דרוש מידע במסגרת ההתחזקות בקהילות מסויימות להמשיך את מתכונת 'חתונת קורונה'

[לעבעדיקייט]

התפרסם מאמר נוקב זה:
זהירות ממכר.
************************
*חתונות ה100 - הזדמנות שלא תחזור*

פעם פעם, לפני עידן הקורונה, זכורני שעמדתי בטבור רחוב שלמה המלך בבני ברק, והמתנתי למישהו שהיה אמור לצאת אליי מאחד האולמות. תוך כדי, אני מבחין במשהו שגרם לי להתבלבל בין צחוק לבכי:

לפתח האולם הגיע יהודי, אוזניות תחובות לו בתנוכי אוזניו, והוא באמצע ויכוח לוהט עם מאן דהו מעבר לקו. לפתע הוא קטע את הוויכוח ואמר לבן שיחו: "חכה רגע על הקו, אני נכנס לומר לאיציק מזל טוב...", העביר ל'השתק' ופסע לתוך האולם...

תוך 23 שניות הוא כבר היה בחוץ, אין ספק כי הבחור זריז. הוא שב לשיחה, ושמעתי אותו משיב לבן שיחו: "אני יודע אם זה בן או בת? הוא שלח לי הזמנה, נו, יש לי ברירה?" - אמר הלה, ונעלם מעיניי.

אני מוסיף להמתין, ואז אני רואה את המחותן יוצא, בלוויית מישהו שנראה כמו אביו או חמיו, אל רכב שעל שפת המדרכה, בתוכה יושב יהודי מבוגר שכנראה כבר לא יכול ללכת. הם לוחצים ידיים בחדווה, חיוכים נרחבים מצד לצד, אולם המחותן ממהר - כבר נושפים בעורפו אורחים נוספים, שנכנסו לאולם ולא מצאוהו...

בתווך, קבוצה של בחורים מדושני עונג צועדים להם החוצה, צלחות עמוסות טשולנט וקוגל בידיהם, ומתיישבים על הספסל לארוחת ערב שלא מן המניין. אחר כך הם מציתים סיגריה, ומוסיפים לפטפט על דא ועל הא.

הואיל וחברי התעכב נכנסתי לחפש אחריו, ושוב ראיתי את אותו מחותן אומלל (תיכף תבינו עד כמה), מתווכח וצועק על מלצר או רב המלצרים, העומד לצד הבר שנראה (סלחו לי על הביטוי), כמו דיר: תערובת של כוסות חד פעמיות מעוכות ברוטב טשולנט מיובש, כששעועית פזורה מכל עבר...

- - -

כשחברי יצא, לא יכולתי להתאפק, וברחה מפי השאלה: "תגיד לי, למה בנאדם מוכן לעבור את הסיוט הזה?"

וחברי, כזורה מלח על הפצעים, הוסיף בעוגמה: "ורק לחשוב, שהוא משלם עשרות אלפי שקלים על התענוג, על הזכות העילאית להפוך את היום העליז בחיים - לסיוט מתמשך..."

***

טוב, כמו שני יהודים טובים, התפזרנו בתחושה ש'אין מה לעשות, ככה זה חתונות היום'. כן, כל עם ישראל יוסיף ויוציא עשרות אלפי שקלים שאין לו, יגלגל גמ"חים וישלם ריביות מופקעות, על הזכות להפוך את שמחת חתונת הצאצא לקובץ של רגעים מעוררי חמלה.

ואז, הגיעו חתונות הקורונה, השתתפי באחת מהן, וראיתי מחזה שלא ייאמן: מחותן מאושר. ממש ככה. הוא לא מארח אנשים שין לו חפץ בהם, חברים של השווער שכבר מחוברים לאינפוזיה לא באים לבקר, ואפילו החברים מבית הכנסת - אלו שאינם יודעים את שמו הפרטי, גם לא באו.

בנוסף לכך, בזמן הריקודים, המחותן - הקשיבו ולא תאמינו - פשוט רקד. רקד. על אמת, עיניי ראו ולא זר, מחותן רוקד בחתונת צאצאיו. איש לא משך לו בכתף, לא היה רב מלצרים להתווכח אתו, וכל מי שהיה בריקודים - כנראה כבר אמר מזל טוב קודם, כי הוא קרוב באמת והופיע לחופה או לסעודה.

בקיצור, אני יודע שלא תאמינו לי, אבל תשאלו את כל מי שהשתתף בחתונות כאלו. היו שם מחותנים - בעשרות - שמחים ומאושרים, אבל באמת. לא היו להם דאגות על הראש, גם לא תסריטי אימה על מי שנפגע כי לא הוזמן למעגל הפנימי. הם פשוט רקדו, ושמחו.

ואיפה החבר שלי, שהיה מוסיף בקריצה: "ורק לחשוב, שהמחותנים האלה חסכו עשרות אלפי שקלים, והיום השמח בחייהם - היה באמת שמח!"

***

יצאתי מבולבל. רגע, אז העולם כולו משוגע? לא יכול להיות!

ואז נזכרתי, שלפני כך וכך שנים, התלוויתי לעסקן נודע בדרכו לחתונה שהתקיימה ביום חמישי בערב, באחד ממלונות היוקרה בצפון הרחוק. כפי שהבנתם, מדובר במחותן עשיר, עשיר באמת. הוא הבעלים של אחת הרשתות המצליחות במגזר החרדי, ולכן - כנראה - יש לו אומץ.

החתונה התקיימה בליל ששי, במלון. השתתפו בה בני משפחה קרובים, כאלה שנשארים לשבת שבע ברכות. עוד כמה ידידים ומלקקים הוזמנו לאירוע החתונה בלבד, ואם ספרתי נכון - סעדו בסעודת החתונה אולי חמישים גברים. בהמשך, הגיעו שני אוטובוסים מבני ברק, זה פרק 50 בחורים וזה פרק 50 נערות, שרקדו כשעה וחצי ופינו את הזירה.

לא, לא היה בר, בכלל. בכלל. בכלל. לא הגיעו חברים מהעבר, שכנים מהדירה הקודמת, ידידים של הסבא. לא, כל אלה לא היו. היו 40 קרובים ידידי אמת, ועוד 10 מלחכי פינכה. זה מי שהיה שם.

לאחר חתונת הקורונה בה השתתפתי, החלטתי לאתר את המחותן ההוא, הגביר. לא היה קל להשיג אותו, התחייבתי שאני לא מבקש ממנו ולו פרוטה אחת, רק הסבר מפורט. ואתם יודעים מה הוא אמר לי?

"תגיד לי", כך הגביר, "תגיד לי אני פראייר? אני אחתן באמצע בני ברק, ישלח 1500 הזמנות, וכל הלילה הזה אני ירגיש בכף הקלע בין האורחים השונים??? תגיד לי, אני מחתן ילד או עבריין? למה מגיע לי העונש הזה, למה???"

אבל - הייתי חייב לשאול, "איך התגברת על הפחד? הרי זה מה שכ-ו-ל-ם עושים?"

הוא הצטחק. "כולם עושים, כי אחרת יחשבו שהם מסכנים. אני - איש לא יחשוב שאני מסכן, הרי שילמתי באותו לילה לעוד שלושה חתנים חתונות מבוזבזות כאלה, באולמות וכל הג'יפה הזו. אני יכול להרשות לעצמי חתונה נורמלית!"

***

הבנתם?

אומרים לעשירים יש מזל, זו עוד הוכחה. כולנו - מגלגלי הגמ"חים, החוסכים פרוטה לפרוטה, מבזבזי הירושות על קוגל עבש וטשולנט מתקרר - כולנו חסרי מזל. אנחנו שורפים את היום השמח בחיינו במו ידינו, ועוד משלמים על זה עשרות אלפי שקלים, רק כדי 'להוכיח' שאנחנו לא מסכנים.

אבל העשירים, להם יש מזל. הם לא נדרשים להוכיח. אז הם גם חוסכים את הסיוט, וגם חוסכים את הכסף (או שלא, אבל זה עניין שלהם). ולא יאומן - הם שמחים בנישואי צאצאיהם.

בקיצור, פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. מי שחושב שאחרי שחתונות הקורונה גילו לנו שגם לשמוח בחתונות צאצאים זו אופציה, כבר לא יהיו כאלה שיתרמו את מזומניהם למשרפות המזומנים הפועלים ללא הפסקה באולמות הגדולים - טועה.

יהיו גם כאלה, כי כאמור, הפראיירים רק מתחלפים, והם ימשיכו להעמיד את הרגעים המרגשים בחייהם על מצע מזומנים עב כרס, ויציתו גפרור בחיוך מעוות, שורפים את הרגעים המאושרים יחד עם הכסף, מעלים הכל על מוקד 'כ-ו-ל-ם מחתנים ככה היום'.

אבל, ובזאת אני בוטח:

שיש כאלה שנפקחו להם העיניים, שהבינו שלשמוח באמת זו אפשרות, ושמחותן רוקד לאורך כל הריקודים בלי להיות מופרע ומבולבל זו דרך נעלית, ושעם כל הכבוד - אני מוכן להעניק להרבה אנשים ארוחת ערב, אבל לא להיות עסוק בכך ברגעים המאושרים בחיי.

ואלה, טוב, הכסף שיחסכו, בין 30,000-50,000 ש"ח, זה כבר הרווח המשני שלהם...

 

[גאולה דהאן]

טוב,
אולי מדובר על אחינו האשכנזים.
אצלינו, כל אחד מביא מינימום 300 ש"ח לחתונה.
וככל שיש יותר אורחים, יש סיכוי לכסות את רוב החתונה, אם לא את כולה.
את האמת, עדיין לא חיתנתי.
אבל את כל הבריתות
ואת כל הבר-מצוות
כיסיתי ממתנות המוזמנים.

 

[java]

טוב,
אולי מדובר על אחינו האשכנזים.
אצלינו, כל אחד מביא מינימום 300 ש"ח לחתונה.
וככל שיש יותר אורחים, יש סיכוי לכסות את רוב החתונה, אם לא את כולה.
את האמת, עדיין לא חיתנתי.
אבל את כל הבריתות
ואת כל הבר-מצוות
כיסיתי ממתנות המוזמנים.

אצלינו וכן במשפחות רבות שאני מכירה הכספים של המתנות הולכים לזוג הצעיר.
(והם לא מגיעים לגובה של חתונה. גם במשפחות שמביאים הרבה...)

 

[גאולה דהאן]

אצלינו וכן במשפחות רבות שאני מכירה הכספים של המתנות הולכים לזוג הצעיר.

את האמת, עדיין לא חיתנתי.

 

[אסתטיקה]

אצלינו, כל אחד מביא מינימום 300 ש"ח לחתונה.

יש להניח שאם אלו הם הסטנדרטים במשפחה ובחברה שסביבכם, גם אתם מעניקים סכומים דומים כאשר אתם משתתפים בשמחות, כך שבסופו של דבר אתם משלמים את אותם סכומים, רק בדרך שונה..

 

[חשבונות]

https://bizzness.net/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95-%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/

אחרי כשנה של דיונים: בגור יקיימו חתונות ב’שטיבלא’ך’
גור: התקנות החדשות גובשו, זה המתווה המסתמן • חתונות בבתי התפילה של החסידים, עם מוזמנים מהמשפחה הקרובה ביותר, ללא בני דודים, חגיגות שבע ברכות בבתי החסידים • החיסכון המשוער לכל צד: 50,000 שקלים • ומי הוחרג מהתקנות המוצעות לגבאי כל קהילה בפני עצמה? • כל הפרטים
חיים שיף

מזה כשנה שבחצר גור שוקדים על מתווה חתונות חדש וחסר תקדים להוזלה דרמטית בהוצאות הנישואין, במסגרתו יומלץ להעביר את עריכת החתונות אל בתי החסידים ולהזמין אליהן רק את המשפחה הקרובה ביותר, ללא בני דודים.
סך החיסכון המשוער לכל צד, כתוצאה מיישום המתווה, עומד על 50,000 שקלים. המטרה היא לחתוך את כל ההוצאות שאינן מתחייבות, ובכך לאפשר להורים לבצע תיעדוף מועיל יותר של הכספים, כמו סיוע לזוג הצעיר ברכישת דירה.
התקנות אינן מיועדות למאיון העליון, וכהגדרת המאיון העליון בגור: מי שיכולים לתת דירות לילדיהם “בלי לקחת משכנתא”.
המתווה גובש על ידי וועדה מיוחדת שהוקמה לנושא, בראשות הרה”צ ישראל מנחם אלתר בן האדמו”ר מגור והגאון רבי אביגדור רובינשטיין שליט”א ראש ישיבת מאור ישראל בבני ברק. הוועדה בחנה מעל 1000 מכתבים מהחסידים (שהתבקשו להעלות הצעות) עם רעיונות מפורטים שהונחו על שולחנה והצד השווה שבהם היה ברצון הבוער לשינוי דרמטי והנמכת הוצאות החתונות.
הזרז העיקרי ליישום המתווה כבר עתה, עם היציאה לשגרה – הגיע בעקבות “חתונות הקרונה”. לדברי אחד העסקנים בחצר גור: “הציבור ראה שניתן לקיים חתונות במסגרת משפחתית בלבד, באווירה שמחה בהרבה, וכעת ניתן להטמיע את השינוי בפועל שיהיה כדבר נאה ומתקבל”.
אחד העסקנים הסביר באסיפה שנערכה השבוע לגבאים את הרציונל להעברת החתונות למתכונת משפחתית מצומצמת: “בליל הנישואין המחותנים מוציאים עשרות אלפי שקלים שאין בהם תועלת של ממש, וכפי שהרבי הפני מנחם (האדמו”ר הקודם מגור. ח”ש) היה חוזר ואומר: ‘בן לילה היה, ובן לילה אבד’. ההורים היו מעדיפים להשקיע את הכסף בדברים ממשיים יותר, כסיוע לזוג הצעיר ברכישת דירות”.
העסקן הוסיף ואמר: “הוצאת החתונות מהאולמות והעברתן לשטיבלא’ך, תאפשר שינוי חד של סגנון החתונות וחיסכון דרמטי בהוצאות, כאשר אווירת השמחה לא נפגעת כלל, אלא להיפך. חתונות הקורונה הוכיחו זאת היטב. בחתונות שכאלו אין צורך בבגדים מהשכרה, שעלותן מגיעה לסכומי עתק, שאין להם שום הצדקה. וכך עוד שלל הוצאות”.
בעניין שכירת הבגדים, מציעים אכן יוזמי המתווה, כי לא יישכרו בגדים כלל לליל החתונה עבור בני המשפחה. רכישת בגדים שניתן להשתמש בהן בהמשך – אפשרית. כמו כן, אין לערוך תסרוקות מקצועיות.
כאמור, הסעיף המשמעותי הנוסף הוא, צמצום הסעודה למינימום מוזמנים. המשפחה הקרובה, דודים של החתן והכלה ושל המחותנים (בגור בני דודים לא באים עם בגדי שבת). ללא מחותנים וללא חברים. הגבלה זו לא תחול על אורחים הבאים מחו”ל. החברים יבואו לחופה ולריקודים ללא השתתפות בסעודה. בהתאם להנ”ל, לא יודפסו כלל הזמנות לחתונה.
חגיגות ימי השבע ברכות אף הם יעבור שינויים מרחיקי לכת. על פי המתווה, השבע ברכות ייערכו רק בבתים. שבע ברכות אחד מרכזי ייערך עבור המחותנים כדי למנוע את הצורך להזמינם לחתונה, שכאמור, תיערך במתוכנת משפחתית בלבד.
שבת שבע ברכות תיערך עם 50 איש בלבד, לא כולל ילדים. סעודת האופריף למשפחת החתן בלבד. הקידוש באופריף ייערך במתכונת שונה לחלוטין. הציבור יאחל מזל טוב אך לא ייערכו שולחנות לקידוש, לא בגברים ולא בנשים.
בימים אלה מקיימים גבאי בתי החסידים של גור ברחבי הארץ דיונים נרחבים על המתווה. במידה והדברים יזכו להיענות רחבה בציבור החסידים, הצפי הוא כי בתוך שבועות מספר יברכו על המוגמר ויגבשו את המתווה באופן סופי.
עם זאת, הוחלט כי קבלת המתווה אינה תנאי לקבלת הלוואה מגמ”ח בית ישראל המסייע לחסידים בהוצאות החתונה בהלוואות ומענקים. ככלל, כל גיבושו של המתווה ויישומו יהיה על ידי הציבור והאווירה החברתית, ולא כהוראה או כהנחיה מחייבת.

סעיפים נוספים מתוך מתווה החתונות החדש בגור:
סגירת שידוך: מכיון ובמקרים רבים לא יודעים על סגירת השידוך עד הרגע האחרון וקשה להיערך מבלי להיגרר להוצאות רבות, הוחלט שה’לחיים’ ייערך באופן מצומצם ביותר. החתן והכלה והוריהם. באותו מעמד יקבעו על עריכת אירוע נוסף, למשפחה המורחבת יותר. גם הוא ייערך בבית ולא באולם.
כמו כן, בחורים עד גיל 18, לא יחלקו סוכריות לאחר אירוסיהם (בגור לא מחלקים סיגריות מזה שנים רבות), זאת לאחר שהורים רבים ביקשו לבטל את הנוהג, שלדבריהם גורם לבזבוז כספים מיותר ולזילות ערך הכסף. הגבלה זו לא תחול על מי שהתארסו מעל לגיל 18.
מתנות: תגובש רשימת מתנות לתקופה שבין השידוך לחתונה, והחידוש הוא שרשימה זו תכלול גם את מתנות הסבים והסבתות.
ויזיטא (-ביקורי המחותנים בחג) – מאות בקשות הוגשו לבטל את הנוהג, בטענה כי הדבר מכביד מאוד על המשפחות בימי חול המועד והפגישות נערכות ממילא בשמחות וכדומה. כרגע יוצע לקיים את הביקורים על כיבוד קל בלבד וללא סעודה.
אמרגנים ובעלי מקצוע: הוועד שיוקם בכל עיר ימליץ על רשימת אמרגנים במחיר של עד 1000 שקל, כאשר הם יהיו מחויבים להזמין בעלי מקצוע איכותיים (נגן, צלם וכו’) אך זולים.
חתונות בבתי החסידים: שטיבלך שיתארגנו כראוי, יקבלו אישור מיוחד מהוועדה לקיים חתונות אצלם בשטיבל. וכדאי להעביר את שיעורי התורה למקום אחר באותו לילה, עבור שמחת החתונות והתורה חסה על ממונם של ישראל. כדי לא להפריע לשכנים החתונות יתחילו ויסתיימו בשעה מוקדמת.
מצוה טאנץ: על ידי אחד מבני המשפחה, ללא גראמען (חרוזים), לא יארך יותר מרבע שעה.

 

[לעבעדיקייט]

התפרסם מאמר נוקב זה:
זהירות ממכר.
************************
*חתונות ה100 - הזדמנות שלא תחזור*

בתווך, קבוצה של בחורים מדושני עונג צועדים להם החוצה, צלחות עמוסות טשולנט וקוגל בידיהם, ומתיישבים על הספסל לארוחת ערב שלא מן המניין. אחר כך הם מציתים סיגריה, ומוסיפים לפטפט על דא ועל הא.

אחד המשפטים הכי מקוממים בכתבה הזו.

 

[לעבעדיקייט]

https://bizzness.net/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95-%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/

אחרי כשנה של דיונים: בגור יקיימו חתונות ב’שטיבלא’ך’
גור: התקנות החדשות גובשו, זה המתווה המסתמן • חתונות בבתי התפילה של החסידים, עם מוזמנים מהמשפחה הקרובה ביותר, ללא בני דודים, חגיגות שבע ברכות בבתי החסידים • החיסכון המשוער לכל צד: 50,000 שקלים • ומי הוחרג מהתקנות המוצעות לגבאי כל קהילה בפני עצמה? • כל הפרטים
חיים שיף

מזה כשנה שבחצר גור שוקדים על מתווה חתונות חדש וחסר תקדים להוזלה דרמטית בהוצאות הנישואין, במסגרתו יומלץ להעביר את עריכת החתונות אל בתי החסידים ולהזמין אליהן רק את המשפחה הקרובה ביותר, ללא בני דודים.
סך החיסכון המשוער לכל צד, כתוצאה מיישום המתווה, עומד על 50,000 שקלים. המטרה היא לחתוך את כל ההוצאות שאינן מתחייבות, ובכך לאפשר להורים לבצע תיעדוף מועיל יותר של הכספים, כמו סיוע לזוג הצעיר ברכישת דירה.
התקנות אינן מיועדות למאיון העליון, וכהגדרת המאיון העליון בגור: מי שיכולים לתת דירות לילדיהם “בלי לקחת משכנתא”.
המתווה גובש על ידי וועדה מיוחדת שהוקמה לנושא, בראשות הרה”צ ישראל מנחם אלתר בן האדמו”ר מגור והגאון רבי אביגדור רובינשטיין שליט”א ראש ישיבת מאור ישראל בבני ברק. הוועדה בחנה מעל 1000 מכתבים מהחסידים (שהתבקשו להעלות הצעות) עם רעיונות מפורטים שהונחו על שולחנה והצד השווה שבהם היה ברצון הבוער לשינוי דרמטי והנמכת הוצאות החתונות.
הזרז העיקרי ליישום המתווה כבר עתה, עם היציאה לשגרה – הגיע בעקבות “חתונות הקרונה”. לדברי אחד העסקנים בחצר גור: “הציבור ראה שניתן לקיים חתונות במסגרת משפחתית בלבד, באווירה שמחה בהרבה, וכעת ניתן להטמיע את השינוי בפועל שיהיה כדבר נאה ומתקבל”.
אחד העסקנים הסביר באסיפה שנערכה השבוע לגבאים את הרציונל להעברת החתונות למתכונת משפחתית מצומצמת: “בליל הנישואין המחותנים מוציאים עשרות אלפי שקלים שאין בהם תועלת של ממש, וכפי שהרבי הפני מנחם (האדמו”ר הקודם מגור. ח”ש) היה חוזר ואומר: ‘בן לילה היה, ובן לילה אבד’. ההורים היו מעדיפים להשקיע את הכסף בדברים ממשיים יותר, כסיוע לזוג הצעיר ברכישת דירות”.
העסקן הוסיף ואמר: “הוצאת החתונות מהאולמות והעברתן לשטיבלא’ך, תאפשר שינוי חד של סגנון החתונות וחיסכון דרמטי בהוצאות, כאשר אווירת השמחה לא נפגעת כלל, אלא להיפך. חתונות הקורונה הוכיחו זאת היטב. בחתונות שכאלו אין צורך בבגדים מהשכרה, שעלותן מגיעה לסכומי עתק, שאין להם שום הצדקה. וכך עוד שלל הוצאות”.
בעניין שכירת הבגדים, מציעים אכן יוזמי המתווה, כי לא יישכרו בגדים כלל לליל החתונה עבור בני המשפחה. רכישת בגדים שניתן להשתמש בהן בהמשך – אפשרית. כמו כן, אין לערוך תסרוקות מקצועיות.
כאמור, הסעיף המשמעותי הנוסף הוא, צמצום הסעודה למינימום מוזמנים. המשפחה הקרובה, דודים של החתן והכלה ושל המחותנים (בגור בני דודים לא באים עם בגדי שבת). ללא מחותנים וללא חברים. הגבלה זו לא תחול על אורחים הבאים מחו”ל. החברים יבואו לחופה ולריקודים ללא השתתפות בסעודה. בהתאם להנ”ל, לא יודפסו כלל הזמנות לחתונה.
חגיגות ימי השבע ברכות אף הם יעבור שינויים מרחיקי לכת. על פי המתווה, השבע ברכות ייערכו רק בבתים. שבע ברכות אחד מרכזי ייערך עבור המחותנים כדי למנוע את הצורך להזמינם לחתונה, שכאמור, תיערך במתוכנת משפחתית בלבד.
שבת שבע ברכות תיערך עם 50 איש בלבד, לא כולל ילדים. סעודת האופריף למשפחת החתן בלבד. הקידוש באופריף ייערך במתכונת שונה לחלוטין. הציבור יאחל מזל טוב אך לא ייערכו שולחנות לקידוש, לא בגברים ולא בנשים.
בימים אלה מקיימים גבאי בתי החסידים של גור ברחבי הארץ דיונים נרחבים על המתווה. במידה והדברים יזכו להיענות רחבה בציבור החסידים, הצפי הוא כי בתוך שבועות מספר יברכו על המוגמר ויגבשו את המתווה באופן סופי.
עם זאת, הוחלט כי קבלת המתווה אינה תנאי לקבלת הלוואה מגמ”ח בית ישראל המסייע לחסידים בהוצאות החתונה בהלוואות ומענקים. ככלל, כל גיבושו של המתווה ויישומו יהיה על ידי הציבור והאווירה החברתית, ולא כהוראה או כהנחיה מחייבת.

