הנושאים החמים
הנושאים החמים
בהשראת הקטע החזק הזה של @hy חשבתי על כיוון אחר של העולם הוירטואלי. (ב"ה אין קשר ביני לבין 'הנאמר בכתבה', אבל זה מה שעלה לי כשחשבתי על זה שבעצם אין מושג מי ומה עומד מאחרי ניק אלמוני)
הצטרפתי לפרוג לפני שנים בודדות,
ומאז התחלתי פורח.
גם צברתי כבר רבבות של 'תודות'
(שנמחקו כשהאתר התפתח...)
ולא קבלתי אותם על תמונות או שירים
או סתם כך בדיחות נבובות.
בדיונים עמוקים ועתירי שירשורים
אהבו את עיצותי הטובות.
רעיון לא התפתח, שום נושא לא הוכרע,
בלי דעתי הנבונה והמוצלחת.
יש לי כאן גם ממש חבורה
עם הווי ושיחה קולחת.
אז שלום לכולם ונעים להכיר,
בעולם שכולו מדומה.
כי במקביל- אני כמו קיר,
או סתם כך, אחד לא נראה...
נולדתי מזמן, לפני תריסרַיִם,
במשפחה חמה ותומכת.
עם, לא עליכם , בעיה ברגליים,
קשה, מרגיזה ומסובכת.
וככה, במקום צעד ראשון,
למדתי להניע בידיים
את כסאי הכבד שתמיד אחרון,
בין כל הרצים על שנים.
החכמתי, התעצבתי , דעתי התעמקה,
וגדלתי לילדון מהמם.
כמה מילים מחלישות ומעט הצקה-
ובעת לחץ אני מגמגם.
לחץ זה גם חבר ממהר,
בלי די סבל או כח,
לשמוע אותי בקול מהרהר
או דעתי מנסה כך לשטוח..
ומאז, ולתמיד, אזוקה לה נפשי,
בכבלי לשוני הסוררת.
וחלומותי ומרצי וכחי ורחשי,
באסירי גלגלים ומסגרת.
ואולי קצת חבל שבעולם האמיתי
לא מקשיבים לדעתי המיושבת
בלי לבחון קודם את חזותי
ואם 'תמונת פרופילי' מיושנת...
אם רק נקלף מסיכות ומסכים
נגלה רגש, מח ולב.
ובמילים בודדות והרבה חיוכים,
ניצור עולם מחבק ואוהב.
הצטרפתי לפרוג לפני שנים בודדות,
ומאז התחלתי פורח.
גם צברתי כבר רבבות של 'תודות'
(שנמחקו כשהאתר התפתח...)
ולא קבלתי אותם על תמונות או שירים
או סתם כך בדיחות נבובות.
בדיונים עמוקים ועתירי שירשורים
אהבו את עיצותי הטובות.
רעיון לא התפתח, שום נושא לא הוכרע,
בלי דעתי הנבונה והמוצלחת.
יש לי כאן גם ממש חבורה
עם הווי ושיחה קולחת.
אז שלום לכולם ונעים להכיר,
בעולם שכולו מדומה.
כי במקביל- אני כמו קיר,
או סתם כך, אחד לא נראה...
נולדתי מזמן, לפני תריסרַיִם,
במשפחה חמה ותומכת.
עם, לא עליכם , בעיה ברגליים,
קשה, מרגיזה ומסובכת.
וככה, במקום צעד ראשון,
למדתי להניע בידיים
את כסאי הכבד שתמיד אחרון,
בין כל הרצים על שנים.
החכמתי, התעצבתי , דעתי התעמקה,
וגדלתי לילדון מהמם.
כמה מילים מחלישות ומעט הצקה-
ובעת לחץ אני מגמגם.
לחץ זה גם חבר ממהר,
בלי די סבל או כח,
לשמוע אותי בקול מהרהר
או דעתי מנסה כך לשטוח..
ומאז, ולתמיד, אזוקה לה נפשי,
בכבלי לשוני הסוררת.
וחלומותי ומרצי וכחי ורחשי,
באסירי גלגלים ומסגרת.
ואולי קצת חבל שבעולם האמיתי
לא מקשיבים לדעתי המיושבת
בלי לבחון קודם את חזותי
ואם 'תמונת פרופילי' מיושנת...
אם רק נקלף מסיכות ומסכים
נגלה רגש, מח ולב.
ובמילים בודדות והרבה חיוכים,
ניצור עולם מחבק ואוהב.
