ב"ה
בּוֹדֵד הָיָה הַנָּבִיא.
מַבִּיט בָּאֲנָשִׁים הַנִּצָּבִים לְפָנָיו.
רְבָדִים רְבָדִים.
וְהוּא אֵינֶנּוּ מִתְרַצֶּה לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבָּעַת פְּנֵיהֶם הַמְּחַיֶּכֶת.
וְהוּא אֵינוֹ מִתְרַשֵּׁם מִכּוֹבָעָם הַגָּבוֹהַּ וּמִדִּבּוּרָם הַמְּלַטֵּף.
אֵינוֹ נִפְעָם מִתַּפְקִידָם הֶחָרוּט בְּכָל בָּתֵּי הָעִיר.
כִּבְנֵי מָרוֹן
הָיוּ עוֹבְרִים לְפָנָיו.
וְהָיָה חוֹקְרָם וּמוֹנָם וְסוֹפְרָם
רוֹבֵד אַחַר רוֹבֵד.
תָּר בְּעֵינָיו אַחַר בְּאֵרוֹת מַיִם
אַחַר נְבִיעַת מֵי תְּהוֹם.
מְחַפֵּשׂ אֶת לַחְלוּחִית נִשְׁמָתָם;
אוּלַי תְּרַוֶּה אֶת הָאֲדָמָה הַצְּחִיחָה,
אוּלַי יִהְיֶה כָּאן גַּן רָוֶה?
בּוֹדֵד נִצָּב הַנָּבִיא וְאִישׁ אֵינוֹ מֵבִין אֶת שְׂפָתוֹ הַחוֹפֶרֶת.
הָעוֹדֶרֶת. בְּעִמְקֵי הַנְּשָׁמָה.
אִישׁ אֵינוֹ מֵבִין עַל מָה הוּא שָּׂחַ.
"רוֹאֶה שְׁחֹרוֹת" "חוֹפֵר שִׁיחִין" מְטִיחִים בּוֹ.
מַדּוּעַ לֹא תֵּלֵךְ עִמָּנוּ
מֵעַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים?
מַדּוּעַ לֵילֵךְ מַטָּה מַטָּה?
אֶל בְּאֵרוֹת הַמַּיִם וְהַתְּהוֹמוֹת.
רַק הַיְּלָדִים וְהַתְּמִימִים הַמַּהֲלָכִים בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים מָשָׁל חֶרֶס הָיוּ
נִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹתָיו מֵעֵת לְעֵת,
וּבִשְׂפָתָם הַפְּשׁוּטָה וּבְתֹם לְבָבָם,
קֹרִאים הָיוּ עִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר פְּסוּקִים שֶׁל אֱמוּנָה.
וְהָיוּ מְבִיאִים אז מְעַט מָזוֹר לִבְדִידוּתוֹ.
בּוֹדֵד הָיָה הַנָּבִיא.
מַבִּיט בָּאֲנָשִׁים הַנִּצָּבִים לְפָנָיו.
רְבָדִים רְבָדִים.
וְהוּא אֵינֶנּוּ מִתְרַצֶּה לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבָּעַת פְּנֵיהֶם הַמְּחַיֶּכֶת.
וְהוּא אֵינוֹ מִתְרַשֵּׁם מִכּוֹבָעָם הַגָּבוֹהַּ וּמִדִּבּוּרָם הַמְּלַטֵּף.
אֵינוֹ נִפְעָם מִתַּפְקִידָם הֶחָרוּט בְּכָל בָּתֵּי הָעִיר.
כִּבְנֵי מָרוֹן
הָיוּ עוֹבְרִים לְפָנָיו.
וְהָיָה חוֹקְרָם וּמוֹנָם וְסוֹפְרָם
רוֹבֵד אַחַר רוֹבֵד.
תָּר בְּעֵינָיו אַחַר בְּאֵרוֹת מַיִם
אַחַר נְבִיעַת מֵי תְּהוֹם.
מְחַפֵּשׂ אֶת לַחְלוּחִית נִשְׁמָתָם;
אוּלַי תְּרַוֶּה אֶת הָאֲדָמָה הַצְּחִיחָה,
אוּלַי יִהְיֶה כָּאן גַּן רָוֶה?
בּוֹדֵד נִצָּב הַנָּבִיא וְאִישׁ אֵינוֹ מֵבִין אֶת שְׂפָתוֹ הַחוֹפֶרֶת.
הָעוֹדֶרֶת. בְּעִמְקֵי הַנְּשָׁמָה.
אִישׁ אֵינוֹ מֵבִין עַל מָה הוּא שָּׂחַ.
"רוֹאֶה שְׁחֹרוֹת" "חוֹפֵר שִׁיחִין" מְטִיחִים בּוֹ.
מַדּוּעַ לֹא תֵּלֵךְ עִמָּנוּ
מֵעַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים?
מַדּוּעַ לֵילֵךְ מַטָּה מַטָּה?
אֶל בְּאֵרוֹת הַמַּיִם וְהַתְּהוֹמוֹת.
רַק הַיְּלָדִים וְהַתְּמִימִים הַמַּהֲלָכִים בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים מָשָׁל חֶרֶס הָיוּ
נִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹתָיו מֵעֵת לְעֵת,
וּבִשְׂפָתָם הַפְּשׁוּטָה וּבְתֹם לְבָבָם,
קֹרִאים הָיוּ עִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר פְּסוּקִים שֶׁל אֱמוּנָה.
וְהָיוּ מְבִיאִים אז מְעַט מָזוֹר לִבְדִידוּתוֹ.