הנושאים החמים
הנושאים החמים
עפיפון ססגוני, עליז, משייט לו בינות לענני נוצה לבנים רכים, עליהם נפרסים שמים כחולים וזכים. מנגינה שקטה, תוססת מעט, מתנגנת ברקע.
התמונה מתחלפת.
ילד קטן, בלונדיני ומנומש, לבוש בבגד ים ספורטיבי ובכובע מצחייה מדוגם רץ על שפת הים, אוחז בחוט ארוך. גרגרי חול מתנוצצים על גבו אל מול קרני השמש. גלי הים מלחכים את כפות רגליו וצחוק מתגלגל נשפך מפיו, באופן מתואם להפליא למנגינת הרקע המתמזגת עם רחש הגלים. זום-אאוט קצר, והחוט מתגלה כקשור לעפיפון.
העדשה מתרחקת. הילד ממשיך לרוץ, והעפיפון דואה אל על, מעלה והלאה.
התמונה מתחלפת.
העפיפון אותו עפיפון, מכנסוני הים אותם המכנסיים, אפילו כובע המצחייה הוא אותו הכובע. הילד הפעם שחום עור. מתחת למצחייה מבצבץ שער פרוע משהו, שחור כפחם. גרוטאה מחלידה מתנודדת בינות לגלים, עליה מתנוסס דגל ירוק בעל כיתוב ערבי.
גם הילד הזה צוחק.
המנגינה מתחילה להתגבר.
עשן שחור מתחיל להיתמר, והלמות תופים נשמעת ברקע. העשן ממלא את המסך.
קאט.
המנגינה משתנה. הופכת קצבית ומטרידה. הלמות מגפיים נשמעת ברקע ועל המסך מופיעים חיילים, חלקם בג'יפים, חלקם צועדים רגלית. אחד החיילים צוחק צחוק מרושע ומרים את נשקו, מסתכל מבעד לכוונת הרובה. אפודיהם של הלוחמים עמוסים בחימוש מסוגים שונים.
המצלמה חוזרת אל העפיפון. הוא בקושי נראה מבעד לעשן הכבד. קולות נפץ עזים מרעידים את המצלמה.
עפיפונים נוספים מצטרפים לזה שכבר דואה בשמים.
זום-אין אל הילד. גופו מיוזע מעט מהריצה, רסיסי גלים מרטיבים את גבו וכתפיו. הוא מסב מבט אל המצלמה. חיוך מרוח על המסך.
חיילים מיידים רימוני הלם למקום שאינו נראה בעדשת המצלמה.
זום אאוט לעפיפוני הענק. העשן ממלא כל מילימטר מהמרקע.
טרטור מאיים נשמע ברקע, ומבעד לענני העשן מופיע עב"ם מאיים. בקלוז-אפ ניתן לזהות כי מדובר ברחפן משוכלל שארבעת הרוטורים המסתובבים סביבו במהירות מעניקים לו מראה חוצני.
צעקות נשמעות ברקע.
פרצופו של הילד מופיע שוב, הפעם הוא נראה מבוהל. רק עין חדה תבחין כי כשהילד ישנו הרי שהעשן אינו.
הרחפן משוטט באוויר, חותר לכיוון לא ברור. כינורות בטראבל מודגש מתערבלים ברקע, מוסיפים נופך מוזיקאלי-סוריאליסטי למחזה.
העדשה מתקרבת לעבר החיילים. אחד מהם, ענק ושרירי בעל חזות מאיימת במיוחד, אוחז בנשקו ומתקרב לאוחז במצלמה בצעדים מהירים ובארשת פנים רצחנית. המצלמה נסוגה לאחור.
העפיפונים והעשן חוזרים למלא את המסך.
הרחפן בעל החזות המפחידה ממשיך בטרטורו ומתקרב אל אחד העפיפונים, מבתק את החוט הארוך המחבר אותו אל מפעילו.
העשן איננו. הילד שוב נראה אל המסך. מנסה למשוך את החוט שבידו, נופל ארצה בפתאומיות.
העשן חוזר. צחוק מרושע נשמע ברקע, וחייל אוחז בידו רובה נראה יורה כדורי גומי בזה אחר זה.
טרטור הרחפן הופך לעוצמתי, והרעש הופך לבלתי נסבל. העפיפון הססגוני מבותק גם הוא מחוטו על ידי הרחפן, שמקבל בזווית מסויימת מראה אנושי-מפלצתי כאחד.
המצלמה עוקבת אחרי העפיפון החג סביב עצמו ברוח, כמו מנסה להיאחז במשהו, העפיפון מתקרב במהירות מסחררת אל עבר החולות הצהובים שסביב. הים לא נראה ברקע, אך מאות מתפרעים נראים לחלקיק שניה בזווית המסך. את התרסקות העפיפון לא מספיקים לראות.
המצלמה חוזרת אל הילד, שנראה בוכה, מבע מיוסר על פניו, וידו המושטת נשלחת כמו כדי לאחוז בחלום ילדות שהתנפץ.
חייל מגודל צוחק בקול אכזרי.
דמעה זולגת על לחיו של הילד.
קריין ה-BBC מופיע על המסך, קולו העמוק מתמזג עם מנגינת הרקע הדרמטית:
'וכך נראה עוד יום נוסף בעימותים חסרי התוחלת בין העזתים הכבושים לבין מדינת ישראל... האם יום יבוא וילדים פלסטינים יוכלו גם הם להעיף את עפיפוניהם בלא חשש שחיילי מדינת ישראל יקצרו את משחקיהם אל הרוח באמצעות תעשיות נשק משוכללות? האם יגיע יום בו יבינו הישראלים כי ככוח כובש עליהם להבין לרחשי ליבן של הנכבשים? עד שיום שכזה יבוא, נמשיך לראות עפיפונים עזתיים נופלים, שדות ישובים בוערים, ועימותים קשים בין חיילים וילדים'.
חייל מחייך ואוחז בנשקו, הלמות מגפיו נשמעת היטב. ילד עזתי בוכה בכי תמרורים. עשן שחור מיתמר. דמעה אחרונה זולגת על לחי הילד.
קאט.
התמונה מתחלפת.
ילד קטן, בלונדיני ומנומש, לבוש בבגד ים ספורטיבי ובכובע מצחייה מדוגם רץ על שפת הים, אוחז בחוט ארוך. גרגרי חול מתנוצצים על גבו אל מול קרני השמש. גלי הים מלחכים את כפות רגליו וצחוק מתגלגל נשפך מפיו, באופן מתואם להפליא למנגינת הרקע המתמזגת עם רחש הגלים. זום-אאוט קצר, והחוט מתגלה כקשור לעפיפון.
העדשה מתרחקת. הילד ממשיך לרוץ, והעפיפון דואה אל על, מעלה והלאה.
התמונה מתחלפת.
העפיפון אותו עפיפון, מכנסוני הים אותם המכנסיים, אפילו כובע המצחייה הוא אותו הכובע. הילד הפעם שחום עור. מתחת למצחייה מבצבץ שער פרוע משהו, שחור כפחם. גרוטאה מחלידה מתנודדת בינות לגלים, עליה מתנוסס דגל ירוק בעל כיתוב ערבי.
גם הילד הזה צוחק.
המנגינה מתחילה להתגבר.
עשן שחור מתחיל להיתמר, והלמות תופים נשמעת ברקע. העשן ממלא את המסך.
קאט.
המנגינה משתנה. הופכת קצבית ומטרידה. הלמות מגפיים נשמעת ברקע ועל המסך מופיעים חיילים, חלקם בג'יפים, חלקם צועדים רגלית. אחד החיילים צוחק צחוק מרושע ומרים את נשקו, מסתכל מבעד לכוונת הרובה. אפודיהם של הלוחמים עמוסים בחימוש מסוגים שונים.
המצלמה חוזרת אל העפיפון. הוא בקושי נראה מבעד לעשן הכבד. קולות נפץ עזים מרעידים את המצלמה.
