מעלה פרק ראשון מתוך ספר שאני עובד עליו עם אשתי, ובקרוב בעז"ה מקוה לסיים. הרעיון מובן מהכותרת. ויובן יותר מהפרק הראשון שלמעשה מהוה חלק ממהקדמה. ליד כל פרק - תהיה קריקטורה שמשלימה אותו ומקלילה אותו...
בית החלמה ליולדות שבדרך...
אם אתן עוקבות אחרי עמודי המודעות בעיתונות הכתובה ובעלוני הפרסומת, בודאי נחשפתן למרחב הבחירה העצום העומד לרשותה של כל יולדת המבקשת לאגור כוחות לאחר הלידה ובטרם החזרה לשגרה.
כמובן, ישנה האפשרות הקלאסית, של מעבר דירה לבית ההורים למשך מספר שבועות בלתי מוגבל. אולם גם אם האפשרות הזו אינה עומדת על הפרק, מגוון האפשרויות אינסופי: בתי החלמה ומלונות יולדות במימון משמעותי של קופות החולים, יעשו הכל בכדי לאפשר ליולדת הטריה את ההתאוששות הנחוצה לה כאויר לנשימה.
ובכן, לא פעם, כאשר אני נתקלת באחד הפרסומים הללו, אני מהרהרת במיזם אפשרי חדש, ומתפלאת על שאיש טרם חשב עליו: בית החלמה ליולדות שבדרך!
כן... את, שנמצאת כעת בתחילת הדרך, אפופה בבחילות, חסרת כוחות, מתוסכלת ומצוברחת לחלופין, אינך צריכה איזה בית החלמה ראוי לשמו, שיותאם בדיוק לצרכים הנוכחיים שלך?
למשל, אילו הייתי מוציאה את המיזם הזה אל הפועל, הייתי מוודאת כי הרצפה ב'בית ההחלמה ליולדות שבדרך' תשטף רק באקונומיקה. הייתי דואגת לקיוסק, שיהיה פתוח עשרים וארבע שעות ביממה, וימצא בו כל מצרך שרק ניתן להעלות על הדעת: החל ממלפפון חמוץ וכלה בקרטיב בטעם מנטה-לימון. הייתי מקפידה על כך, שלא יעשה שימוש במרכך כביסה בעת כיבוס המצעים. הייתי בונה את המקום כך שלכל אחת מהאורחות תהיה פרטיות מוחלטת, כך שהיא לא תצטרך לחייך לאף אחד. וכמובן, לצד המיזם, הייתי דואגת למי שיגש לביתה של היולדת שבדרך וימלא את מקומה: ידאג לכביסות, לבישולים, לנקיון, לטיפול בילדים, ולכל מה שהבית זקוק לו בכדי להמשיך ולהתנהל כסדרו...
ובכן, בכנות: לא הייתן רוצות כמה ימים ב'בית ההחלמה ליולדות שבדרך' שלי?
ובכל זאת, אני מצטערת לאכזב אתכן. אין בכוונתי להוציא את המיזם הזה אל הפועל, וזאת מכמה וכמה סיבות, עליהן אעמוד אי"ה מיד.
בית החלמה ליולדות שבדרך...
אם אתן עוקבות אחרי עמודי המודעות בעיתונות הכתובה ובעלוני הפרסומת, בודאי נחשפתן למרחב הבחירה העצום העומד לרשותה של כל יולדת המבקשת לאגור כוחות לאחר הלידה ובטרם החזרה לשגרה.
כמובן, ישנה האפשרות הקלאסית, של מעבר דירה לבית ההורים למשך מספר שבועות בלתי מוגבל. אולם גם אם האפשרות הזו אינה עומדת על הפרק, מגוון האפשרויות אינסופי: בתי החלמה ומלונות יולדות במימון משמעותי של קופות החולים, יעשו הכל בכדי לאפשר ליולדת הטריה את ההתאוששות הנחוצה לה כאויר לנשימה.
ובכן, לא פעם, כאשר אני נתקלת באחד הפרסומים הללו, אני מהרהרת במיזם אפשרי חדש, ומתפלאת על שאיש טרם חשב עליו: בית החלמה ליולדות שבדרך!
כן... את, שנמצאת כעת בתחילת הדרך, אפופה בבחילות, חסרת כוחות, מתוסכלת ומצוברחת לחלופין, אינך צריכה איזה בית החלמה ראוי לשמו, שיותאם בדיוק לצרכים הנוכחיים שלך?
למשל, אילו הייתי מוציאה את המיזם הזה אל הפועל, הייתי מוודאת כי הרצפה ב'בית ההחלמה ליולדות שבדרך' תשטף רק באקונומיקה. הייתי דואגת לקיוסק, שיהיה פתוח עשרים וארבע שעות ביממה, וימצא בו כל מצרך שרק ניתן להעלות על הדעת: החל ממלפפון חמוץ וכלה בקרטיב בטעם מנטה-לימון. הייתי מקפידה על כך, שלא יעשה שימוש במרכך כביסה בעת כיבוס המצעים. הייתי בונה את המקום כך שלכל אחת מהאורחות תהיה פרטיות מוחלטת, כך שהיא לא תצטרך לחייך לאף אחד. וכמובן, לצד המיזם, הייתי דואגת למי שיגש לביתה של היולדת שבדרך וימלא את מקומה: ידאג לכביסות, לבישולים, לנקיון, לטיפול בילדים, ולכל מה שהבית זקוק לו בכדי להמשיך ולהתנהל כסדרו...
ובכן, בכנות: לא הייתן רוצות כמה ימים ב'בית ההחלמה ליולדות שבדרך' שלי?
ובכל זאת, אני מצטערת לאכזב אתכן. אין בכוונתי להוציא את המיזם הזה אל הפועל, וזאת מכמה וכמה סיבות, עליהן אעמוד אי"ה מיד.