הנושאים החמים
הנושאים החמים
מדי פעם אתה פוגש חורבות כאלה, שרידים מימים אחרים.
אני מתקדם בכיוון השביל המתפתל מוקף בצמחיה סבוכה. בגלל שבאתי מהכיוון ההפוך כל מה שאני רואה זה קיר אבנים מכוסה טחב. אני מנסה לפלס דרך שכנראה לא השתמשו בה מזמן, זרועה מהמורות.
הנה החזית. מבנה חשוך בלי חלונות, חסום בקרשים בחצי מהגובה שלו.
אני מרגיש כאילו יש מישהו בפנים.
העינים שלי מתרגלות לאפלולית ורואה שזו חיה גדולה יחסית.
פיל. פילון קטן ופצוע.
מי אמר שפילים לא בוכים? הוא במצוקה . אני יכול לשמוע את היבבות המיוסרות שלו.
אני מושך בקרש ופותח את הכלוב המאולתר.
הבנתי בפילים היא שוות ערך להתמצאותי בגאורטוגרפיה פחות או יותר ואני זקוק לשניהם כמו שאני זקוק לאנגינה.
חוץ ממני ומהפיל אין נפש חיה בכל האזור.
אני שומע נהמה של כלי רכב שמתקרב.
אחר כך חריקה.
ואז שיעול.
משאית עטופה בברזנט עוצרת בצד הדרך. אני מנפנף לנהג. הוא מתקרב.
"אני צריך שתיקח את זה" אני אומר לו בעברית שהוא לא מבין ומסמן לו בידיים שהוא מבין.
"לא. אדוני" הוא כנראה אומר בשפה שאני לא מבין ומסמן בידיים שמאשרות לי שכך בדיוק הוא אומר.
"תראה איזה דבר מסכן זה". אני עקשן.
הוא מושך בכתפיו ונפנה לכיוון המשאית. אהה. אז גם הוא עקשן. יש שיטות יעילות לעקשנים מהסוג הזה.
כמו למשל השטרות המקומיים שאני מוציא מהכיס ומכניס לכף ידו. שטרות זו שפה אוניברסלית. הוכחה?
"טוב. תקרא לו". הוא אומר בדרכו שלו.
יהודית
המשך אולי יבוא.
אני מתקדם בכיוון השביל המתפתל מוקף בצמחיה סבוכה. בגלל שבאתי מהכיוון ההפוך כל מה שאני רואה זה קיר אבנים מכוסה טחב. אני מנסה לפלס דרך שכנראה לא השתמשו בה מזמן, זרועה מהמורות.
הנה החזית. מבנה חשוך בלי חלונות, חסום בקרשים בחצי מהגובה שלו.
אני מרגיש כאילו יש מישהו בפנים.
העינים שלי מתרגלות לאפלולית ורואה שזו חיה גדולה יחסית.
פיל. פילון קטן ופצוע.
מי אמר שפילים לא בוכים? הוא במצוקה . אני יכול לשמוע את היבבות המיוסרות שלו.
אני מושך בקרש ופותח את הכלוב המאולתר.
הבנתי בפילים היא שוות ערך להתמצאותי בגאורטוגרפיה פחות או יותר ואני זקוק לשניהם כמו שאני זקוק לאנגינה.
חוץ ממני ומהפיל אין נפש חיה בכל האזור.
אני שומע נהמה של כלי רכב שמתקרב.
אחר כך חריקה.
ואז שיעול.
משאית עטופה בברזנט עוצרת בצד הדרך. אני מנפנף לנהג. הוא מתקרב.
"אני צריך שתיקח את זה" אני אומר לו בעברית שהוא לא מבין ומסמן לו בידיים שהוא מבין.
"לא. אדוני" הוא כנראה אומר בשפה שאני לא מבין ומסמן בידיים שמאשרות לי שכך בדיוק הוא אומר.
"תראה איזה דבר מסכן זה". אני עקשן.
הוא מושך בכתפיו ונפנה לכיוון המשאית. אהה. אז גם הוא עקשן. יש שיטות יעילות לעקשנים מהסוג הזה.
כמו למשל השטרות המקומיים שאני מוציא מהכיס ומכניס לכף ידו. שטרות זו שפה אוניברסלית. הוכחה?
"טוב. תקרא לו". הוא אומר בדרכו שלו.
יהודית
המשך אולי יבוא.