עפיפונים נוספים מצטרפים לזה שכבר דואה בשמים.
זום-אין אל הילד. גופו מיוזע מעט מהריצה, רסיסי גלים מרטיבים את גבו וכתפיו. הוא מסב מבט אל המצלמה. חיוך מרוח על המסך.
חיילים מיידים רימוני הלם למקום שאינו נראה בעדשת המצלמה.
זום אאוט לעפיפוני הענק. העשן ממלא כל מילימטר מהמרקע.
טרטור מאיים נשמע ברקע, ומבעד לענני העשן מופיע עב"ם מאיים. בקלוז-אפ ניתן לזהות כי מדובר ברחפן משוכלל שארבעת הרוטורים המסתובבים סביבו במהירות מעניקים לו מראה חוצני.
צעקות נשמעות ברקע.
פרצופו של הילד מופיע שוב, הפעם הוא נראה מבוהל. רק עין חדה תבחין כי כשהילד ישנו הרי שהעשן אינו.
הרחפן משוטט באוויר, חותר לכיוון לא ברור. כינורות בטראבל מודגש מתערבלים ברקע, מוסיפים נופך מוזיקאלי-סוריאליסטי למחזה.
העדשה מתקרבת לעבר החיילים. אחד מהם, ענק ושרירי בעל חזות מאיימת במיוחד, אוחז בנשקו ומתקרב לאוחז במצלמה בצעדים מהירים ובארשת פנים רצחנית. המצלמה נסוגה לאחור.
העפיפונים והעשן חוזרים למלא את המסך.
הרחפן בעל החזות המפחידה ממשיך בטרטורו ומתקרב אל אחד העפיפונים, מבתק את החוט הארוך המחבר אותו אל מפעילו.
העשן איננו. הילד שוב נראה אל המסך. מנסה למשוך את החוט שבידו, נופל ארצה בפתאומיות.
העשן חוזר. צחוק מרושע נשמע ברקע, וחייל אוחז בידו רובה נראה יורה כדורי גומי בזה אחר זה.
טרטור הרחפן הופך לעוצמתי, והרעש הופך לבלתי נסבל. העפיפון הססגוני מבותק גם הוא מחוטו על ידי הרחפן, שמקבל בזווית מסויימת מראה אנושי-מפלצתי כאחד.
המצלמה עוקבת אחרי העפיפון החג סביב עצמו ברוח, כמו מנסה להיאחז במשהו, העפיפון מתקרב במהירות מסחררת אל עבר החולות הצהובים שסביב. הים לא נראה ברקע, אך מאות מתפרעים נראים לחלקיק שניה בזווית המסך. את התרסקות העפיפון לא מספיקים לראות.
המצלמה חוזרת אל הילד, שנראה בוכה, מבע מיוסר על פניו, וידו המושטת נשלחת כמו כדי לאחוז בחלום ילדות שהתנפץ.
חייל מגודל צוחק בקול אכזרי.
דמעה זולגת על לחיו של הילד.
קריין ה-BBC מופיע על המסך, קולו העמוק מתמזג עם מנגינת הרקע הדרמטית:
'וכך נראה עוד יום נוסף בעימותים חסרי התוחלת בין העזתים הכבושים לבין מדינת ישראל... האם יום יבוא וילדים פלסטינים יוכלו גם הם להעיף את עפיפוניהם בלא חשש שחיילי מדינת ישראל יקצרו את משחקיהם אל הרוח באמצעות תעשיות נשק משוכללות? האם יגיע יום בו יבינו הישראלים כי ככוח כובש עליהם להבין לרחשי ליבן של הנכבשים? עד שיום שכזה יבוא, נמשיך לראות עפיפונים עזתיים נופלים, שדות ישובים בוערים, ועימותים קשים בין חיילים וילדים'.
חייל מחייך ואוחז בנשקו, הלמות מגפיו נשמעת היטב. ילד עזתי בוכה בכי תמרורים. עשן שחור מיתמר. דמעה אחרונה זולגת על לחי הילד.
קאט.
...
