מידע שימושי בעניין השידוכים

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך

מרחבית

משתמש מקצוען
עולם התורה במתכונתו הנוכחית הוקם על ידי הליטאים זה לא אומר שעם השנים לא חלים שינויים.
ודאי שחלים שינויים. ואנו מייחלים לעוד שינויים לטובה.
כרגע המצב, שאין אף סקטור שרובו לומד באותו היקף כמו הליטאים, או שהדינמיקה שלו כמו הליטאים. (אצל חלק מהחסידים, למשל, יש בעיה דווקא לבחורים, כי יש יותר בחורים מבחורות. הפוך מהליטאים). לכן אי אפשר להביא כדוגמא סקטור אחר, שבנוי אחרת.
מה שכן אפשר וצריך זה לראות מה ניתן לייעל לפי מה שמתאים לתנאי הסקטור המדובר.
 

צצצ

משתמש מקצוען
נישואין הם עסק במובן הזה שכשיש לך כמה הצעות את תבחרי את הטוב ביותר
וזה נכון.
אבל כפי שאמרתי,
זה לא עסק במובן של סחר מכר,
שהופכת את הבחור ל"שווה" כסף ואת העסק למכירה,
ולכן,
כשיש לנו שתי הצעות,
אחת אבא שלה מתחייב ל400,000 והשניה אבא שלה מתחייב 700 אלף
ברור שנלך על ה700
וזה דומה לגבאי בית הכנסת שהולך להזמין איזה נדיב לדינר,
וגלייכר מציע תרומה של חצי מליון, ושטרייכר מציע תרומה של מליון,
ברור שהוא יזמין את שטרייכר.
אבל אם בסוף יתברר שלמעשה מה שיש לשטרייכר בחשבון בנק זה מה שיש לר' אריה סולביציק מכולל חזון איש,
אז אמנם נכעס על שטרייכר, שהוא לא גילה את מצבו, כי היינו יכולים לקחת את גלייכר,
אבל לא נאלץ את שטרייכר לצאת לחוץ לארץ לקבץ כספים.
במיוחד שבית הכנסת בכלל לא צריך את הסכום הזה והוא יכול להסתדר בדרך אחרת.
ובמיוחד שלמעשה אנחנו יודעים שבמקרה שלנו גם לגלייכר יש למעשה בחשבון הבנק את אותו המינוס
במילים אחרות את אומרת שהאבא יתחייב על סכום שאין לו ואחרי הארוסין הוא יגיד שאין לו זאת לא עבודה בעינים?
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
אף אחת לא מתחתנת עם "מאגר", וממילא, אין טעם לבדוק את מצב ה"מאגר" או להילחץ מירידת המפלס...
אם אנחנו מאמינים שה' מזווג זיווגים, ושהוא לא דורש מאיתנו מה שאנחנו לא יכולים לעמוד בו, אז זה באמת ניסיון לא קל באמונה, אבל זה לא כזה נורא.
אולי שנה שעוברת זה לא נעים, אבל שנה שניצלו אותה כראוי לא יכולה להיות נוראה.
את יודעת,
אם ההורים של הבחורה כשהיא תגיע לגיל 28, הם יאכלו ת'לב שלא הציעו יותר אז זאת לא אמונה. זה שקר עצמי.
ואולי שנה היא לא נוראה אבל 8 שנות שידוכים הן אסון.
ומי שיאמר שזה בסדר, כנראה לא חווה זאת...
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
כרגע המצב, שאין אף סקטור שרובו לומד באותו היקף כמו הליטאים, או שהדינמיקה שלו כמו הליטאים. (אצל חלק מהחסידים, למשל, יש בעיה דווקא לבחורים, כי יש יותר בחורים מבחורות. הפוך מהליטאים). לכן אי אפשר להביא כדוגמא סקטור אחר, שבנוי אחרת.
זה רק עניין של זמן ואם רוב התנאים דומים אפשר גם ללמוד מאחרים. חלק כבר עושים זאת.
 

שולי איטח

משתמש מקצוען
עולם התורה במתכונתו הנוכחית הוקם על ידי הליטאים זה לא אומר שעם השנים לא חלים שינויים.
זה לא אומר שאי אפשר לבדוק האם חייבים לשנות לאור הנסיבות.
אגב גם בעניין לימודי תואר בסמינרים אמרת שאי אפשר להשוות לקרלין ונוות ישראל כי זה סגנון אחר והנה קם לו תואר ראשון של אונו בסמינר הישן.

בגלל כל אלו אבל גם בגלל החינוך שמעצים את זה ונותן לפוזיצית הדרישה צידוק מוסרי.
את טוענת שהכל זה הכסף ותנאי השוק? בסדר. נישאר חלוקות.
המציאות בסקטורים אחרים מוכיחה שאפשר לשבת וללמוד גם בלי לקרוע את ההורים.

לא קשור לנושא (שעליו כבר הפסקתי להגיב)
אבל תפס לי את העין ממתי ובמה התואר שיש בסמינר הישן?
 

סימן שאלה

משתמש פעיל
במילים אחרות את אומרת שהאבא יתחייב על סכום שאין לו ואחרי הארוסין הוא יגיד שאין לו זאת לא עבודה בעינים?
חס וחלילה (למרות שהיו כאן כאלו שהציעו את זה)
התכוונתי מהצד של החתן
שאם הם יודעים שזה הלחם והחלב של הצד השני ב20 שנה הבאות (והם הרי יודעים, בדיוק כמו שאת ואני יודעים)
שיעשו טובה וישלחו את הזוג לפריפריה.
לא יפסידו מזה
השם אוהב דברים כאלו
 

אלי חיים הכהן

משתמש פעיל
אתם מוזמנים לעיין בפרוג ב"אזור החרדי חריש" תקבלו קצת ידע,
אבל תדעו שזה מקום מאד מאד יפה ומבחינה כלכלית מאד מאד שווה
 

סימן שאלה

משתמש פעיל
מה הכוונה? שכונות?
יש אזורים שזה יותר קהילות של ספרדים ויש אזורים שזה יותר אשכנזים אבל בסך הכל זה מעורב מבחינת קהילות,
איך שאני רואה את זה בסופו של דבר זה יהיה כמו בית שמש
מבחינת המחירים
והאם יש אזורים מתחרדים או שקרובים לחרדים שיותר זולים
 

ואהבת ללשונך

משתמש רשום
פגשתי אברך שמשפחתו התרחבה, והוא ראה לנכון לעבור לדירת ארבעה חדרים.
כששאלתיו, מנין היתה לו היכולת הכלכלית לכך, הוא ענה לי, שעד עתה לא היה עול
המשכנתא על כתפיו, משום שאת המשכנתא על דירת שלושת החדרים משלמים
ההורים. מסיבה זו, נקל עליו כעת לקחת משכנתא קטנה רק על החדר הנוסף.
סיפור זה מעורר מחשבות, על הדרך הישרה שצריך ללכת בה. הרי מדובר באברך
שהתבסס מספיק כדי להתחייב בעול המשכנתא, ואם כך, אמנם הוא כעת רוצה איכות
חיים יותר משופרת, אך מן הראוי היה להיות יותר רגיש כלפי ההורים, ולפני שהוא
מרחיב את דירתו, קודם כל שיוריד את העול מהם, ורק לאחר מכן יעלה את רמת חייו.
ונכון, ההורים התחייבו ומצידם צריכים לקיים את התחייבותם, אך מידת היושר וההגינות
אומרת, איך ייתכן שאבי רעייתו, אברך חשוב בפני עצמו שקשה לו לא פחות מחתנו,
יצטרך לחיות בצער, כדי שחתנו יוכל להשכיב שני ילדים בחדר במקום ארבעה?!

מתוך דברי הרב גבריאל יוסף לוי כאן
(קרדיט ל: @נדוניה כהלכה )
 

אלי חיים הכהן

משתמש פעיל
שכונת בצוותא מאד מצליחה מבחינת התחרדות וכן שכונת הפרחים שזה קרוב לבצוותא, אבל כמו שאמרתי שיש גם עוד אזורים כמו שכונת החורש ואבני חן שזה יותר ספרדי אבל יש גם מעט אשכנזים
 

אפרסמון2

משתמש סופר מקצוען
הכאב הוא כאב. המצוקה של רבים רבים היא מצוקה גדולה.
בכל זאת, הצגת הדברים בצורה כנ''ל לרוב איננה נכונה, וכבר נכתב על זה מספיק לעיל.
הצגת הדברים כך היא בנוסף גם לא יעילה.
אם ברצונכם לקדם את עניין הפריפריה, כדאי בהחלט לעשות את זה. לדבר על זה, להסביר על זה, לראיין אנשי פריפריה, לפרסם מקומות טובים וכו'. לעשות לאנשים חשק ורצון וסקרנות. לקרב את לבם לעניין.
מי שבכוחו לארגן קבוצות מול קבלנים שימכרו בהוזלה במקומות שונים, אשריו ואשרי חלקו.
הם לא פושעים. לא כתבתי. אבל אברך שיש לו בחסכונות 200K ומתחייב לכל אחת מארבע בנותיו 400K הוא נסחט.
מי סחט אותו? כבר כתבתי. השיטה. הנורמה שהתעוותה עם השנים.


בכל אופן מה שהקפיץ אותי, כזכור, הייתה הודעה כזו:
אבל זו כן בגידה כשמבטיחים ומתחייבים ומתכוונים מראש לא לקיים.
ויש כאן חתן והורים של חתן, ששקרו אותם ביודעין מראש.
זה לא מוסיף שום דבר טוב לבניין הרגיש שרק מתחיל להיבנות.
התחייבות שקרית מראש איננה בגדרי ההשתדלות.

כאילו כל מה שהיה כאן עד עכשיו היה חובת השתדלות.

האירוע ההזוי הזה, שיושבים בסלון בני ברקי של עמודוני ספרים פורמייקה מתקלפת ותריסים שבורים, ומחתימים יהודי אברך שאשתו מורה על התחייבות של 400K לנישואי הבת שלו, רק בשביל שתקבל חתן כמו שתמאים לה, כמו האבא שלה וכמו האחים שלה -
זה לא היה מעשה אומלל של כניעה לנורמה מעוותת, של המשך העברת לפיד הייסורים והאומללות והחובות מדור לדור.
לא, מה פתאום.
זה היה "חובת השתדלות".

פשוט האבא של החתן קרא במסילת ישרים (כ"א)

כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאז"ל במאמריהם (ביצה טז, א): כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וגו', וכן אמרו (יומא לח, ב): אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא, וכבר היה אדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, אם לא שקדם הקנס לכל בני אדם, (בראשית ג, יט): בזעת אפך תאכל לחם, אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו, על כן אמרו (ילקוט שמעוני דברים, רמז תתח): יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר: בכל משלח ידך אשר תעשה

ואז הוא אמר לעצמו: מה חובת השתדלות שלי? במה אקיים "בכל משלח ידך"? מה השם רוצה ממני עכשיו?

אה, ודאי! להוציא מר' מוישה הדלפון, שנפלה בחלקו בת מוצלחת שאני דווקא רוצה לבן שלי, התחייבות לארבע מאות אלף שקל.

זהו. זה רק מה שרציתי לתזכר. אם כבר תזכרנו שכל מה שאנחנו עושים בהקשר של פרנסה וכו' זה רק "חובת השתדלות", אז בא ונסכם שההתנהלות המדוברת באשכול זה לא מתקרבת בשום אופן להגדרה הזו.

וזה בלי להאשים אף אבא של אף חתן. (כאילו שזה אנשים נפרדים, הורי הבנים והורי הבנות. הלא אותו ר' מוישה הדלפון יש לו גם בנים מוצלחים ברוך השם, אז גם הוא יֵשֵׁב בסלון בני ברקי אחר ויחתים מישהו אחר... כמה גרוטסקי ככה אמיתי ): )
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קו

א הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת:ד זָכְרֵנִי יי בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:ו חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יי:יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יי:כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:לג כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יי לָהֶם:לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:מ וַיִּחַר אַף יי בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו:מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:מז הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:מח בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה