ביקורת ספרים | רוח גדולה וחזק

פרוגיוזרית

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
אזהרה - הביקורת מכילה ספוילרים.

סוגרת את הספר עב הכרס (489 עמודים).
משולש האזהרה הצהוב - לנשואות בלבד - קורץ אלי בידידות מהכריכה (הדרת גברים).

אז מה לא היה לנו?

אם ציפיתם לספר שערורייתי כמו לילה ולא דומיה - מצפה לכם אכזבה.
אף אחת לא תתגרש בגלל הספר הזה.
הסופרת כפי הנראה לקחה את הביקורת הציבורית ללב, ונזהרה כפליים.
אם במהלך לילה ולא דומיה ערכתי לעצמי השוואות חרישיות עם בעלי שליט"א ונשמתי לרווחה כשהגעתי למסקנה המאושרת שאין לו הפרעת אישיות, הרי שבמהלך קריאת רוח גדולה וחזק - לא חשבתי עליו אפילו פעם אחת (ועמו הסליחה).

מה כן היה לנו?

את רוחי המסכנה, שחלמה על בית של תורה, וקיבלה ההפך מזה. היא נתלית בדבקות בחלומה האבוד והמנופץ, ובדרך דורכת על בעלה ומנפצת כל סיכוי לחיים מאושרים.

את נחמן, שמעולם לא רצה לשבת וללמוד, וקיבל אישה שעבורה הוא אכזבת חייה. אם יש לי ביקורת עליו, זה למה הוא לא ברח קודם.

את אורית ופנחס, שהתרחקו זה מזה מאד וחיים זה לצד זה בשלום קר.
הם נגעו לליבי מאד, באכזבה וביאוש ובאדישות.
יחד הם לומדים לתקשר, ולבנות חיים חדשים.
היה מעניין אותי לקרוא יותר על התהליך, וממש חבל שהוא מובא בתמצות מרוכז לקראת סוף הספר, דחוס מהר מהר.

את צביקי ופנינה.
פנינה נפטרת בדמי ימיה, וצביקי נותר שקוע באבלו.
הם קצת מדי מושלמים, וקצת מדי מרגיש שהם שם כדי להוות דוגמא למהי זוגיות ותקשורת מושלמת.

את ולדימיר והדביבון, שנועדו לשמש רקע מעניין, ולהוות השגחה פרטית ניסית ומדהימה.
לו היה הסיפור מציאותי, הרי אז הייתי שמחה להתפעם ולומר - איזו השגחה. איזה נס. מילים שתמצאו הרבה בספר. קצת קל מדי לתפור עלילה ניסית לדעתי.

את שבטי ואורי ונעמי ופרחיה והרב אנגלשטיין - אבל הביקורת מתארכת מדי - אשאיר לכם לגבש את דעתכם עליהם לבד.

הרבה תאורים של רוסיה ואיטליה ונופי הבריאה. טוסו מהר, אבל אל תשכחו לשאול רב לפני כן.

הרבה מאד ביקורת על הסטיגמות הציבוריות על ילדי גרושים.
רוחי - אזהרה, ספוילר - צריכה להחליט האם היא רוצה לספר שהיא קיבלה גט שעות ספורות לפני שנחמן נהרג ברעידת האדמה. כלומר, האם ילדיה הם ילדים לאם גרושה או אלמנה.
הביקורת מוגשת באופן מאד ברור, על העולם ההזוי בו אנחנו חיים, שבו ילדי גרושים שווים פחות, אם כי הרבה פעמים ילדים מבית שלם חווים דברים קשים הרבה יותר, ומתויגים כסוג א'.
הספר זועק לשיפוט הוגן, חף מסטיגמות.
הביקורת נכונה, אבל הספר לעס אותה יותר מדי פעמים.

הרבה תאורים על אמנות הניפוח בזכוכית, למי שמתעניין. מי שלא, יכול לדלג עמודים שלמים בספר.

יש בספר תובנות מענינות בעניני זוגיות, הן ממש לא העיקר מבחינה כמותית.
הספר מדלג בין פסטורליה ונוף, למתח ואקשן, לסיורי קניות, לתאור נוף, להדרכת טיולים, ולטעימות זוגיות.
יהיו שיאהבו את התמהיל הזה. יהיו שפחות.

בשורה התחתונה: תנמיכו ציפיות, אבל מעניין לקרוא.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
לא מכיר את הספר. אבל זה לא ראיה לכלום.
מכל מקום, ביקורת על סטיגמות ציבוריות כלפי ילדי הגרושים - הכוונה להבעת דעה הפוכה, או להסבר הגיוני לניפוץ הסטיגמא והמחשתה באמצעות העלילה [קרי: ביקורת מקצועית]?
בתקוה שלא יתפתח דיון מתלהם ורדוד.
 

פרוגיוזרית

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
מכל מקום, ביקורת על סטיגמות ציבוריות כלפי ילדי הגרושים - הכוונה להבעת דעה הפוכה, או להסבר הגיוני לניפוץ הסטיגמא והמחשתה באמצעות העלילה [קרי: ביקורת מקצועית]?
גם וגם.

גיבורת הסיפור מתלבטת כאמור האם לספר שקיבלה גט שלוש שעות לפני שבעלה נהרג.
יש כאן ענין אבסורדי - הרי אם בעלה היה נהרג שעות אחדות קודם, או מועד הגט היה נקבע שעות אחדות אחר כן - היא לא היתה גרושה, ואז ילדיה סוג א', ועכשיו הם סוג ב'.
העלילה די תפורה כדי להביא את ההתלבטות הזו לנקודה הזו.

תוך כדי הלבטים וההתיעצויות מתנהלים דיאלוגים ארוכים בענין.

הטענות שם בין היתר:

- הרבה פעמים הורים שלא מסתדרים לא מתגרשים, וילדיהם לא נפגעים בשידוכים, בזמן שלמעשה הם נשמו אוירה רעילה בבית וראו רק דוגמא שלילית.

בעיני זו טענה נכונה.

-אם רק לא היו יודעים שהם התגרשו אז לא היו חושבים שהם פחות - ראיה שזו רק סטיגמה.

בעיני זו טענה שטחית ושגויה. לא חסר מידע מוסתר, שאם יודעים אותו לא רוצים לגשת לשידוך והוא לא דווקא סטיגמטי אלא אמיתי (לדוגמא בעיה גנטית).

- שום דבר לא נחסר מהם בגלל גרושי הוריהם. מגיע להם להתקדם בחיים כמו כל אחד אחר. רק אחרי שהם עושים רושם ראשונה נכון, הם יספרו את האמת למשודך העומד על הפרק.

גם זו טענה שבעיני לוקה בחסר.
 

מילקשייקית

משתמש מקצוען
הרבה פעמים הורים שלא מסתדרים לא מתגרשים, וילדיהם לא נפגעים בשידוכים, בזמן שלמעשה הם נשמו אוירה רעילה בבית וראו רק דוגמא שלילית.
ולא רק זה.
ילד להורים גרושים - גם אם סובל מסטיגמות וכו' יודעים שהוא סובל. יותר קשובים לו - אל אף החסרונות.
וילד שככה בבית-
הוא ילד מוכה (גם אם רגשית)
מצולק.
שבור
מרוסק
ואין מי שיאסוף את שבריו וימחהדמעותיו.
אין לו אות להצהיר או אומץ לשתף.
והוא אומלל.
ובודד במסתרי אומללותו.
 

סופי12

משתמש סופר מקצוען
לא קראתי את הספר, אז קשה לי להגיב על התוכן.
מה שכן, אני חייבת לציין שהביקורת כתובה בצורה יפהיפה ומושכת. מקורית ומהנה.
@פרוגיוזרית , מתי כבר תהיה לנו ההנאה לבקר את הספר שלך?
 
נערך לאחרונה ב:

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
גם וגם.

גיבורת הסיפור מתלבטת כאמור האם לספר שקיבלה גט שלוש שעות לפני שבעלה נהרג.
יש כאן ענין אבסורדי - הרי אם בעלה היה נהרג שעות אחדות קודם, או מועד הגט היה נקבע שעות אחדות אחר כן - היא לא היתה גרושה, ואז ילדיה סוג א', ועכשיו הם סוג ב'.
העלילה די תפורה כדי להביא את ההתלבטות הזו לנקודה הזו.

תוך כדי הלבטים וההתיעצויות מתנהלים דיאלוגים ארוכים בענין.

הטענות שם בין היתר:

- הרבה פעמים הורים שלא מסתדרים לא מתגרשים, וילדיהם לא נפגעים בשידוכים, בזמן שלמעשה הם נשמו אוירה רעילה בבית וראו רק דוגמא שלילית.

בעיני זו טענה נכונה.

-אם רק לא היו יודעים שהם התגרשו אז לא היו חושבים שהם פחות - ראיה שזו רק סטיגמה.

בעיני זו טענה שטחית ושגויה. לא חסר מידע מוסתר, שאם יודעים אותו לא רוצים לגשת לשידוך והוא לא דווקא סטיגמטי אלא אמיתי (לדוגמא בעיה גנטית).

- שום דבר לא נחסר מהם בגלל גרושי הוריהם. מגיע להם להתקדם בחיים כמו כל אחד אחר. רק אחרי שהם עושים רושם ראשונה נכון, הם יספרו את האמת למשודך העומד על הפרק.

גם זו טענה שבעיני לוקה בחסר.

תודה על הפירוט. לדעתי, כל הטענות לוקות בחסר ויותר מזה.
הדבר הנכון לומר על סטיגמות כאלו ודומותיהן הוא - נכון. יש כאן בעייתיות בפן הכללי. אבל כשבא לפניך בנאדם X אל תשפוט אותו לפי הסטיגמא הכללית. תן לו צ'אנס. תבדוק אותו לפי מעשיו.
 

פרוגיוזרית

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
תודה על הפירוט. לדעתי, כל הטענות לוקות בחסר ויותר מזה.
הדבר הנכון לומר על סטיגמות כאלו ודומותיהן הוא - נכון. יש כאן בעייתיות בפן הכללי. אבל כשבא לפניך בנאדם X אל תשפוט אותו לפי הסטיגמא הכללית. תן לו צ'אנס. תבדוק אותו לפי מעשיו.
מסכימה לגמרי.

גם הסופרת כיוונה לשם בטענה השלישית, שאולי לא פרטתי מספיק.

היא טענה שבגלל הסטיגמה אין להם הזדמנות לרושם נקי ונכון ולשיפוט לגופו של ענין. לכן גיבורת הסיפור בוחרת בהסתרה, ומתכננת לומר את האמת אחרי שיש רושם נכון ונקי, למשודך המתאים.
לא כי כך נכון, אלא כי לצערנו הסטיגמות דומיננטיות אצל רוב הציבור.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
מסכימה לגמרי.

גם הסופרת כיוונה לשם בטענה השלישית, שאולי לא פרטתי מספיק.

היא טענה שבגלל הסטיגמה אין להם הזדמנות לרושם נקי ונכון ולשיפוט לגופו של ענין. לכן גיבורת הסיפור בוחרת בהסתרה, ומתכננת לומר את האמת אחרי שיש רושם נכון ונקי, למשודך המתאים.
לא כי כך נכון, אלא כי לצערנו הסטיגמות דומיננטיות אצל רוב הציבור.
יפה מאד. רק חידוד קל - לפי זה, אין טענה על עצם הסטיגמא הכללית או על המתנזרים מחמתה (בשידוכים), רק נסיון לפקוח את עיניו של כל אחד לשפוט לפי הפרט ולא לפי הכלל.
לגבי הסתרת מידע זה בבירור מקדים - ענין של הלכה.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אזהרה - הביקורת מכילה ספוילרים.

סוגרת את הספר עב הכרס (489 עמודים).
משולש האזהרה הצהוב - לנשואות בלבד - קורץ אלי בידידות מהכריכה (הדרת גברים).

אז מה לא היה לנו?

אם ציפיתם לספר שערורייתי כמו לילה ולא דומיה - מצפה לכם אכזבה.
אף אחת לא תתגרש בגלל הספר הזה.
הסופרת כפי הנראה לקחה את הביקורת הציבורית ללב, ונזהרה כפליים.
אם במהלך לילה ולא דומיה ערכתי לעצמי השוואות חרישיות עם בעלי שליט"א ונשמתי לרווחה כשהגעתי למסקנה המאושרת שאין לו הפרעת אישיות, הרי שבמהלך קריאת רוח גדולה וחזק - לא חשבתי עליו אפילו פעם אחת (ועמו הסליחה).

מה כן היה לנו?

את רוחי המסכנה, שחלמה על בית של תורה, וקיבלה ההפך מזה. היא נתלית בדבקות בחלומה האבוד והמנופץ, ובדרך דורכת על בעלה ומנפצת כל סיכוי לחיים מאושרים.

את נחמן, שמעולם לא רצה לשבת וללמוד, וקיבל אישה שעבורה הוא אכזבת חייה. אם יש לי ביקורת עליו, זה למה הוא לא ברח קודם.

את אורית ופנחס, שהתרחקו זה מזה מאד וחיים זה לצד זה בשלום קר.
הם נגעו לליבי מאד, באכזבה וביאוש ובאדישות.
יחד הם לומדים לתקשר, ולבנות חיים חדשים.
היה מעניין אותי לקרוא יותר על התהליך, וממש חבל שהוא מובא בתמצות מרוכז לקראת סוף הספר, דחוס מהר מהר.

את צביקי ופנינה.
פנינה נפטרת בדמי ימיה, וצביקי נותר שקוע באבלו.
הם קצת מדי מושלמים, וקצת מדי מרגיש שהם שם כדי להוות דוגמא למהי זוגיות ותקשורת מושלמת.

את ולדימיר והדביבון, שנועדו לשמש רקע מעניין, ולהוות השגחה פרטית ניסית ומדהימה.
לו היה הסיפור מציאותי, הרי אז הייתי שמחה להתפעם ולומר - איזו השגחה. איזה נס. מילים שתמצאו הרבה בספר. קצת קל מדי לתפור עלילה ניסית לדעתי.

את שבטי ואורי ונעמי ופרחיה והרב אנגלשטיין - אבל הביקורת מתארכת מדי - אשאיר לכם לגבש את דעתכם עליהם לבד.

הרבה תאורים של רוסיה ואיטליה ונופי הבריאה. טוסו מהר, אבל אל תשכחו לשאול רב לפני כן.

הרבה מאד ביקורת על הסטיגמות הציבוריות על ילדי גרושים.
רוחי - אזהרה, ספוילר - צריכה להחליט האם היא רוצה לספר שהיא קיבלה גט שעות ספורות לפני שנחמן נהרג ברעידת האדמה. כלומר, האם ילדיה הם ילדים לאם גרושה או אלמנה.
הביקורת מוגשת באופן מאד ברור, על העולם ההזוי בו אנחנו חיים, שבו ילדי גרושים שווים פחות, אם כי הרבה פעמים ילדים מבית שלם חווים דברים קשים הרבה יותר, ומתויגים כסוג א'.
הספר זועק לשיפוט הוגן, חף מסטיגמות.
הביקורת נכונה, אבל הספר לעס אותה יותר מדי פעמים.

הרבה תאורים על אמנות הניפוח בזכוכית, למי שמתעניין. מי שלא, יכול לדלג עמודים שלמים בספר.

יש בספר תובנות מענינות בעניני זוגיות, הן ממש לא העיקר מבחינה כמותית.
הספר מדלג בין פסטורליה ונוף, למתח ואקשן, לסיורי קניות, לתאור נוף, להדרכת טיולים, ולטעימות זוגיות.
יהיו שיאהבו את התמהיל הזה. יהיו שפחות.

בשורה התחתונה: תנמיכו ציפיות, אבל מעניין לקרוא.

אאוץ'. את חזקה.

(תכתבי לי ביקורת ל'אחרי הרעש קול'? אבל בעדינות, פליז...)
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
משולש האזהרה הצהוב - לנשואות בלבד - קורץ אלי בידידות מהכריכה (הדרת גברים).

והדרת חברות יקרות שלנו, שחיות ללא בן זוג, מכל הסיבות שבעולם.
לענ"ד, עדיף לכתוב 'למבוגרים'.
 

Ushaya

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אוטומציה עסקית
לענ"ד, עדיף לכתוב 'למבוגרים'.
יש גם רווקות. אלפי רווקות בוגרות ומוצלחות, שאין סיבה שלא יקראו את הספר.

ויש הרבה ילדות בנות 15-16 שבטוחות שאין בעיה לקחת ספר ממדור המבוגרים. לחלק מהן יש ת"ז אפילו!
משולש 'לנשואות' מדגיש (אם לא לבנות, לפחות להוריהן או לצוות בספריה) שהספר הזה מכיל חלקים שמיועדים לנשואים, או לאלו שבדרך והרכבת שלהם התעכבה... לא אלו שהרגע נכנסו לחניון ועוד לא הוציאו את המזוודות מהבאגז'.
 

Ushaya

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אוטומציה עסקית
יבורת הסיפור מתלבטת כאמור האם לספר שקיבלה גט שלוש שעות לפני שבעלה נהרג.

לא קראתי גם, כי אישית אני מחבבת פחות את ברטלר, במיוחד את החלק שהזכרת בביקורת הכתובה למופת- שאפשר לעקוף דפים שלמים אצלה אם נפלת על ספר שמדבר על נושא צדדי שלא מעניין אותך.
אבל בעניין הנ"ל: מחילה, אם היא גרושה להלכה, היא לא יכולה לקרוע קריעה ולשבת עליו שבעה (לברך וכו'), ממילא כולם יודעים, לא?
 

מילקשייקית

משתמש מקצוען
לא קראתי גם, כי אישית אני מחבבת פחות את ברטלר, במיוחד את החלק שהזכרת בביקורת הכתובה למופת- שאפשר לעקוף דפים שלמים אצלה אם נפלת על ספר שמדבר על נושא צדדי שלא מעניין אותך.
אבל בעניין הנ"ל: מחילה, אם היא גרושה להלכה, היא לא יכולה לקרוע קריעה ולשבת עליו שבעה (לברך וכו'), ממילא כולם יודעים, לא?
הבעיה נפתרה. בזמן השבעה היא הייתה במצב קשה בביה"ח.
וכל הספר הוא צירוף מקרים מופלא שכזה.
נו נו---
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
לא יודע אם הספר הזה מעניין את הגברים דמתא, אולי הם אוהבים יותר את ספרי האקשן
אני אוהב את ספריה של הגברת ברטלר, וקראתי את הספר הנזכר.
היא בהחלט אמנית רגש, אבל התחושה שאני מקבל בהן זו האומנות בתובנות מדוייקות למאוד, המסר הזוגי, התובנה ברגש אטום, הרצון בחיפוש אחר האיש ולא במה שהוא עושה, בספר כאן היא לועסת קצת מידי, אבל עדיין נהנתי.
אהבתי את הרוח שהיא לקחה לעצה להתפייט על מרחבי נוף, לצייר את האלפים המפלים והרכסלים, מעל ומחת לענן, הירוק והפרות, כאילו לקחה איזה הפסקה לנפשה היא, לנוח קצת, ולהמשיך.
אני מאוד אוהב את שחיטת הפרות הקדושות, גם אלו שכביכול התפלקו בקטנה, כמו זה שאורי ונעמי יושבים על הספסל ב'הולנד הקטנה' ובבני ברק זה היה קורה רק בבית ברכב או במונית. ועוד כהנה על הדרך.
מצד שני יש צדיקות יתר (אולי בנסיון להמעיט ביקורת, אבל אני חושב שזה מלווה אותה מתחילת הדרך) ההסברים על למה מותר לקנות פרות ולא תותים, וכל מיני נידוז'ים קטנים כאלו, שגרמו לי להרגיש כמו ששמואל ארגמן בספרו היה דחוף להזכיר את הנס של הקב"ה אחרי התפילה המרוממת...

לא יודע כאמור אם הגברים בעניין, ואם הגברות שהלכו /ברחו /גורשו, יקראו, אבל קראתי, וכבר יש אשכול, לא אמנע טוב.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה