מדריך בעניין היתר עיסקא, מה אנחנו יכולים וצריכים לעשות ?

[השמח בחלקו]

כציבור מאוד חשוב לפתור את בעיית איסור ריבית בעסקים, כיוון שחשוב יותר מכל להתחזק בדברים שהם מעט המחזיק את המרובה, קבלה קטנה שנותנת זכויות רבות.

אך בעצם לא רק בעלי עסקים, אלא כל אדם בוגר שלוקח משכנתא / הלוואה בנקאית / פיקדונות, ואף רק פותח חשבון בנק או כרטיס אשראי, לפעמים שייך בזה איסור ריבית.
ברור אם כן שאם ננצל מאיסור ריבית יהיה בזה המוני זכויות בלי גבול לעילוי נשמתם הטהורה.

בכדי להנצל מאיסור ריבית כל מה שנצרך הם שני דברים,
א. שכל אדם וק''ו בעל עסק יחזיק ברשותו שטר 'היתר עסקא' במקום בולט.
ב. להבין באופן כללי את עניין ההיתר. (כך שמעתי להלכה מאחד מגדולי פוסקי זמנינו שליט''א)
וכך כבר כתב במפורש מרן החפץ חיים זצ''ל בספרו אהבת חסד (חלק ב' פרק טו') וזה לשונו:
... בעונותינו הרבים תכף כשיש לאדם מעט מעות של עשרה רובלי כסף ויותר,
הוא (-היצר) מסיתו... שיוליך זה להמלוה שבעיר,
המלוה על פרוצנט (אחוזים),
כדי שמעותיו יעלו לו רווח.
ובעונותינו הרבים, קלקול גדול נתהוה על ידי זה.
אחד, דהרבה מהנותנים הם אנשים פשוטים,
לא ידעו כלל מענין עיסקא,
וכשהוא הולך להמלוה,
אומר לו - קח ממני על פרוצנט (אחוזים),
ואינו מקפיד כלל לקח ממנו שטר עסקא,
רק שטר ועקסיל (שטר חוב) על המעות.
וזהו אסור גמור,
כיון שאינו יודע כלל מה הוא עסקא,
וגם אינו לוקח ממנו שטר עסקא.

לכן מאוד חשוב להבין באופן כללי איך 'היתר עסקא' מתיר איסור ריבית.

ספוילר: הסבר

כשלוקחים כסף מהבנק בכל אופן שהוא, הבנק נותן לנו את הכסף גם כהלוואה וגם כפיקדון,
דהיינו חלק (נניח 50%) בתורת הלוואה וזה כסף שלנו לכל דבר,
והיתר בתורת פיקדון, כסף הפיקדון זה כסף שנשאר בבעלות הבנק לכל דבר,
אך אנחנו מתחייבים לבנק לעשות איתו ביזנס כדי שהבנק הוא זה שירוויח.
כך למשל, כשלוקחים משכנתא לצורך דיור, זוהי עסקא מאוד טובה לבנק,
כיון שאדם שלקח משכנתא על דירה, חלק מהדירה שלו, (כאותם האחוזים שהוא קיבל בהלוואה),
וחלק מדירה (כיון שהוא קנה אותה בכסף שעדיין שייך לבנק) שייכת לבנק !

-------
צריך אומנם להסביר, אם התשלום שמגיע לבנק זה הרווח שהמחיר של הדירה עלה, איך אנו נותנים לבנק רק אחוזים מסוימים שתלויים במדדים ובפריים וכו' ועוד הרבה משתנים והרבה פחות מהמחיר שהדירה התייקרה ?
התשובה היא שהבנק בעצם מוותר לנו את חלקו בדירה אם נשלם לו אחוזים מסוימים, (אנחנו כמובן מבינים מה האינטרס שלו לוותר לנו...

)
אותו הדבר, בעסקים שאינם נכס, בעיקרון אנחנו צריכים לתת לבנק את הרווח שהעסק הרוויח כיוון שהבנק הוא שותף, אך הבנק לא דורש מאיתנו את כל הרווח אלא עד אחוזים מסוימים, והשאר הוא מוותר לנו.

-----
כשהעסק מפסיד ? בעיקרון הבנק הוא שהפסיד והוא זה שאמור לישא בהפסד, (ואכן היו דברים מעולם שאנשים שהגיעו לדין בטענה שאינם צריכים להחזיר את הכסף (כולל חלק הקרן !) כיון שהכסף של הבנק הוא זה שהפסיד).
אלא שבדיוק לכן, בשביל להקשות על הלווים, הלווה מתחייב למלא סדרת תנאים בכדי להוכיח שהוא עשה כל מה שביכולתו בכדי להרוויח, ולהוכיח שהוא הפסיד.
תנאים שמאוד מאוד! קשה לעמוד בהם (ביניהם שבועה, עדים, ועוד ועוד),
ובכדי להפטר הוא מתחייב להחזיר את הכסף, כך שבתאוריה באמת לא צריך להחזיר את הכסף, אלא שבמציאות הבנק די בטוח שהוא לא יפסיד את התשלומים.

--------
מי שכבר קנה דירה, איך הוא יכול לקחת הלוואה מהבנק להשתמש בה לקניות שאינם מניבות רווח ? (כגון חופשה, רכב, טיפול רפואי, חופשה וכו')
התשובה היא שבשעה שהלווה לוקח כסף מהבנק, מיד הוא משעבד את הדירה לבנק, ונמצא שהבנק עשה עסקה טובה, שהרי עכשיו יש לו עסק שיכול להניב רווח.

זה כמובן בגדול ועל קצה המזלג.
(יודגש, הדברים לא נכתבו מתוך עיון, אלא להבין את רוח הדברים).