שיר בְּמִדָּה טוֹבָה

[אוריצפת]

בְּמִדָּה טוֹבָה

כְּאָדָם הַמּוֹדֵד אֶת צִלּוֹ לְעֵת עֶרֶב
יָדַעְתִּי: תּוֹרִי הוּא עַכְשָׁו
לְהָגִיף הַדְּלָתוֹת, לֶאֱטֹם
וְאַךְ לְהוֹתִיר בְּחָכְמָה, לְעֵת הֶרֶף
חַלּוֹן, סֶדֶק צַר, לְמַשָּׁב.

כֵּן, הַפַּעַם הָיָה לִי הַתּוֹר
עֵת הָלַכְתִּי וְשַׁבְתִּי אֶל בֵּין הַצְּלָלִים
לְהוֹתִיר אֶת חַלּוֹן הַבַּהֶלֶת
פָּתוּחַ קִמְעָה, כְּדֵי צֵאת כָּל קִיטוֹר
לְבִלְתִּי יַעֲלֶה וְיָבוֹא הַמַּשְׁחִית
מִן הַדֶּלֶת.

חֲרַךְ הֲצָצָה שֶׁבֵּין נֶפֶשׁ וְגוּף
מִתּוֹכוֹ מִתַּמֵּר צְלִיל עָשָׁן, כְּסִימַן-יְעָרוֹת
וְגוֹנוֹ כְּעֵין בְּדֹלַח פְּנִינָה.
נִשֵּׂאת הַתְּפִלָּה בְּלִבִּי הַכָּאוּב:
רַק שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בַּדְּלָתוֹת, בַּקִּירוֹת
וְיִשְׂרֹף אֶת הַבַּיִת, מָגֵן וְצִנָּה.

בְּרִקּוּד הִתְחַבְּרוּת גּוּף אֶל נֶפֶשׁ
פָּתוּחַ חַלּוֹן.
כֵּן, אוֹתוֹ הַחַלּוֹן הַמְיֻשָּׁן
שֶׁמִּמֶּנּוּ עָלָה, מְנֻדֶּה וְעָכוּר מִן הָרֶפֶשׁ
סִילוֹן, כְּמוֹ עֶשֶׁן כִּבְשָׁן.

זֹאת הַפַּעַם - יָדַעְתִּי. שָׁתִיתִי
קֻבַּעַת הַשְּׂחוֹק עַד תֻּמָּהּ
וּבְרֶחֶם הָעָם, עֲמוּסִים, לֹא שָׁמַעְתִּי
גָּעוֹר וְחָנוֹן לִפְלֵטָה, לִמְנוּחָה.
בָּא אָשָׁם בִּי כְּסֶרַח, קְלוֹנִי. וְעַתָּה -
יַעֲלֶה הֶעָשָׁן מִתְּרֵיסַר חַלּוֹנִים
וּמִדֶּלֶת קְרוּעָה לִרְוָחָה.

וְכָל זֹאת הֵן בָּאָתְנִי עַתָּה, בְּעֶטְיָהּ
שֶׁל חֵרוּת עֲלוּמִים
וּבְעֵת אֵין-עוֹנוּת שֶׁל הָרוּחַ, סְתָוִית
(אִם-כִּי רֵיחַ חֵרוּת עוֹד מַכֶּה בִּלְבָבִי
לִפְעָמִים).

אֶזְכֹּר, אֵדַע כִּי הָיְתָה לִי הָרוּחַ הַזֹּאת
רַק לְמַעַן הָרֶגַע, פְּתִיחַת חַלּוֹנִים
לְהוֹשִׁיט יָד אָחוֹת, לְחַלֵּץ וּלְהָשִׁיב לְבָבוֹת
אֲבוּדִים, עֲשֵׁנִים.
וְכָל תְּהִיּוֹת שֶׁחָצְבוּ בְּלִבִּי וּבָרוּחַ
פִּתְרוֹן בְּצִדָּן לִי הוּבָא
עִם מַשָּׁב רַעֲנָן
שֶׁלִּוָה לֶעָנָן
מֵחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.