בד"ה חנה רוזנברגר ע"ה

דיסק שרוט

משתמש מקצוען
נכתב ע"י Niños;n5052229:
לא נכון!
כשיש בפנים עמוק ביטחון אמיתי, אז בכל יש ס"ד ולא משנה מה יגידו ומה יחשבו

התכוונתי לנקודת מבט שלהם
ואני עומד וחוזר על כל מילה
יתכן שתקפצו אבל אני חש שבאיזה מקום הם (ולא רק הם אלא כל נותני שירות) מנצלים את הנאיביות של החרדים ובתוך תוכם לא מכבדים את זה אלא לועגים ומרגישים שעם החרדים לא משנה מה שתעשה הם ידונו לכף זכות ויקבלו גזירת שמים ומרגישים פחות מוגבלים
 

חנון

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י דיסק שרוט;n5052553:
התכוונתי לנקודת מבט שלהם
ואני עומד וחוזר על כל מילה
יתכן שתקפצו אבל אני חש שבאיזה מקום הם (ולא רק הם אלא כל נותני שירות) מנצלים את הנאיביות של החרדים ובתוך תוכם לא מכבדים את זה אלא לועגים ומרגישים שעם החרדים לא משנה מה שתעשה הם ידונו לכף זכות ויקבלו גזירת שמים ומרגישים פחות מוגבלים

ההיפך!
החרדים לא מקבלים את דברי הרופאים כתורה מסיני!
קודם מתייעצים עם רב / אדמו"ר / דמות תורנית וכן עם עסקנים, איפה כדאי לקבל את הטיפול הטוב ביותר
לא פעם ניתן לראות אנשים שנראים חילוניים שאומרים "אנחנו מחכים לתשובה מהעסקן X איך ומה לטפל" או שמסתכלים בהערכה על החרדים שיש להם את השלוות הנפש והאמונה, קדושת החיים ועוד
אם כל נשות ישראל היו מקשיבות לדברי הרופאים - חצי מילדי ישראל לא היו כאן! - פרופסור בכיר ענה לי על זה "בהרבה מקרים את צודקת"
אני מכירה מישהי שהרופאה צעקה עליה "תסגרי את הבסטה!" היא לא התעצלה והתלוננה על ההממונים עליה - הרופאה קיבלה הערה בתיק שלא תוכל לקבל קידום
בלידה האחרונה היא כבר אמרה לה בפה מלא "מזל טוב מזל טוב" - בבחינת מלאך רע בעל כורחו יענה אמן...
תמיד כשילדיה מעוללים משהו אני אומרת לה שתצלם ותשלח לרופאה, היא אומרת שלא מגיע לה...
יש אלפי סיפורים שרופאים התריעו על נשים שהם לא יוכלו / אסור להם להביא ילדים - כדי לכסות את עצמם מתביעות, וב"ה נפקדו בברכת רב / אדמו"ר ובזכות התפילות
כמה פגים יש ששרדו למרות כל התחזיות הקודרות במהלך ההריון ואחרי הלידה?
הם הולכים עפ"י דרך הטבע ולפי כללי הספר, איך אמרה לי מכרה? "הקב"ה לא מסתכל בספרים שלהם"...
 

יחשבאף

משתמש מקצוען
אני לא ממש קראתי מההתחלה עד הסוף את כל השרשור לעומק, אבל המסקנה שאליה אני הגעתי היא:
כמו שמתפללים לפני הלידה על הלידה ועל הגידול, צריך גם להתפלל שיהיה לך צוות נעים וסימפטי בלידה עצמה.
ילדתי חמישה ילדים במעייני הישועה וחוץ ממיילדת קצת קלאפטע בלידה הראשונה הייתי מרוצה עד הגג מהכל!!!
ואילו קרובת משפחתי נתקלה שם ביחס מחפיר של מייילדת מסויימת שהיה פשוט נוראי.
אחותי ילדה שם לפני כחודשיים ונהנתה מכל רגע, הצוות היה כולו מסור אליה ורק רצו לגרום לה חווית לידה חיובית ולמנוע ממנה ניתוח עד כמה שניתן.
אחות אחת נוספת שלי תמיד יולדת בשערי צדק ובפעם השלישית מאוד התאכזבה ואילו בכל הפעמים הבאות נהנתה מאוד.
הכל משמים ואנחנו עושים רק השתדלות.
אני נתקלתי לא מזמן בסיפור מאוד לא נעיפ התרחש בלניאדו שהתינוק היה במצוקה וכולם התעלמו מהסימנים ורק בנס גדול הוא יצא בשלום מהלידה הזו וזכה לשהות בפגיה מספר ימים עקב המצוקה למרות שהיה תינוק של שבוע 41, ואילו היו מנתחים היו חוסכים את כל המתח ועגמת הנפש, ומצד שני אני שומעת פה כאלה שמאוד נהנו מלניאדו.
ז"א: בכל בית חולים יש רופאים כאלה ואחרים, וצריך סיעתא דשמיא גם בזה.
ברור שכשיש רשלנות או יחס לא נעים צריך להתלונן ולו בשיל למנוע את המקרים הבאים, אבל להאשים ולפסול באופן גורף בית חולים מסויים זהו פשע ובמיוחד בפורום ציבורי כזה.
הרבה תפילות לסיעתא דשמיא לכולם ולידות קלות, מהירות ובטוחות לכל נשות ישראל.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י חנון;n5052826:
אם כל נשות ישראל היו מקשיבות לדברי הרופאים - חצי מילדי ישראל לא היו כאן! - פרופסור בכיר ענה לי על זה "בהרבה מקרים את צודקת"
אני מכירה מישהי שהרופאה צעקה עליה "תסגרי את הבסטה!" היא לא התעצלה והתלוננה על ההממונים עליה - הרופאה קיבלה הערה בתיק שלא תוכל לקבל קידום
בלידה האחרונה היא כבר אמרה לה בפה מלא "מזל טוב מזל טוב" - בבחינת מלאך רע בעל כורחו יענה אמן...
תמיד כשילדיה מעוללים משהו אני אומרת לה שתצלם ותשלח לרופאה, היא אומרת שלא מגיע לה...
יש אלפי סיפורים שרופאים התריעו על נשים שהם לא יוכלו / אסור להם להביא ילדים - כדי לכסות את עצמם מתביעות, וב"ה נפקדו בברכת רב / אדמו"ר ובזכות התפילות
כמה פגים יש ששרדו למרות כל התחזיות הקודרות במהלך ההריון ואחרי הלידה?
הם הולכים עפ"י דרך הטבע ולפי כללי הספר, איך אמרה לי מכרה? "הקב"ה לא מסתכל בספרים שלהם"...

הכל נכון, ורופאים אוהבים להפחיד כדי לכסות את עצמם. מוכר.
ועדיין, כדי לאזן לצד השני, חשוב לומר: לפעמים הזלזול בדברי הרופאים, מביא לסכנת נפשות.
שמעתי על יותר מאשה אחת, שמרוב רצון להביא ילדים נוספים לעולם, סיכנה את עצמה שוב ושוב.

קרעים ברחם הם רק דוגמה קטנה - וקטלנית - למה שעלול לקרות למתעלמות מהאזהרות.

אז אולי זה לא יקרה לכולן - אלא רק לאחוז נמוך מתוכן. עדיין, תראו איך כעסו כאן באשכול על רשלנות של רופאים שעלולה בסיכון אפסי להביא למוות.
וכשהנשים, הן אלו שמתרשלות ומסכנות את עצמן?
האם הן ראויות לכבוד ולהלל, במקרה שההימור הצליח והן והתינוק יצאו בריאים ושלמים?


 

חנון

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י רותי קפלר;n5052862:
הכל נכון, ורופאים אוהבים להפחיד כדי לכסות את עצמם. מוכר.
ועדיין, כדי לאזן לצד השני, חשוב לומר: לפעמים הזלזול בדברי הרופאים, מביא לסכנת נפשות.
שמעתי על יותר מאשה אחת, שמרוב רצון להביא ילדים נוספים לעולם, סיכנה את עצמה שוב ושוב.

קרעים ברחם הם רק דוגמה קטנה - וקטלנית - למה שעלול לקרות למתעלמות מהאזהרות.

אז אולי זה לא יקרה לכולן - אלא רק לאחוז נמוך מתוכן. עדיין, תראו איך כעסו כאן באשכול על רשלנות של רופאים שעלולה בסיכון אפסי להביא למוות.
וכשהנשים, הן אלו שמתרשלות ומסכנות את עצמן?
האם הן ראויות לכבוד ולהלל, במקרה שההימור הצליח והן והתינוק יצאו בריאים ושלמים?

ואם יש ברכה/המלצה מרב/אדמו"ר שלא להקשיב לדבריהם וכן להביא ילדים נוספים וה' יעזור ואכן הם ב"ה נפקדו - צדיק גוזר והקב"ה מקיים
מה תגידי על זה?
 

במבה נוגט

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י רותי קפלר;n5052862:
הכל נכון, ורופאים אוהבים להפחיד כדי לכסות את עצמם. מוכר.
ועדיין, כדי לאזן לצד השני, חשוב לומר: לפעמים הזלזול בדברי הרופאים, מביא לסכנת נפשות.
שמעתי על יותר מאשה אחת, שמרוב רצון להביא ילדים נוספים לעולם, סיכנה את עצמה שוב ושוב.

קרעים ברחם הם רק דוגמה קטנה - וקטלנית - למה שעלול לקרות למתעלמות מהאזהרות.

אז אולי זה לא יקרה לכולן - אלא רק לאחוז נמוך מתוכן. עדיין, תראו איך כעסו כאן באשכול על רשלנות של רופאים שעלולה בסיכון אפסי להביא למוות.
וכשהנשים, הן אלו שמתרשלות ומסכנות את עצמן?
האם הן ראויות לכבוד ולהלל, במקרה שההימור הצליח והן והתינוק יצאו בריאים ושלמים?

כמה שאת צודקת
זה לא רק עצם הלידות הנוספות אלא גם האופן שלהן
יש המון נשים שמרגישות מאוד גיבורות שלמרות שנאמר להן ללדת בניתוח הן הצליחו ללכת למישהו שהסכים ליילד אותן רגיל ומספרות את זה בגאווה מרובה, בלי להיות מודעות למה שעלול היה לקרות.
מכירה נשים שאבדו כך את האפשרות ללדת יותר בכלל!!!
 

ה. בקר

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
יוצרי ai
נכתב ע"י רותי קפלר;n5052862:
הכל נכון, ורופאים אוהבים להפחיד כדי לכסות את עצמם. מוכר.
ועדיין, כדי לאזן לצד השני, חשוב לומר: לפעמים הזלזול בדברי הרופאים, מביא לסכנת נפשות.
שמעתי על יותר מאשה אחת, שמרוב רצון להביא ילדים נוספים לעולם, סיכנה את עצמה שוב ושוב.

קרעים ברחם הם רק דוגמה קטנה - וקטלנית - למה שעלול לקרות למתעלמות מהאזהרות.

אז אולי זה לא יקרה לכולן - אלא רק לאחוז נמוך מתוכן. עדיין, תראו איך כעסו כאן באשכול על רשלנות של רופאים שעלולה בסיכון אפסי להביא למוות.
וכשהנשים, הן אלו שמתרשלות ומסכנות את עצמן?
האם הן ראויות לכבוד ולהלל, במקרה שההימור הצליח והן והתינוק יצאו בריאים ושלמים?

ואז כשיקרה אסון יבואו כל החכמולוגים, מביני הדברים, אלו שתמיד יודעים ה-כ-ל ויגידו "רשלנות" של בית חולים. הרופא לא עשה מה שצריך. לא התייחס לכאבים בלה בלה בלה....
וזה קורה הרבה. הרבה יותר ממה שצריך להיות.
מי שלוקח אחריות על עצמו בניגוד לרופאים [לא מדברת אם קיבלו עיצה מעסקן/ברכה מרב, לא יודעת מה], ויש הרבה כאלו, מתרשל עם עצמו וכל מילה של כעס או טינה אחרי אסון צריכה להיות מופנית אליו בלבד.

הכרתי אישה שהיתה צריכה לשמור על עצמה אחרי ניתוח קיסרי שלא תהרה שוב מיד.
היא החליטה ששטויות.
הרתה ובאיזה שהוא שלב התמוטטה עם דימום פנימי היסטרי מקרעים ברחם באזור חתך הקיסרי. הגיעה לבית חולים עם המוגלובין 4. ניצלה ברגע האחרון אחרי שכרתו לה את הרחם.
אחר כך כעסה שכרתו לה את הרחם...אי היתה מתה אלילולא כרתו...זה לא משנה...
נו, באמת.
רשלנות שלה ולא של אף אחד אחר.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י חנון;n5052982:
ואם יש ברכה/המלצה מרב/אדמו"ר שלא להקשיב לדבריהם וכן להביא ילדים נוספים וה' יעזור ואכן הם ב"ה נפקדו - צדיק גוזר והקב"ה מקיים
מה תגידי על זה?

אגיד, שהשאלה היא האם הרב או האדמור קיבלו את כל הנתונים הרפואיים, כולל הכל.
סקרו את העבר המיילדותי, שמעו הסבר מאיש מקצוע על מהות הסיכון, ואז פסקו כפי שפסקו.
(אם האדמו"ר אינו פוסק הלכה בעל היתר הוראה, הוא אינו יכול להכריע על פי ד"ת בנושאים שנוגעים להלכות).

במידה ורב בעל היתר הוראה, המומחה לדיני נפשות, קיבל את מלוא המידע (בהדגשה על מלוא!!! לא רק שבאו ואמרו לו 'הרופא האנטישמי לא רוצה שיהיו לנו עוד ילדים'), ופסק להיתר, אז יש מקום להיתלות בו.

מהיכרות עם פסקי רבנים בני זמננו, רובם מחמירים מאד בפיקוח נפש. מאד.
ורב אחראי, שמקבל מידע רפואי מלא, לא יפסוק לאשה בניגוד להמלצות רפואיות ברורות.




 

מרשימה

משתמש סופר מקצוען
צריך לזכור שההחלטה כמה ילדים להביא לעולם אינה בידינו,
לשני הכיוונים.
 

מרגלית100

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אני קראתי את הכל מהתחלה ולא בדיוק יודעת איך להגיב..... אני לא מבינה בדיוק מה המטרה של כל האשכול הזה, אם לזרוע פחד בקרב כל עמ"י שנמצאות עכשיו לפני או במהלך טיפול רפואי / לידה וכד', אם כן, אז יש לציין שההצלחה היא מעל ומעבר למשוער, פחד כזה עוד לא היה לי לפני שום לידה, וב"ה אני במספר לא מבוטל של לידות,
אני מחפשת ומנסה להגיע למסקנה אחרת והיא שלפני הכל ואחרי הכל מילת הפתיחה היא 'סיעתא דשמיא' - זה לא משנה לאן שתגיעי ובאיזה מצב, כשיש לך סיעתא דשמיא, הכל הולך על מי מנוחות ובדיוק מצליח, מצד שני אני חושבת עמוק יותר ושואלת את עצמי, האם כשלא הכל הולך טוב זה נקרא העדר סיעתא דשמיא??? הרי הקב"ה הוא אבינו ודואג לנו ורוצה רק את טובתינו, אז הרי לא ייתכן שעושה למישהו משהו שלא טוב??? אז אולי אנחנו אכל לא רואים את התמונה הכוללת?? ולא מבינים בכהוא זה בדרך שמתנהל העולם??

ולפן המעשי, אני מאותו יום שנודע לי שאני צריכה בעוד כמה חודשים להגיע לטובת הרופאים והמיילדות, אני מתפללת ומבקשת מה' שברגע הנכון אגיע למקום הנכון, שיתפנה לי מיטה בזמן הנכון ושהכל יעבור בשלום, וזה לפי דעתי הדבר היחיד שיש בידינו לעשות!!
לא אסרטיביות ולא נשק ועוד כל מיני דברים שהזכירו כאן.
ברור שאם יש רשלנות צריך לטפל במי שאחראי לכך וכו' אבל לזכור ששום דבר לא בידיים שלנו.

אני מקווה שאני לא מעלה את חמתו וכאבו של אף אחד/ת בדברי, אני פשוט מנסה קצת לחזק את עצמי...
 

חנון

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י רותי קפלר;n5053007:
אגיד, שהשאלה היא האם הרב או האדמור קיבלו את כל הנתונים הרפואיים, כולל הכל.
סקרו את העבר המיילדותי, שמעו הסבר מאיש מקצוע על מהות הסיכון, ואז פסקו כפי שפסקו.
(אם האדמו"ר אינו פוסק הלכה בעל היתר הוראה, הוא אינו יכול להכריע על פי ד"ת בנושאים שנוגעים להלכות).

במידה ורב בעל היתר הוראה, המומחה לדיני נפשות, קיבל את מלוא המידע (בהדגשה על מלוא!!! לא רק שבאו ואמרו לו 'הרופא האנטישמי לא רוצה שיהיו לנו עוד ילדים'), ופסק להיתר, אז יש מקום להיתלות בו.

מהיכרות עם פסקי רבנים בני זמננו, רובם מחמירים מאד בפיקוח נפש. מאד.
ורב אחראי, שמקבל מידע רפואי מלא, לא יפסוק לאשה בניגוד להמלצות רפואיות ברורות.

אחרי קיסרי ועוד חייבים לחכות ולא להתחכם!
אני מדברת על מקרים של עקרות או עקרות משנית שהרופאים היו פסימיים שאין סיכויים וקיבלו ברכת רב, או שהרב הורה אחרי ההפסקה שלא להקשיב לרופאים וכן להביא ילדים נוספים וה' יעזור
צריך את האמונת חכמים שאם הרב אמר כך זה בעז"ה יהיה, ולא לחשוב "אולי הרב לא יודע את כל הפרטים"
ככל שהוא גדול בתורה כך חכמתו - חכם עדיף מנביא
על סיפורים כאלה מתבססים כל סיפורי הצדיקים של כל הדורות
לעולם אל תגידו לאשה "תשמחי במה שיש לך!" אתם לא יכולים לדעת באיזה נקודה רגישה נגעתם!!!
 

ה. בקר

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
יוצרי ai
נכתב ע"י רותי קפלר;n5053007:
אגיד, שהשאלה היא האם הרב או האדמור קיבלו את כל הנתונים הרפואיים, כולל הכל.
סקרו את העבר המיילדותי, שמעו הסבר מאיש מקצוע על מהות הסיכון, ואז פסקו כפי שפסקו.
(אם האדמו"ר אינו פוסק הלכה בעל היתר הוראה, הוא אינו יכול להכריע על פי ד"ת בנושאים שנוגעים להלכות).

במידה ורב בעל היתר הוראה, המומחה לדיני נפשות, קיבל את מלוא המידע (בהדגשה על מלוא!!! לא רק שבאו ואמרו לו 'הרופא האנטישמי לא רוצה שיהיו לנו עוד ילדים'), ופסק להיתר, אז יש מקום להיתלות בו.

מהיכרות עם פסקי רבנים בני זמננו, רובם מחמירים מאד בפיקוח נפש. מאד.
ורב אחראי, שמקבל מידע רפואי מלא, לא יפסוק לאשה בניגוד להמלצות רפואיות ברורות.

כל מילה.
אנשים נוטים לשאול בצורה שנוח להם, כלומר להשמיט נתונים לפי מה שהם "רוצים" לשמוע.
אני חושבת שיש מקום שהרופא או מישהו שמבין באמת יהיה נוכח כשהשאלה נשאלת.
הרבה פעמים שמעתי על אנשים ששאלו כל מיני דברים וקיבלו תשובה כזו או אחרת ופעלו לפיה ואח"כ קרה משהו והרב אמר להם "אבל שמטתם בשאלתכם את נתון X..."

לשאול, יש מקום. תמיד. זו האמונה שלנו. אבל לשאול באמת עם מלוא הפרטים עד לדיוקים הקטנים ביותר. יש הבדל אפילו בין לומר חצי שנה לבערך חצי שנה...לפעמים זה הבדל משמעותי מאוד. למרות שנראה זניח לחלוטין.
 

לאה גרין

משתמש רשום

אתם צוקדות שאסור בשום אופן להתחכם וצריך בגדול לשמוע למה שהרופאים אומרים, אבל עם ראש בריא, ושיקול דעת, הם לא מלאכים הרופאים- לא לכיוון של רשלנות ולא לכיוון של יודעי כל. ומותר לנו להפעיל שיקול דעת ולהחליט ללכת לחוות דעת שניה ושלישית אם מה שהם אומרים לנו לא נשמע לנו.



ראיתי כתוב בספר בית אימי שהרופאים אמרו לאמא של החזון אי"ש שלא תלד עוד, והיא כן ילדה.. 15 ילדים. ובערוב ימיה היא אמרה לביתה, טוב שלא שמעתי בקולם כי אז היה חסר בדור את החזון איש. (וגם לא היה לא את ר' חיים קנייבסקי, ר' ניסים קרליץ, ר' חיים גריינימן וכו...)
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י חנון;n5053102:
אחרי קיסרי ועוד חייבים לחכות ולא להתחכם!
אני מדברת על מקרים של עקרות או עקרות משנית שהרופאים היו פסימיים שאין סיכויים וקיבלו ברכת רב, או שהרב הורה אחרי ההפסקה שלא להקשיב לרופאים וכן להביא ילדים נוספים וה' יעזור
צריך את האמונת חכמים שאם הרב אמר כך זה בעז"ה יהיה, ולא לחשוב "אולי הרב לא יודע את כל הפרטים"
ככל שהוא גדול בתורה כך חכמתו - חכם עדיף מנביא
על סיפורים כאלה מתבססים כל סיפורי הצדיקים של כל הדורות
לעולם אל תגידו לאשה "תשמחי במה שיש לך!" אתם לא יכולים לדעת באיזה נקודה רגישה נגעתם!!!

1. מה עניין עקרויות לכאן? מי דיבר על עקרות שהרב בירך אותן?
דובר על נשים שמבחינה רפואית, יש להן סיכון בהבאת ילדים נוספים לעולם, והרופאים מזהירים שעליהן להפסיק.

2. לעניין אמונת חכמים: לא. לא ולא.
צריך לוודא שהרב קיבל את מלוא הפרטים הרלוונטיים. אם לא, אין ערך לשאלה.
לא יודעת על מה מתבססים סיפורי הצדיקים. יודעת בוודאות שאדמור, צדיק ככל שיהיה, ללא היתר הוראה - אינו יכול לפסוק בהלכות שצריך בשבילן היתר הוראה. זאת התורה לא תהא מוחלפת. וגם רב מוסמך, יכול להיות חכם מאד, ועדיין - אם הזוג מסתיר ממנו פרטים (לדוגמה: על סיכון לקרע ברחם), יש סיכון שהתשובה לא תהיה מתאימה.
ניסים יכולים לקרות תמיד. אבל יכולים גם לא לקרות.
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
נכתב ע"י רותי קפלר;n5053144:
1. מה עניין עקרויות לכאן? מי דיבר על עקרות שהרב בירך אותן?
דובר על נשים שמבחינה רפואית, יש להן סיכון בהבאת ילדים נוספים לעולם, והרופאים מזהירים שעליהן להפסיק.

2. לעניין אמונת חכמים: לא. לא ולא.
צריך לוודא שהרב קיבל את מלוא הפרטים הרלוונטיים. אם לא, אין ערך לשאלה.
לא יודעת על מה מתבססים סיפורי הצדיקים. יודעת בוודאות שאדמור, צדיק ככל שיהיה, ללא היתר הוראה - אינו יכול לפסוק בהלכות שצריך בשבילן היתר הוראה. זאת התורה לא תהא מוחלפת. וגם רב מוסמך, יכול להיות חכם מאד, ועדיין - אם הזוג מסתיר ממנו פרטים (לדוגמה: על סיכון לקרע ברחם), יש סיכון שהתשובה לא תהיה מתאימה.
ניסים יכולים לקרות תמיד. אבל יכולים גם לא לקרות.

תזהרי.
תכף יתחילו הזמירות על "הזלזול של גורמים משולי המחנה בדעת תורה, ובחשיבות הבאת ילדים לעולם".
 

חוי ג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עם כל הכבוד, אבל כשאני שואלת אדמו"ר שאלה (וכמובן מביאה את כל הנתונים הרפואיים) אני לוקחת בחשבון שהוא יודע יותר טוב ממני במה הוא יכול לפסוק ולמה אין לו היתר הוראה. ואז הוא בד"כ ישלח לרופא/ רב/ לפי הצורך.
 

בא יבוא

משתמש מקצוען
נקודה צדדית:

לא זאת היתה מטרת האשכול, ובכל אופן העלתי בהודעותי המון המון כאב, ובינהם את כאב האשמה שאני נושאת על גבי, מהסוג שהועלה כאן ודובר עליו רבות באשכול זה. אני לא רוצה לחזור על מה שכתבתי כי אפשר לחזור ולקרוא שם, רק שתוך כדי התובנות שלי נשפך לשדי וצערי ויגוני. אני מאמינה שצורת הכתיבה שלי, והאמונה שבה אני שומרת ומחזקת את עצמי ומשתדלת לחיות איתה ביום ובליל, היא זאת שהביאה לכך שאף אחת לא "ישבה" לצידי כשותפה לכאב ולצער. (היו תודות). אני לא מאשימה חלילה, כנראה סגנון הדברים שלי מביא את זה. אשמח שתחכימו אותי.
 

לבן

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י רותי קפלר;n5053144:
זאת התורה לא תהא מוחלפת. וגם רב מוסמך, יכול להיות חכם מאד, ועדיין - אם הזוג מסתיר ממנו פרטים (לדוגמה: על סיכון לקרע ברחם), יש סיכון שהתשובה לא תהיה מתאימה.
ניסים יכולים לקרות תמיד. אבל יכולים גם לא לקרות.

או אם הזוג לא יודע את הפרטים הללו ולא טורח לברר אותם רק בא לרב ומתלונן ש"איזה רופאה עצבנית צעקה על אשתו שיש לה יותר מדי הרבה ילדים". או משהו בסגנון.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י efrat1;n5053162:
תזהרי.
תכף יתחילו הזמירות על "הזלזול של גורמים משולי המחנה בדעת תורה, ובחשיבות הבאת ילדים לעולם".

הפעם יש אילנות גבוהים מאד להיתלות בהם...
הרבי מגור, למשל, שולח אנשים עם שאלות כאלו לרבנים פוסקי הלכה. מתוך הסבר שהוא אינו פוסק.
ויש עוד.






 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קד

א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי יי אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ:ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן:ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם:ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ:י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל:יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ:יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יי אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ:יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן:כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ:כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת:כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב:כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:לא יְהִי כְבוֹד יי לְעוֹלָם יִשְׂמַח יי בְּמַעֲשָׂיו:לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:לג אָשִׁירָה לַיי בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה:לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי הַלְלוּיָהּ:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה