בית כנסת בלשון רבים

[יעלולה]

איך נכון לומר, בתי כנסת אות בתי כנסיות?
לי זכור שלמדנו בתי כנסת, ושהמילה כנסיות מתייחסת לכנסיה. האם זה נכון?
תודה למגיבים

 

[נוי]

נראה לי ש"בתי כנסיות" זוהי לש' המשנה.
בימינו נהוג לומר:"בתי כנסת".
המומחים הגדולים כאן, בודאי יסבירו לך מדעית את עניין הסמיכות.

 

[יוספי רוזן]

בתי כנסיות.
בתי זה רבים כנסיות כנ"ל, לעומת זה כנסת זה יחיד אז לא נכון לומר בתי כנסת, על אף שההיגיון כן אומר כך.

 

[נוי]

בתי כנסיות.
בתי זה רבים כנסיות כנ"ל, לעומת זה כנסת זה יחיד אז לא נכון לומר בתי כנסת, על אף שההיגיון כן אומר כך.

אז מדוע אומרים בתי ספר, ולא בתי ספרים?

 

[תאוצה]

ההבדל הוא בין לשון התורה ללשון חז"ל (לא זוכרת מי אומר מה)זה הכל. בימינו משתמשים בשתי הצורות לבחירתך.

 

[אברהם]

ההבדל הוא בין לשון התורה ללשון חז"ל (לא זוכרת מי אומר מה)זה הכל. בימינו משתמשים בשתי הצורות לבחירתך.

לא זכורה לי דוגמא מהתנ"ך (אין שם את המילה בית כנסת) אבל "בתי כנסיות" זה ודאי לשון חז"ל.
הגיוני שהצורה "בתי כנסת" מתאימה ללשון המקראית, ולכן כיום יותר נפוצה הצורה הזו.

(בדורנו העברית המדוברת קרובה יותר ללשון המקראית מאשר לשון המשנה)

 

[עדיאל]

מכבי אש, ארונות קודש, רחובות קריה, עורכי דין ועוד המון דוגמאות.
אין להביא ראיה מ"ארונות ספרים" שכן שם כל ארון יחיד הוא ארון ספרים, ארון אחד של הרבה ספרים.
ואין להביא ראיה מ"היכלי הישיבות" שכן אינן צמד מילים.

הכלל, צמד מילים קבוע, משתמש באותיות שימוש פעם אחת בלבד, כמו גם ה' הידיעה, המופיע בד"כ לפני התיבה השניה. "בית הכנסת", "עורך הדין", ארון הקודש וכו'

 

[אברהם]

הדוגמאות שהבאת הם לא מהתנ"ך, מלבד רחובות קריה, אך משם אי אפשר להביא ראייה כי במילה קריה מדובר על ציון, ולכן לא שייך לומר רחובות קריות.
מבחינה דקדוקית אין הבדל בין בית הכנסת לבין היכל הישיבה.
כשאומרים "היכלי הישיבות" מתייחסים לכמה ישיבות וכשאומרים "היכלי הישיבה" מתייחסים לכמה היכלים של ישיבה אחת.

 

[אפכא מסתברא]

יש בכל זאת הבדל בין 'בית כנסת' לבין 'היכל הישיבה' - 'בית כנסת' זהו ביטוי סגור של סמיכות. אינך יכול לפרק אותו ולומר 'בית של כנסת'. לעומת זאת - אתה יכול לומר 'ההיכל של הישיבה'. אכן, 'בתי כנסיות ובתי מדרשות' זו צורה מובהקת של לשון חז"ל, שאינה על פי הדקדוק המקראי.