הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בס"ד
אז לאחר חגיגות הפסח, הטיולים, המנוחה, המריבות עם השוויגער, העוגות הלא מוצלחות, ההתלבטויות האם לקנות סיר פלא חדש...
הגיע הזמן לשפוט אתכם!
ובכן, נעשה את זה קצר. כי כולנו עדיין תחת השפעתן המיטיבה של הררי תפוחי אדמה, ביצים ומיונז. אל תצפו לשיפוט אובייקטיבי וליברלי ומאוזן, במחילה, כי בשביל זה צריך דמוקרטיה אמיתית, שכדי להגיע אליה עושים בחירות, וגם אותן מזייפים, אז מה הטעם בכלל להעמיד פנים מלכתחילה...
*******************************
נתחיל מהסוף, כי ככה.
@ריפקא על @גני ילדים
חוויות אישיות זה תמיד טוב, ומחבר מאוד את הקוראים אל הטקסט. מן הרגשה כזו.
התיאור נפתח בהעלאת זכרונות ילדות, אמירה ברורה בעניין ספרי המתח העכשוויים, ואז הפרגון לגני ילדים, שגם מוביל להחלטות אופרטיביות על חזרה לקריאת ספרי מתח.
נהדר!
שיקולי בחירה.
בעד:
משכנע מאוד ללכת לקרוא את החומר המקורי של גני ילדים, ניתוחים מעניינים של ספרות המתח (דווקא האזכור האגבי שלהם עשה את העבודה יופי).
נגד:
עם כל הכבוד, תשאל את עצמה חוי קורצוויל מתלפיות, מה אכפת לי שפלונית נהנתה מהקטע? מה אכפת לי אם היא קראה פעם ספרי מתח או לא? מה זה רלוונטי בכלל?
ציון סופי:
8 מתוך 10.
*******************************
@נקודת אמת, ניתוח סיפורה של @ריפקא
תיאור חביב ביותר המתיימר להיות אובייקטיבי, מתחזה נואשות לקטע ייח"צני בטעם האהוב והמוכר של עיתוני החג.
אישית - אהבתי את צורת ההגשה הרבה יותר מהתוכן.
מעבר לכך, הקטע קצר וקולע, הסיום נהדר ומסקרן בהחלט, מושך את הקוראים למהר ולקרוא את היצירה המקורית.
שיקולי בחירה.
בעד:
פרודיה מעודנת על כתבת יח"ץ, פרגון נהדר לקולגה, מכל הלב ועם כל המסירות, מרגש! בנוסף, בונוס מיוחד בגין אזכור המינוח 'משלב לשוני'.
נגד:
אממ... בקטנה ממש. צורת ההגשה פונה באופן הכי ברור לקוראות בלבד (הסיפור שכבש את ליבותיהן של עשרות אימהות נרגשות...), ובעצם ממליצה למי שאינם גברים לקרוא משהו אחר. אבוי.
מצד שני, לו היה נסיון לכתוב באופן המדבר לשני המגדרים, כנראה שהוא היה יוצא פחות מוצלח.
ציון סופי:
9.7 מתוך 10.
*******************************
@חושב מחדש על @עבדקן
השורות של חושב מחדש כוללות ראיון עצמי (שכחתי את מקצוע הכתיבה... הגיל עושה משהו... מרגיש לי חוסר כבוד...), ולאחריהן ניתוח עבודתו של עבדקן. משהו בהגשה מרגיש מאולץ, לא ממש היה לי פנאי, אבל התאמצתי, וכולי.
ועל דברים כאלו אומרת דודה נחמה: לא רוצה - לא צריך!
ואחרי הגערות הנ"ל, שבחים:
מר חושב מחדש היטיב להגדיר מהו סיפור טוב. אחד כזה שנותן לאדם את הרגשת האווירה סביב. יפה.
כבונוס, הכותב שולח אותנו ברמיזה מעודנת אל ימי עלומיו, עת היה בחור צעיר, שתוי ואדום עיניים, המנסה להשיג עוד מעט משקה אלכוהולי בעיצומו של חג...
נחמד ביותר!
שיקולי בחירה.
בעד:
כתיבה חביבה ביותר, כנה ובגובה העיניים של הקוראים. הנה אני, מר חושב מחדש, אין לי כוח, יש לי כוח. זה אני. לטוב ולמוטב.
נגד:
אתה לא רזי ברקאי שהעניק לעצמו את הזכות לראיין את עצמו עד בלי די. ובנוסף, מה אשם עבדקן במצב רוחך, אדוני?
