ביאור או באור?

2u2 · 15/7/19

ליקוט וחידוש יבואו תמיד מלא וניקודם בחיריק, האם באור ופרוש שונים מאחר שניקודם בציירה?
מעניין כי המשנ"ב 'פסק' באור הלכה ואילו הגר"א 'הכריע' ביאור הגר"א...

yonatanr · 15/7/19

הגר"א לא 'הכריע' לקרוא לחיבורו על השו"ע 'ביאור הגר"א', הוא בוודאי לא קרא לזה כך. אולי מדפיסי השו"ע.
לכאורה הכתיב המקורי אמור להיות 'באור' ו'פרוש', כמו שנאמר בתורה 'הואיל משה באר' ולא 'ביאר', ורק כשכותבים בלי ניקוד מוסיפים י' כדי להבדיל בינה לבין באר מים, וממילא זה הפך גם ל'ביאור'. כך לענ"ד, בלי ידע דקדוקי מקיף.

2u2 · 15/7/19

נכתב ע"י yonatanr:
הגר"א לא 'הכריע' לקרוא לחיבורו על השו"ע 'ביאור הגר"א', הוא בוודאי לא קרא לזה כך. אולי מדפיסי השו"ע.

זה היה בשביל להוסיף פלפל לשאלה..
נחכה לשמוע את דעת המדקדקים..
ראיתי שנפתח גם פורום דיקדוק אז אולי אין כאן מקומו

מוישה · 15/7/19

בעברית שאינה מנוקדת כותבים כמובן ביאור ופירוש. ראו גם כאן (בסעיף 'יאוש').

- - - -
ופנינה נאה לכבוד בית המדרש החדש... בהקדמת פירוש המשנה המיוחס לרב נתן אב הישיבה מובא כי לעתים נכנס בתוך התלמוד קטע של פירוש, מרבנן סבוראי או אחרים, ונכתב לפניו 'פירוש' כדי להבדילו מן הגמרא. כיום זה לא מצוי כי המדפיסים השמיטו, אך יש עקבות לכך בכת"י ובדברי הראשונים.
בגמרא במנחות (נט ע"ב) נכתב 'ותיהוי פך ואמאי פסלה במחשבה דחוי הוא', וכתבו התוספות (ד"ה ותיהוי) שיש להשמיט את המלים 'פך ואמאי פסלה במחשבה', והם מנמקים זאת כך: "והכותב בספרים הפירוש טעה, כסבור הך קושיא דמקשי ותיהוי דחוי אפסול מחשבה קאי, ופי' בגליון הספר אמאי פסלה מחשבה, וכתב למעלה מפירושו 'פירוש' לסימן שזה פירוש, והמעתיק טעה וכתב הכל בספר ושניהם טעו...". לא ניכנס לדיון שם, אך תוספות בעצם רומזים לנו לתופעה זאת, ולדעתם מלים אלו הן מהוספת המפרש, והמילה 'פך' היא בכלל טעות, והיא בעצם אמורה להיות 'פירוש'. איך מ'פירוש' נעשה 'פך'?
השטמ"ק שם מציע שהיה כתוב פי' והיו"ד הייתה גדולה וכתב 'פך', אך זאת התפתחות ארוכת דרך, ולכן יש שהציע, בהתבסס על עוד מקורות קדומים שגרסו 'פר', שכותב הפירוש כתב את המילה 'פירוש' בכתיב חסר – 'פרוש', לעתים הוא קיצר וכתב: פר' (ולא פי' כמקובל בימינו). מפר' מובן יותר כיצד הגיעה המילה פך (עפ"י רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, עמ' 163).

ישיר · 15/7/19

נכתב ע"י 2u2:
ליקוט וחידוש יבואו תמיד מלא וניקודם בחיריק, האם באור ופרוש שונים מאחר שניקודם בציירה?
מעניין כי המשנ"ב 'פסק' באור הלכה ואילו הגר"א 'הכריע' ביאור הגר"א...

נכתב ע"י מוישה:
בעברית שאינה מנוקדת כותבים כמובן ביאור ופירוש

נדמה לי שלפי כללי האקדמיה - למי שמעניין אותו - אין דבר כזה תוספת י' (שאינה שורשית) לניקוד צֵרה, גם בכתיב חסר (בשונה מחיריק).
מה שנכון שזה לא כל כך נוח, והרבה פרות [פֵּרוֹת] הופכים לפרות [פָּרוֹת], והרבה פרושים [פֵּרוּשִׁים] הופכים לפרושים [פְּרוּשִׁים]...

מוישה · 16/7/19

נכתב ע"י ישיר:
נדמה לי שלפי כללי האקדמיה - למי שמעניין אותו - אין דבר כזה תוספת י' (שאינה שורשית) לניקוד צֵרה, גם בכתיב חסר (בשונה מחיריק).
מה שנכון שזה לא כל כך נוח, והרבה פרות [פֵּרוֹת] הופכים לפרות [פָּרוֹת], והרבה פרושים [פֵּרוּשִׁים] הופכים לפרושים [פְּרוּשִׁים]...

יש חריגים, ובשביל זה הנחתי לינק לאקדמיה (במילה 'כאן'). כמו ייאוש, ביאור, תיאור.
אגב, בעריכה תורנית אנחנו כיום נצמדים בהרבה דברים לכללי האקדמיה, אך במוסכמות המוכרות ובולטות לכל אדם תורני, אנחנו נעשה כמקובל, כמו למשל: כהנים, אמא, כל - בכתיב חסר. אשתדל להרחיב בזה בעז"ה.

yonatanr · 16/7/19

נכתב ע"י מוישה:
יש חריגים, ובשביל זה הנחתי לינק לאקדמיה (במילה 'כאן'). כמו ייאוש, ביאור, תיאור.
אגב, בעריכה תורנית אנחנו כיום נצמדים בהרבה דברים לכללי האקדמיה, אך במוסכמות המוכרות ובולטות לכל אדם תורני, אנחנו נעשה כמקובל, כמו למשל: כהנים, אמא, כל - בכתיב חסר. אשתדל להרחיב בזה בעז"ה.

כך למשל גם ב'אשה' או 'היתה' או 'יתכן'.

2u2 · 16/7/19

יישר כח לכל המשיבים.

השאלה היא בעקבות התמונה המצורפת, ולאחר ההורדה לביצוע גיליתי כי מי שעיצב את הכריכה כתב כך ולא שמתי את ליבי על זאת, בעוד שבעמוד הראשון של הספר כתוב ביאור כפי המקובל..

אולי בעוד 200 שנה יקום מישהו וינסה לפענח את הכריכה הבלויה ויעשה פילפול נפלא על הגירסא שהדפיסו דורות קדמונים...

משה מנחם · 16/7/19

נכתב ע"י yonatanr:
כך למשל גם ב'אשה' או 'היתה' או 'יתכן'.

וכן 'האומר לחבירו'

מוישה · 16/7/19

נכתב ע"י 2u2:
יישר כח לכל המשיבים.

צפה בקובץ המצורף 509755
השאלה היא בעקבות התמונה המצורפת, ולאחר ההורדה לביצוע גיליתי כי מי שעיצב את הכריכה כתב כך ולא שמתי את ליבי על זאת, בעוד שבעמוד הראשון של הספר כתוב ביאור כפי המקובל..

אולי בעוד 200 שנה יקום מישהו וינסה לפענח את הכריכה הבלויה ויעשה פילפול נפלא על הגירסא שהדפיסו דורות קדמונים...

איני רואה בזה כל חשש. כאשר יש מלים נוספות כמו 'קצר ובהיר' הקונוטציה ברורה, גם הפונט כאן הוא בסגנון עתיק ולא מודרני, ולכן זה עוד יותר מתאים. באשר לעוד מאתיים שנה, אל דאגה...

שיקול דעת · 16/7/19

נכתב ע"י מוישה:
יש חריגים, ובשביל זה הנחתי לינק לאקדמיה (במילה 'כאן'). כמו ייאוש, ביאור, תיאור.
אגב, בעריכה תורנית אנחנו כיום נצמדים בהרבה דברים לכללי האקדמיה, אך במוסכמות המוכרות ובולטות לכל אדם תורני, אנחנו נעשה כמקובל, כמו למשל: כהנים, אמא, כל - בכתיב חסר. אשתדל להרחיב בזה בעז"ה.

זה בדיוק מה שרציתי לומר. מה ענין ה'אדקמיה' ל'עריכה תורנית', למי מעניין מה האקדמיה אומרת, הם בין כך ובין כך שינו ממה שאמרו לפני עשור וישנו בעוד עשור.

ואסביר את דברי יותר:

בא נעשה ניתוח רגשי: שכל אחד יחשוב לעצמו מה באמת הסיבה שהוא רוצה לדעת בדיוק איך לכתוב, למאי נפק"מ לו אם כותבים לדוגמה 'ביאור' או 'באור'.

יכול להיות על זה שלש סיבות:
א. מציאותית - שרוצה שאנשים לא יתקלו במלה שלא נקרא כ"כ טוב (כי הרי הוא חושב שאולי יש טעות בכתיב).
ב. 'אידילוגיה' או כ'אמת פנימית (מצפונית)' - בן אדם שואף לכתוב 'נכון'.
ג. 'מקצועית' - הוא רוצה להיראות 'מקצועי' ואם יהיה מלה שלא נכתב לפי הכללים, הרי אינו מקצועי.

אז הניחא, בכתיבה 'סופרתית מקצועית' (או - במלה פחות מכובסת - 'עברית'), אז ה'אקדמיה' מחליטה מזה זה נקרא 'סופר מקצועי' ומה זה 'עברית', לכן צריכים לשאול את ה'אקדמיה' מה היא אומרת על זה.

אבל ל'עורך תורני' או - במלה פחות מכובסת - כתיבה ב'לשון הקודש', למי מענין מה ה'אקדמיה' אומרת על זה, האם היא יכולה לקבוע את כללי לשון הקודש, האם היא קובעת את החלטותיה מה ש'נכון' ומה ש'לא נכון' ע"פ מה שכתוב בספרי הקודש בעניני כללי הדקדוק, הרי היא ממציאה בכל עשור החלטות אחרות, בכפוף לרוב ההצבעות במליאת האקדמיה (ודאי שיש דברים שתואמים לכללי הדקדוק שבספרי הקודש, אבל הם לא כפופים לזה, ומחליטים לפי מה ש'נראה' להם ולפי מה שהם רוצים. עריכה: בדיוק מצאתי דוגמה טובה לזה באתר האקדמיה).

לכן לא נשאר לעורך תורני רק שתי הסיבות הראשונות:
או שפשוט רוצה שהספר יהיה קריא, ואז צריך לדעת מה 'נהוג' לכתוב, כך הקריאה יזרום בעיני הקורא.
או אם רוצה לדעת מה ש'נכון' לכתוב, אז צריך לברר ע"פ הידענים המדקדקים ששאפו את ידיעותיהם מהתנ"ך ומספרי המפרשים המדקדקים על התנ"ך (רש"י, רד"ק, אבן עזרא וכו' וכו'), או שאר ספרי דקדוק שמחבריהם כתבוהו ע"פ הכללים שקבלו או ע"פ מה שלמדו מתוך דברי תורה שבכתב ושבעל פה.
וגם לא אכפת לי שיחדשו בעצמם, אבל שזה יהיה בנוי ע"פ הקדמות וע"פ ראיות ממקראות ומדברי התנאים במשניות וכדו'.

אני יודע שיש גם 'עורכים תורניים' שמכוונים בספריהם ובעלוניהם לציבור 'הכללי' יותר, או לעתים יש ספר שמכיל חומר מדעי (כמו למשל אסטרונומיה וכדו') שמשום מה הבעל מחבר חושב שאם יהיה כתוב ב'עברית' זה יתפס בעיני הקהל יותר 'אמין' ו'מקצועי' (והבעל מחבר אינו קולט שבזה הוא בעצם מגביל מאד את תפוצות הספר, כי החו"לים לא יבינו את זה, ואפי' נרתעים באופן אינסטינקטי מספר כזה. ואכמ"ל), ולכן הכתיבה נכתבת בעברית צחה ומצוחצחת. אבל נדמה לי שרוב רובם של ספרי קודש ועלוני קודש אינם בקטגוריה זו. ולכן צריך ה'עורך תורני' להחליט האם הוא רוצה חוות דעת 'תורנית' או חוות 'מקצועית'.

2u2 · 16/7/19

נכתב ע"י מוישה:
איני רואה בזה כל חשש. כאשר יש מלים נוספות כמו 'קצר ובהיר' הקונוטציה ברורה, גם הפונט כאן הוא בסגנון עתיק ולא מודרני, ולכן זה עוד יותר מתאים.

תודה.
אם כן, בעמוד הראשון של הספר שמופיע בו נוסח דומה, היית כותב גם חסר כדי שתהיה התאמה?
הכריכה אכן נעשתה בסגנון עתיק, אבל העמוד ראשון נעשה בעיצוב רגיל.

מוישה · 16/7/19

נכתב ע"י 2u2:
תודה.
אם כן, בעמוד הראשון של הספר שמופיע בו נוסח דומה, היית כותב גם חסר כדי שתהיה התאמה?
הכריכה אכן נעשתה בסגנון עתיק, אבל העמוד ראשון נעשה בעיצוב רגיל.

מלכתחילה לא הייתי כותב חסר. התייחסתי בעיקר למקרה זה שמדובר בדבר שכבר נעשה, שאז אין כאן בעיה קריטית שמצריכה תיקון. אתה צודק לגבי האחידות, אך במקרה זה לא הייתי חושש.
אבל אם מדובר בתיקון קל לגרפיקאי, ואין עדיין גלופות, אז אולי באמת תנסה לבקש תיקון.

שיקול דעת · 16/7/19

נכתב ע"י 2u2:
יישר כח לכל המשיבים.

צפה בקובץ המצורף 509755
השאלה היא בעקבות התמונה המצורפת, ולאחר ההורדה לביצוע גיליתי כי מי שעיצב את הכריכה כתב כך ולא שמתי את ליבי על זאת, בעוד שבעמוד הראשון של הספר כתוב ביאור כפי המקובל..

אולי בעוד 200 שנה יקום מישהו וינסה לפענח את הכריכה הבלויה ויעשה פילפול נפלא על הגירסא שהדפיסו דורות קדמונים...

בעיני זה כן נראה לא טוב, זה נראה כאילו ה'ב' נמרח לתוך ה'י' והתמזג, משהו כזה..
אבל לא הייתי עושה מזה 'עסק', בדיל ויעבור...

2u2 · 16/7/19

נכתב ע"י מוישה:
אבל אם מדובר בתיקון קל לגרפיקאי, ואין עדיין גלופות, אז אולי באמת תנסה לבקש תיקון.

תפסתי את הטעות רק כאשר הכל אושר וירד לביצוע..
השאלה אם במהדורה הבאה לתקן בפנים לכתיב חסר. אין כדאיות לעשות גלופות חדשות.

נכתב ע"י שיקול דעת:
בעיני זה כן נראה לא טוב, זה נראה כאילו ה'ב' נמרח לתוך ה'י' והתמזג, משהו כזה..

במציאות הכריכה נראית נהדר.

מוישה · 16/7/19

נכתב ע"י 2u2:
תפסתי את הטעות רק כאשר הכל אושר וירד לביצוע..
השאלה אם במהדורה הבאה לתקן בפנים לכתיב חסר. אין כדאיות לעשות גלופות חדשות.

המילה ביאור כתובה רק בשער? מה כתוב בכותרות לאורך כל הספר?
בדרך כלל אומרים שערך האחידות עולה על כל השיקולים האחרים, אך במקרה הזה לא הייתי משנה בשער רק בגלל שבכריכה כתוב אחרת. יתכן שזה יסבך קצת את הקטלוג של הספר בספריות, אך תן להם לשבור את הראש לפי הכללים שלהם.