ביקורת ספרים | מעבר להרי החושך | חיה לוברבום

[y&m]

רחוק וקרוב, פלאשי!

יש ספרים שעוסקים בעניינים שברומו של עולם. יסוד הבית הראשון או השני, או בין לבין.
יש ספרים שעוסקים בעניינים שבנפש. וחופרים, ומוצצים, ואולי גם תולים מאחורה משולש אזהרה...
יש ספרים שמדפדפים בהם דפים שלמים בדרך להגיע לפאנץ'.

ולפעמים, פוגשים ספר טוב. וקולח.
שמספר את סיפורה ועברה של קהילה שדרה בינותינו.
שייכת, ולא.
כאן, אך לא מספיק משתלבת.
אחרת.

הספר מעבר להרי החושך,
עלילה המתארת מקורות העבר של קהילת ביתא ישראל, הפלאשמורה.
באופן שמתכתב גם עם ההווה.

ספר שמתאים הן לנוער והן למבוגרים.
משאיר מקום למחשבה.
לא דוחס מידע במצקות רק בגלל שהסופרת קראה אותו במהלך המחקר.
אבל מצליח להביא מספיק בשביל להרחיב את המשבצת. ואפילו לסקרן בלחפש חומר נוסף.
נוגע בעדינות בסוגיית הגזענות.

הקטע בעלילה בו הסופרת סיבכה את הסיפור עם רשת מאפיונרית, גניבת יהלומים, חטיפה ושות' בעיני מיותר לחלוטין. נתפס כמו ניסיון לזרוע מתח מלאכותי. לדעתי היה ניתן להעביר את המסר שבחשדנות כלפי השחורים באופן הרבה יותר טבעי.

לטעמי ספר מומלץ.