סעיפים נוספים מתוך מתווה החתונות החדש בגור:
סגירת שידוך: מכיון ובמקרים רבים לא יודעים על סגירת השידוך עד הרגע האחרון וקשה להיערך מבלי להיגרר להוצאות רבות, הוחלט שה’לחיים’ ייערך באופן מצומצם ביותר. החתן והכלה והוריהם. באותו מעמד יקבעו על עריכת אירוע נוסף, למשפחה המורחבת יותר. גם הוא ייערך בבית ולא באולם.
כמו כן, בחורים עד גיל 18, לא יחלקו סוכריות לאחר אירוסיהם (בגור לא מחלקים סיגריות מזה שנים רבות), זאת לאחר שהורים רבים ביקשו לבטל את הנוהג, שלדבריהם גורם לבזבוז כספים מיותר ולזילות ערך הכסף. הגבלה זו לא תחול על מי שהתארסו מעל לגיל 18.
מתנות: תגובש רשימת מתנות לתקופה שבין השידוך לחתונה, והחידוש הוא שרשימה זו תכלול גם את מתנות הסבים והסבתות.
ויזיטא (-ביקורי המחותנים בחג) – מאות בקשות הוגשו לבטל את הנוהג, בטענה כי הדבר מכביד מאוד על המשפחות בימי חול המועד והפגישות נערכות ממילא בשמחות וכדומה. כרגע יוצע לקיים את הביקורים על כיבוד קל בלבד וללא סעודה.
אמרגנים ובעלי מקצוע: הוועד שיוקם בכל עיר ימליץ על רשימת אמרגנים במחיר של עד 1000 שקל, כאשר הם יהיו מחויבים להזמין בעלי מקצוע איכותיים (נגן, צלם וכו’) אך זולים.
חתונות בבתי החסידים: שטיבלך שיתארגנו כראוי, יקבלו אישור מיוחד מהוועדה לקיים חתונות אצלם בשטיבל. וכדאי להעביר את שיעורי התורה למקום אחר באותו לילה, עבור שמחת החתונות והתורה חסה על ממונם של ישראל. כדי לא להפריע לשכנים החתונות יתחילו ויסתיימו בשעה מוקדמת.
מצוה טאנץ: על ידי אחד מבני המשפחה, ללא גראמען (חרוזים), לא יארך יותר מרבע שעה.

נראה שחבל שהעתקתם את החומר הזה לכאן.
הוא כבר נקצץ כאן הדק היטב היטב הדק.
עד שבהנהלה החליטו לנעול (למה? לפי מה?)

 

[אחת.....]

התפרסם מאמר נוקב זה:
זהירות ממכר.
************************
*חתונות ה100 - הזדמנות שלא תחזור*

פעם פעם, לפני עידן הקורונה, זכורני שעמדתי בטבור רחוב שלמה המלך בבני ברק, והמתנתי למישהו שהיה אמור לצאת אליי מאחד האולמות. תוך כדי, אני מבחין במשהו שגרם לי להתבלבל בין צחוק לבכי:

לפתח האולם הגיע יהודי, אוזניות תחובות לו בתנוכי אוזניו, והוא באמצע ויכוח לוהט עם מאן דהו מעבר לקו. לפתע הוא קטע את הוויכוח ואמר לבן שיחו: "חכה רגע על הקו, אני נכנס לומר לאיציק מזל טוב...", העביר ל'השתק' ופסע לתוך האולם...

תוך 23 שניות הוא כבר היה בחוץ, אין ספק כי הבחור זריז. הוא שב לשיחה, ושמעתי אותו משיב לבן שיחו: "אני יודע אם זה בן או בת? הוא שלח לי הזמנה, נו, יש לי ברירה?" - אמר הלה, ונעלם מעיניי.

אני מוסיף להמתין, ואז אני רואה את המחותן יוצא, בלוויית מישהו שנראה כמו אביו או חמיו, אל רכב שעל שפת המדרכה, בתוכה יושב יהודי מבוגר שכנראה כבר לא יכול ללכת. הם לוחצים ידיים בחדווה, חיוכים נרחבים מצד לצד, אולם המחותן ממהר - כבר נושפים בעורפו אורחים נוספים, שנכנסו לאולם ולא מצאוהו...

בתווך, קבוצה של בחורים מדושני עונג צועדים להם החוצה, צלחות עמוסות טשולנט וקוגל בידיהם, ומתיישבים על הספסל לארוחת ערב שלא מן המניין. אחר כך הם מציתים סיגריה, ומוסיפים לפטפט על דא ועל הא.

הואיל וחברי התעכב נכנסתי לחפש אחריו, ושוב ראיתי את אותו מחותן אומלל (תיכף תבינו עד כמה), מתווכח וצועק על מלצר או רב המלצרים, העומד לצד הבר שנראה (סלחו לי על הביטוי), כמו דיר: תערובת של כוסות חד פעמיות מעוכות ברוטב טשולנט מיובש, כששעועית פזורה מכל עבר...

- - -

כשחברי יצא, לא יכולתי להתאפק, וברחה מפי השאלה: "תגיד לי, למה בנאדם מוכן לעבור את הסיוט הזה?"

וחברי, כזורה מלח על הפצעים, הוסיף בעוגמה: "ורק לחשוב, שהוא משלם עשרות אלפי שקלים על התענוג, על הזכות העילאית להפוך את היום העליז בחיים - לסיוט מתמשך..."

***

טוב, כמו שני יהודים טובים, התפזרנו בתחושה ש'אין מה לעשות, ככה זה חתונות היום'. כן, כל עם ישראל יוסיף ויוציא עשרות אלפי שקלים שאין לו, יגלגל גמ"חים וישלם ריביות מופקעות, על הזכות להפוך את שמחת חתונת הצאצא לקובץ של רגעים מעוררי חמלה.

ואז, הגיעו חתונות הקורונה, השתתפי באחת מהן, וראיתי מחזה שלא ייאמן: מחותן מאושר. ממש ככה. הוא לא מארח אנשים שין לו חפץ בהם, חברים של השווער שכבר מחוברים לאינפוזיה לא באים לבקר, ואפילו החברים מבית הכנסת - אלו שאינם יודעים את שמו הפרטי, גם לא באו.

בנוסף לכך, בזמן הריקודים, המחותן - הקשיבו ולא תאמינו - פשוט רקד. רקד. על אמת, עיניי ראו ולא זר, מחותן רוקד בחתונת צאצאיו. איש לא משך לו בכתף, לא היה רב מלצרים להתווכח אתו, וכל מי שהיה בריקודים - כנראה כבר אמר מזל טוב קודם, כי הוא קרוב באמת והופיע לחופה או לסעודה.

בקיצור, אני יודע שלא תאמינו לי, אבל תשאלו את כל מי שהשתתף בחתונות כאלו. היו שם מחותנים - בעשרות - שמחים ומאושרים, אבל באמת. לא היו להם דאגות על הראש, גם לא תסריטי אימה על מי שנפגע כי לא הוזמן למעגל הפנימי. הם פשוט רקדו, ושמחו.

ואיפה החבר שלי, שהיה מוסיף בקריצה: "ורק לחשוב, שהמחותנים האלה חסכו עשרות אלפי שקלים, והיום השמח בחייהם - היה באמת שמח!"

***

יצאתי מבולבל. רגע, אז העולם כולו משוגע? לא יכול להיות!

ואז נזכרתי, שלפני כך וכך שנים, התלוויתי לעסקן נודע בדרכו לחתונה שהתקיימה ביום חמישי בערב, באחד ממלונות היוקרה בצפון הרחוק. כפי שהבנתם, מדובר במחותן עשיר, עשיר באמת. הוא הבעלים של אחת הרשתות המצליחות במגזר החרדי, ולכן - כנראה - יש לו אומץ.

החתונה התקיימה בליל ששי, במלון. השתתפו בה בני משפחה קרובים, כאלה שנשארים לשבת שבע ברכות. עוד כמה ידידים ומלקקים הוזמנו לאירוע החתונה בלבד, ואם ספרתי נכון - סעדו בסעודת החתונה אולי חמישים גברים. בהמשך, הגיעו שני אוטובוסים מבני ברק, זה פרק 50 בחורים וזה פרק 50 נערות, שרקדו כשעה וחצי ופינו את הזירה.

לא, לא היה בר, בכלל. בכלל. בכלל. לא הגיעו חברים מהעבר, שכנים מהדירה הקודמת, ידידים של הסבא. לא, כל אלה לא היו. היו 40 קרובים ידידי אמת, ועוד 10 מלחכי פינכה. זה מי שהיה שם.

לאחר חתונת הקורונה בה השתתפתי, החלטתי לאתר את המחותן ההוא, הגביר. לא היה קל להשיג אותו, התחייבתי שאני לא מבקש ממנו ולו פרוטה אחת, רק הסבר מפורט. ואתם יודעים מה הוא אמר לי?

"תגיד לי", כך הגביר, "תגיד לי אני פראייר? אני אחתן באמצע בני ברק, ישלח 1500 הזמנות, וכל הלילה הזה אני ירגיש בכף הקלע בין האורחים השונים??? תגיד לי, אני מחתן ילד או עבריין? למה מגיע לי העונש הזה, למה???"

אבל - הייתי חייב לשאול, "איך התגברת על הפחד? הרי זה מה שכ-ו-ל-ם עושים?"

הוא הצטחק. "כולם עושים, כי אחרת יחשבו שהם מסכנים. אני - איש לא יחשוב שאני מסכן, הרי שילמתי באותו לילה לעוד שלושה חתנים חתונות מבוזבזות כאלה, באולמות וכל הג'יפה הזו. אני יכול להרשות לעצמי חתונה נורמלית!"

***

הבנתם?

אומרים לעשירים יש מזל, זו עוד הוכחה. כולנו - מגלגלי הגמ"חים, החוסכים פרוטה לפרוטה, מבזבזי הירושות על קוגל עבש וטשולנט מתקרר - כולנו חסרי מזל. אנחנו שורפים את היום השמח בחיינו במו ידינו, ועוד משלמים על זה עשרות אלפי שקלים, רק כדי 'להוכיח' שאנחנו לא מסכנים.

אבל העשירים, להם יש מזל. הם לא נדרשים להוכיח. אז הם גם חוסכים את הסיוט, וגם חוסכים את הכסף (או שלא, אבל זה עניין שלהם). ולא יאומן - הם שמחים בנישואי צאצאיהם.

בקיצור, פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. מי שחושב שאחרי שחתונות הקורונה גילו לנו שגם לשמוח בחתונות צאצאים זו אופציה, כבר לא יהיו כאלה שיתרמו את מזומניהם למשרפות המזומנים הפועלים ללא הפסקה באולמות הגדולים - טועה.

יהיו גם כאלה, כי כאמור, הפראיירים רק מתחלפים, והם ימשיכו להעמיד את הרגעים המרגשים בחייהם על מצע מזומנים עב כרס, ויציתו גפרור בחיוך מעוות, שורפים את הרגעים המאושרים יחד עם הכסף, מעלים הכל על מוקד 'כ-ו-ל-ם מחתנים ככה היום'.

אבל, ובזאת אני בוטח:

שיש כאלה שנפקחו להם העיניים, שהבינו שלשמוח באמת זו אפשרות, ושמחותן רוקד לאורך כל הריקודים בלי להיות מופרע ומבולבל זו דרך נעלית, ושעם כל הכבוד - אני מוכן להעניק להרבה אנשים ארוחת ערב, אבל לא להיות עסוק בכך ברגעים המאושרים בחיי.

ואלה, טוב, הכסף שיחסכו, בין 30,000-50,000 ש"ח, זה כבר הרווח המשני שלהם...

יפה לענין ואמיתי הלוואי שבאמת ניישם את זה

 

[מרובע]

אחת הדרמות שליוו את חיינו בתקופת ה'קורונה', הינה החתונות שהפכו מצומצמות, משפחתיות וחסכוניות.
הדבר יצר שיח ציבורי בנוגע להסדרי החתונות המקובלים בימינו, האם הם מוצדקים ונכונים או שמא חתונות ה'קורונה' חשפו שאפשר גם אחרת.
הנושא מסעיר את הציבור החרדי, ויש דעות לכאן ולכאן.
נשמח שתחווה את דעתך בנושא, ובכך תתרום להבנה מעמיקה יותר על המגמה הציבורית בנושא הטעון.
כמובן, השאלון אינו דורש הזדהות, וזמן המענה מוערך בכשלוש דקות.
תודה על שיתוף הפעולה!

השאלון נערך ע"י מומחים לכלכלה לבקשת "איגוד קופות הצדקה בא"י"

https://forms.gle/VoRw5R2jTaQfXq237

נא שתפו זאת!!

 

[לעבעדיקייט]

התפרסם היום ב"שחרית"

 

[א.ש. אמיתי]

הלוואי...

 

[פילפילון]

אני בעד
הלואי וגור יצליחו
ולאט לאט כולם ילכו אחריהם
גם אצלנו במשפחה מכסים היטב את הארועים
אבל לא מאמינה שזה ימשיך לנצח
דור קודם רובם אנשים יחסית יותר מבוססים ועובדים
הדור החדש הרוב יותר אברכים
משפחות גדולות יותר
לא מאמינה שגם אני אצליח לכסות את החתונות של הילדים שלי
אין השואה בין חתונה לבר מצוה וברית
סדר גודל של חתונה הרבה יותר גדול

 

[שועל ירוק]

טוב,
אולי מדובר על אחינו האשכנזים.
אצלינו, כל אחד מביא מינימום 300 ש"ח לחתונה.
וככל שיש יותר אורחים, יש סיכוי לכסות את רוב החתונה, אם לא את כולה.
את האמת, עדיין לא חיתנתי.
אבל את כל הבריתות
ואת כל הבר-מצוות
כיסיתי ממתנות המוזמנים.

גם אצל הספרדים זה חוסך שלא צריכים להביא מתנות

לכלכך הרבה חתונות

 

[שג]

ב"שחרית" אתמול

 

[שועל ירוק]

התפרסם היום ב"שחרית"צפה בקובץ המצורף 648920

אותו הדבר בהגדלה

 

[מעניינת]

התפרסם היום ב"שחרית"צפה בקובץ המצורף 648920

ר' מיילך הוא דוגמא מצוינת, של אומר ועושה!
אם אנשים הוא יודעים איזה סכום צנוע הוא התחייב לילדיו, כולם יהיו בהלם!
וגם לא דרש שקל יותר מהמחותנים שלו.

 

[לעבעדיקייט]

ר' מיילך הוא דוגמא מצוינת, של אומר ועושה!
אם אנשים הוא יודעים איזה סכום צנוע הוא התחייב לילדיו, כולם יהיו בהלם!
וגם לא דרש שקל יותר מהמחותנים שלו.

נראה אם לא יבואו כל אלו שהתקיפו את היוזמות...
בעצם, נראה לי שממנו כולם פוחדים. או יותר נכון רוחשים לו כבוד.

 

[דעת]

ר' מיילך הוא דוגמא מצוינת, של אומר ועושה!
אם אנשים הוא יודעים איזה סכום צנוע הוא התחייב לילדיו, כולם יהיו בהלם!
וגם לא דרש שקל יותר מהמחותנים שלו.

לרגע לא אומר עליו.
אבל לחשובים יש פריווילגיה שאין לאנשים "פשוטים".
אתם יהיו מי שירצה להשתדך בכל מקרה, ויעדיפו שידוך כזה גם בלי כסף, משא"כ אנשים "רגילים".

 

[מעניינת]

לרגע לא אומר עליו.
אבל לחשובים יש פריווילגיה שאין לאנשים "פשוטים".
אתם יהיו מי שירצה להשתדך בכל מקרה, ויעדיפו שידוך כזה גם בלי כסף, משא"כ אנשים "רגילים".

אבל החשובים שאני מכירה,
לצערנו לא ממש מהווים דוגמא בנושא זה, ואפילו לפעמים מדרבנים בחורים לדרוש!!