ציון סופי:
7.4 מתוך 10.
*******************************
@גני ילדים על @נקודת אמת
שבחים רבים עד כדי הסמקה. תענוג צרוף, השורות רודפות, תיאורים חיים, המבנה של הקטע, מסר כזה כל אחד מתרומם וגו'.
התוכן אומנם מקבל ציון של 13 מתוך 10 ב'בין אדם לחברו', אך מעט לוקה בחסר בהתאמתו לאתגר. עבור קוראת מבחוץ, אין פה שכנוע אמיתי מדוע עליי למהר לקרוא את הקטע המקורי של נקודת אמת. אין פה טיזרים או רמזים באשר לתוכן גופא, ומשכך - גם לא מעורר סקרנות.
אוקיי, הבנתי שנקודת אמת יודעת לכתוב יפה, אומרת לעצמה מסעודה משדרות, אבל לא הבנתי מה כל כך מיוחד בקטע הספציפי הזה? למה עליי להניח את הסידורים של אחרי פסח ולרוץ לקרוא את שורותיה של @נקודת אמת?
שיקולי בחירה.
בעד:
פרגון! מידות טובות! מכל הלב! פרגון רחב ידיים, מגוון מחמאות רב ועשיר. יפהפה! אשריכם ישראל!
נגד:
לא מעורר סקרנות אצל הקוראת. כמעט ואין התייחסות לקטע המקורי, מלבד "שעוה הנמסה ולשמוע צלילי קלירנט וערבוביית מחיאות כפיים בלי קצב..."
ציון סופי:
8.95 מתוך 10
*******************************
@יעקב1245 על @יאן
טוב, הקטע הזה, בעיניי, מושלם.
הקטע כולו עוסק אך ורק ביצירתו של @יאן, לומד ומתייחס לכל ההיבטים של החומר.
הניתוח כולל שלל התייחסויות מפורטות להדהים. מוישי, אבא ואמא, רבקי, החלטות אמיצות, וכולי.
בנוסף, הכותב מהלל את היצירה המקורית (סגנון ריאליסטי חי, ברור ונושם...).
מעבר לכך, ההגשה בהחלט מענגת, רצינית, ממוקדת ומכבדת את הכותב ואת הקורא. עם נגיעות של הומור עשוי היטב.
ואם כל הטוב הזה לא מספיק, הרי שמר יעקב1245 מוסיף פה מוטיב מותח במיוחד. מהן שלושת המילים שבהן זכו רבקי וחמותה?
ברר, מסקרן מאוד. אני רץ עכשיו לקרוא את הטור המקורי, אומר לעצמו הדוד ג'אקו.
שיקולי בחירה.
בעד:
עונה על כל הקריטריונים של האתגר, ומוסיף מדיליה.
נגד:
אין!
רגע, יש. מצאנו שגיאת כתיב (שגם כותב השורות נופל בה, למען ההגינות). מילים הם זכר, לא נקבה. ומשכך יש לכתוב: רבקי וחמותה זכו לשלושה מילים.
ציון סופי: 9.97
*******************************
@nechamizak על @MIRIAMK
אתם יודעים, הצרפתים אומרים ש'עם האוכל בא התיאבון'. יש בזה משהו. אוכלים יותר, רוצים יותר.
העבודה שלפנינו הינה בהחלט כזו. זורמת, כייפית ומענגת. הכותבת מעלה נשכחות מימי התום והזוהר של הילדוּת והילדוֹת, ועל הדרך מעשירה אותנו באבחנות חדות איך מתפטרים ממפיונים לא שימושיים, כולל צביטת קלה של לבבות הקוראים. (רבקי סירבה.. נקודת מפנה...)
אכן, נוגע ומשכנע.
ואיך כל זה קשור לאתגר?
אממ...
זהו, שהקשר לא ממש הדוק. אולי אפילו רופף, ככה קלוש כזה. זעיר ורועד ברוח.
מצד שני, איך אומר בוקי מז'ורי? לפעמים, כדאי פשוט להיות בשקט ולהגיד תודה רבה.
אז תודה רבה על הקטע הנפלא, האנין, המשעשע והקולח.
שיקולי בחירה.
בעד:
כתיבה נהדרת, מופלאה, הומוריסטית, מעשירה וחוויתית, אחת כזו שלא מאפשרת לאיש פרישה מוקדמת טרם סיום הקריאה.
