, ולא נתרפתה דעתן עד שהוציאו הדברים בפני רבה של עיר, ואף הוא בעת עלייתו לנחם את בעלה סיבבו בדברים על דבר מצווה לקיים דברי המת, ועוד האבל מנסה ליישב דעתו ולהעלות בזכרונו שמות אבותיו וסבותיו עד דור עשירי לידע אם יש בינותם תנחום, קרה מה שקרה והפליט הן, ובכך נחתם שמו.
ואותו תנחום אינו מן האביונים המתגוללים מהכא להתם לבקש נדבת לב, ואף לא מן הבינונים שנתבעים ונותנים, אלא מן העשירים דייקא ואף אם לא מן עשירי וורשא הסועדים לחמם בכיכרות זהב, מכל מקום בין עשירי מחוז וואלין ודאי נמנה שמו.
ומה לו לתנחום הנגיד הלזה ולרבי יחזקאל שואב המים רבה של אותה עיירה?
הסכיתו ושמעו נא.
ביום מן הימים צעד לו השוע הלז מביתו שבעיר המחוז, לבית הכנסת של רעים כערכו. האריך תנחום צעדיו מבית התפילה של פחותי עם, ואף סילק עצמו ממקדש מעט ובו ממוצעי אמצעים. עוד הוא מהדס מפה לשם, עצרו סוחר בדים והמתיק עימו שיחה, שיש בה מן הטעם, ואף מן הריח לא סילקה ידה, ומן הון להון שח לו אותו סוחר, כי קבע לעת עתה מושבו בעיירה אוקינא, ובאם יחפוץ תנחום לקנות מן העידית שבבדיו, יסור נא אל חנותו של טרפון בדימאכער, והוא יארוז לו משופרא דשופרא אשר לו.
ברבות הימים נזדמן לו לתנחום איזה עניין אשר הצריך מחלפות בגדים מן המיטב, והתנסה באשר התנסה בחנויות בדים בעירו ולא נשאו חן לא בעיניו ואף לא בעיני אשתו זו ביתו, ולא זו אף זו נזדווגו לו בנותיו והרעימו לו על צידם וצידי צדדם של בחירת בדים, שאין בה ולו שמץ מנכבדות הנדרשת מבן אנוש אשר בכיסו מצטלצלין הון זהובים ויותר בדיור של קבע.
פשפש העשיר במוחו, ובזכרונו עלה ובא זכר של דברים שדיבר עימו אותו טרפון עושה הבדים מן אוקינא, עלה למקום שעלה ורכב למקום שרכב ובעודו מנסה כוחו בשינת עראי בכרכרה הכריז העגלון ברקאי, האיר פני מזרח עד אוקינא, ואף הוא ענה כנגדו הנח לי שאגמור מלא הקורטוב שינה קודם שארד.
כיוון שירד, צעד לו תנחום וידו תחת אבנטו מעשה שררה, נזדווג לו בדרכו רבי יחזקאל רבה של מטרופולין זוטא זו, ותנחום שלא הכירו נפנה אליו בנימה שחוט ויותר של תקיפות בה, אמור לי אחא חנותו של טרפון איה היא, הנח ואלווה אותך עד חנותו, נענה בן שיחו, כמנהגם של אומה גומלת חסדים זו.
צעדו להם בשתיקה.
עוד הם מהלכים הנה והנה, נתהרהר תנחום בדעתו כי וודאי מצפה הלה למתת כל שהיא, ולו מתת של שיחה, נתפנה לבן לוויתו, ושאלו מעשה נימוסין, מה מלאכתך, ומה שם תקרא. נענה הרב בבת שחוק והשיב על אחרון ראשון, חצקל כינוני, ושואב מים אני, סתם ולא פירש.
אנו נענה אחריו, כי חצקל כונה עד גדל להיות מופלא הסמוך לאיש. ומאז לא ההין אי מי לכנותו בשם זה, כי אם, גאוננו מוהר"ר יחזקאל לכל הפחות, ואף שאיבת המים בה נתעסק איננה אלא שאיבת מים חיים, ואין מים אלא תורה.
נענה לו תנחום בהבעה סתומה שם נאה לבעליו ולמלאכתו.
כיוון שהגיעו לטבורה של עיר הראהו הרב פתחה של חנות וברגע כמימרא שב לעסוק בשאיבת מים מן הסתום וחתום אל הנגלה והמאיר.
התדעו סגנונו של מי ניסיתי לחקות? רמז – מי שידע נכונה מועמד הוא בדין לזכייה בפרס נובל לספרות.
(האמת שהחיקוי הוא יותר חיקוי של מחקה...)
שואב המים
ובו יסופר על שואב מים שבינו לבין אסל ודליים אין ולא כלום.
על אותו סיפור מעשה שנתגלגל איך שנתגלגל, גונב לאזני עת שהיתי באותה עיר שנטלה יותר מט' קבין יופי, מאחת מנוטלות תשעה קבין שיחה, וביותר מתשעה קבין של השגחה.
וזאת למודעי שיותר ממה שיש בו באותו מעשה, יש לדקדק במה שאין בו.
חצקל שואב המים, כך כונה. ואם תתמה מי הוא המכונה, אזי יש לידע כי המכנה והמכונה חד הוא.
וזאת למודעי, כי חצקל שואב המים אינו אלא רבה של אוקינא, עיירה זוטרה במחוז וואלין. ויסיק המתבונן מאליו, שרבה של עיירה, ולו זעירה שכזו, בינות פסיקה על מחט בפיקתה של תרנגולת, לישוב סכסוך מתגעש בבית המדרש לבורסקאים, אינו נושא דליי מים לכל טוען.
וכאן תזדקר השאלה במלא תמהונה, מה לו לרבי יחזקאל ולכינוי עצמוני שכזה?
ובעבור השכיל היאך נתגלגלו הדברים יש לנו להסיח דעתינו מרבה של עיירתינו, ולהשיח על אחד הנפשות הפועלות בעולמו של הקדוש ברוך הוא ותנחום שמו.
ואף שמו תנחום לא ניתן סתם כך, אלא אף הוא בידי מאורע ניתן. כי בעת הקשות אימו בלידתו עשתה מעשה רחל והוציאה נפשה כי מתה, נזדעקה עד דכדוכה של נפש מן השמים תנוחמו, וברגע כמימרא נדברו השכנות שוודאי כוונת אומללה זו לנקוב בשם העולל, אם זכר תנחום, ואם נקבה תלד והיה שמה נחמה, ולא נתרפתה דעתן עד שהוציאו הדברים בפני רבה של עיר, ואף הוא בעת עלייתו לנחם את בעלה סיבבו בדברים על דבר מצווה לקיים דברי המת, ועוד האבל מנסה ליישב דעתו ולהעלות בזכרונו שמות אבותיו וסבותיו עד דור עשירי לידע אם יש בינותם תנחום, קרה מה שקרה והפליט הן, ובכך נחתם שמו.
ואותו תנחום אינו מן האביונים המתגוללים מהכא להתם לבקש נדבת לב, ואף לא מן הבינונים שנתבעים ונותנים, אלא מן העשירים דייקא ואף אם לא מן עשירי וורשא הסועדים לחמם בכיכרות זהב, מכל מקום בין עשירי מחוז וואלין ודאי נמנה שמו.
ומה לו לתנחום הנגיד הלזה ולרבי יחזקאל שואב המים רבה של אותה עיירה?
הסכיתו ושמעו נא.
ביום מן הימים צעד לו השוע הלז מביתו שבעיר המחוז, לבית הכנסת של רעים כערכו. האריך תנחום צעדיו מבית התפילה של פחותי עם, ואף סילק עצמו ממקדש מעט ובו ממוצעי אמצעים. עוד הוא מהדס מפה לשם, עצרו סוחר בדים והמתיק עימו שיחה, שיש בה מן הטעם, ואף מן הריח לא סילקה ידה, ומן הון להון שח לו אותו סוחר, כי קבע לעת עתה מושבו בעיירה אוקינא, ובאם יחפוץ תנחום לקנות מן העידית שבבדיו, יסור נא אל חנותו של טרפון בדימאכער, והוא יארוז לו משופרא דשופרא אשר לו.
ברבות הימים נזדמן לו לתנחום איזה עניין אשר הצריך מחלפות בגדים מן המיטב, והתנסה באשר התנסה בחנויות בדים בעירו ולא נשאו חן לא בעיניו ואף לא בעיני אשתו זו ביתו, ולא זו אף זו נזדווגו לו בנותיו והרעימו לו על צידם וצידי צדדם של בחירת בדים, שאין בה ולו שמץ מנכבדות הנדרשת מבן אנוש אשר בכיסו מצטלצלין הון זהובים ויותר בדיור של קבע.
פשפש העשיר במוחו, ובזכרונו עלה ובא זכר של דברים שדיבר עימו אותו טרפון עושה הבדים מן אוקינא, עלה למקום שעלה ורכב למקום שרכב ובעודו מנסה כוחו בשינת עראי בכרכרה הכריז העגלון ברקאי, האיר פני מזרח עד אוקינא, ואף הוא ענה כנגדו הנח לי שאגמור מלא הקורטוב שינה קודם שארד.
כיוון שירד, צעד לו תנחום וידו תחת אבנטו מעשה שררה, נזדווג לו בדרכו רבי יחזקאל רבה של מטרופולין זוטא זו, ותנחום שלא הכירו נפנה אליו בנימה שחוט ויותר של תקיפות בה, אמור לי אחא חנותו של טרפון איה היא, הנח ואלווה אותך עד חנותו, נענה בן שיחו, כמנהגם של אומה גומלת חסדים זו.
צעדו להם בשתיקה.
עוד הם מהלכים הנה והנה, נתהרהר תנחום בדעתו כי וודאי מצפה הלה למתת כל שהיא, ולו מתת של שיחה, נתפנה לבן לוויתו, ושאלו מעשה נימוסין, מה מלאכתך, ומה שם תקרא. נענה הרב בבת שחוק והשיב על אחרון ראשון, חצקל כינוני, ושואב מים אני, סתם ולא פירש.
אנו נענה אחריו, כי חצקל כונה עד גדל להיות מופלא הסמוך לאיש. ומאז לא ההין אי מי לכנותו בשם זה, כי אם, גאוננו מוהר"ר יחזקאל לכל הפחות, ואף שאיבת המים בה נתעסק איננה אלא שאיבת מים חיים, ואין מים אלא תורה.
נענה לו תנחום בהבעה סתומה שם נאה לבעליו ולמלאכתו.
כיוון שהגיעו לטבורה של עיר הראהו הרב פתחה של חנות וברגע כמימרא שב לעסוק בשאיבת מים מן הסתום וחתום אל הנגלה והמאיר.
התדעו סגנונו של מי ניסיתי לחקות? רמז – מי שידע נכונה מועמד הוא בדין לזכייה בפרס נובל לספרות.
(האמת שהחיקוי הוא יותר חיקוי של מחקה...)
