מידע שימושי בעניין השידוכים

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה ... תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת ... לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ: עִבְדוּ אֶת יי בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה: דְּעוּ כִּי יי הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: כִּי טוֹב יְהוָֹה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אבל המשפט שאת מצטטת באמת לא קשור לגופו של נושא. אלא נכתב בטענה על כך שהמוכרים צריכים להגביל את הסחורה שאנשים רוצים לקנות.
בתור אחת שלמדה כלכלה אני לא מאמינה בהתערבות בהיצע מול כוחות השוק.
כן חושבת שחלק מהחינוך בעניין היה אמור לעבור שינוי וחלק ממנו זו השפה שמאמצים כל הנוגעים בדבר.
ואני אמשיך לטעון שתמיכה כלכלית איתנה מגדילה את הסכויים להמשיך ללמוד בישוב הדעת לאורך זמן.
רובנו חושבים כך ועדיין רואים שיש מי שממשיכים ללמוד גם בפריפריה או גם כשההורים לא נתנו סכום אדיר.
 

גלינג

משתמש סופר מקצוען
רובנו חושבים כך ועדיין רואים שיש מי שממשיכים ללמוד גם בפריפריה או גם כשההורים לא נתנו סכום אדיר.
1. אי אפשר להתווכח עם המציאות שמעולם מי שרצה חתן ת"ח התחייב לפרנס אותו בשנים שלאחר הנישואים.
פעם זה היה אוכל והיום משכנתא. מה שכן בעבר זה היה עד כ 10 שנים לאחר החתונה.

2. את המציאות של היום לא המציאו ה"שפיצים" של חברון, אלא גדולי ישראל שרצו להקים דור של תורה לאחר המלחמה.
סבי שיחי' מספר שאצלם (60 שנה אחורה) לא קבעו תאריך לחתונה! לפני שהשיגו דירה (בבתי פונביז' של זמנם..).

אממה הרבה דברים השתנו מאז ואולי יש מקום לדון בהם, אך על ההיסטורי אין חולק.
 
נערך לאחרונה ב:

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
1. אי אפשר להתווכח עם המציאות שמעולם מי שרצה חתן ת"ח התחייב לפרנס אותו בשנים שלאחר הנישואים.
פעם זה היה אוכל והיום משכנתא. מה שכן בעבר זה היה עד כ 10 שנים לאחר החתונה.

2. את המציאות של היום לא המציאו ה"שפיצים" של חברון, אלא גדולי ישראל שרצו להקים דור של תורה לאחר המלחמה.
סבי שיחי' מספר שאצלם (60 שנה אחרוה) לא קבעו תאריך לחתונה! לפני שהשיגו דירה (בבתי פונביז' של זמנם..).

אממה הרבה דברים השתנו מאז ואולי יש מקום לדון בהם, אך על ההיסטורי אין חולק.
איך זה קשור לתגובה שלי לא יודעת. לא דנתי בכלל בהיבט ההסטורי בתגובות האחרונות.
הטענה לפיה רק סכומים גדולים מאפשרים את קיום עולם התורה בדורנו לא מחזיקה מים גם כי יש די והותר שקיבלו מעט מאד ובכ"ז קנו דירה וממשיכים ללמוד.
וגם כי מסופקני כמה שלוות נפש יש לאברך שאמנם קיבל הון לא קטן אך צריך לחסוך לא פחות לבנותיו.
 

גלינג

משתמש סופר מקצוען
ואני אמשיך לטעון שתמיכה כלכלית איתנה מגדילה את הסכויים להמשיך ללמוד בישוב הדעת לאורך זמן.
רובנו חושבים כך ועדיין רואים שיש מי שממשיכים ללמוד גם בפריפריה או גם כשההורים לא נתנו סכום אדיר.
1. אי אפשר להתווכח עם המציאות שמעולם מי שרצה חתן ת"ח התחייב לפרנס אותו בשנים שלאחר הנישואים.
פעם זה היה אוכל והיום משכנתא. מה שכן בעבר זה היה עד כ 10 שנים לאחר החתונה.

2. את המציאות של היום לא המציאו ה"שפיצים" של חברון, אלא גדולי ישראל שרצו להקים דור של תורה לאחר המלחמה.
סבי שיחי' מספר שאצלם (60 שנה אחרוה) לא קבעו תאריך לחתונה! לפני שהשיגו דירה (בבתי פונביז' של זמנם..).

אממה הרבה דברים השתנו מאז ואולי יש מקום לדון בהם, אך על ההיסטורי אין חולק.
עכשיו מובן יותר?

רשמתי שהמצב שרושמת @nori איננה המצאה שלה, למרות שיש מציאות אחרת.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
רשמתי שהמצב שרושמת @nori איננה המצאה שלה, למרות שיש מציאות אחרת.
אף אחד לא סתר אותה. תמיכה כלכלית היא מושג סובייקטיבי ואמורה להסתמך על המציאות. המציאות של ימינו פחות מאפשרת.זה הכל.
דומני שהדיון כבר משתבלל.
 

nori

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
שיש מי שממשיכים ללמוד גם בפריפריה
ודאי שכך.
אבל מבחינתי הדגש על המילים יש מי. יש ציבורים ואסכולות שבגישה שלהם מספיק שיש מי שימשיך ללמוד תורה לא חיבים כולם.
אצל הליטאים זה אחרת. נקודה.
כשאומרים תתנהגו אחרת כלכלית אומרים תנהיגו את לימוד התורה אצליכם לפרטיים ולא להמונים.
זה בגדול כשקוראים לשינוי דרסטי ומידי.
אבל במקביל אני כן חושבת שאולי יקרו תהליכים איטיים, פחות דרמטייים ממה שאנשים מקוים פה.
אבל תמיכה הורית קטנה יותר ואחריות כלכלית גדולה יותר של הזוצ כבר בשנים הראשונות אחרי החתונה. ואולי חלוקה יותר מאוזנת בין צד החתן לצד הכלה.
כלומר אני לא אומרת מה שהיום זה פנטסטי כך צריך להשאיר. אבל מאידך אני לא חושבת מה הבעיה חת ושתיים תעשו מה שהחסידים והספרדים עושים והכל יהיה בסדר.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
ודאי שכך.
אבל מבחינתי הדגש על המילים יש מי. יש ציבורים ואסכולות שבגישה שלהם מספיק שיש מי שימשיך ללמוד תורה לא חיבים כולם.
אצל הליטאים זה אחרת. נקודה.
כשאומרים תתנהגו אחרת כלכלית אומרים תנהיגו את לימוד התורה אצליכם לפרטיים ולא להמונים.
זה בגדול כשקוראים לשינוי דרסטי ומידי.
אבל במקביל אני כן חושבת שאולי יקרו תהליכים איטיים, פחות דרמטייים ממה שאנשים מקוים פה.
אבל תמיכה הורית קטנה יותר ואחריות כלכלית גדולה יותר של הזוצ כבר בשנים הראשונות אחרי החתונה. ואולי חלוקה יותר מאוזנת בין צד החתן לצד הכלה.
כלומר אני לא אומרת מה שהיום זה פנטסטי כך צריך להשאיר. אבל מאידך אני לא חושבת מה הבעיה חת ושתיים תעשו מה שהחסידים והספרדים עושים והכל יהיה בסדר.
שינוי בחינוך לילדים לעולם לא יהיה דרסטי ומיידי.
בכל שאר ההיבטים ולמרבה הצער השינוי יבוא רק מהחיים עצמם וממצוקת ההון שתלך ותגדל.
העניין הוא שלבינתיים זה גובה מאיתנו מחיר. מחיר החברתי והנפשי כבד והוא מקבל ביטוי גם אצל חלק מהספרדים שכן דורשים.
אני לא אומרת שזה זבנג וגמרנו אני לא מתכחשת לאפיונים החברתיים אני רק מגחכת מול אלו שטוענים שאין מחירים וזו הדרך ואין בלתה ואין טובה הימנה.
יש והרבה.
 

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
2. את המציאות של היום לא המציאו ה"שפיצים" של חברון, אלא גדולי ישראל שרצו להקים דור של תורה לאחר המלחמה.
סבי שיחי' מספר שאצלם (60 שנה אחרוה) לא קבעו תאריך לחתונה! לפני שהשיגו דירה (בבתי פונביז' של זמנם..).
הם דרשו אז את הדירה לפי הוראת גדול מישראל ?
 

נדוניה כהלכה

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
כן!
עפ"י אחד מראשי ישיבת פונביז' דאז (לא אנקוב בשמו).
הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן: דעת מו"ח מרן בעל ה"אבי עזרי זי"ע שצד החתן והכלה צריכים להתחלק בכל הוצאות שווה בשווה, ולתלמידיו המצויינים עודד להשתדך עם גבירים שהיה מצוי בשעתו, אולם חלילה לדרוש ממי שאין לו.
(הגאון רבי יהודה קוק שליט"א, ראש כולל זכרון חי)

מי שרוצה לקרוא בהרחבה דבריהם של כל גדולי ישראל בענין הזה יכול לעיין בקובץ המצורף בקישורים כאן למטה
 

גלינג

משתמש סופר מקצוען
הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן: דעת מו"ח מרן בעל ה"אבי עזרי זי"ע שצד החתן והכלה צריכים להתחלק בכל הוצאות שווה בשווה, ולתלמידיו המצויינים עודד להשתדך עם גבירים שהיה מצוי בשעתו, אולם חלילה לדרוש ממי שאין לו.
(הגאון רבי יהודה קוק שליט"א, ראש כולל זכרון חי)

מי שרוצה לקרוא בהרחבה דבריהם של כל גדולי ישראל בענין הזה יכול לעיין בקובץ המצורף בקישורים כאן למטה
עובדתית: לפני 60 שנה היו ראשי ישיבה אחרים בפונביז'..
 

מרחבית

משתמש מקצוען
את יודעת למה?
כי זה לא שרובינו מליונרים, ויש אחוז כלשהו שמתקשה לשלם את הסכומים האלו.
כולנו אוכלוסיה על גבול המצוקה, במחילה.
לפי ההתכתבויות פה אפשר לחשוב שכולנו מהעשירון העליון... סכומים שאנשים בסביון לא חולמים לתת.
ולכן-
מי שלוקח סכומים כאלו מבנאדם בציבור שלנו, שברור-ברור-ברור שבשביל לשלם אותם הוא יצטרך להקיז את דמו
אז בעיני זה פשע.
ולא תעזור שום מכבסת מילים.

הבהרה - אני רחוקה מרחק שנות אור מלחתן ילדים, בעז"ה
לא מדברת ממקום אישי.
רק התופעה הזאת הזויה בעיני.

קשה להסביר למי שלא חי את זה על כל צדדיו.
רק להזכיר שלא מדובר באיזה מס או רווח כספי. מדובר באפשרות מגורים לילדים, כשבניגוד לסביון, אחד מבני הזוג לא למד מקצוע, הם מתחתנים לרוב בגיל צעיר, ויגדלו לרוב משפחה גדולה. וכשמדובר באברכים, אחד מהם ילמד ולא יעבוד.

אולי הסיפור הבא שנזכרתי בו יסביר קצת.
חברה ספרה לי פעם שבעלה מחפש בחור לאחת מבנותיו. והוא לא יסכים למשהו אחר מתלמיד חכם בעל מעלה.
ואם יהיה צורך, הוא ימכור את הדירה שלהם בעבור זה.
קשה לי להעביר את הנימה שבה היא דברה, את הרצון והשאיפה והנכונות לזה. את הרצון האמיתי של ההורים, שהבית של הבת שלהם יהיה בית של תורה ברמה הכי גבוהה. את ההשלמה מלכתחילה, ללא טיפונת התמרמרות, שבשביל בחור ת''ח בעל מעלה, נותנים, וזה ברור להם.
מדובר באנשים משכמם ומעלה. 'מה יגידו' זה הדבר האחרון שמעניין אותם. הדבר הראשון שמעניין אותם בתים של תורה כפי שהם רואים אותם. ולתת את האפשרות לילדים - זו שאיפת חייהם, והם יעשו הכל.

עכשיו יביאו אנשים, ויגידו. ווי!. הם מוכרים את הדירה שלהם?? כדי לתת לילדים?? מזעזע! איזה דור! מה עם כיבוד הורים? מה הסיפור? מקיזים דם, ועוד כהנה וכהנה.
אך מה שרואים מכאן לא רואים משם.
הסיפור האמיתי הוא אחר לגמרי.

נכון שלא כולם כך. לא באתי לומר שזה המצב אצל כולם, וגם לא באתי לומר שהורים אמורים למכור את הדירה שלהם.
רק לתת טעימה, שדברים מבפנים נראים הרבה פעמים אחרת לגמרי.
 

סימן שאלה

משתמש פעיל
מדובר באפשרות מגורים לילדים
ושוב:
כל הדיון,
בכל האשכול,
הוא רק על השאלה האחת והיחידה:
למה דוקא במרכז?

כי אם לא במרכז,
ומאחר שכולנו יודעים שזוגות לוקחים היום משכנתא,
הם יכולים להסתפק ב300 משני הצדדים יחד
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קו

א הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת:ד זָכְרֵנִי יי בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:ו חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יי:יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יי:כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:לג כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יי לָהֶם:לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:מ וַיִּחַר אַף יי בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו:מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:מז הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:מח בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ:
נקרא  0  פעמים

אתגר AI

תחל שנה וברכותיה • אתגר 117

לוח מודעות

למעלה