נגד:
הקשר לאתגר מעט רופף.
ציון סופי:
9.1
*******************************
@MIRIAMK על @nechamizak
הסבר מעולה ומכובד, גדוש שבחים עזים (דיאלוג מדהים וכו'), עם הסבר ברור ביותר מדוע הקורא נמשך ונמשך באפו עד לפאנץ' ליין הנחשק.
בנוסף, הקטע כולל התפייטות עצמית (...ההוכחה הטובה ביותר היא שקראתי אותו), וחלוקת גביעים מטאפורית.
הפרגון פה נעשה בצורה מאוד טבעית, קלילה, כנה ואמיתית, בניגוד לכאלו שניכר עליהם שהפרגון לא ממש בא להם בטוב ועלה להם בבריאות. דודה נחמה, את שומעת? זה שאת אומרת עם אף עקום ופרצוף חמוץ של כרוב כבוש ש"מוישי של געציל חמוד" - לא באמת גורם למוישי להרגיש חמוד. ככה לא מפרגנים, נקודה.
נ.ב. מה זה פסים פסים שקפקפים?
שיקולי בחירה.
בעד:
מחמאות אותנטיות, לבביות וחמות לקולגה, פלוס הסבר נהדר מדוע עלינו לקרוא את הקטע המקורי, כולל קריצה לעבר תמונת תקריב דוחה כלשהי שהועלתה באתגר המקורי. אללי לנו.
נגד:
משהו בכתיבה מרגיש יותר כמו שיחה ידידותית בין אנשים המכירים זה את זה היטב, פחות כמו שפיטה הוגנת ונטולת פניות.
ציון סופי:
9
*******************************
@יואב ברק על @יעקב1245
טוב, היצירה הבאה עומדת כהתרסה גלויה נגד האתגר.
אין פה כמעט ניתוח של היצירה המקורית, אלא הגשה פרועה, סאטירית ומוטרפת, רווית פאנצ'ים (מהגמ"ח?). הכל מתוצרת עצמית, במקוריות חסרת תקדים, בחיוך שדוני המרוח על הפנים.
הכתיבה מקורית, שנונה, ביזארית, חסרת רסן וכבוד.
בנוסף, הכותב המושחז מתעלל ברגשות הקוראים, כאשר הוא מציב שאלה (מהי פרוזה?), גורם לכל עם ישראל לקרוא את כל הקטע כולו בחיפוש אחר תשובה, ומשאיר אותם... עם כלום. כמו יצר הרע.
לא יפה, יואב.
שיקולי בחירה.
בעד:
הומור אדיר, מקוריות, צבעוניות ודרמות בגובה הדשא, כמו שכולנו אוהבים. הגשה עוצמתית במיוחד, נטולת חוק וסדר, התרסה גלויה כנגד כל מוסכמה חברתית כלשהי.
נגד:
לא חוקי! לא חוקי! לעצור את החוליגן תיכף ומייד!
ציון סופי: 6.8
*******************************
@עבדקן על @יואב ברק.
אתם יודעים, אחד ממשפטי המחץ של איזה אישיות ישראלית וולגרית כלשהי, הלך ככה: כל מי שירים יד על ביתי - אגדע את ידו.
ברר.
מה הקשר אלינו?
כי עבדקן הינו ידיד נפש של כותב השורות, וממילא, ניתוח עבודתו עלולה לפגום קשות בחברות האמיצה. ממש הרמת יד על מבנה הידידוּת. ולכן, תוגש בזאת ביקורת פרווה כזו, עדינה ועוטת כפפות. מלטפת. כמו ראיון חג עם יזמי העיר החדשה בשומרון.
ואחרי ההקדמה:
@עבדקן מיטיב לשלב את דעותיו על סדנאות כתיבה יוצרת במסווה תמים של ביקורת ספרותית.
ועם זאת, הכותב המוכשר מיטיב להגדיר את הרכיבים המסתוריים מהן עשויה עיסתו הפרועה של יואב ברק, כולל שיעורי בית מפורטים, הומור עצמי מתוק מדבש (יש לי אתגר על הראש), ועוד פנינים.
מעבר להגדרה היפה, מר @עבדקן משתמש בכלים מקוריים מאוד, וגורם לקוראים להניח בו ברגע לכל מעשה ידיהם, ולרוץ כמו משוגעים לקרוא את הקטע המנותח של @יואב ברק. נהדר, חבריקו.
שיקולי בחירה.
בעד:
ניתוח אלגנטי ביותר של החומר, התייחסות פרטנית לדימויים ספציפיים בטקסט המקורי, הגשה מרתקת וחכמה. מלהיבה, רבים רבדים, מעשה אמן נטע נאמן.
נגד:
הלו, את הדעות שלך תשמור לעצמך, אוהב לומר דוד נחום, וללגום בחיפזון את יתרת הנוזל בבקבוק הוויסקי שהמחותן ניסה להחביא ממנו לאורך כל האירוע.
וכמו שאומר בוקי מז'ורי: הלו, גבר, לא מזיז לי מה אתה חושב.
וכן, כולנו שונאים סדנאות כתיבה יוצרת, והן לא תורמות כלום לאנושות מלבד הקמת דור חדש של סופרים בינוניים בצלמו ובדמותו של מעביר הקורס, ועדיין... מה הקשר לאתגר, למען השם. הא?
ציון סופי:
8.2
*******************************
@יאן על @מחשבה אחת
ובכן, לפעמים - מרוב עצים לא רואים את היער, או משהו כזה: מרוב כינים לא רואים את הקרחת, מרוב חיטים לא שומעים את החי"ת, מרוב סוסים לא מרגישים את הכוח של המנוע, מרוב מים שוכחים את הגזים, מרוב הבטחות מתייאשים מתוצאות, וכולי.
כלומר - מר @יאן אהובנו הגיש קטע מקורי, נהדר, מוצלח ועמיד, כזה העומד לגמרי בזכות עצמו. סיפור חי, דינאמי, קצבי, מלא קריצות לכל עבר, שנון וגדוש. טנא בריא, ארגז גדוש, מחסן מתפוצץ, מכוּלה כבדה, מזווה טעון, סלסלה עמוסה.
הצרה - שלא רואים את היער.
לא ברור על מה מדבר הכותב הנכבד (והוא עצמו מחזק את הרושם הזה: ...הבאתי לו בכלל את הסיפור של @...), מי נגד מי, איפה מתחיל הסיפור, איפה מסתיים, ואיך נכנס לכל הקלחת ביקורת ומחמאות לקטע המקורי.
מצד שני - איזה יופי של עבודה! תענוג. צעיר, עליז, חף מכל מוסכמה, זורם וקופצני.
שיקולי בחירה.
בעד:
מקורי, מחמיא ליוצר ללא שום כחכוחים מיותרים, מושקע, פותח את הדמיון ואת שאר החושים. בנוסף - ישנו גם פרסום סמוי ועדין-עדין לפעקל'ע ולתן לישון געציל, אז איך אפשר להישאר אדישים.
נגד:
אני מזהה ברדק ממרחק של קילומטר וחצי, הייתה נוהגת דודה חדווה ע"ה לצווח בכל עוז מידי ערב פסח, בעוד צוות העוזרות והמשרתות מתכווצות בבושת פנים, מאדימות, ואז ממהרות אל ביתן, וכל הדרך בוכות בכי תמרורים זו על כתף זו, מושפלות וכאובות.
מצד שני, ברדק זה ברדק זה ברדק. וכשיש לנו אחד כזה - אנחנו בהחלט מרגישים מבורדקים עד למאוד.
ציון סופי: 7.8
מנצח:
@יעקב1245 - מזל טוב! זכית בתחרות כתיבה קשוחה רבת שיניים, ויצאת ממנה כמו גדול. קורן, זורח, מושא לקנאה. נערץ. שאפו.
הפרס שלך נשלח לביתך ברגעים אלו, אל תיבהל מהרעש של הרוטרים, עקב נפח הפרס הוחלט לשלוח אותו באמצעות צי שלם של מסוקים.
בנוסף, כבונוס, תוכל לפרסם קטע פרי עטך בפעקל'ע הבא, תוכל לכתוב על כל נושא העולה על רוחך.
ואם כל הטוב הזה לא מספיק, הרי שאם תרצה, תוכל גם להתראיין אצל @חושב מחדש, במידה ויתרצו שני הצדדים.
וזהו זה.
מזל טוב. מחיאות כפיים סוערות, חבר'ה!!!!!!!!!!!!!!!!
ויהי רצון שתזכה לגדול לאילנא רברבא; כעתירת ידידיך, מוקירך ומעריכך, בפורום כאן ובכל מקום ומקום בארה"ק ובחו"ל, ותצליח בכל מעשי ידיך, ונאמר אמן - - -
אז לאחר חגיגות הפסח, הטיולים, המנוחה, המריבות עם השוויגער, העוגות הלא מוצלחות, ההתלבטויות האם לקנות סיר פלא חדש...
