ביקורת ספרים | מילים שיודעות לגעת - אסתר טוקר

[גדי ישראלי]

זהו הספר הראשון שקראתי מאת המחברת הזו. ובגדול, הספר כבש אותי. התענגתי ממש על ספר משלנו לאחר הרבה אכזבות.

ובקטן - הספר מחולק לשניים. החלק הרגשי והדומיננטי. החלק העלילתי והשזור כתוספת ענין.

בחלק הרגשי - הפליאה המחברת להיכנס לנבכי הנפש באמנות שנותנת לקורא הזדהות לפן הפנימי יותר של התנהגויות שליליות מוכרות. להכיר נקודת עומק ממנה נובעים המעשים, הן בגיל ההתבגרות והן במהמורות בחיי הזוגיות וכן הלאה... והכי חשוב - בעדינות. הקורא מרגיש נעים לקרא את הקונפליקטים של גיבורת הסיפור מבלי לחוש תחושות בלתי נעימות של חשיפת יתר.
כמו כן, התנהלות הדו-שיח הרגשי בין הדמויות כתוב בצורה זורמת וחכמה. נהניתי.

בחלק העלילתי - הרעיון הבסיסי מוצלח. רק צריך שיפור בשביל להרים את המתח בכמה רמות. למשל - והרי אני מספיילר - לא היינו צריכים לדעת מראש שאינה היא גנבת התכנה. היה הרבה יותר מותח שהקטעים עם ה"שתולה" והבוסית לשעבר ידברו על אינה בגוף שלישי, לתת לנו להתענות האם מלכה אכן "סוכנת כפולה ובוגדנית" או לא... ורק בסוף להרגיע אותנו שאינה היא שתולה תחת איומי סחיטה.
כמו כן, הפריע לי מאד שאינה יצאה מהבוץ בקלות ע"י "מודה ועוזב ירוחם". ציפיתי למשהו יותר אתגרי ולא כניעה מוחלטת. אחרי הכל לבעלה קוראים דימיטרי, לא פחות ולא יותר... ניכר שהסופרת נתנה את הדגש לטלטולי הנפש יותר מאשר המתח בעלילה וחבל.

סוף דבר - מומלץ מאד לקריאה. לי זה גרם לחפש ספר נוסף של הסופרת. חכו לביקורת הבאה...