שיר בית

[דיונון]

בְּרֹאשׁ בְּרוֹשׁ – הַחֲסִידוֹת
לַשְּׁפַנִּים - חַגְוֵי הַסֶּלַע
צִפּוֹר מָצְאָה לָהּ בַּיִת
וּדְרוֹר קֵן גַּם כֵּן
אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים -
בִּמְעוֹנוֹת וַהֲרָרִים
וְהוּא יוֹצֵא לַעֲבוֹדָתוֹ עַד עֶרֶב
וּבָעֶרֶב
מְעֻנֶּה בְּהִרְהוּרִים
כִּכְפִיר שׁוֹאֵג לַטָּרֶף
בּוֹכֶה אֶת גָּלוּתוֹ
אֶת דַּלּוּתוֹ
בְּאֵין מָכוֹן לָשָׁבֶת
וּכְיוֹנָה מְנַהֶמֶת
בְּמָעוֹף אֵין סוֹף
מָתַי יָבוֹא אֵי-מִי
יִדְפֹּק עַל דַּלְתִּי
וְיֹאמַר לִי
בֹּא הַבַּיְתָה

 

[ביזנסטורי - אילה]

וואו.
מיוחד ממש.
אינטלגנטי ומלא שאר רוח.
יכול להתחבר לכל כך הרבה נקודות...

 

[דיונון]

תודה

יכול להתחבר לכל כך הרבה נקודות...

השיר נכתב על רקע אישי וספציפי מאד,
אבל השתדלתי שישאר 'פתוח' ככל האפשר כך שיתחבר ויגע בכל אחד מהזוית שלו.
מקווה שהצלחתי להעביר את התחושות.

 

[7שבע7]

מיוחד ונוגע.
אהבתי מאוד את ה"לשון נופל על לשון" שחוזר פה הרבה. מוסיף הרבה מצלול וגם עומק למילים...

 

[גוגלית]

אאוצ'.
נחיתה כואבת מראש העץ לספסלי ה'הומלסיות' הזאת.
מיוחד.