הגיע הזמן לשפוט אתכם!
ובכן, נעשה את זה קצר. כי כולנו עדיין תחת השפעתן המיטיבה של הררי תפוחי אדמה, ביצים ומיונז. אל תצפו לשיפוט אובייקטיבי וליברלי ומאוזן, במחילה, כי בשביל זה צריך דמוקרטיה אמיתית, שכדי להגיע אליה עושים בחירות, וגם אותן מזייפים, אז מה הטעם בכלל להעמיד פנים מלכתחילה...
*******************************
נתחיל מהסוף, כי ככה.
@ריפקא על @גני ילדים
חוויות אישיות זה תמיד טוב, ומחבר מאוד את הקוראים אל הטקסט. מן הרגשה כזו.
התיאור נפתח בהעלאת זכרונות ילדות, אמירה ברורה בעניין ספרי המתח העכשוויים, ואז הפרגון לגני ילדים, שגם מוביל להחלטות אופרטיביות על חזרה לקריאת ספרי מתח.
נהדר!
שיקולי בחירה.
בעד:
משכנע מאוד ללכת לקרוא את החומר המקורי של גני ילדים, ניתוחים מעניינים של ספרות המתח (דווקא האזכור האגבי שלהם עשה את העבודה יופי).
נגד:
עם כל הכבוד, תשאל את עצמה חוי קורצוויל מתלפיות, מה אכפת לי שפלונית נהנתה מהקטע? מה אכפת לי אם היא קראה פעם ספרי מתח או לא? מה זה רלוונטי בכלל?
ציון סופי:
8 מתוך 10.
*******************************
@נקודת אמת, ניתוח סיפורה של @ריפקא
תיאור חביב ביותר המתיימר להיות אובייקטיבי, מתחזה נואשות לקטע ייח"צני בטעם האהוב והמוכר של עיתוני החג.
אישית - אהבתי את צורת ההגשה הרבה יותר מהתוכן.
מעבר לכך, הקטע קצר וקולע, הסיום נהדר ומסקרן בהחלט, מושך את הקוראים למהר ולקרוא את היצירה המקורית.
שיקולי בחירה.
בעד:
פרודיה מעודנת על כתבת יח"ץ, פרגון נהדר לקולגה, מכל הלב ועם כל המסירות, מרגש! בנוסף, בונוס מיוחד בגין אזכור המינוח 'משלב לשוני'.
נגד:
אממ... בקטנה ממש. צורת ההגשה פונה באופן הכי ברור לקוראות בלבד (הסיפור שכבש את ליבותיהן של עשרות אימהות נרגשות...), ובעצם ממליצה למי שאינם גברים לקרוא משהו אחר. אבוי.
מצד שני, לו היה נסיון לכתוב באופן המדבר לשני המגדרים, כנראה שהוא היה יוצא פחות מוצלח.
ציון סופי:
9.7 מתוך 10.
*******************************
@חושב מחדש על @עבדקן
השורות של חושב מחדש כוללות ראיון עצמי (שכחתי את מקצוע הכתיבה... הגיל עושה משהו... מרגיש לי חוסר כבוד...), ולאחריהן ניתוח עבודתו של עבדקן. משהו בהגשה מרגיש מאולץ, לא ממש היה לי פנאי, אבל התאמצתי, וכולי.
ועל דברים כאלו אומרת דודה נחמה: לא רוצה - לא צריך!
ואחרי הגערות הנ"ל, שבחים:
מר חושב מחדש היטיב להגדיר מהו סיפור טוב. אחד כזה שנותן לאדם את הרגשת האווירה סביב. יפה.
כבונוס, הכותב שולח אותנו ברמיזה מעודנת אל ימי עלומיו, עת היה בחור צעיר, שתוי ואדום עיניים, המנסה להשיג עוד מעט משקה אלכוהולי בעיצומו של חג...
נחמד ביותר!
שיקולי בחירה.
בעד:
כתיבה חביבה ביותר, כנה ובגובה העיניים של הקוראים. הנה אני, מר חושב מחדש, אין לי כוח, יש לי כוח. זה אני. לטוב ולמוטב.
נגד:
אתה לא רזי ברקאי שהעניק לעצמו את הזכות לראיין את עצמו עד בלי די. ובנוסף, מה אשם עבדקן במצב רוחך, אדוני?
ציון סופי:
7.4 מתוך 10.
*******************************
@גני ילדים על @נקודת אמת
שבחים רבים עד כדי הסמקה. תענוג צרוף, השורות רודפות, תיאורים חיים, המבנה של הקטע, מסר כזה כל אחד מתרומם וגו'.
התוכן אומנם מקבל ציון של 13 מתוך 10 ב'בין אדם לחברו', אך מעט לוקה בחסר בהתאמתו לאתגר. עבור קוראת מבחוץ, אין פה שכנוע אמיתי מדוע עליי למהר לקרוא את הקטע המקורי של נקודת אמת. אין פה טיזרים או רמזים באשר לתוכן גופא, ומשכך - גם לא מעורר סקרנות.
אוקיי, הבנתי שנקודת אמת יודעת לכתוב יפה, אומרת לעצמה מסעודה משדרות, אבל לא הבנתי מה כל כך מיוחד בקטע הספציפי הזה? למה עליי להניח את הסידורים של אחרי פסח ולרוץ לקרוא את שורותיה של @נקודת אמת?
שיקולי בחירה.
בעד:
פרגון! מידות טובות! מכל הלב! פרגון רחב ידיים, מגוון מחמאות רב ועשיר. יפהפה! אשריכם ישראל!
נגד:
לא מעורר סקרנות אצל הקוראת. כמעט ואין התייחסות לקטע המקורי, מלבד "שעוה הנמסה ולשמוע צלילי קלירנט וערבוביית מחיאות כפיים בלי קצב..."
ציון סופי:
8.95 מתוך 10
*******************************
@יעקב1245 על @יאן
טוב, הקטע הזה, בעיניי, מושלם.
הקטע כולו עוסק אך ורק ביצירתו של @יאן, לומד ומתייחס לכל ההיבטים של החומר.
הניתוח כולל שלל התייחסויות מפורטות להדהים. מוישי, אבא ואמא, רבקי, החלטות אמיצות, וכולי.
בנוסף, הכותב מהלל את היצירה המקורית (סגנון ריאליסטי חי, ברור ונושם...).
מעבר לכך, ההגשה בהחלט מענגת, רצינית, ממוקדת ומכבדת את הכותב ואת הקורא. עם נגיעות של הומור עשוי היטב.
ואם כל הטוב הזה לא מספיק, הרי שמר יעקב1245 מוסיף פה מוטיב מותח במיוחד. מהן שלושת המילים שבהן זכו רבקי וחמותה?
ברר, מסקרן מאוד. אני רץ עכשיו לקרוא את הטור המקורי, אומר לעצמו הדוד ג'אקו.
שיקולי בחירה.
בעד:
עונה על כל הקריטריונים של האתגר, ומוסיף מדיליה.
נגד:
אין!
רגע, יש. מצאנו שגיאת כתיב (שגם כותב השורות נופל בה, למען ההגינות). מילים הם זכר, לא נקבה. ומשכך יש לכתוב: רבקי וחמותה זכו לשלושה מילים.
ציון סופי: 9.97
*******************************
@nechamizak על @MIRIAMK
אתם יודעים, הצרפתים אומרים ש'עם האוכל בא התיאבון'. יש בזה משהו. אוכלים יותר, רוצים יותר.
העבודה שלפנינו הינה בהחלט כזו. זורמת, כייפית ומענגת. הכותבת מעלה נשכחות מימי התום והזוהר של הילדוּת והילדוֹת, ועל הדרך מעשירה אותנו באבחנות חדות איך מתפטרים ממפיונים לא שימושיים, כולל צביטת קלה של לבבות הקוראים. (רבקי סירבה.. נקודת מפנה...)
אכן, נוגע ומשכנע.
ואיך כל זה קשור לאתגר?
אממ...
זהו, שהקשר לא ממש הדוק. אולי אפילו רופף, ככה קלוש כזה. זעיר ורועד ברוח.
מצד שני, איך אומר בוקי מז'ורי? לפעמים, כדאי פשוט להיות בשקט ולהגיד תודה רבה.
אז תודה רבה על הקטע הנפלא, האנין, המשעשע והקולח.
שיקולי בחירה.
בעד:
כתיבה נהדרת, מופלאה, הומוריסטית, מעשירה וחוויתית, אחת כזו שלא מאפשרת לאיש פרישה מוקדמת טרם סיום הקריאה.
נגד:
הקשר לאתגר מעט רופף.
ציון סופי:
9.1
*******************************
@MIRIAMK על @nechamizak
הסבר מעולה ומכובד, גדוש שבחים עזים (דיאלוג מדהים וכו'), עם הסבר ברור ביותר מדוע הקורא נמשך ונמשך באפו עד לפאנץ' ליין הנחשק.
בנוסף, הקטע כולל התפייטות עצמית (...ההוכחה הטובה ביותר היא שקראתי אותו), וחלוקת גביעים מטאפורית.
הפרגון פה נעשה בצורה מאוד טבעית, קלילה, כנה ואמיתית, בניגוד לכאלו שניכר עליהם שהפרגון לא ממש בא להם בטוב ועלה להם בבריאות. דודה נחמה, את שומעת? זה שאת אומרת עם אף עקום ופרצוף חמוץ של כרוב כבוש ש"מוישי של געציל חמוד" - לא באמת גורם למוישי להרגיש חמוד. ככה לא מפרגנים, נקודה.
נ.ב. מה זה פסים פסים שקפקפים?
שיקולי בחירה.
בעד:
מחמאות אותנטיות, לבביות וחמות לקולגה, פלוס הסבר נהדר מדוע עלינו לקרוא את הקטע המקורי, כולל קריצה לעבר תמונת תקריב דוחה כלשהי שהועלתה באתגר המקורי. אללי לנו.
נגד:
משהו בכתיבה מרגיש יותר כמו שיחה ידידותית בין אנשים המכירים זה את זה היטב, פחות כמו שפיטה הוגנת ונטולת פניות.
ציון סופי:
9
*******************************
@יואב ברק על @יעקב1245
טוב, היצירה הבאה עומדת כהתרסה גלויה נגד האתגר.
אין פה כמעט ניתוח של היצירה המקורית, אלא הגשה פרועה, סאטירית ומוטרפת, רווית פאנצ'ים (מהגמ"ח?). הכל מתוצרת עצמית, במקוריות חסרת תקדים, בחיוך שדוני המרוח על הפנים.
הכתיבה מקורית, שנונה, ביזארית, חסרת רסן וכבוד.
בנוסף, הכותב המושחז מתעלל ברגשות הקוראים, כאשר הוא מציב שאלה (מהי פרוזה?), גורם לכל עם ישראל לקרוא את כל הקטע כולו בחיפוש אחר תשובה, ומשאיר אותם... עם כלום. כמו יצר הרע.
לא יפה, יואב.
שיקולי בחירה.
בעד:
הומור אדיר, מקוריות, צבעוניות ודרמות בגובה הדשא, כמו שכולנו אוהבים. הגשה עוצמתית במיוחד, נטולת חוק וסדר, התרסה גלויה כנגד כל מוסכמה חברתית כלשהי.
נגד:
לא חוקי! לא חוקי! לעצור את החוליגן תיכף ומייד!
ציון סופי: 6.8
*******************************
@עבדקן על @יואב ברק.
אתם יודעים, אחד ממשפטי המחץ של איזה אישיות ישראלית וולגרית כלשהי, הלך ככה: כל מי שירים יד על ביתי - אגדע את ידו.
ברר.
מה הקשר אלינו?
כי עבדקן הינו ידיד נפש של כותב השורות, וממילא, ניתוח עבודתו עלולה לפגום קשות בחברות האמיצה. ממש הרמת יד על מבנה הידידוּת. ולכן, תוגש בזאת ביקורת פרווה כזו, עדינה ועוטת כפפות. מלטפת. כמו ראיון חג עם יזמי העיר החדשה בשומרון.
ואחרי ההקדמה:
@עבדקן מיטיב לשלב את דעותיו על סדנאות כתיבה יוצרת במסווה תמים של ביקורת ספרותית.
ועם זאת, הכותב המוכשר מיטיב להגדיר את הרכיבים המסתוריים מהן עשויה עיסתו הפרועה של יואב ברק, כולל שיעורי בית מפורטים, הומור עצמי מתוק מדבש (יש לי אתגר על הראש), ועוד פנינים.
מעבר להגדרה היפה, מר @עבדקן משתמש בכלים מקוריים מאוד, וגורם לקוראים להניח בו ברגע לכל מעשה ידיהם, ולרוץ כמו משוגעים לקרוא את הקטע המנותח של @יואב ברק. נהדר, חבריקו.
שיקולי בחירה.
בעד:
ניתוח אלגנטי ביותר של החומר, התייחסות פרטנית לדימויים ספציפיים בטקסט המקורי, הגשה מרתקת וחכמה. מלהיבה, רבים רבדים, מעשה אמן נטע נאמן.
נגד:
הלו, את הדעות שלך תשמור לעצמך, אוהב לומר דוד נחום, וללגום בחיפזון את יתרת הנוזל בבקבוק הוויסקי שהמחותן ניסה להחביא ממנו לאורך כל האירוע.
וכמו שאומר בוקי מז'ורי: הלו, גבר, לא מזיז לי מה אתה חושב.
וכן, כולנו שונאים סדנאות כתיבה יוצרת, והן לא תורמות כלום לאנושות מלבד הקמת דור חדש של סופרים בינוניים בצלמו ובדמותו של מעביר הקורס, ועדיין... מה הקשר לאתגר, למען השם. הא?
ציון סופי:
8.2
*******************************
@יאן על @מחשבה אחת
ובכן, לפעמים - מרוב עצים לא רואים את היער, או משהו כזה: מרוב כינים לא רואים את הקרחת, מרוב חיטים לא שומעים את החי"ת, מרוב סוסים לא מרגישים את הכוח של המנוע, מרוב מים שוכחים את הגזים, מרוב הבטחות מתייאשים מתוצאות, וכולי.
כלומר - מר @יאן אהובנו הגיש קטע מקורי, נהדר, מוצלח ועמיד, כזה העומד לגמרי בזכות עצמו. סיפור חי, דינאמי, קצבי, מלא קריצות לכל עבר, שנון וגדוש. טנא בריא, ארגז גדוש, מחסן מתפוצץ, מכוּלה כבדה, מזווה טעון, סלסלה עמוסה.
הצרה - שלא רואים את היער.
לא ברור על מה מדבר הכותב הנכבד (והוא עצמו מחזק את הרושם הזה: ...הבאתי לו בכלל את הסיפור של @...), מי נגד מי, איפה מתחיל הסיפור, איפה מסתיים, ואיך נכנס לכל הקלחת ביקורת ומחמאות לקטע המקורי.
מצד שני - איזה יופי של עבודה! תענוג. צעיר, עליז, חף מכל מוסכמה, זורם וקופצני.
שיקולי בחירה.
בעד:
מקורי, מחמיא ליוצר ללא שום כחכוחים מיותרים, מושקע, פותח את הדמיון ואת שאר החושים. בנוסף - ישנו גם פרסום סמוי ועדין-עדין לפעקל'ע ולתן לישון געציל, אז איך אפשר להישאר אדישים.
נגד:
אני מזהה ברדק ממרחק של קילומטר וחצי, הייתה נוהגת דודה חדווה ע"ה לצווח בכל עוז מידי ערב פסח, בעוד צוות העוזרות והמשרתות מתכווצות בבושת פנים, מאדימות, ואז ממהרות אל ביתן, וכל הדרך בוכות בכי תמרורים זו על כתף זו, מושפלות וכאובות.
מצד שני, ברדק זה ברדק זה ברדק. וכשיש לנו אחד כזה - אנחנו בהחלט מרגישים מבורדקים עד למאוד.
ציון סופי: 7.8
מנצח:
@יעקב1245 - מזל טוב! זכית בתחרות כתיבה קשוחה רבת שיניים, ויצאת ממנה כמו גדול. קורן, זורח, מושא לקנאה. נערץ. שאפו.
הפרס שלך נשלח לביתך ברגעים אלו, אל תיבהל מהרעש של הרוטרים, עקב נפח הפרס הוחלט לשלוח אותו באמצעות צי שלם של מסוקים.
בנוסף, כבונוס, תוכל לפרסם קטע פרי עטך בפעקל'ע הבא, תוכל לכתוב על כל נושא העולה על רוחך.
ואם כל הטוב הזה לא מספיק, הרי שאם תרצה, תוכל גם להתראיין אצל @חושב מחדש, במידה ויתרצו שני הצדדים.
וזהו זה.
מזל טוב. מחיאות כפיים סוערות, חבר'ה!!!!!!!!!!!!!!!!
ויהי רצון שתזכה לגדול לאילנא רברבא; כעתירת ידידיך, מוקירך ומעריכך, בפורום כאן ובכל מקום ומקום בארה"ק ובחו"ל, ותצליח בכל מעשי ידיך, ונאמר אמן - - -
נערך לאחרונה ב:
